חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת קורח – מקור הטעות של קורח

בפרשתנו מסופר על המחלוקת הגדולה של קורח על הנהגתו של משה רבנו. חז"ל שואלים (רש"י טז, ז, בשם מדרש תנחומא) "וקורח שפיקח היה מה ראה לשטות זה?". כלומר, קורח היה חכם גדול ודווקא בשל חוכמתו הגדולה צפה ועולה השאלה כיצד ייתכן שאחרי כל מה שראו עיניו ביציאת מצרים, קריעת ים סוף, הקמת המשכן, ובשיא השיאים של מתן התורה, הוא מעז לבוא ולחלוק על משה רבנו?

ומסבירים חז"ל כי "עינו הטעתו, ראש שלשלות גדולה יוצאה ממנו, שמואל, ששקול כנגד משה ואהרן. אמר, בשבילו אני נמלט, וכ"ד משמרות עומדות… ומשה היה רואה". וננסה לבאר מעט את דבריהם.

באדם קיימות שתי מערכות חיים: האחת היא מערכת הכוחות, הכשרונות, והחוזקות. אלו הן מתנות שנתן הקב"ה לאדם, שכוללות חכמה, יכולת דיבור ושכנוע, יצירתיות וכו'. המערכת השניה היא מערכת הרצונות, השאיפות והמידות. זוהי מערכת בחירית אותה בונה האדם, והיא המערכת בה מופעל כח הבחירה של האדם.  שתי מערכות אלה לא פועלות אחת ליד השניה, אלא האחת נתונה לשליטתה של השניה. מערכת הכוחות נתונה להנהגת מערכת הרצונות.

קורח שהיה חכם גדול, דהיינו בעל מערכת כוחות מופלאה וגדולה, טעה כיוון שמערכת הרצונות הטעתה אותו, כפי שאומרת לנו התורה: "כי השוחד יעוור עיני חכמים" – גם אדם חכם, אם רצונותיו פונים לכיוונים שליליים הוא ימצא דרך להצדיק את הכיוון אליו הוא רוצה לפנות.

קורח רואה שמיוצאי חלציו עתיד לעמוד שמואל הנביא, וממילא מסיק שאם שמואל הוא מצאציו הרי שראוי שקורח יזכה בהנהגה, ולכן אינו חושש לחלוק על משה רבנו. אך כפי שחז"ל אומרים: "ולא ראה יפה, לפי שבניו עשו תשובה".

וכאן המקום לשאול, האם קורח לא היה יכול להעלות את האפשרות שבמאות השנים שיעברו עד לידת שמואל הנביא, תיתכן אפשרות של תשובה, הרי הוא היה חכם גדול…? גם התשובה לשאלה זו היא שכאשר המערכת שמובשת, שכאשר רדיפת הכבוד והשררה ממלאת את הלב, השיקולים מתעוותים ונפגמים.

המשנה במסכת אבות כותבת: "אמר להם (רבי יוחנן בן זכאי) צאו וראו איזוהי דרך ישרה שידבק בה האדם? רבי אליעזר אומר עין טובה, רבי יהושע אומר חבר טוב, רבי יוסי אומר שכן טוב, רבי שמעון אומר הרואה את הנולד, אבי אלעזר אומר לב טוב. אמר להם רואה אני את דברי אלעזר בן ערך, שבכלל דבריו דבריכם".

אנו מבינים היטב כיצד עין טובה, חבר טוב ושכן טוב מגיעים רק מלב טוב, וכיצד דברי רבי אלעזר בן ערך כוללים את דבריהם. אך כיצד דברי רבי שמעון שאמר "רואה את הנולד" נכללים בתוך "לב טוב".

על פי דברנו גם על מנת לראות את הנולד כראוי יש צורך בלב טוב, בלב מלא רצונות טובים ושאיפות קדושות וטהורות.

אחד הלימודים הגדולים מפרשת קורח, היא כמה השיקולים וההכרעות שנעשים לשם שמים הם באמת ישרים וטובים יותר, ועד כמה שיקולים שאינם לשם שמים הם שיקולים שאינם נכונים, לא רק ברמה האידיאליסטית, אלא גם ברמה המציאותית.

נסיים בסיפור מופלאה המופיעה במדרש רבה (ויקרא כב, ד): מעשה היה באיש אחד שהיה עולה מבבל לארץ ישראל וראה שני ציפורים שהיו רבות זו עם זו, והמיתה אחת מהן את חברתה, והלכה הציפור החיה והביאה עשב ונתנה על הציפור המתה והחייתה אותה. אמר אותו האיש טוב הוא שאקח מאותו העשב ואחיה בו מתים של ארץ ישראל… כשהגיע לסולמי צור ראה אריה שנהרג ומושלך בדרך, אמר טוב לי לנסות את העשב הזה על האריה. נתן עליו מהעשב וחיה, וקם ואכל אותו (על פי תרגום עץ יוסף).

זוהי דוגמה מופלאה לכוחות גדולים שלא נעשה בהם שימוש נכון. וכך בדיוק מתרחש אצל האדם: כל אדם מקבל כוחות עצומים, כל אחד בתחום אחר, אלא שניצול הכוחות תלוי במערכת הרצונות והמידות, ולפעמים דווקא הכוחות הגדולים והעצומים שיש באדם הם אלה שיקומו עליו וימיו אותו, אם לא ידע להשתמש בהם כאוי.

יהי רצון שנזכה לכוון כוחותינו כראוי, נשתמש בהם לחיות ולהחיות, ולא בכדי להורידנו לשאול.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן