חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

פרשת ואתחנן – תורת ארץ ישראל

בפרשת השבוע שלנו אנו ממשיכים לעסוק בחיבור שבין העם, התורה והארץ.

עניינו של ספר דברים הוא ההכנה לקראת הכניסה לארץ, ישנה חזרה על התורה כולה פעם נוספת, כי לא דומה תורת א"י ותורת חוץ לארץ, יש צורך להבין וללמוד את התורה כולה מחדש, ולראותה באור חדש, 'וזהב הארץ ההיא טוב' – אין תורה כתורת א"י.

זהו המפתח להבנת ספר דברים.

ממילא ניתן להבין מדוע נשנים עשרת הדיברות פעם נוספת בפרשתנו.

אם נתבונן בפרשה, נראה שהתורה חוזרת על כך שהארץ היא המטרה שוב ושוב, ובה עיקר החיוב לקיים את מצוות התורה:

"ועתה ישראל שמע אל החוקים ואל המשפטים אשר אנכי מלמד אתכם לעשות למען תחיו ובאתם וירשתם את הארץ… ראה לימדתי אתכם חוקים ומשפטים כאשר צווני ה' אלוקי לעשות כן בקרב הארץ…ואתי צווה ה' בעת ההוא ללמד אתכם חוקים ומשפטים לעשותכם אותם בארץ… ושמרת את חוקיו ואת מצותיו אשר אנכי מצווך היום אשר ייטב לך ולבניך אחריך ולמען תאריך ימים על האדמה… בכל הדרך אשר צווה ה' אלוקיכם אתכם תלכו למען תחיון וטוב לכם והארכתם ימים בארץ, וזאת המצווה החוקים והמשפטים אשר צווה ה' אלוקיכם ללמד אתכם לעשות בארץ אשר אתם עוברים שמה לרשתה…ושמעת ישראל ושמרת לעשות אשר ייטב לך ואשר תרבון מאד כאשר דבר ה' אלוקי אבותיך לך ארץ זבת חלב ודבש… ועשית הישר והטוב בעיני ה' למען ייטב לך ובאת וירשת את הארץ הטובה אשר נשבע ה' לאבותיך… ואותנו הוציא משם למען הביא אתנו לתת לנו את הארץ אשר נשבע לאבותינו…"

אלא שיש להבין מדוע הארץ כל כך חשובה לקיום התורה ומצוותיה, למה חז"ל אומרים: 'כיוון שגלו ישראל ממקומם – אין לך ביטול תורה גדול מזה', לכאורה, אפשר לומר להיפך, 'כיוון שחזרו ישראל לארצם – אין לך ביטול תורה גדול מזה', הרי אנו נדרשים לעסוק בשמירת הביטחון, וכידוע השירות הצבאי לוקח זמן רב, גם שאר העיסוקים המדיניים והחברתיים גוזלים זמן שבו יכולנו ללמוד תורה: עיסוק בענייני הנהגה ופוליטיקה, כלכלה וחברה ועוד.

ההסבר הוא שעניינה של תורה הוא להדריך את החיים השלמים, חיים כאומה על כל מערכותיה, חיים שיש בהם חיבור אדיר בין שמים לארץ, בין גשמיות לרוחניות, בין האומה להיחידים ובין ישראל לעמים, החיבורים האלה מתאפשרים רק בהיותינו בארץ, הן מצד העובדה שרק עם בארצו, שחי חיים שלמים ועצמאיים מכל הבחינות ומחובר לכל מערכות החיים, והן מצד סגולת הארץ, שאיננה אדמה סתמית, אלא ארץ שבה גם החומריות והארציות מחוברת לקדושה האלוקית.

אחרי שנות גלות רבות הרבה מושגים השתבשו מאד, ביניהם המושג 'ביטול תורה' – אחרי אלפיים שנות גלות הביטוי 'ביטול תורה' מתפרש אצלנו כחוסר בלימוד התורה, תפיסה הנובעת מכך שבגלות הדבר הגדול ביותר שניתן לעשות הוא ללמוד תורה, אך אין אפשרות ליישם את רוב התורה ולחיות אותה, אך האמת היא, שהאידיאל העליון איננו לימוד התורה בלבד אלא חיי התורה, וכיוון שגלו ישראל מארצם – הרי שאינם אינם יכולים לחיות את התורה ולקיימה בחייהם, וזהו ביטול תורה שאין כדוגמתו: אין בית מקדש, אין מערכת משפטית שמנהיגה את החיים על פי תורה ואין מלכות עם כל מערכות החיים התלויות בה שמנהיגה על פי תורה.

יתר על כן, כשזוכים לחיות חיים שלמים של תורה, מה שאנו מנסים לעשות ביישובנו הר ברכה, שכל מערכות החיים, הבינוי, הרווחה, החינוך והתרבות מונהגים על פי תורה, מתגלה עוד גילוי נפלא, שהרבה יותר מאשר מה שמלמד הספר, מלמדים החיים, ושבאים ליישם את הרעיונות הגדולים, הם פוגשים את המציאות ומתחדשים חידושי תורה אדירים.

מתוך הבנה זו, ניתן להבין יותר את תחינתו של משה רבנו להיכנס לארץ:

"ואתחנן אל ה' בעת ההוא לאמר, ה' אלוקים אתה החלות להראות את עבדך את גודלך ואת ידך החזקה אשר מי אל בשמים ובארץ אשר יעשה כמעשיך וכגבורתך, אעברה נא ואראה את הארץ הטובה אשר בעבר הירדן ההר הטוב הזה והלבנון"

מכיוון שאתה ה' אלוקים, אלוקי השמים והארץ, וזהו החידוש האדיר והגדול ביותר, חיבור שמים וארץ, גילוי וחשיפת הקדושה בארץ, לכן מתחנן משה להיכנס לארץ הטובה, לארץ שבה מתגלה הטוב האלוקי, בארץ שבה נחשף הטוב האלוקי העליון הגנוז בארץ, שהשיא של הגילוי הזה הוא בירושלים בכלל ובהר הבית בפרט (ההר הטוב הזה), ושיא השיאים הוא בבית המקדש. שנזכה לבניינו במהרה בימינו (והלבנון – זה ביהמ"ק, המלבין עוונותיהם של ישראל).

יהי רצון שנזכה לחיות חיי תורה שלמים בארצנו!

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן