חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

כשרות

אני עובד במקום שלא שומרים תורה ומצוות. אין כשרות במקום מדובר בדיוק מוגן. הם מחממים אוכל בשבת. האם יש היתר כל שהוא לאכול במקום? ואם כן מה אפשר לאכול. המוצרים עצמם כשרים.

אפשר לאכול אוכל שלא בישלו או חיממו אותו שם, כגון ירקות ופירות, לחם קנוי, גבינה וכדומה.

כמו כן, אפשר לחמם במקרוגל או בתנור שלהם אוכל שלך כשהוא סגור בתוך קופסה או לפחות מכוסה, ובלבד שמונח על משטח נקי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 00:43:48

יש לך שאלה?

האם מחויב ש"סופם יבואו לידי קיומם"?

תוכן עניינים

בשבוע שעבר הגיב הרב שמואל אליהו שליט"א בגיליון עיתון "בשבע" (987), לטור "רביבים" שפרסם מו"ר הרב אליעזר מלמד שליט"א על סוגיית קבלת המצוות בגיור.

בדבריו כתב הרב שמואל אליהו כך:

"… אני לא מאמין שהרב אליעזר מלמד חושב שאפשר לקבל אדם על דעת שהוא לא ילמד ולא יקיים מצוות בעתיד. זה ממש הפך הגמרא שאמרה כי אם גר אמר שהוא לא מקבל עליו הלכה קטנה מדברי סופרים – לא מקבלים אותו… כך כותב הרה"ג עוזיאל: "מכל האמור ומדובר תורה יוצאה שמותר ומצווה לקבל גרים וגיורות אף על פי שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות, משום שסופם יבואו לידי קיומם…

הרב עוזיאל אומר מה שההלכה אומרת: בכל גיור לא מלמדים את המתגייר את כל המצוות, ובוודאי יעברו המתגיירים על חלק מהמצוות מחוסר ידע. עם זאת ברור שמגיירים אותם על דעת שבמשך הזמן הם ילמדו ויקיימו את כל המצוות "שסופם יבואו לידי קיומם". אין בדבריו שום רמז של היתר לקבל גר שלא מתכוון לקבל חלק מהמצוות – זה נגד הגמרא ונגד כל ספרי הפוסקים. ואין שום היגיון שהרה"ג עוזיאל זצ"ל יחלוק על עמודי ההוראה בלי לנמק או להסביר את עצמו".

הרב אליהו מעלה כאן שתי טענות: האחת, חלילה מלקבל גר שלא קיבל עליו אפילו הלכה קטנה מדברי סופרים, וכדברי הגמרא בבכורות שמוסכמת להלכה. השנייה, כשהרב עוזיאל כותב שניתן לקבל גרים "שידוע לנו שלא יקיימו כל המצוות" כוונתו שכעת הם אינם מקיימים כל המצוות הואיל ו"מודיעין אותו מקצת מצוות קלות ומקצת מצוות חמורות", אך "סופם יבואו לידי קיומם". ועל כן "אין שום היגיון שהרה"ג עוזיאל זצ"ל יחלוק על עמודי ההוראה בלי לנמק או להסביר את עצמו".

באשר לטענתו הראשונה של הרב אליהו, אכן מעולם לא עלה על הדעת לחלוק על דברי הגמרא בבכורות שניתן לקבל גר שאומר שלא יקבל עליו אפילו הלכה קטנה מדברי סופרים, והרב עוזיאל אף הדגיש זאת בתשובותיו. אולם בנידון שלפנינו לא מדובר על מקרה כזה, אלא על מקרה שבו הגר מקבל עליו בלב שלם להיכנס תחת כנפי השכינה ולהצטרף לעם ישראל שכרתו ברית עם ה' על תרי"ג המצוות והשמיעה בקול דברי חכמים, אלא שאומדן הדיינים הוא שעל פי הניסיון וההיכרות עם הגר, כפי הנראה הוא לא יקיים את המצוות כראוי, אלא כמסורתי שמאמין בה' ואוהבו, ומקיים מצוות בסיסיות כמו ברית מילה, צום יום הכיפורים וזהירות מחמץ בפסח. אך על מצוות רבות אינו מקפיד. השאלה היא, אם עובדה זו מונעת מלקבל את הגר במקרה של שעת הדחק. בעניין זה פסק הרב עוזיאל שניתן לקבל גר כזה, ולדעת הרב מלמד בית הדין יכול להסתמך על דעת הראשון לציון בשעת הדחק.

הרב עוזיאל חוזר על יסוד זה פעמים רבות, למשל בשורות הבאות הלקוחות מתשובתו ב'פסקי עוזיאל' סה:

"אבל גוי שבא להתגייר, אפילו אם נדע שלא מקים מצות התורה – טבילתו לשם גרות, הרי היא כמפרש שקבל עליו, אם לא שפירש 'חוץ מדבר זה'… מכאן מפורש יוצא, שאין דורשין ממנו לקיים המצות, ואף לא צריך שבית דין ידעו שיקיים אותן, דאם לא כן לא יתקבלו גרים בישראל, דמי יערוב שגוי זה יהיה נאמן לכל מצות התורה? אלא מה שמודיעין לו מקצת מצות הוא כדי שאם ירצה יפרוש, וכדי שלא יוכל לומר אח"כ: 'אילו ידעתי – לא הייתי מתגייר'. וזהו לכתחלה, אבל בדיעבד אם לא הודיעוהו אינו מעכב. מכל האמור למדנו, שאין תנאי קיום המצות מעכב את הגרות אפילו לכתחלה".

באשר למשפט "סופם יבואו לידי קיומם", המעיין בתשובותיו הרבות של הרב עוזיאל בעניין, יוכל להסיק הן מן השאלות והן מן התשובות כי לא מדובר במתגייר שמתחיל תהליך של לימוד ושמירת מצוות, היוצר הערכה מעשית שהמתגייר אכן יגיע בעתיד הנראה לעין לשמירת מצוות. המדובר הוא בבני זוג של אנשים מתבוללים שהם עצמם עזבו את שמירת המצוות ("שאינם שומרי דת, שבתות וימים טובים ומאכלות אסורות, ומצות עשה ולא תעשה"). דברי הרב עוזיאל נאמרו כתקווה וכאמונה שסופם של היהודי ושל בן זוגו המתגייר לחזור לשמירת מצוות. וכבר התבאר בהרחבה במאמר "דעת הרב עוזיאל בעניין קבלת מצוות בגיור" (שפורסם באתר ישיבת הר ברכה), שמכלל תשובותיו של הרב עוזיאל מוכח שאין הוא מתנה את הגיור בהערכה סבירה שהגר יבוא לידי קיום המצוות בעתיד באופן מלא, אלא די בכך שיש אפשרות כלשהי כזו, גם אם מרב הסיכויים שימשיך לחיות כמסורתי. לכך צורף (שם) מאמר נוסף בשם "כיצד הבינו הפוסקים ודייני הגיור את דברי הרב עוזיאל", שהראה שכך הבינו הרבנים ודייני הגיור לדורותיהם את דעת הרב עוזיאל, ומאמר תמציתי על כך, הנושא את אותה כותרת, פורסם בערוץ 7.

לסיכום, דעת הרב עוזיאל שאכן צריך קבלת מצוות שלמה, אלא שאין צריך ידיעה של בית הדין שהגר יקיים את המצוות במלואן וכהלכתן בפועל. משום כך אין בדבריו סתירה לדברי הגמרא, הראשונים והשו"ע, וגם אין הוא כותב דברים ללא נימוק, אלא מנמק היטב את ההבדל בין 'קבלת המצוות' שנדרשת ללא ספק בתהליך הגיור, ל'קיום המצוות' שאינו מעכב את הגיור, ולכן בשעת הדחק גם אינו נדרש. ובהיות כן, הרב מלמד סבור שבשעת הדחק, כאשר עומדת לנגד עיני הדיינים סכנת נישואי תערובת, יוכלו לסמוך על שיטת הרב עוזיאל ואחרים, כפי שנתבאר בהרחבה במאמרו.

אולי יעניין אותך

רביבים 1093 - חילופי שבויים - revivim1093

חילופי שבויים

⬅️ מפני מה אסרו חכמינו לפדות את השבויים במחיר מופקע? ⬅️ האם ראוי לבכות על מצבם של החטופים בעת מלחמה? ⬅️ האם ניתן לזכות להכרה בתרומתם של בני הציונות הדתית? ⬅️ תפילה | האם ראוי שהחזן יעמוד במקום גבוה בבית הכנסת? ⬅️ תפילה | האם נכון לפי ההלכה להתפלל בסביבת פתח בית הכנסת?
דילוג לתוכן