חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת ספירת העומר

האם מצד ר"ח מותר להסתפר בעומר (בלי קשר לההיתר של יום העצמאות)

לא.

אביא לך כאן מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג יוצאי אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-08 06:42:52

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

לספר את הסיפור

 

קדש – מיוחד הוא הקידוש בליל הסדר משאר הקידושים בשנה, בכל השנה כוס אחת היא לפני המקדש והוא צריך לשתות רביעית יין, שתיית שאר המשתתפים אינה חובה אלא רק לחיבוב המצווה, ואילו בליל הסדר כוס לפני כל אחד ואחד, מדוע? – כי כל אחד נקרא לקדש, הקריאה הראשונה של הסדר היא: קדש! – כל אחד ואחד נקרא לקדש, לתת קדושה, רק יחד כולם קדושה לך ישלשו, אנו רוצים כל אחד ואחד איתנו, כל הבנים, בנים הם, לכל סוגיהם ואת כולם אנו רוצים את הקדושה המיוחדת של כל אחד.

ורחץ – אנחנו רוצים לקדש, אבל בוו החיבור יש דגש 'ורחץ', שלא רק המטרה תהיה קדושה, אלא כל האמצעים המובילים אליה יהיו קדושים, לכן קדש ורחץ, המטרה לא מקדשת את האמצעים, אלא אנו הולכים למטרה העליונה באמצעים טהורים.

כרפס – עניינו של הכרפס, להגביר את התיאבון, בן חורין לא אוכל רק לחיות או להתקיים, אלא אוכל גם כדי להתענג, הוא רוצה לפתוח את התאבון, להרחיב את החיים, אבל יש כאן הגבלה יאכל פחות מכזית, זה מכיוון שבן חורין, יודע גם לשלוט, החירות להנות, בלי להגזים, בלי לצאת בכמויות שלא רציתי, להתענג אבל לשלוט, זוהי חירות אמיתית, יש שנמנעים ממאכלים מסויימים כי הם יודעים אם אתחיל…אך החירות היא לדעת שאני יכול לקחת מעט, פחות מכזית.

יחץ – לבן חורין אמיתי, יש חלומות גדולים, רצונות עצומים, הוא לא כבול רק למה שיש עכשיו, הוא מאמין בדרך ארוכה, הוא לא עוסק בהווה בלבד, הוא שייך לעתיד, עם ישראל חי את ההווה, לא מתוך העבר, אלא מתוך אמונה בעתיד האדיר שעוד נכון לנו, 'והיא שעמדה לאבותינו ולנו', ההבטחה על הגאולה היא שעמדה לאבותינו ולנו, בשל הידיעה על הגאולה שתהיה, על בניין המקדש, איתו אנו מתחילים את הסדר 'השתא הכא לשנה הבאה בירושלים', ואיתו אנו מסיימים 'לשנה הבאה בירושלים הבנויה', אנו לוקחים את המצה, סמל החירות וחוצים אותה, אנחנו באמצע, אנחנו בדרך! – במחצית!
אגב, מי שיביא לנו את העתיד, את הצפון לנו לעתיד, הם הילדים, הם יקחו את החלק הגדול, שעוד צפון, שעתיד לבוא והם הם העתיד שלנו.

מגיד – זה עיקר הפסח, פה-סח, חופש הדיבור, החירות לומר את מה שאני חש, מרגיש וחושב. המגיד מתחיל בשאלה, זו מצווה לשאול שאלות, כי בן חורין אמיתי מעיז לשאול, הוא לא פוחד לשאול, להקשות, להתווכח, אך יש בו גם ענווה להקשיב, לשמוע ולהאזין, ברגע שיודעים לשאול ולהקשיב, האדם הופך להיות בן חורין, הוא לא כבול רק להבנות שלו, הוא נפתח לעוד ועוד כיווני מחשבה, לעוד צדדים ורעיונות, החופש לדבר, להקשות, לשאול – הוא אבו היסוד של החירות. הנשמה שלנו יוצאת לחירות, ע"י הדיבור, שנדברים רעיונות ואידאלים, ערכים ואמונה, אז הנשמה יוצאת לחירות יש לה ביטוי בעולם.

רחצה – לטהר את הידים, להתאים את המעשים לרעיונות, דיברנו דיבורים גדולים, אך עכשיו המקום להתאים את המעשים לדיבור, וזה לטהר את הידים, את כלי הפעולה, בן חורין הוא יודע לחיות את מה שהוא מדבר.

מוציא מצה – המצה מסמלת את החירות שלנו, מכול היצרים והתאוות, מכל הדברים שהתנפחו יותר מדי, ולא מאפשרים לנו להיות נאמנים לאמת שלנו, לרצון העמוק שלנו, המצה זה התמצית, היסוד, הדבר עצמו ללא הוספות שגורעות, ולא מאפשרות להבחין בין העיקר והטפל, בין האמת והשקר, בין הטוב לרע, הקב"ה הוציא אותנו ממצרים 'ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים', 'המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלוקים אני ה", הקב"ה מוציא אותנו ממצרים שנוכל להבין את יעודנו האמיתי- להיות עמו של הקב"ה.

מרור –ההגדה כולה בנויה על היסוד של מתחיל בגנות ומסיים בשבח, למה לדבר על הגנות? – התשובה הפשוטה היא שמתוך החושך ניכר יותר האור, אבל במבט עמוק יותר רואים איך גם הרע קידם ובנה, איך בגלל הקושי והסבל התחשלנו, נבננו, אז אנו מודים וזוכרים את המרור.

כורך – שמסתכלים על התמונה הכוללת, המרור מצטרף למצה, המר הוא חלק המטוב, הוא לא רק משהו בדרך הוא ממש חלק מהטוב, הוא נאכל יחד איתו, שהרע מחובר לטוב, הוא עצמו נותן ריח טוב!
זה מבט שניתן לראותו רק במקדש 'זכר למקדש כהלל', שם רואים איך כל הדברים מחוברים ומקושרים.

שולחן ערוך – מתוך אמונה אנו מבינים שיש מי שעורך, הקב"ה הוא העורך הגדול, הוא המסדר את כל המציאות, הוא שם כל דבר במקומו, הקב"ה הוא העורך את כל מה שקורה, והידיעה הזאת מרגיע ומשמחת, גם מה שנראה לא כסדר יש מי שעורך את המציאות כולה.

צפון – הגענו לחלק הנסתר, לחלק אליו אנו מצפים, בן חורין לא חי גם את המציאות הגלויה והחומרית כאן ועכשיו, יש לו עולם פנימי של סוד, עם ישראל במצרים היו עבדים, אבל היה להם סוד, שעתיד הקב"ה לגאול אותם, הייתה להם מסורת על ברית בין הבתרים שעתיד הקב"ה לגאול אותם, הם ידעו שיבוא יום אחד הגואל ויגיד את מילות הסוד 'פקוד יפקוד', ויוציא אותם ממצרים, מי שיש לו סוד הוא אף פעם לא לגמרי משועבד, כי הסוד שלו, עולמו הפנימי עדיין קיים, והוא שלו בלבד.

ברך – בן חורים אמיתי יודע להודות, יודע להכיר טובה, גלות מצרים החלה בכך שהיה מלך חדש שלא ידע את יוסף, לא הכיר טובה, אנו יודעים לברך, אנו יודעים שאיננו יכולים לבד, כי איננו מושלמים, אנו חופשיים מלעסוק בהסתרות כאלו אינננו זקוקים לעזרה, אנו יודעים שאנו צריכים עזרה, ולכן אנו יודעים לברך ולהוקיר את כל מי שסייע, והברכה המרכזית היא לה', שמחיינו ומקיימנו, וגאלנו וגאל את אבותינו ואותנו, זה היכולת לברך.

הלל – להלל מישהו זה לראות את טוב, הגודל והיושר, ליל הסדר הוא לילה של הלל, לראות את הטוב האלוקי ששפע ושופע עלינו ולשמוח בכך, מי שיודע להלל, הוא יודע להיות מחובר לגודל, מחובר לטוב, הוא יודע להלל, מי שאתה מהלל אותו אליו אתה מחובר, אם נרצה להכיר מי האדם באמת, נבחן את מי הוא מהלל – מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו – אנו מהללים את ה' כי אנו עם ה'.

נרצה – שמסיימים משהו יש נטייה לומר היינו יכולים לעשות יותר טוב, אולי הסדר שלנו לא התקבל לרצון לפני ה', היינו יכולים לעשות…נרצה, זה לומר מה שעשינו היה נפלא וטוב, הקב"ה רצה את מעשינו, את סדרנו, חסל סידור פסח כהלכתו, היה כהלכה, כאשר זכינו לסדר אותו כן נזכה לעשותו, בדיוק מה שעשינו היה נפלא, כמה חירות יש להשתחרר מרגשות האשם, שהיה אפשר יותר טוב…שנה הבאה נעשה את אותו הסדר, רק ביחד, ובירושלים הבנויה!

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן