אנו נמצאים בימים מיוחדים, ימי ההכנה לראש השנה.
יום ראש השנה הוא יום גדול ואדיר, הוא הראש, ממנו הכול נקבע, ולכן יש חשיבות עצומה להתכונן כראוי.
רציתי לנסות לתאר את התהליך שאנו עוברים בראש השנה, יש בראש השנה שני שלבים, השלב הראשון הוא – הסתלקות החיים, בליל ר"ה הקב"ה מסלק את החיים מן העולם, כולנו עומדים תלויים, ותפקידנו הוא להביא לכך שהקב"ה ירצה למלוך עלינו, ירצה לחיות אותנו.
בליל ר"ה, החיים של השנה הבאה נגמרו, והחיים של השנה החדשה עדיין לא הופיעו, המציאות הזאת היא להיות תלויים.
חשוב לי להתעכב מעט על המציאות הזאת כי זו המציאות שבאמת היינו צריכים לחוש אותה כל השנה, שכל חיינו תלויים בקב"ה, ואחד המסכים הגדולים החוצצים ביננו לקב"ה, הוא העובדה שאנו מרגישים וחשים שחיינו בידינו, אנו רואים בעיניים איך הכול תלוי בנסיבות, במאמצים, באנשים סביבנו, ולא חשים את יד ה' המכוונת, המדריכה והמנהלת.
וכאן בשלב הראשון של ראש השנה אנו נדרשים לחוש את האמת הגדולה של העולם, שהכול תלוי ועומד מהכוח האלוקי, הוא המשגיח, המכוון, המחייה והמנהל.
יום זה הוא יום הזכרון, והזכרון הראשון הוא לזכור את הקב"ה שמשגיח על העולם, כפי שעולה מברכת הזכרונות –
"אַתָּה זוֹכֵר מַעֲשֵׂה עוֹלָם. וּפוֹקֵד כָּל יְצוּרֵי קֶדֶם. לְפָנֶיךָ נִגְלוּ כָּל תַּעֲלוּמות וַהֲמוֹן נִסְתָּרוֹת שֶׁמִּבְּרֵאשִׁית. כִּי אֵין שִׁכְחָה לִפְנֵי כִסֵּא כְּבוֹדֶךָ. וְאֵין נִסְתָּר מִנֶּגֶד עֵינֶיךָ. אַתָּה זוֹכֵר אֶת כָּל הַמִּפְעָל. וְגַם כָּל הַיְצוּר לֹא נִכְחַד מִמֶּךָּ. הַכֹּל גָּלוּי וְצָפוּי לְפָנֶיךָ ה' אֱלֹקינוּ…וְעַל הַמְּדִינוֹת בּוֹ יֵאָמֵר. אֵיזוֹ לַחֶרֶב. וְאֵיזוֹ לַשָּׁלוֹם. אֵיזוֹ לְרָעָב. וְאֵיזוֹ לָשֹׂבַע. וּבְרִיּוֹת בּוֹ יִפָּקֵדוּ. לְהַזְכִּירָם לְחַיִּים וְלַמָּוֶת. מִי לֹא נִפְקַד כְּהַיּוֹם הַזֶּה. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא. מַעֲשֵׂה אִישׁ וּפְקֻדָּתוֹ. וַעֲלִילוֹת מִצְעֲדֵי גָבֶר. מַחְשְׁבוֹת אָדָם וְתַחְבּוּלוֹתָיו. וְיִצְרֵי מַעַלְלֵי אִישׁ. אַשְׁרֵי אִישׁ שֶׁלּא יִשְׁכָּחֶךָּ, וּבֶן אָדָם יִתְאַמֶּץ בָּךְ. כִּי דּוֹרְשֶׁיךָ לְעוֹלָם לֹא יִכָּשֵׁלוּ. וְלא יִכָּלְמוּ לָנֶצַח כָּל הַחוֹסִים בָּךְ. כִּי זֵכֶר כָּל הַמַּעֲשִׂים לְפָנֶיךָ בָּא. וְאַתָּה דּוֹרֵשׁ מַעֲשֵׂה כֻלָּם".
הרב קוק בעולת ראי"ה מזהיר מתוצאות שכחת ההשגחה וההנהגה האלוקית –
"בהיות האדם שלו, וחושב שטובו בידו, ושכך היא מדתו, שעמדתו היא עמדה בלתי עלולה להמעד, חזון כזב זה בעצמו הוא מוריד את הערך הרוחני של האדם, ומלפפו בחתולי דמיון כוזב, שממנו תוצאות לרגשי חיים נמוכים ואובדי כל ערך נשגב".
על הפסוק "זה עני קרא וה' שמע…" – כותב הרב:
"העוני, בכל צרותיו, נברא בעולם לצורך הזיכוך הנפשי, לצורך תיקונו הרוחני של האדם, שהוא יסוד התיקון וההתעלות של כל העולם. המהותיות של העוני, המתגלמת בהעני האישי, היא פועלת, שהנפש המדוכדכה פונה היא אל על.
היא מכירה את האפסיות ואת השקר של ההשתקעות בגאוה וגאון, בתענוגים של תוהו, וממילא מתראה הוד הקודש, קדושת הצדק, ואור האמונה בבהירותו אליו, והקרבה האלהית באה מיד, זוהי השמיעה העליונה, וד' שמע".
לחוש את התלות הזאת, את חוסר האונים המוחלט לולא העזרה והחיות האלוקית, זה השלב הראשון בהמלכת ה' בעולם, רק בעולם שזועק לה' בכל ליבו, שזוהי תקיעת השופר, ה' ירצה לחזור למלוך ולהחיות.
אנו נדרשים רק לדבר אחד – להמליך את ה', ואת זה אנו צריכים לעשות ע"י הזכירה, זכירה ראשונה שהקב"ה הוא המחייה והמנהיג את העולם, ומכוח זה אנו נתיניו.
אך יש עוד זכירה חשובה מאד, לזכור מה מגמת העולם, מה הקב"ה רוצה מאיתנו, להיזכר במתן התורה, להיזכר באבותינו שאת דרכם אנו ממשיכים, להיזכר מה אנחנו באמת רוצים.
ואם זכרנו את שני היסודות הללו, אנו זוכים להגיע לשלב הבא.
השלב הבא, הוא להאמין שה' נותן לנו חיים חדשים, מיילד אותנו, מחייה אותנו מחדש, ולשמוע בכל ליבנו את הקול האלוקי, את הרצון האלוקי שמחייה את העולם, כגודל השמחה וכגודל האמונה כך מתגלה מלכות ה' בעולם, בחצוצרות וקול שופר הריעו לפני המלך ה'!
הדבר הזה יוצר שמחה עצומה, התרגשות וצפייה מופלאים.
והוא מאפשר לנו תשובה אמיתית, תשובה שמגיעה מאמונה שעכשיו התחלנו מחדש באמת.
דמו בעצמכם, שכפסע עמד בין המוות וביניכם, כאותו אדם, שקיבל דום לב, ובניסי ניסים, בצירוף מקרים, הצליחו להציל את חייו, והוא יושב בביה"ח על מיטתו, ושואל את עצמו לראשונה, למה הקב"ה החזיר לי את חיי? – למה הקב"ה החייה אותי? למה הוא יצר אותי?
אך זה יותר עמוק בכך, הרי אנו כולנו רוצים להיות טובים, צדיקים, ומה מונע מאיתנו, האמירה זה לא יצליח, כבר ניסית וזה לא עבד…אך האמונה שיש חיים חדשים באמת, מצריכה אותנו לפתוח דף חדש ולא להתייחס לעבר אלא להיות כקטן שנולד, הקב"ה נותן כוח חדש בשנה החדשה לפעול ולהוציא לאור את הרצונות האלו.
הרא"ש כותב שטוב ללמוד בימים אלה את אגרת התשובה של רבינו יונה שם כתוב:
"אדם אשר פשע וחטא ובא לחסות תחת כנפי השכינה ולהכנס בדרכי התשובה אשכילך ואורך בדרך זו תלך. ביום ההוא ישליך כל פשעיו אשר עשה. ויעשה עצמו כאלו בו ביום נולד ואין בידו לא זכות ולא חובה. וזה היום תחלת מעשיו. היום יפלס אורחותיו שלא יטו מעגלותיו מדרך הטוב. ודרך זו תביאנו לשוב בתשובה שלמה. כי הוא יעשה עצמו כמשליך מעליו כובד העונות ועוצם החטאים אשר עשה. ולא יבהילוהו רעיוניו ולא יניחוהו לשוב כי יבוש מחטאיו. כי יחשוב איך אוכל להעיז פניו לשוב ואני חטאתי עויתי פשעתי כזאת וכזאת עשיתי עברתי ושניתי ושלשתי עד אין ספורות. ואיך אבוא עוד לפניו כבושת גנב כי ימצא. כי בושתי לעמוד לפניו. ואף איך ארמוס חצריו ואיך אשמור חוקיו. אל יחשוב כן. כי המסית יושב כזבוב במפתחי הלב. מתחדש עליו בכל יום. צופה ומביט להכשילו ומשים לבו לעצה הרעה הזאת. רק יחשוב כי כן מדת הבורא ית'. ידו פשוטה לקבל שבים. לכן טוב לו להשליך פשעיו ולעשות לו לב חדש".
הקב"ה מגיע להחיות העולם זו שמחה עצומה, זהו אור גדול – לדוד ה' אורי וישעי – אורי זה ראש השנה.
יום של הארה אלוקית לעולם, הקב"ה מגיע להחיות ולמלוך, כדברי המדרש –
"…אז ירננו עצי היער אמר ר' אחא היער וכל עצי היער, היער אלו אילנות שעושין פירות, וכל עצי היער אלו אילנות שאינן עושין פירות לפני מי לפני ה' למה כי בא בראש השנה ויום הכפורים מה לעשות (תהלים צח) ישפוט תבל בצדק ועמים במישרים".
יהי רצון, שנזכה לזכור כראוי, ומתוך כך לקבל חיים חדשים ממש!
שתהיה שנה טובה ומתוקה, שנה שנזכה לקדש את שמו יתברך בכל מעשינו!
