שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

ליל הסדר – הגיע הזמן לעשות סדר!

תוכן עניינים

הפעם אכתוב את דבר התורה שלנו באופן מיוחד, בשיתוף עם ילדי, ביקשתי מהם לשאול שאלות, אז השאלות שלהם, וזה העיקר, ואני אנסה לתת תשובות:

* למה זה דבר כל כך מרכזי לשאול שאלות בליל הסדר?

ברמה הראשונה התשובה היא שהמטרה בליל הסדר היא לבנות את הדברים החשובים ביותר, את יסודות האמונה ואת בחירת ישראל, ואנו רוצים לא רק שהדברים יאמרו אלא שהדברים יקלטו ויוטמעו אצל השומעים, שהחשובים שבהם, הם ילדנו, החוליה הבאה במסורת הדורות, דור העתיד, שימשיך לקדם את הגאולה ע"י חיים לאור עקרונות היסוד, לכן אנו רוצים שישאלו שאלות, כי השאלה היא פתיחת הלב לתשובה.

ברגע שאדם שואל שאלה באמת, זה אומר שיש לו צורך נפשי פנימי שמחכה ומצפה למענה, ואז אם התשובה עונה על הצורך הנפשי הפנימי של האדם, היא תיקלט בתוכו ותעצב את חייו, לעומק הזה אנו רוצים להגיע בליל הסדר, לא להישאר ברמה הנמוכה של הדיבורים שלא נקלטים ולא מחיים את השומע, אנו רוצים בלילה הזה לבנות תשתית, לבנות את יסודות הבניין שעל גביהם ומתוכם ימשיך האדם לפעול את פעולותיו הטובות במהלך כל השנה, אלו רגעי הלידה, רגעים יקרים ומופלאים.

אבל יש גם רמה שנייה, להבנת חשיבות השאלות, והבנה זו נותנת מקום לשאלות בפני עצמן, ולא רק בשביל התשובות.

השאלות עצמן הן חלק משמעותי מהיותנו בני חורין, אדם ששואל שאלות ה אדם שמחשבתו חופשי ומשוחררת, הוא מרגיש שהוא יכול לשאול ולהקשות, אדם משועבד פיזית וכ"ש משועבד נפשית-מחשבתית, איננו יכול לשאול שאלות, יש בשאלות אמת משהו מפחיד, השאלה עלולה לערער את המרחב הקיים והבטוח, היא מכניסה ספקות ולבטים, ולכן אנשים מעדיפים לא לשאול שאלות נוקבות מחשש שהתשובות יחייבו אותם בשינויים ובעשייה.

לעומת זאת אדם בן חורין, הוא לא משועבד להרגליו, לסביבתו, הוא לא מקובע ולכן הוא יכול שאול שאלות.

יש מדינות, משטרים ומשפחות שאין אפשרות לשאול שאלה, אין את המרחב המאפשר, את אווירת האמון והפתיחות שמאפשרת שאילת שאלות אנו רוצים בליל הסדר לאפשר שאלות, לעודד שאלות, ליצור מרחב של בני חורין.

זה חלק ממהות האדם, אדם בגימטיריה "מה", השל"ה מסביר שזו הסיבה שאנו אוכלים ביצה, כי ביצה בארמית זה 'ביעא', שאלה.

שאלת שאלה מעולה על השאלות, שנזכה כל החיים להיות אנשים ששואלים, שאלות זו הדרך לצמיחה, התפתחות וגדילה.

למה ליל הסדר הוא בלילה?

שאלה מצויינת, באמת דווקא לאור מה שאמרנו בתשובה לשאלה הקודמת, שאנו רוצים להפנים את הדברים היה עדיף לקיים את ליל הסדר ביום, שאז כולם ערניים, וגם פה אני חושב שאפשר לענות על השאלה בשתי רמות.

הרמה הראשונה היא שבאמת דווקא העובדה שזה בלילה בשעה שילדים בדרך כלל ישנים, מעלה את החוויה, וצורבת את הלילה הזה עמוק בתודעה, דווקא עשיית השינוי, דווקא היציאה מהרגיל והמוכר, היא העוזרת לזיכרון ולהפנמה (הלילה הזה הוא לילה של שאלות ושינויים שמכוונים לאותה המטרה).

הרמה השנייה, נוגעת בהבנה של מטרת הלילה הזה, יש הבדל בין היום ללילה, היום זה הזמן שבו האדם מוציא לפועל את תכנוניו ורצונותיו, והלילה הוא הזמן של בניית הרצונות, של רקימת החלומות, הלילה הוא זמן המחשבה, היום הוא זמן הביצוע, בלילה הזה אנו לא עוסקים במה שהיה, אלא בהבנה של מה אנו רוצים ומתכננים, בבניית היסודות, בלילה הזה אנו לא עסוקים רק ב'זכר ליציאת מצרים', אלא אנו עוסקים בהמשך מפעל הגאולה של יציאת מצרים – כך אפשר להסביר שמחלוקתם של בן זומא וחכמים שנזכרת בהגדה איננה מחלוקת אלא שני צדדים שונים של אותו הדבר –

"אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה וְלא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילות עַד שֶׁדָּרְשָׁהּ בֶּן זומָא, שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכּור אֶת יום צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

יְמֵי חַיֶּיךָ הַיָּמִים.

כּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַלֵּילות.

וַחֲכָמִים אומְרִים:

יְמֵי חַיֶּיךָ הָעולָם הַזֶּה.

כּל יְמֵי חַיֶּיךָ לְהָבִיא לִימות הַמָּשִׁיחַ"

הזכרת יציאת מצרים בלילות, לא כדבר שכבר היה נעשה, ששייך יותר ליום, אלא כתיכנון לעתיד ששייך ללילה, עניינו להביא לימות המשיח.

למה קוראים לליל הסדר – ליל הסדר?

הסיבה הפשוטה לכך שללילה הזה יש סדר, אותם סימני הסדר שכולנו מכירים: "קדש ורחץ…", אבל זה לא מספיק, כי יש הרבה דברים שיש להם סדר, כגון: תפילת שחרית שמסודרת מארבע שלבים, ואין קוראים לה 'תפילת הסדר', לכן אני חושב שיש כאן אמירה יותר משמעותית, הלילה הזה מטרתו לתת סדר, בכל הרמות, בחיינו האישיים, המשפחתיים, לתת סדר לעם ישראל ולתת סדר לכל העולם, להיזכר מה עיקר ומה טפל, מה מטרת חיינו, לזכור את המהלך שהקב"ה מוביל כאן בעולם ולחשוב איך אנו מצטרפים אליו, הלילה הזה, שבו אנו מעמידים את יסודות האמונה, הוא נועד לעשות סדר, ויותר מכך נועד להזכיר לנו שהקב"ה בחר בנו כדי לעשות סדר בעולם, כדי להביא גאולה לכל העולם, זה תפקידנו ויעודנו.

בליל הסדר, יום הולדתו של עם ישראל, אנו מזכירים לעצמנו את תכליתנו – עריכת סדר חדש בעולם. בסדר הרגיל בעולם , אנו פוגשים בגניבה ובשוד, ברצח ובשאר מעשים מגונים. בני האדם מתמכרים לחומריות של העולם הזה, מאבדים את צלם האדם שבהם ולפעמים מתנהגים באופן גרוע ביותר.

ישראל נועדו לשנות את הסדר הזה ולהשליט סדר חדש בעולם – עולם שכולו טוב. נכון שלעשות סדר כזה בעולם לוקח הרבה זמן, אך צריכים לדעת שראשיתו של התהליך הזה הוא ביציאת מצרים וסיומו יהיה אי"ה באחרית הימים.

זהו חלק משמעותי מלהיות בני חורין להאמין שניתן לשנות, שניתן להשפיע, להיות מנהיגים ולא מונהגים.

בליל זמן חירותנו, ביום ההולדת של עמנו אנו מזכירים לעצמנו את הייעוד הגדול שלנו בעולם – לערוך את הסדר האמיתי של המין האנושי ושל הבריאה כולה!

אבא, יש לנו עוד שאלות…מצויין אז עכשיו יש לכם סיבה נוספת לחכות ליל הסדר.

חג שמח!

אולי יעניין אותך

רביבים 1179 - נאמנות לתורה, רגישות למשפחה

נאמנות לתורה, רגישות למשפחה

ככלל, אסור להשתתף בחתונה שאינה על פי ההלכה • בלא חתונה כדת משה וישראל אסור לאיש ולאישה לקיים יחסי אישות • מצווה מהתורה למחות כנגד העובר עבירה • בד בבד צריך לשקוד על שמירת היחסים הטובים עם כל בני המשפחה • במצב שבו עלול להיווצר קרע במשפחה, עדיף להשתתף באירוע כפי מידת ההכרח • צעיף פטור מציצית, הואיל ונועד לכיסוי הצוואר • מי שיכול עדיף שיקיים את מצוות הציצית בטלית מצמר
ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן