שלום, יש לי עגילים שעשויים מפרחים מיובשים, האם יש מותר לענוד אותם בשבת או שהם מוקצה? תודה רבה מראש

מותר

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-25 11:14:12

כבוד הרב, לא עבדתי בחול המועד כדי לשמור על קדושת החג. עכשיו הצטברה לי עבודה רבה. האם אוכל לעבוד היום גם אחרי זמן מנחה קטנה, או שעדיין לא אראה בכך סימן לברכה? מובן מאליו שאתכונן לשבת ולא אחלל שבת חלילה. תודה רבה

זה לא רק עניין של סימן ברכה, אלא זה פשוט אסור, שהרי מדובר על עבודה קבועה שלך שאתה מקבל עליה שכר, וממילא ההיתר הוא רק במקום הפסד או כדי למנוע נזק. לשיקולך האם מצבך הוא כזה, או שפשוט תעבוד כעת במרץ, ותשאיר את ענייני השבת לזמן האסור במלאכה הסמוך לשבת.

אביא לך את סיכום הדינים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

איסור עשיית מלאכה בערב שבת

י. אסור לעשות מלאכת קבע שעתיים וחצי זמניות לפני שקיעת החמה, אף אם סיים את כל הכנותיו לשבת, כגון עבודת נגרות, חייטות, חשמל, עבודה גדולה בגינה, כתיבת סת"ם והגהת ספרים בשכר. אבל מותר לבצע פעולה קצרה, כגון להניח מלכודת לחיות או לתת הוראה למחשב לבצע פעולה מתוחכמת. גם מסחר אינו נכלל באיסור מלאכה, ומותר למכור בחנות באותן השעות.

יא. לצורך שבת מותר לעשות מלאכת קבע, ומותר גם לקבל עליה שכר אם ניכר שנעשית לצורך שבת, כגון תספורת, הסעה וחשמלאות. אבל אסור לחייט לתפור בגד בשכר באותן השעות אפילו לצורך שבת, משום שלא ניכר שתפירתו לצורך השבת, כי ייתכן שאותו הבגד נועד ליום אחר.

יב. גם במקום הפסד או כדי למנוע נזק, מותר לעשות מלאכת קבע. וכן דין עני שאין לו כסף לצורכי עונג שבת, כגון לקנות בשר ודגים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-25 06:59:44

א. כאשר חוזרים מהושענא רבה רוצים לישון שעתיים – שלש רצוף. אני יודע שתוך שעה כבר יהיה חם בסוכה או רעש של ילדים- האם ניתן לדמות זאת לגשם ולכן לישון מראש בחדר? ב. אם ישן בצהריים כשיש אור בסוכה, הוא מצליח להירדם אבל מדי פעם מתעורר והשינה לא רציפה. האם זו סיבהטובה שישן בגללה מחוץ לסוכה?

א. כן. מן הסתם מי שהיה ער בלילה, זקוק לשינה רצופה של שעתיים שלוש כדי לתפקד כראוי.

ב. אם זקוק לשינה רציפה כדי להמשיך לשמוח בחג, להיות נינוח עם המשפחה, להיות מורכז בלימוד – כן. אם זה רק בשביל תוספת עונג בחג – לא.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-23 06:04:43

שלום וברכה הרב קניתי עציץ פסיפלורה במוצאי ר"ה שבסוף שנת השמיטה דהיינו בערך ד תשרי תשפג, 1. האם נחשב לעץ או לירק כיון שהוא לא עץ אלא גדל דומה לירק 2. האם טו בשבט של שנת תשפה תתחיל להחשב שנת רבעי ונוכל לאכול את הפירות שגדלות אז בירושלים? אם כן אז לחכות שיפלו כל הפירות האלו כיון שגדלו מכח גשמים של תשפד ורק הגדלים אחרי כן יהיה מותר לאכול? תודה רבה מראש

דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות. אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

1. 2. פסיפלורה נחשב פרי אדמה-ירק ולא פרי עץ, ולכן לא שייך בו דין ערלה ורבעי, אלא אפשר לאכול אותו מיד לאחר הפרשת תרומות ומעשרות:
   

   הגדרת עץ וירק

   טו. מצוות ערלה חלה על עצי פרי ולא על ירקות. לעץ יש גזע שמתקיים ומתעצם במשך שנים רבות, ופירותיו מתרבים משנה לשנה. ואילו את הירק צריכים לזרוע בכל שנה, או שגזעו נובל לחלוטין ושב וצומח משורשיו, או שפירותיו צומחים בשנים הראשונות ומתמעטים עם השנים. לכן אין דין ערלה על בננה, אננס, פפאיה, פסיפלורה, פטל, אסנה, חציל ופלפל, הואיל וגידולם שונה במהותו מעץ, ולכן מברכים עליהם 'בורא פרי האדמה' (לעיל הלכות ברכות ח, ד).

2. יש לציין שגם אם היה זה פרי עץ, אזי בשנה הרביעית (רבעי) היה אפשר כיום לאכול מהפרי בכל מקום בארץ ישראל לאחר פדיונו, כפי שמובא בספר הקיצור:
   

   נטע רבעי

   יז. פירות השנה הרביעית קדושים, ולכן אין מצווה לשייר מהם לקט שכחה ופאה לעניים, ולא להפריש מהם תרומות ומעשרות (להלן ח, יג). וכשבית המקדש היה קיים, היה צריך לאוכלם בטהרה בירושלים, ואם רצה בעל הפירות, פדה אותם בכסף וקנה בו בירושלים מאכלים ואכלם בטהרה.

   יח. בזמן הזה פודים את הפירות על מטבע ששווה לפחות פרוטה, או על מאכל בשווי פרוטה, ובכך מתירים את הפירות באכילה. לפני הפדיון מברכים "על פדיון רבעי", ואומרים "כל הפירות הללו פדויים בפרוטה זו", או "במאכל זה ששווה פרוטה". את הפרוטה או המאכל שהתקדשו בפדיון – מאבדים, כדי שלא ייכשלו וייהנו בהם (פרטי דינים אלו יבוארו בפרק ט, לב-לח בהלכות פדיון מעשר שני).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-23 00:36:32

האם מותר לפרק סוכה כשרה שאין בה שימוש בחוה״מ?

לא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-22 20:51:44

מועדים לשמחה בעבר נהגתי להישאר ער כל ליל הושענא רבה, לקרוא את כל ספר דברים כל ספר תהילים ואז ללמוד עד לשחרית. לצערי, ככל שאני מזדקן זה נהיה לי קשה יותר. כבר כמה שנים שלא הצלחתי להישאר ער. כל זה מביא אותי לשאול כמה שאלות: 1. האם בליל הושענה רבה עדיף לקרוא כל ספר דברים וכל ספר תהילים או ללמוד תורה? 2. אני ודאי היתניתי שלא לקבל בנדר להישאר ער. אבל לגבי משנה תורה וספר תהילים, אני משער שהיתניתי לא מסוגל לזכור בדיוק. צריך התרת נדרים? 3. זכור לי שקראתי איפשהו שהפתקא (הקוויטל) יוצא בליל הושענא רבה אחר חצות לילה. אם כן, מדוע אנחנו מבקשים בהקפות בבוקר? הרי הפתקא כבר יצאה? תודה רבה

1. אם אתה מצליח להיות מרוכז בתוכן של ספר דברים ותהילים, יש להם עדיפות, שכן זה נחשב עבורך גם לימוד תורה.
2. ההתרה שעושים לפני ראש השנה מועילה לזה.
3. פניני הלכה סוכות ו, א – אף שגזר הדין נחתם ביום הכיפורים, ההוראה להוצאת הדין אל הפועל ניתנת בהושענא רבה. משל לבית דין שכבר קיבל החלטה, אבל כל זמן שגזר הדין עדיין לא נכתב על שטר וניתן ביד השליחים שיוצאים להביאו לידי הממונים האחראים על הוצאתו לפועל, עוד אפשר לפעול כדי לשנותו לטובה. וזה עניינו של הושענא רבה, שבו נכתבות הפתקאות של גזר הדין וניתנות ביד השלוחים היוצאים מבית הדין של מעלה להביאן לכל המלאכים הממונים על הוצאת הדין לפועל. וכיוון שהפתקאות עוד לא נכתבו והשליחים עוד לא יצאו, עדיין אפשר להיטיב את גזר הדין. ולכן נכון לחזור בתשובה ביום הושענא רבה (זוהר ח"ג לא, ב). ויש לדעת, שגם לאחר כתיבת הפתקה ב'הושענא רבה', עדיין לא ניתנה רשות לבצע את הדין עד סיום שמיני עצרת, ולכן עד סיום שמיני עצרת עוד מועילה התשובה לבטל את הדין ולהיטיבו (זוהר ח"א רכ, א; ח"ב קמב, א; שער הכוונות דרושי חג הסוכות עמ' שיד-שטז).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-19 17:18:54

שלום האם נשים יכולות לענות אמן על ברכת שהחיינו בסוכה, או שהדבר יהייו עבורן הפסק בין הברכה על הגפן ובין השתייה?

דינן כדין הגברים, ואף יכולות לברך בעצמן, שכן ברכה זו היא על עיצומו של יום ויחד עם זאת על מצוות הסוכה. ולמחרת הנשים יוצאות אשכנז וחלק מיוצאות ספרד אף מברכות שהחיינו על ארבעת המינים אם הן רוצות לקיים את המצווה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-16 06:09:18

חיתוך ירקות בשבת. האם מותר להשתמש בכלי שחותך ירקות לקוביות הוא דומה למקצץ ביצים רק עם להבים בשביל הירקות? כאשר זה סמוך לסעודה. כתוב בפניני הלכה בפרק הכנת מאכלים סעיף ב בסוף: "מותר להשתמש בכלי שנועד לחתוך חתיכות גדולות" מה זה חתיחות גדולות מה הגודל?

אמנם יש מחמירים בזה, אבל להלכה זה מותר מכיוון שלא מדובר על כלי המיוחד דווקא לחיתוך דק דק כמו האיסור של מגרדת, אלא כמו סלייסר.

לגבי גודל החתיכות: יש סלטים שחותכים לחתיכות ממש קטנות, ויש סלט רגיל. ההיתר הוא לחתוך חתיכות של סלט רגיל.

כיוון שאנחנו לפני שני ימים טובים, יש לציין שביום טוב אין איסור טוחן במטבח הביתי, כך שמותר להשתמש במגרדת או בכלי הנ"ל גם לשם חיתוך חתיכות קטנות מאוד.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-15 09:36:40

שלום, האם סכך שנעשה לסיכוך ושומש אחר כך לגידור למשך יותר משנה כשר לסיכוך? האם משנקבע לגידור נעשה ככלי המקבל טומאה או שכיוון שלכתחילה נעשה לסיכוך נשאר בכשרותו? תודה, גיא

מותר לסכך בגדר, כיוון שאינה דבר המקבל טומאה.

מקורות: תוספות (ביצה יד: ד"ה 'מפני', וכן בתוספות חולין צ: ד"ה 'שלש'); רשב"א ח"א, סי' נח; חזון עובדיה סוכות עמו כג ואילך; ילקוט יוסף דיני הסכך והדפנות, הלכה כא; פסקי תשובות סימן תרכ”ט אות ו’; הרב דוב ליאור. ולכן אף שיש חולקים, ספק דרבנן לקולא.

https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-14 16:05:41

שלום וברכה היכן נכון להדליק נרות יום טוב ושבת בסכות היות ובסוכה אנו חוששים להדליק בפרט שילדים מסתובבים שם? האם כדאי להדליק נרות בבית ולהדליק את החשמל בסוכה, רק לציין שאצלנו החשמל בסוכה ללא גוף להט? תודה רבה וחג שמח

אם יש חשש – יש להדליק בבית ולכוון גם על מנורת הסוכה גם אם אין לו חוט להט.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-14 11:48:14

שלום בסכך לנצח יש ב2 קצוות הסכך במבוקים. האם ניתן להחשיב את הבמבוקים האלו כמעמיד של הסכך, ולקושרם באזיקונים לסוכה?

סברה יפה, אבל למעשה נראה יותר שהבמבוקים הללו ממש חלק מהסכך. אני מזכיר שאם יש על הסכך קרשים באופן שהוא עומד ברוח מצויה, אפשר לכתחילה לחזק אותו באזיקונים לסוכה, כמבואר בפניני הלכה.

קיצור פניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d) :

"טוב שלא לחבר את הסכך עצמו במסמרים, חבלים ואזיקוני פלסטיק, אלא יניח עליו קרשים ואותם יחבר לסוכה איך שרוצה. ואם יניח על הסכך קרשים כבדים באופן שלא יעוף ברוח מצויה, יוכל לחזק גם את הסכך עצמו איך שרוצה. וכאשר יש הכרח לחזק את הסכך עצמו כדי שלא יעוף ברוח מצויה, עדיף לחזקו בחבלים על פני אזיקוני פלסטיק. והרוצה להקל בכל זה, רשאי."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-14 05:06:55

אני רוצה להתחיל לקבל על עצמי לומר קריאת שמע שעל המיטה, מה המקור לכך? כמה זה חשוב?זה חובה? מהו הנוסח ( המקוצר שיש לומר)

הנוסח מובא בכל הסידורים לאחר תפילת ערבית. המינימום שיש לומר זה פרק ראשון של קריאת שמע ('ואהבת') וברכת המפיל.

לגבי מקור וחשיבות, נא לעיין בפניני הלכה תפילה פרק אחרון. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך כאן את המבואר בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

כו – קריאת שמע על המיטה

סדר קריאת שמע שעל המיטה

א. תיקנו חכמים שההולך לישון על מיטתו בלילה לחצי שעה ומעלה, יאמר את פרשת 'שמע' וברכת 'המפיל', כדי לישון מתוך קבלת עול מלכות שמיים והודאה לה' על השינה, וכדי להגן מן המזיקים שכוחם בלילה גובר. ורבים נוהגים להוסיף מזמורים, פסוקים ותפילות כמובא בסידורים.

ב. מברכים 'המפיל' רק פעם אחת בלילה, ולכן הקם משנתו וחוזר לישון, לא יברך שוב. נרדם בלא לומר 'שמע' ו'המפיל', אם התעורר לפני עלות השחר ומתכוון להמשיך לישון, ישפשף ידיו בשמיכה ויאמרם לפני שיירדם בשנית. רבים מיוצאי ספרד נוהגים שההולך לישון לאחר חצות הלילה אומר את ברכת 'המפיל' בלא שם ומלכות.

דינים נוספים

ג. לכתחילה מצמידים את 'שמע' ו'המפיל' לשינה, אמנם במקום הצורך מותר לדבר אחריהם. וכן אם נצרך לאכול או לשתות או לסדר דבר מה דחוף, רשאי.

ד. אפשר לומר את סדר קריאת שמע שעל המיטה בשכיבה, אבל יקפיד להטות על הצד כשאומר את פרשת 'שמע' (פרק טו, י). ולגבי השינה אמרו חכמים שאסור לגבר לישון כשפניו כלפי מעלה או כלפי מטה, אלא על הצד, אך כיום שישנים עם תחתונים, הרוצה לישון על הגב, רשאי להקל.

ה. טוב לערוך חשבון נפש לפני השינה, ואם נזכר שחטא, יעשה תשובה. וכן ראוי למחול לפני השינה לכל מי שחטא כנגדו וציערו, כדי שלא ייענש אדם בסיבתו, ובזכות זה יאריך ימים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-13 20:43:59

שלום, אני עובד בתור מאבטח חמוש בבניין של משרד הייטק שצריכים שמירה 24/7. אמרתי מראש שאני לא עובד בשבתות וחגים ובאמת לא משבצים אותי אלא אחרים. השאלה היא – לפעמים יוצא שיש אפשרות שאעשה עוד משמרת (אני רוצה לעשות הרבה משמרות) אם מישהו יזוז למשמרת בשבת. למשל – אם יש משבצת ריקה בצהרי שבת ושואלים מי יכול לעשות את זה, אני יכול לבקש לעשות מוצאי שבת (ששם כבר משובץ מישהו) ושהוא יזוז לצהרי שבת. האם מותר לי לעשות כזה דבר? או למשל מישהו משובץ בשישי בבוקר ואני יכול לבקש שאני אהיה במקומו והוא יהיה בשישי בצהריים-לילה (אחרי שאני מבקש שואלים אותו אם הוא מסכים והרבה פעמים יסכימו). אז בעצם יוצא שבגלל הבקשה שלי מישהו זז לעבוד במשמרת בשבת. בשביל הבהירות, זה לא כמו בבסיס בצבא שמקפיד על שבת ששם כל מה שעושים בשבת זה באמת צורך מבצעי, אלא יש שם מעליות, מחשבים וכו' וכו' שמי שעובד בשבת משתמש בדברים השונים, וזה לא באמת הכרח בטחוני. תודה רבה

שאלה טובה. התשובה היא שאסור לך לעשות זאת, כיוון שאתה ממש גורם בידיים למאבטח השני לעבוד בשבת בדבר שאסור לעבוד בו, וגם מן הסתם להגיע לשם ברכב בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-13 18:08:20

שלום אני נמצא כרגע בשרות מילואים ואמור לצאת בעזרת ה' הביתה ליומים ואחר כך לחזור… אשתי עשתה הפסק טהרה וסופרת עכשיו שיבעה נקים אני אמור לחזור יומים לפני הליל טבילה רצינו לשאול אם אפשר לקצר בשעת דחק את השיבעה נקים בכמה ימים בכמה ימים

אין שום אפשרות לקצר את השבעה נקיים אפילו בשעת הדחק. אתה צריך לעשות כל שביכולתך כדי לא לצאת לביתך כשאשתך אינה טהורה. להחליף עם מישהו אחר וכד'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-13 13:18:06

בהמשך לדיון בפניני הלכה, מועדים ט׳ בנוגע לבן ישראל שנוסע לחו״ל ביום טוב שני של גלויות, מופיע שם שלא להגיע לקהילה יהודית או לתחום שבת שלה. אבקש לחדד את ההגדרה של קהילה יהודית/תחום שבת. נקבעה לי טיסה (עבודה) למדינה באירופה במוצאי שמחת תורה תשפ״ה. יש יהודים בעיר שאני מתכנן להגיע אליה משדה התעופה (כרבע אחוז מהאוכלוסיה. העיר עצמה יותר גדולה מתל אביב ב-2/3), אבל אין לי תכנון להגיע לאיזור של בית הכנסת של הקהילה ולמיטב ידיעתי אין שם שכונות הידועות כשכונות יהודיות. אין לי גם היכרות עם היהודים שם ואינני מתכנן להיפגש עם גורמים מהקהילה היהודית ולא יהיו סממנים חיצוניים שמאפשרים לזהות אותי כיהודי. מה ההלכה בנוגע להגעה לעיר משדה התעופה? כיצד מוגדר תחום שבת של הקהילה או בכלל קיומה של קהילה יהודית בתוך עיר ענקית? ומה בנוגע לעשיית מלאכה?

קהילה במקרה כזה שאנשים אינם גרים בשכונה אחת, הכוונה לבית הכנסת.

תחום שבת הכוונה לאלפיים אמה (912 מטר) הסמוכות לבית הכנסת, ואם יש לקהילה זו עירוב (על ידי צורת הפתח), אז הכוונה לכל מי שנמצא בתוך מקום העירוב, או סמוך לו אלפיים אמה.

לפי דבריך אני מבין שלא תהיה בתחום השבת שלהם, ולכן אין לך בעיה של עשיית מלאכה.

אם כבר שאלת אביא לך את סיכום הדינים המבוארים בפניני הלכה פרק ט, מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שהוצאנו השנה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d):

ט – יום טוב שני של גלויות

עיקר הדין

א. הגרים בחוץ לארץ צריכים לקיים את כל הימים הטובים יומיים, היום הראשון מהתורה והשני מדברי חכמים, ונקרא 'יום טוב שני של גלויות'. את ראש השנה גם בארץ ישראל תיקנו לעשות יומיים בגלל שזמנו בתחילת החודש (הלכות ימים נוראים ג, ה), וביום הכיפורים גם בחוץ לארץ עושים יום אחד מפני הקושי הגדול להתענות יומיים רצוף.

ב. יום טוב שני שווה ליום טוב ראשון בכל הלכותיו, ואף מברכים בו 'שהחיינו' (לגבי מצוות סוכה וד' מינים, עי' בהלכות סוכות ו, ט-י. ולגבי קבורת מת עי' לעיל ז, ה). יש להיזהר שלא להכין שום דבר מיום טוב ראשון ליום טוב שני, וגם את נרות יום טוב שני נכון להדליק לאחר צאת הכוכבים. לכתחילה נכון שלא לאכול ביום טוב ראשון סעודה בתוך שלוש השעות הסמוכות לשקיעת החמה, כדי שיאכל את סעודת ליל יום טוב שני לתאבון (עי' לעיל ב, כב-כה).

דין היוצא לחוץ לארץ

ג. היוצא מארץ ישראל להשתקע בחוץ לארץ, דינו כבן חוץ לארץ. אבל אם בכוונתו לחזור, דינו כבן ארץ ישראל, ואם הוא נמצא מחוץ לתחום שבת של קהילה יהודית (הלכות שבת ל, א), אינו נוהג יום טוב שני של גלויות. אבל אם הוא נמצא בקהילה יהודית או בתחום שבת שלה, דינו כדלהלן:

איסורים: עליו לנהוג בכל איסורי החג כמותם, ורק בשעת הדחק יכול להקל אם אף אחד מאנשי חוץ לארץ לא רואה אותו.

מצוות: עליו לקיים את המצוות שחייב בהן כאילו הוא יום חול, ולכן יבדיל בצנעה במוצאי יום טוב ראשון, ויניח תפילין בצנעה. וכדי שלא יראה סותר את מנהגם, יקפיד ללבוש בגדי יום טוב וידליק נרות לכבוד יום טוב שני בלא ברכה. ואם הוא מתארח בליל הסדר, ישתתף בסדר בלא לומר את ברכות המצוות, אלא יענה אחריהן 'אמן'. ואם אינו מעוניין לשבת עמהם – רשאי.

תפילה: כיוון שהוא צריך להתפלל בנוסח של חול המועד או יום חול, יכול להתפלל ביחיד. ואם יוכל להצניע את נוסחו, ואין חשש שיקראו לו לעלות לתורה בלא שיוכל לסרב, טוב שיתפלל בציבור. ואם ישימו לב שאינו נמצא בתפילה, צריך להתפלל בציבור ולהשתדל שלא ישימו לב שהוא מתפלל בנוסח שונה, ואם קראו לו לתורה ולא יכול לסרב – יעלה, ואם הוא כהן יעלה עם הכהנים גם בתפילת מוסף ויבליע את שם השם בברכה כיוון שאינו מתפלל מוסף, ואם הוא הכהן היחיד – יעלה ויברך.

אסור לעשרה מבני ארץ ישראל לעשות מניין לבד אפילו בצנעה, ויש נוהגים להקל בזה ברשות רבני המקום.

היוצא לזמן רב ודעתו לחזור

ד. היוצא מהארץ למשך שנה לפחות, למטרה שאין לה זמן קצוב, אף שדעתו לחזור, דינו במשך שהותו שם כבן חוץ לארץ. ואם יש לו משפחה שגרים איתו בבית, הוא נחשב כבן חוץ לארץ באותה שנה רק אם גם משפחתו יצאה עימו.

ה. היוצא למטרה ברורה שיש לה זמן קצוב שבסיומה הוא מתכנן לחזור לארץ, כגון שיוצא להשלמת לימודים גבוהים, או לשליחות חינוכית או עסקית – אם הוא מתכוון לחזור בתוך פחות מארבע שנים, נחשב עדיין כבן ארץ ישראל. יצא למטרה מוגדרת למשך שנתיים, ואחר כך החליט להישאר עוד שנתיים, משעה שהחליט להוסיף שנתיים ינהג כבן חוץ לארץ. אמנם כשיגיע לבקר בארץ דינו כבן ארץ ישראל, הואיל ויש לו זיקה עמוקה לארץ.

ו. אם רב הקהילה שנמצא בה הוא מורה הוראה מובהק שכל בני הקהילה נשמעים להוראותיו, ולדעתו כל השוהים בקהילתו שנה ומעלה דינם כבני חוץ לארץ, צריך לנהוג לפי פסיקתו.

דין העולה לביקור או לשהייה בארץ

ז. מי שגדל בחוץ לארץ ואין לו כוונה לגור בארץ ישראל, כיוון שזיקתו לארץ אינה ניכרת, כשמגיע לביקור בחגים צריך לעשות יום טוב שני של גלויות. אבל כל מי שזיקתו לארץ ניכרת, אינו צריך לעשות יום טוב שני כשמגיע לארץ, ואלו הם:

– יש לו ילדים או הורים שעלו לארץ.

– קנה דירה בארץ כדי לגור בה במשך ביקוריו.

– החליט לעלות לארץ כאשר הדבר יתאפשר, אף שיעברו שנים עד שיוכל להגשים את תוכניתו.

– עלה לארץ למשך שנה, אף שבתוכניתו לחזור לחוץ לארץ. וכן מי שביקוריו בארץ במשך השנים נצברו לזמן של שנה.

– התגורר במשך שנים בארץ, ויש סיכוי שיחזור.

מנהג בני חו"ל שמבקרים בארץ

ח. הנמצאים בביקור בארץ ישראל וצריכים לקיים יום טוב שני של גלויות, רשאים לעשות מניין לעצמם ולהתפלל בו יחד את תפילות החג (ועי' בהלכות סוכות ו, י).

ט. לצורך מצווה או לצורך גדול, מותר לבן חוץ לארץ לבקש מבן הארץ לעשות עבורו מלאכה ביום טוב שני, שהוא יום חול או חול המועד לבן הארץ (עי' בהלכות שבת ט, יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-13 09:40:58

רציתי לשאול האם נשים מחוייבות בתקיעות שופר בראש השנה וכיפור או פתורות בגלל מצוות שהזמן גרמן

פטורות. אמנם בפועל לגבי ראש השנה, כמעט כל הנשים נוהגות לקיים את המצווה. לגבי יום כיפור, רק אלו שבאות לתפילת נעילה נשארות גם כדי לשמוע את תקיעת השופר שבסופה.

דין זה מופיע בפניני הלכה ימים נוראים. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?v=4605f628f91d)

החייבים והפטורים מהמצווה

ח. חרש פטור מהמצווה למרות שהוא מסוגל לתקוע. ומי ששמיעתו לקויה אבל הוא יכול לשמוע את קול התקיעות, חייב במצווה, ואף יכול להוציא אחרים ידי חובתם. המשתמש במכשיר שמיעה חשמלי, עליו להוציאו כדי שישמע את קול השופר עצמו. ואם אינו שומע בלא המכשיר, ישמע בעזרתו, אבל לא יוציא אחרים. וכן מי שהוכנס לאוזנו 'שתל קוכליארי', לא יוציא אחרים כל עוד אינו שומע בו באיכות של שמיעה טבעית.

ט. אילם חייב במצווה ויכול להוציא אחרים ידי חובתם, ואחד מהשומעים יברך את הברכות.

י. שוטה פטור מכל המצוות ובכלל זה ממצוות השופר.

יא. קטן שהגיע לגיל שבו הוא מבין שמצווה לשמוע תשר"ת, תש"ת, תר"ת שלוש פעמים, יש לחנכו לקיים את המצווה. ולפני שהוא מבין זאת, אם הוא מסוגל להיות בשקט, טוב להביאו לבית הכנסת לשמוע את התקיעות כדי שיספוג זיכרונות של קדושה. אבל אם הוא מתקשה להיות בשקט, אסור להביאו בעת התקיעות או התפילה, שלא יפריע למתפללים.

יב. לנשים תקיעת שופר היא מצווה ולא חובה, הואיל והיא מצוות עשה שהזמן גרמה, ומנהג רוב הנשים לקיימה. יוצאי ספרד לא מברכים על תקיעה לנשים, ויוצאי אשכנז מברכים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-13 08:28:08

מי שבונה סוכה במרפסת ברוחב חמישה טפחים שמוסיף לה מחיצה כדופן רביעית (כפי שמוסבר בסעיף ב,יא) – האם מצד "תעשה ולא מן העשוי" חייב להקים את המחיצה הזו לפני הסכך? ואם כן, מה הדין בדיעבד אם כבר בנה את הסכך וקשה לפרקו? (חשבתי לומר שאין חובה, בדומה למה שמובא בהערה 18 שמספיק שיהיו מחיצות בגובה טפח לפני הסכך, וכאן כבר יש 3 מחיצות שלמות והבעיה היא רק מצד גודל הסוכה)

אכן כדבריך, הערה 18 משמעותית מאוד, ואם המקרה שלה עונה על המבואר בה, זה בסדר.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-13 05:09:43

שלום הבת שלי בת 13 שואלת האם היא יכולה לשים ביום כיפור סרום נוזלי לשיער (זה מחליק את השיער כתחליף לסירוקו), או שזה נכלל באיסור סיכה?

אכן זה בכלל סיכה ואסור

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-11 08:54:31

שלום, האם מותר לחבוש כובע קסקט בשבת?

אם אינו מצל טפח – 7.6 ס"מ – מותר, כפי שכתוב בפניני הלכה פרק טו.

קיצור פניני הלכה –

לו. אסור להשתמש במטריה או ללכת עם כובע שיש לו שוליים קשים שיוצרים אוהל טפח (7.6 ס"מ). ונהגו להקל בחבישת מגבעת שחורה, מפני שעיקר ייעודה לכבוד ולא לצל. וכן מותר לאחוז בידו מניפה שתצל עליו מן השמש, ולפרוס טלית מעל חתן העולה לתורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-11 07:16:08

שלום וברכה, רציתי לברר לגבי אופציה של שימוש במכונת קפה נספרסו ידנית בשבת. מצ"ב קישור למכונה https://www.coffeeman.co.il/product/%D7%9E%D7%9B%D7%95%D7%A0%D7%AA-%D7%90%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95-%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%93%D7%AA-%D7%9C%D7%A9%D7%98%D7%97—mini-espresso–%D7%9C%D7%A9%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%A9-%D7%91%D7%A7%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%A1%D7%95-20-%D7%A7%D7%A4%D7%A1%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%AA%D7%A0%D7%94 תודה רבה

לפי מה שאני מבין, הקפסולה מהווה מסננת בין המים הרותחים לבין כלי הקיבול, ולכן יש כאן בעיה של בורר. כמו כן, לחיצת המוט סוחטת את המים החמים מתוך גרגירי הקפה, וממילא יש גם בעיה של דש כמבואר בשו"ע שכ, ז-ח. ולכן לא ניתן להשתמש בכלי זה גם ביום טוב, שכן אף שביום טוב מותר לברור באופן ביתי, אבל אסור לסחוט.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-10-10 18:12:54