חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

להתענג על ה' – דבר תורה לפרשת חיי-שרה

אמר היהודי הקדוש:
בשבת קודש אין עצה (אפשרות) שלא יהיה חילול שבת מעט, חס ושלום, אלא אם כן יהיה נעקד ידיו ורגליו ביום השבת.
ואחר כך אמר שגם זו לא עצה, דאם כן, מבטל עונג שבת.

אוי לי מיוצרי ואוי לי מיצרי הוא הפרדוקס הנורא של כל יהודי. אם יעשה – יחטא. אם לא יעשה – נח לו שלא היה נברא. כי בכל עשיה ניצבת לה גם הטעות, הסיג, האנטרס הפסול וכדומה. ובכן, מהי העצה? כיצד נחיה בעולמו של הקב"ה מבלי לעבור בכל רגע על איסורים? אין עצה ואין תבונה אלא לעקוד את עצמנו. לא לזוז. ידיים קשורות מאחורי הגב. כל תזוזה טומנת בחובה גם טעות. ואם כן, בשבת קודש, לשם הדוגמא, עלינו לשבות, כפשוטו, ולא לעשות דבר. "כי בו שבת ויינפש".

אבל איזה נופש הוא לאדם להיות עקוד, פאסיבי, ללא כוחות עשיה, ללא חיוניות? יותר מכך, הלא האדם חש שהוא ישנו, שיש לו חשיבות וייעוד, שעליו לעשות אי-אלו תיקונים כאן בעולם הזה? האם נפקיר את הכוחות שלנו? האם נעבוד על הטבע החיוני שלנו ונאמר לו שהוא רק יצר הרע? הלא צריכים ורוצים אנו "לעשות את השבת" ולא רק להעבירה בחוסר מעש? "לעשות את השבת", פירושו, לשבות שביתה אקטיבית של עשיה מבורכת, בסעודות מדושנות, בשירה ובזמרה, בלימוד התורה, במשפחתיות, ובשיחת חברים. אלא שלכל אלו יש מחיר – שאיפשהו, מתישהו, ניתפס באיזו מכשלה.

החששנות הדתית, המלווה את העולם התורני מאז ומעולם, שבספרותה תפסה מקום נרחב מאד האמירה הרוחנית "שב ואל תעשה עדיף" מבטלת את העונג. אמנם, יש גם כיוון (שיש זו מאזוכיזם מסוים) שיטען שאדרבה, הוא דווקא נהנה ומתענג על ההתבטלות-בטלנות, על האמירה שאין לי מקום בעולם כזה של איסורים. אך כמדומה שאין זו דרכה של תורה, והיהודי הקדוש טוען זאת בחריפות רבה: או שאתה עקוד או שאתה מתענג. אין אפשרות להתענג מהעקידוּת. צריך לבחור, איפוא, את דרכך, וסיפורנו בוודאי תומך בהתענגות. בכך שהקב"ה יצר את האדם בעולמו לתקן, לייעל, לשפר, לעשות – רק כך יחוש האדם את העונג שביצירה ויהא שותף לריבונו של עולם במעשה בראשית.

באמירה זו יש סיכון, כי מי שמדבר – בהכרח גם יפול באיסורי לשון הרע, ומי שסוחר – יפול במשאו ומתנו, ומי מנהיג – יפול בגאוותו וכו' וכו' ולא נוכל לספור את המכשולות והטעויות של בני האדם במעשיהם. ובכל זאת, אין אנו רשאים להיבטל מהעונג.

אם חפצי עונג אנחנו, הרי שעלינו ללמוד היטב את התורה, כדי למעט בכשלונות, וצריכים אנו להחליט מהי המטרה, מהו הכיוון, מהו האידיאל ולצעוד לעברם, באומץ, ובעיקר – ללא חשש. כי הקב"ה לוקח בחשבון שאתם, יהודים יקרים, גם בני אדם, וככאלה, אתם גם תפלו בבורות. אך הוא רוצה את הנאמנות, את השותפות.

וזוהי הברית: אנחנו רוצים מאד לתקן עולם במלכות שדי, לגלות את שמו יתברך בתוכנו ובעולם כולו, אך הוא, מצידו, מכיר בכך שאנחנו רק בני אדם, קרוצי חומר, שמעשינו אינם מושלמים, כיוון שאין אנו שלימים כמותו.

"כי נער ישראל ואוהבהו" – הנערוּת היא תקופה של עליות ומורדות, שיאים ושפלים, פסגות ובורות. ומלאים הם הנערים חיוניות גדולה, אידיאליסטיות רבה, כוחות רבים – ובשל זה בדיוק ה' אוהב אותנו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן