שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכות ועוד

שלום 1. ראיתי שיש פוסקים שכניסה לשירותים בבית מהווה הפסק בברכה ראשונה בדברים שברכתם האחרונה בורא נפשות. לא ראיתי התייחסות לכך בפניני הלכה. מה דעת הרב? 2. בעניין מעבר בין 2 נשים, מה דעת הרב? (תוקף האיסור, מצבים שמותר וכ'ו)

  1. אינו הפסק. אם הרב היה סובר כך, ודאי היה מביא זאת. הכלל הוא כפי המובא בפניני הלכה.
    מתוך ספר הקיצור הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
    שינוי מקום
    יט. האוכל או שותה בתוך ביתו דבר שברכתו האחרונה 'בורא נפשות', ויצא לרחוב או לבית אחר, אם רוצה להמשיך לאכול או לשתות, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אבל אם יצא למרפסת ביתו או לחצרו הפרטית או לחדר המדרגות, לא צריך לברך שוב, כיוון שהם טפלים לביתו. ואם רגיל לפעמים לצאת אליהם בזמן אכילתו, רשאי לעשות כן לכתחילה.

2. אין בזה איסור.
הבעיה שגבר יעבור בין שתי נשים היא משום כשפים (גמ´ בפסחים), וכיום אין הנשים שלנו עסוקות בכשפים ב"ה.
אמנם בזוהר כתוב שיש בזה בעיה אחרת, אך איננו פוסקים הלכות מחייבות על פי הזוהר אלא רק המלצות. לכן אם אפשר בקלות לא לעבור ביניהן, נכון להחמיר.
גם לאישה נכון שלא תעבור בין שני גברים כאשר אפשר בקלות לעקוף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-22 23:54:07

פירוק סוכה האם גם זה נחשב עוסק במצווה?

שלום לכבוד הרב, יש לי שאלה, בתום חג הסוכות פירקתי את הסוכה. זו לא משימה של מה בכך, יש להוריד את הסכך, והקישוטים ולקפל את הבד ולפרק את העץ. עבודה של כמה שעות. עכשיו בהתחשב בעובדה שגם לקפל תפילין יש סגולה לאריכות ימים, ויש אף הלכה להוריד אותה בדרך בה הנחנו אותם בתחילה, וההלכה באה ומסבירה לנו שיש דרך לסיים את המצווה והרבה נכתב על הורדת התפילין, כמה שחכמים היה להם קשה להיפרד מהם והיו כאלה שהסירו אותם ביד אחת כדי להראות על קושי מפרידתם, איך הדברים הללו עולים בקנה אחד עם הסוגייה של פירוק סוכה? האם בפירוק סוכה יש גם שכר מצווה? צורכי הרבים, הרי לבנות זו מצווה ולפרק? זה כמו דין של לקפל תפילין ? אנשים מזיעים בפירוק סוכה, זו זיעה של מצווה או של עבודת השם. אודה למענה.

בכך שאדם מראה שקשה לו להוריד את התפילין, ניכרת אהבתו לה' ואהבתו למצוותיו, ועל כך השכר. בוודאי שכן הדבר בכל המצוות, אלא שבפירוק הסוכה אין אפשרות להדריך לפרק ביד שמאל ואין עניין להשאירה יותר מימי החג, לכן מה שנותר זה מה שקורה בלב של המפרק, ועל זה השכר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 23:02:42

לגבי צואה בפי הטבעת

יש לי שאלה לגבי ההלכות השייכים לדברים שבקדושה (תפילה וכד׳). לגבי העניין של הניקיון בשירותים, כלומר – חוץ מכבודכם – על "צואה בפי הטבעת" (שו"ע או"ח עו, ה). מה גדר הנקיון?

המינימום הוא קינוח חיצוני עם דחיקה קטנה. אם אפשר עדיף בממחטה לחה, תלוי ברמת הלכלוך. כפי הנראה כיום שאנו מקפידים יותר על נקיון ויש לנו אמצעים קלים כדי לנקות טוב, כך נכון לעשות, אך אין זה מעכב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 12:48:01

כשרות

האם צריך להכשיר מכסה סיר רותח שהנחתי בטעות על הכיריים? הייתי רוצה ללכת לפי הדעה המחמירה.

אין צורך להכשיר, שכן החצובות השחורות כשרות כל השנה אלא אם כן היה מקרה מיוחד, זאת משום שאש הגז שורפת ומכשירה אותם כל הזמן. מה שכמשירים לפסח זאת חומרה כפי שנוהגים לגבי הרבה דברים בפסח. וגם אם היה מקום להחמיר ולומר שהחצובות לא כשרות, במקרה הנכחי אין צורך להכשיר, שכן כלל הוא בהלכות בליעה, שהעברת טעמים נוצרת רק על ידי מאכל או נוזל, אבל כלי רותח שנגע בכלי רותח אחר – אין העברת טעמים ביניהם.

כל זה מבואר בפניני הלכה, וגם הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-20 16:24:53

יש לך שאלה?

פרשת בראשית – חטא אדם הראשון

תוכן עניינים

בפרשת בראשית אנו נפגשים עם יסודות העולם ויסודות האדם, ובמרכז הפרשה אנו שומעים על חטא האדם הראשון- אשר כל תולדות האנושות הינם מסע ארוך לתיקונו. ישנה חשיבות עליונה להתבונן בחטא האדם הראשון, כיוון שהוא מייצג את האתגר הגדול של האנושות בכלל, ושל ישראל בפרט. חטא האדם הראשון מושרש בנו, וככל שנזהה אותו ונבין את הטעות היסודית שממנה הוא נובע, נוכל ליצור את התיקון.

כשהאשה מציגה לנחש את סדרי החיים בגן עדן, היא מתבטאת בזו הלשון: "ותאמר האשה אל הנחש מפרי עץ הגן נאכל, ומפרי העץ אשר בתוך הגן אמר אלוקים לא תאכלו ממנו ולא תגעו בו פן תמותון". כלומר, האכילה מפרי עץ הגן היא דבר טבעי אשר נועד, לתפיסת האשה, למילוי צרכים גופניים של האדם, ואין לו קשר לקב"ה. לתפיסתה, עבודת ה' הינה רק הגבלות וייסורים חמורים, תוך איומים.

מנגד, אם נעיין בציווי האלוקי לאדם נגלה תמונה אחרת לגמרי. אחרי שה' בורא את העולם ויוצר את האדם ונופח באפיו נשמת חיים, הוא יוצר את גן עדן, ושם יוצר עולם מופלא של שפע וברכה, של טוב וחסד. "ויצמח ה' אלוקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל, ועץ החיים בתוך הגן, עץ הדעת טוב ורע".

הגן מתמלא בחיים, בנהר המתחלק לארבעה ראשים ומקיף את כל הגן, ואז מגיע הציווי האלוקי: "ויצו ה' אלוקים על האדם לאמר מכל עץ הגן אכול תאכל, ומעץ הדעת טוב ורע לא תאכל ממנו כי ביום אכלך ממנו מות תמות". כלומר הציווי הראשוני על האדם הוא לאכול מכל עץ הגן, כולל עץ החיים. ורק אחרי הציווי לחיות, לשמוח ולהתענג על כל עץ הגן, מופיעה ההגבלה לא לאכול מעץ הדעת.

מה הביא את האשה לסלף את הציווי האלוקי?

נראה לומר שהתפיסה המנתקת בין השמחה לציווי האלוקי, בין החיים לעבודת ה', היא הנמצאת ביסוד הטעות.

פעמים רבות נדמה לנו שאין זהות מוחלטת בין החיים לתורה, שהכוחות החיוניים בעלי העוצמה האדירה – כוחות האהבה והחיבור, כוחות העונג והשמחה – הינם דבר הנפרד מהציווי והחוק האלוקי. ניתן לשים לב כיצד בכל הציווי האלוקי, ובכלל בבריאת גן עדן, הכינוי לעניין האלוקי הוא "ה' אלוקים"- כלומר, שם כפול. שם זה מייצג את מידת הדין והחסד יחד. הדין (שם אלוקים) מגיע אחרי החסד (שם הוי"ה)- בכדי לתמוך ולחזק את החסד. דווקא הצבת הגבולות היא הנותנת קיום לכל הטוב והשפע. ובמילים אחרות, האורות העליונים של החסד האלוקי דרושים לכלים מוגבלים כדי להכיל אותם ולהנות מהם.

לעומת זאת כאשר האשה מדברת אל הנחש, וכן כאשר הנחש מדבר אל האשה, מוזכר רק שם אלוקים, ומושמט שם הוי"ה. יש בדבריהם ראיה חלקית שרואה רק את הגבולות וההגבלות, והם אינם רואים שמטרתם היא תגבורת של חיים לשפע אהבה וחסד.

בסופו של דבר, בכל פעם שנעמיד את עבודת ה' מול שמחת החיים, כשנעמיד את התורה והציווי האלוקי מול האושר האהבה והחסד – כוחות החיים ינצחו, כפי שקרה בחטא האדם הראשון. אלא שכשזה קורה, האדם מגלה בדיעבד שהפריצה של החוק האלוקי לא הגבירה את החיים, האושר, השמחה והאהבה, אלא להפך- הם התמעטו ונחלשו: כוחות הגוף נדרשים לכיסוי; הבאת חיים לעולם מלווים בעצב וצער; היחסים בין איש לאשה נפגעים; וקיום החיים בעולם הופך להיות קשה ומייגע.

העבודה הגדולה הנדרשת מאיתנו לתיקון קלקול יסודי זה, החוזר בכל הדורות, הוא לחשוף כיצד התורה מוסיפה חיים, לראות ולהבין כיצד כל ההולך על פי הציווי האלוקי בוחר בחיים בכל ההופעות שלהם (לא רק בחיי העולם הבא, אלא גם בחיי העולם הזה. לא רק בתענוג רוחני אלא גם בתענו נפשי).

עלינו להבין ולהראות בחיינו, כיצד ההולכים בדרך התורה, הם אנשים שמחים ומאושרים, אוהבים וחיוניים, לעין ארוך יותר מאשר הבוחרים בחיים המדומים ושמחה המזויפת.

יהי רצון שנזכה בפגישתנו המחודשת עם התורה, אותה אנו מתחילים השבת, לראות כיצד התורה נותנת חיים ללומדיה ולעושיה, בעולם הזה ובעולם הבא.

אולי יעניין אותך

רביבים 1166 - בשלה העת להיגמל מהסיוע האמריקאי

בשלה העת להיגמל מהסיוע האמריקאי

יהיו תוצאות המהלך המדיני אשר יהיו, מה שברור בינתיים הוא שגילוי גבורתם של לוחמי היבשה הוא הניצחון העיקרי • האיסור לקבל צדקה מגויים נעשה חמור יותר כשמדובר בשרים וראשי מדינות, מפני שאז הוא משפיל את כבוד ישראל ומאריך את הגלות • הסיוע האמריקאי לרכש צבאי הפך מנכס לנטל בשביל מדינת ישראל, ועל כן עלינו להודיע לאמריקאים כי החל מהשנה הבאה אנחנו מוותרים עליו
דילוג לתוכן