חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

כשרות

אני עובד במקום שלא שומרים תורה ומצוות. אין כשרות במקום מדובר בדיוק מוגן. הם מחממים אוכל בשבת. האם יש היתר כל שהוא לאכול במקום? ואם כן מה אפשר לאכול. המוצרים עצמם כשרים.

אפשר לאכול אוכל שלא בישלו או חיממו אותו שם, כגון ירקות ופירות, לחם קנוי, גבינה וכדומה.

כמו כן, אפשר לחמם במקרוגל או בתנור שלהם אוכל שלך כשהוא סגור בתוך קופסה או לפחות מכוסה, ובלבד שמונח על משטח נקי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 00:43:48

יש לך שאלה?

כל השנה כולה – הכנה לפורים

תוכן עניינים

"פורים הוא יום התגלות פנימיות רצונם של ישראל, וכל השנה היא הכנה לפורים. מה שבכל השנה נמצא בבחינת אתכסיא – בפורים היא באתגליא. והדברים הולכים ומתעלים, הפנימיות של הנפש נעשית בפורים לחיצוניות של הגוף, ופנימיות חדשה וגדולה יותר נספגת בנפש. כך מתעלים הדברים משנה לשנה, מפנימיות לחיצוניות, ומפנימי-פנימיות לפנימיות. אשרי מי שזוכה ליישר דרכיו ולדעת את אשר לפניו ולהלוך ולעלות מעלה מעלה, מדרגה לדרגה, עד אין קץ ותכלית הלוך וגדול, הלוך וגדול" (הרב חרל"פ, מי מרום פורים, עמ' קלו).

בדברים אלה הרב חרל"פ שם את האצבע על הנקודה הפנימית של פורים. עניינו של פורים הוא חשיפת הפנימיות, גילוי הרצון הפנימי. בעקבות גזירת המן הרשע, עם ישראל חשפו את רצונם העמוק והפנימי. בכך גדולה הסרת הטבעת יותר מ-מ"ח נביאים ונביאות שנתנבאו לישראל, וזאת כיוון שכל הנביאים והנביאות אמרו דברים עליונים ואלוקיים, אך הדברים לא חדרו לליבם של ישראל. לעומת זאת הסרת הטבעת, המשבר והפחד הנורא, הלחץ והטלטלה, הצליחו לפתוח את ליבם של ישראל באמת, מה שהוביל לקבלת התורה מחדש ("הדור קיבלוה בימי אחשוורוש"), והפעם לא כקבלת התורה בהר סיני שהייתה בכפיה ("כפה עליהם הר כגיגית") אלא מתוך רצון פנימי אמיתי ושלם.

לכן כותב הרב חרל"פ את המשפט החריף כל-כך, שכל השנה כולה היא הכנה לפורים. הביאור לכך הוא שכל השנה אנו לומדים ופועלים ועושים הרבה דברים טובים, ומכלול המעשים שלנו בונה את פנימיות הנפש. ובפורים דבר זה נחשף ומתגלה. בכך מהווה פורים קטיפת הפרי של כל השנה כולה.

העבודה שלנו איננה ליצור דברים חדשים אלא לחשוף את הנשמה העליונה שבתוכנו. הבנה זו חשובה ומשמעותית, והיא משנה את כיוון העמל והעבודה שלנו, שאינם מופנים החוצה, להשיג דברים, אלא פנימה לגלות, לתת מקום, לתת מילים, להופיע את ההרגשות, התחושות והמחשבות מתוכנו.

פורים זה הזמן לגלות את פנימיות הלב, להסיר את המסכות, את המחיצות, להכניס יין בשביל לגלות ולהוציא את הסוד, את הסודות שבתוכנו.

"ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר" – ברובד הפשוט השמחה היא תחושת החיבור הפנימי, ההרמוניה הפנימית. כשאדם מרגיש שהוא מביע את הרצון הפנימי שלו, את התחושות והרגשות שלו, זוהי השמחה הגדולה ביותר.

ברובד הדרש דרשו חז"ל: "'ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר' –  אמר רב יהודה: 'אורה' –  זו תורה…'שמחה' –  זה יום טוב…'ששון' –  זו מילה…ו'יקר' אלו תפילין…".

לפי דברינו אפשר לפרש כי 'אורה' – זו התורה, המגלה והחושפת את האורה הפנימית שלנו. התורה היא חושפת את חיי העולם שנטע בתוכנו. 'שמחה' זה היום-טוב, שזהו הזמן שיוחד להתוועדות, לחיבור פנימי. זהו מועד התוועדות, המועד החושף את קדושתנו המיוחדת "מקדש ישראל והזמנים". 'ששון' זו המילה, שהיא בדיוק הפעולה הפיזית, שמייצגת את כל העבודה שלנו, הורדת הערלה המכסה את הטוב והקדוש שבנו. 'יקר' אלו התפילין שקשורים אל גופנו, והם העדות לקדושה הנמצאת בגוף. כפי שדורשים החסידים "והיה לאות על ידך" – זוהי ראייה, אות, הוכחה, שמגלה את קדושת ידיך, את קדושת המעשים – "לאות על ידך".

כשדיברתי על משפטו של הרב חרל"פ, שכל השנה היא הכנה לפורים, עם חברי שלומי ורמשטיין, הוא האיר את הדברים מצד אחר. אנו מגיעים לפורים ורוצים לתת מתנות לאביונים אלא שאז רבים נתקלים בבעיה שהם אינם מכירים אביונים. יש לבעיה זו פתרונות טכניים שונים (עמותות, גבאי צדקה וכו'), אבל כולנו מבינים שיש הבדל גדול בין לתת לאביונים הנזקקים בעצמם לבין לתת לגבאי הצדקה.

לתת לגבאי הצדקה זו נתינה מעצמך, אך לתת לנזקק זה הרבה מעבר לממון, זה לתת גם הארת פנים ויחס ואהבה. הנתינה יכולה לבוא ככסף או כמשלוח מנות איכותי שיוכלו להנות ממנו ימים רבים. הנתינה היא כמובן גם בעצם היחס, וכמו שאמרו חז"ל ש"טוב המלבין שינים לחברו יותר ממשקהו חלב".

בפורים אפשר לבדוק האם האדם מכיר אביונים, האם יש לו קשר עם אביונים- אביונים בכסף, אביונים ביחס, אביונים באהבה, אביונים בחברים וכדו'.

בפורים אנו עושים 'משתה ושמחה'. סעודת פורים תמיד נעשית יחד עם חברים וידידים, עם משפחה וקרובים. לפעמים אדם חש שאין לו עם מי לעשות את סעודת הפורים, אין מישהו שהוא באמת שמח להיות ולחגוג איתו. זה חשבון נפש לכל השנה. "כל מי שאהוב למטה בידוע שהוא אהוב למעלה" (ברטנורא אבות ג, י) ולכן עלינו לשאול האם בנינו קשרים טובים עם חברינו, עם שכנינו, קרובינו ומשפחתנו? האם יש אנשים שאנחנו שמחים לשלוח אליהם משלוח-מנות? האם יש אנשים ששמחים לשלוח לנו משלוח-מנות?

כל השנה כולה היא הכנה לפורים, גם במובן הזה.

בואו נרשה לעצמנו יום אחד להקשיב פנימה, לבטא רק מה שאנו חשים באמת, להסיר את הזיופים, להוריד את המחיצות, ולשמוח באמת בטוב הגדול שהקב"ה נטע בנו.

אולי יעניין אותך

רביבים 1093 - חילופי שבויים - revivim1093

חילופי שבויים

⬅️ מפני מה אסרו חכמינו לפדות את השבויים במחיר מופקע? ⬅️ האם ראוי לבכות על מצבם של החטופים בעת מלחמה? ⬅️ האם ניתן לזכות להכרה בתרומתם של בני הציונות הדתית? ⬅️ תפילה | האם ראוי שהחזן יעמוד במקום גבוה בבית הכנסת? ⬅️ תפילה | האם נכון לפי ההלכה להתפלל בסביבת פתח בית הכנסת?
דילוג לתוכן