חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

ליל הסדר – הגיע הזמן לעשות סדר!

תוכן עניינים

הפעם אכתוב את דבר התורה שלנו באופן מיוחד, בשיתוף עם ילדי, ביקשתי מהם לשאול שאלות, אז השאלות שלהם, וזה העיקר, ואני אנסה לתת תשובות:

* למה זה דבר כל כך מרכזי לשאול שאלות בליל הסדר?

ברמה הראשונה התשובה היא שהמטרה בליל הסדר היא לבנות את הדברים החשובים ביותר, את יסודות האמונה ואת בחירת ישראל, ואנו רוצים לא רק שהדברים יאמרו אלא שהדברים יקלטו ויוטמעו אצל השומעים, שהחשובים שבהם, הם ילדנו, החוליה הבאה במסורת הדורות, דור העתיד, שימשיך לקדם את הגאולה ע"י חיים לאור עקרונות היסוד, לכן אנו רוצים שישאלו שאלות, כי השאלה היא פתיחת הלב לתשובה.

ברגע שאדם שואל שאלה באמת, זה אומר שיש לו צורך נפשי פנימי שמחכה ומצפה למענה, ואז אם התשובה עונה על הצורך הנפשי הפנימי של האדם, היא תיקלט בתוכו ותעצב את חייו, לעומק הזה אנו רוצים להגיע בליל הסדר, לא להישאר ברמה הנמוכה של הדיבורים שלא נקלטים ולא מחיים את השומע, אנו רוצים בלילה הזה לבנות תשתית, לבנות את יסודות הבניין שעל גביהם ומתוכם ימשיך האדם לפעול את פעולותיו הטובות במהלך כל השנה, אלו רגעי הלידה, רגעים יקרים ומופלאים.

אבל יש גם רמה שנייה, להבנת חשיבות השאלות, והבנה זו נותנת מקום לשאלות בפני עצמן, ולא רק בשביל התשובות.

השאלות עצמן הן חלק משמעותי מהיותנו בני חורין, אדם ששואל שאלות ה אדם שמחשבתו חופשי ומשוחררת, הוא מרגיש שהוא יכול לשאול ולהקשות, אדם משועבד פיזית וכ"ש משועבד נפשית-מחשבתית, איננו יכול לשאול שאלות, יש בשאלות אמת משהו מפחיד, השאלה עלולה לערער את המרחב הקיים והבטוח, היא מכניסה ספקות ולבטים, ולכן אנשים מעדיפים לא לשאול שאלות נוקבות מחשש שהתשובות יחייבו אותם בשינויים ובעשייה.

לעומת זאת אדם בן חורין, הוא לא משועבד להרגליו, לסביבתו, הוא לא מקובע ולכן הוא יכול שאול שאלות.

יש מדינות, משטרים ומשפחות שאין אפשרות לשאול שאלה, אין את המרחב המאפשר, את אווירת האמון והפתיחות שמאפשרת שאילת שאלות אנו רוצים בליל הסדר לאפשר שאלות, לעודד שאלות, ליצור מרחב של בני חורין.

זה חלק ממהות האדם, אדם בגימטיריה "מה", השל"ה מסביר שזו הסיבה שאנו אוכלים ביצה, כי ביצה בארמית זה 'ביעא', שאלה.

שאלת שאלה מעולה על השאלות, שנזכה כל החיים להיות אנשים ששואלים, שאלות זו הדרך לצמיחה, התפתחות וגדילה.

למה ליל הסדר הוא בלילה?

שאלה מצויינת, באמת דווקא לאור מה שאמרנו בתשובה לשאלה הקודמת, שאנו רוצים להפנים את הדברים היה עדיף לקיים את ליל הסדר ביום, שאז כולם ערניים, וגם פה אני חושב שאפשר לענות על השאלה בשתי רמות.

הרמה הראשונה היא שבאמת דווקא העובדה שזה בלילה בשעה שילדים בדרך כלל ישנים, מעלה את החוויה, וצורבת את הלילה הזה עמוק בתודעה, דווקא עשיית השינוי, דווקא היציאה מהרגיל והמוכר, היא העוזרת לזיכרון ולהפנמה (הלילה הזה הוא לילה של שאלות ושינויים שמכוונים לאותה המטרה).

הרמה השנייה, נוגעת בהבנה של מטרת הלילה הזה, יש הבדל בין היום ללילה, היום זה הזמן שבו האדם מוציא לפועל את תכנוניו ורצונותיו, והלילה הוא הזמן של בניית הרצונות, של רקימת החלומות, הלילה הוא זמן המחשבה, היום הוא זמן הביצוע, בלילה הזה אנו לא עוסקים במה שהיה, אלא בהבנה של מה אנו רוצים ומתכננים, בבניית היסודות, בלילה הזה אנו לא עסוקים רק ב'זכר ליציאת מצרים', אלא אנו עוסקים בהמשך מפעל הגאולה של יציאת מצרים – כך אפשר להסביר שמחלוקתם של בן זומא וחכמים שנזכרת בהגדה איננה מחלוקת אלא שני צדדים שונים של אותו הדבר –

"אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן עֲזַרְיָה הֲרֵי אֲנִי כְּבֶן שִׁבְעִים שָׁנָה וְלא זָכִיתִי שֶׁתֵּאָמֵר יְצִיאַת מִצְרַיִם בַּלֵּילות עַד שֶׁדָּרְשָׁהּ בֶּן זומָא, שֶׁנֶּאֱמַר, לְמַעַן תִּזְכּור אֶת יום צֵאתְךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם כּל יְמֵי חַיֶּיךָ.

יְמֵי חַיֶּיךָ הַיָּמִים.

כּל יְמֵי חַיֶּיךָ הַלֵּילות.

וַחֲכָמִים אומְרִים:

יְמֵי חַיֶּיךָ הָעולָם הַזֶּה.

כּל יְמֵי חַיֶּיךָ לְהָבִיא לִימות הַמָּשִׁיחַ"

הזכרת יציאת מצרים בלילות, לא כדבר שכבר היה נעשה, ששייך יותר ליום, אלא כתיכנון לעתיד ששייך ללילה, עניינו להביא לימות המשיח.

למה קוראים לליל הסדר – ליל הסדר?

הסיבה הפשוטה לכך שללילה הזה יש סדר, אותם סימני הסדר שכולנו מכירים: "קדש ורחץ…", אבל זה לא מספיק, כי יש הרבה דברים שיש להם סדר, כגון: תפילת שחרית שמסודרת מארבע שלבים, ואין קוראים לה 'תפילת הסדר', לכן אני חושב שיש כאן אמירה יותר משמעותית, הלילה הזה מטרתו לתת סדר, בכל הרמות, בחיינו האישיים, המשפחתיים, לתת סדר לעם ישראל ולתת סדר לכל העולם, להיזכר מה עיקר ומה טפל, מה מטרת חיינו, לזכור את המהלך שהקב"ה מוביל כאן בעולם ולחשוב איך אנו מצטרפים אליו, הלילה הזה, שבו אנו מעמידים את יסודות האמונה, הוא נועד לעשות סדר, ויותר מכך נועד להזכיר לנו שהקב"ה בחר בנו כדי לעשות סדר בעולם, כדי להביא גאולה לכל העולם, זה תפקידנו ויעודנו.

בליל הסדר, יום הולדתו של עם ישראל, אנו מזכירים לעצמנו את תכליתנו – עריכת סדר חדש בעולם. בסדר הרגיל בעולם , אנו פוגשים בגניבה ובשוד, ברצח ובשאר מעשים מגונים. בני האדם מתמכרים לחומריות של העולם הזה, מאבדים את צלם האדם שבהם ולפעמים מתנהגים באופן גרוע ביותר.

ישראל נועדו לשנות את הסדר הזה ולהשליט סדר חדש בעולם – עולם שכולו טוב. נכון שלעשות סדר כזה בעולם לוקח הרבה זמן, אך צריכים לדעת שראשיתו של התהליך הזה הוא ביציאת מצרים וסיומו יהיה אי"ה באחרית הימים.

זהו חלק משמעותי מלהיות בני חורין להאמין שניתן לשנות, שניתן להשפיע, להיות מנהיגים ולא מונהגים.

בליל זמן חירותנו, ביום ההולדת של עמנו אנו מזכירים לעצמנו את הייעוד הגדול שלנו בעולם – לערוך את הסדר האמיתי של המין האנושי ושל הבריאה כולה!

אבא, יש לנו עוד שאלות…מצויין אז עכשיו יש לכם סיבה נוספת לחכות ליל הסדר.

חג שמח!

אולי יעניין אותך

רביבים 1093 - חילופי שבויים - revivim1093

חילופי שבויים

⬅️ מפני מה אסרו חכמינו לפדות את השבויים במחיר מופקע? ⬅️ האם ראוי לבכות על מצבם של החטופים בעת מלחמה? ⬅️ האם ניתן לזכות להכרה בתרומתם של בני הציונות הדתית? ⬅️ תפילה | האם ראוי שהחזן יעמוד במקום גבוה בבית הכנסת? ⬅️ תפילה | האם נכון לפי ההלכה להתפלל בסביבת פתח בית הכנסת?
דילוג לתוכן