חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

חתונה אזרחית

שלום הרב, רציתי לשאול האם מותר לי להשתתף בטקס חתונה אזרחית? תודה רבה .

אסור להשתתף בטקס נישואין שמנוגד להלכה.

https://www.tzohar.org.il/wp-content/uploads/39_05.pdf

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-16 05:44:24

צעידת הצעדים אחורה של החזן

ערב טוב הרב: א. בשל הדין שבו חזן עושה את שלושת הצעדים אחורה שמכוונות לתפילתו בקדיש שלם- אמנם מותר לו לעקור רגליו לצורכי תפילה: האם הוא חייב לחזור ולעמוד בבימה של החזן?(לצורך העניין אחרי הולכת הספר תורה מהארון לבימה) האם הוא צריך להצמיד רגליו? ב. מה הדין אם החזנים מתחלפים באשרי(לחיוב או סתם החלפה)- האם הצעדים של החזן השני אחורה בקדיש עולים לחזן הראשון? האם החזן הראשון צריך להתכוון מראש בדרך כזאת או אחרת לצאת ידי חובת מישהו אחר?

א. הוא לא צריך לחזור למקום שהיה בתפילת עמידה, ורק לפני שמתחיל את הקדיש יצמיד רגליו.

ב. מכיוון שתפילת חזרת הש"ץ היא תפילה עבור הציבור, וכן הקדיש הוא עברו הציבור, יכול החזן השני, שגם הוא חלק מהציבור, לצעוד במקומו, והחזן הראשון לא צריך לכוון לכך. ויש חזנים שמדקדקים במקרה כזה לצעוד מיד בסוף תפילת חזרת הש"ץ.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-15 20:52:19

הרהור בדברי תורה

ידוע החילוק שברואה את הערווה מותר להרהר בד"ת ואילו בצואה אסור להרהר בד"ת. הרמ"א בסימן ע"ו כותב ששכבת זרע על בשרו זה כצואה. האם כוונתו לאסור גם הרהור? והאם ניתן להקל בכך מכיוון שהמג"א והגר"א חולקים עליו. תודה

כאשר הדבר קל לביצוע נכון לנקות עצמו משאריות זרע על ידי מגבת או מגבון לפני שמהרהר. אבל כאשר יש קושי לנקותו, מותר להרהר (עי' פסקי תשובות עו, ו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-15 13:28:17

רוח רעה

האם מותר לשתות משקה שהיה גלוי כל הלילה. קרטון עם קשית שלא היה סגור במקרר

גם לנוהגים לחשוש לסכנה במשקים גלויים, אינם צריכים לחשוש במשקה שהיה בתוך המקרר, שהרי המקרר סגור.

אביא לך כאן את עקרי הדברים כפי שמופיעים בספר שיצא כעת לאור – 'קיצור הלכה'. ספר המביא את הפסקים של ספרי פניני הלכה בספר אחד.

לו – סכנות

ב. כיום שאין נחשים מצויים בסביבות הבתים, אין צורך לחשוש שנחש הטיל ארס לתוך משקה, ולכן מותר להשאיר משקים גלויים ולשתותם. אבל אם רואים נחש או שאר מינים ארסיים ששותים מהמשקה או מנקרים מאכל, אסור לטעום ממנו. ויש מהדרים לכסות כל משקה.

ו. אין צריך לחוש כיום למנהגי זהירות שנהגו בעבר מפני חשש סכנות סגוליות הנובעות מרוחות רעות ושדים, כגון הזהירות מלשתות כוסות או לאכול מאכלים במספר זוגי, או לא לאכול שום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה. אבל אנשים שעדיין נותנים מקום לשדים ורוחות בתפישת עולמם, מפני נטייתם או מפני חינוכם, צריכים לחוש לזוגות. וכן מי שבמשפחתו נהגו להימנע מאכילת שום, בצל או ביצה קלופים, ובטעות השאירם גלויים בלילה ללא חלק מהקליפה או השורש, וללא מעט מלח או שמן, אף שעדיף שיאכל אותם, רשאי לזורקם בלא לחשוש לאיסור בל תשחית.

ח. ראוי לחוש לאזהרות שההדרכה הסגולית שלהן תואמת את ההדרכה המוסרית, כגון שלא לזרוק על הרצפה פירורי לחם, משום שהמלאך הממונה על העוני שמו 'לכלוך', וממילא העושה כן גורם לעצמו עניות. וכן לא להניח מאכלים ומשקים תחת המיטה, משום שהשינה נחשבת כאחד חלקי שישים של מיתה, ואין זה מכבודם של מאכלים ומשקים שנועדו להעניק חיים, שיהיו תחת המיטה שעליה האדם שוכב דומם כמת. ובדיעבד, מותר לאוכלם.

 

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-14 08:09:19

האם צריך לשים לב למשהו בתבנית בהכנת פרווה

שלום, כתוב בפניני הלכה לגבי בישול פרווה בתנור שבישלו בו בשרי או חלבי: רבים נוהגים שכאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי, מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים – מחממים לפני כן את התנור על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה, כדי לעשותו פרווה. והרוצים להקל, רשאים לאפות את מאכל הפרווה בלא הכשרה, שכן ברור שאין שום אפשרות שיורגש במאכל הפרווה טעם בשר או חלב. אבל לא כתוב לגבי התבנית (אם לא מחממים על החום הכי גבוה לחצי שעה) – האם צריך לשים לב שאין שם שאריות חלב / בשר או לשים לב למשהו אחר? האם צריך לשים לב למשהו או שלא? תודה רבה

אם לא מכשירים את התבנית, דינה כדין סיר חלבי נקי שמבשל בו מאכל פרווה שרוצה לאוכלו גם אם בשר. דין זה מבואר בפרק שם שלכתחילה אין לעשות כן, ובמקום הצורך מותר אם התבנית נקייה היטב. אביא לך את הדינים הלכה למעשה כפי שמופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה פרק כה:

פרווה

יד. כאשר רוצים לאכול מאכל פרווה עם מאכלים בשריים וחלביים, לכתחילה יש להכינו בכלי פרווה, וכאשר מתכוונים לאוכלו רק עם מאכלים ממין אחד, לכתחילה יש להכינו בכלי של אותו המין.

אמנם בשעת הצורך, אם הכלי עשוי מתכת או זכוכית ונוקה היטב עם סבון, מותר לבשל או לאפות בו מאכל פרווה שרוצים לאוכלו עם המין השני, מפני שכיום כלים אלו איכותיים ואינם סופגים טעמים. וכן הדין לגבי מאכל חריף כבצל, שום ופלפל חריף, שבושל או נצלה או נחתך בכלי מתכת או זכוכית שנוקה היטב.

אבל אם מדובר בכלי מתכת או זכוכית שלא נוקה היטב, או בכלי מסוג אחר אפילו נוקה היטב, אין לאפות או לבשל או לחמם בו מאכל פרווה שיודע שירצה לאוכלו עם המין השני. אמנם בדיעבד שהמאכל הפרווה התערב עם מאכל מהמין השני, או שנוצר פתאום צורך ממשי לאוכלו עם המין השני, אפשר להקל. את המאכל הפרווה לבדו מותר לאכול לכתחילה בכלים מהמין השני, אפילו אם הוא רותח.

היה המאכל הפרווה חריף ובישל אותו בכלים אלו, או שחתך אותו אפילו בעודו קר בסכין מתכת שנותר עליה שמנונית בשר או חלב – דין המאכל כדין הכלי ואסור לאוכלו עם המין השני, ואם עירבו במין השני ולא היה בו פי שישים כנגדו, המאכל אסור.

טז. גם כאשר רוצים להכין מאכל פרווה קר, נכון להכינו במערך כלים ממין אחד, כדי לשמור על ההפרדה בין כלי בשר לחלב. לדוגמה, כאשר מכינים סלט ירקות בקערה בשרית, נכון לערבב אותו בכף בשרית. ובשעת הצורך אפשר להקל אפילו אם מדובר על צורך קל, כגון שהכלי החלבי מתאים ביותר למטרה זו, או כשממהרים ואין שם כלי בשרי שטוף.

תנור אפייה

כז. רבים נוהגים שלא להשתמש בתנור אחד לבשרי ולחלבי, אמנם הרוצה להשתמש בתנור אחד לשני המינים, רשאי, ובתנאי שתהיה תבנית לכל מין, ויקפיד להכשיר את התנור בין האפיות על ידי חימומו על החום הגבוה ביותר למשך כחצי שעה מרגע הפעלתו, ונוהגים גם לנקותו לפני כן.

כח. לא הכשיר את התנור לפני האפייה של המין השני – המאכל כשר, והתנור צריך הכשרה. וגם אם בטעות אפה בשר על התבנית החלבית, אם היתה נקיה לגמרי – המאכל כשר, והתבנית צריכה הכשרה על ידי הפעלת התנור. וכן אם אפה בבת אחת מאכל בשרי ומאכל חלבי בתבניות שונות – המאכלים כשרים, והתנור והתבניות צריכים הכשרה.

כט. כאשר רוצים לאפות בתנור בשרי או חלבי מאכל פרווה שיהיה מותר לאוכלו עם שני המינים, רבים נוהגים להכשירו לפני כן. והרוצים להקל, רשאים לאפות את המאכל בלא הכשרת התנור, ולכתחילה ישתמשו בתבנית פרווה (לעיל, יד).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-09 20:36:16

יש לך שאלה?

פרשת עקב – הוא הנותן לך כוח

הרב גור גלון

אזהרה כפולה

אחרי התיאור הנפלא של מצב עם ישראל בעקבות השמיעה אל דבר ה', ועשיית משפטיו, מגיעה סדרה של אזהרות הנוגעות למכשולים שעלולים להפריע למצב זה להמשך. וכך מזהירה התורה: "השמר לך פן תשכח את ה' אלוקיך… פן תאכל ושבעת ובתים טובים תבנה וישבת ובקרך וצאנך ירביון וכסף וזהב ירבה לך וכל אשר לך ירבה ורם לבבך ושכחת את ה' אלקיך המוציאך מארץ מצרים… ואמרת בלבבך כחי ועצם ידי עשה לי את החיל הזה וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך כוח לעשות חיל למען הקים את בריתו אשר נשבע לאבותיך כיום הזה". התורה מזהירה אותנו שכאשר יהיה לנו שגשוג כלכלי, לא נשכח מי מקור השפע ומהיכן מגיעה העוצמה.

'מי השילוח' מציין שגם בפרשת ואתחנן הוזהרנו להשמר משכחה: "והיה כי יביאך ה' אלוקיך אל הארץ… לתת לך ערים גדולות וטובות אשר לא בנית ובתים מלאים כל טוב אשר לא מלאת ובורות חצובים אשר לא חצבת כרמים וזיתים אשר לא נטעת ואכלת ושבעת השמר לך פן תשכח את ה' אשר הוציאך מארץ מצרים מבית עבדים את ה' אלוקיך תירא ואותו תעבד".

לזכור את ה' בכל מצב

ומבאר 'מי  השילוח' שהתורה לא כפלה את דבריה אלא דיברה על שני מצבים שונים, שתי טעויות שעלולות להופיע. בפרשת ואתחנן מגיעות לאדם טובות נפלאות ללא מאמץ וללא עבודה, ואז עלול האדם לשכוח ש'אדם לעמל יולד', ולחשוב שהוא לא צריך להתאמץ לעבוד את ה' בכל כוחו, שהרי אע"פ שלא התייגע בעבודת ה', זכה לבתים מלאים כל טוב. ולכן הזהירה התורה שלא לשכוח את ה', אלא "אותו תעבוד"!

מאידך בפרשתינו הטעות היא שאדם עבד והתייגע מאד בעניינים החומריים – 'ובתים טובים תבנה'. והתורה מזהירה את האדם שעמל והתייגע שלא ישכח מי נותן לו את הכוח והעוצמה לעמול ולבנות.

בהמשך מזהירה התורה על טעות נוספת שעלולה לקרות – שהאדם יחשוב בלבבו: נכון שלא בכוחי הגשמי זכיתי לכל השפע והטוב, שהרי באופן טבעי לא הייתה אפשרות להכות גויים עצומים כאלה, ולכן ברור שהיה כאן סיוע אלוקי, אולם סיוע זה הוא בשל העמל הרוחני שלי, הזכויות הרבות שקניתי בקיום המצוות ובלימוד התורה, וזכויותיי הן שאפשרו זאת. על טעות זו מזהירה התורה: "שמע ישראל אתה עבר היום את הירדן לבא לרשת גוים גדלים ועצמים ממך… אל תאמר בלבבך בהדף ה' אלוקיך אותם מלפניך לאמר בצדקתי הביאני יהוה לרשת את הארץ הזאת… זכר אל תשכח את אשר הקצפת את ה' אלוקיך במדבר למן היום אשר יצאת מארץ מצרים עד בואכם עד המקום הזה".

אשר ברא אלוהים – לעשות

אלא שכאן עלול להיווצר בעיה נוספת – האדם שיודע שאין לו במה להתגאות, גם לא בזכויותיו, עלול להרהר בליבו על התועלת שהוא מביא. הרי לא בזכותו נבנית הארץ ולא מעשיו הם שמקרבים את הגאולה, ו"אם כן למה זה אנוכי"??

על שאלה זו עונה הר"ן בדרשותיו:

"…לא אמר: 'וזכרת את ה' אלוקיך כי הוא הנותן לך את החיל', שאם כן, היה מרחיק שהכוח הנטוע באדם לא יהיה סיבה אמצעית באסיפת ההון, ואין הדבר כן, ולפיכך אמר: כי עם היות שבכוחך עושה את החיל הזה, תזכור נותן הכוח ההוא".

דהיינו, אומר הר"ן, הכוח אכן מופיע דרך האדם והאדם הוא זה שצריך לפעול, הן גשמית והן רוחנית. אך יחד עם זאת צריך לדעת מי הוא הנותן את הכוח. ומכאן עולה ההיפך הגמור מן המחשבה 'מי אני ומה אני'. מדברי הר"ן עולה כי יש באדם כוחות אדירים, וזאת דווקא משום שאינם כוחות אנושיים אלא כוחות שה' נותן לו!

והלימוד מדברים אלו הוא אדיר: בעל הענווה האמיתי הוא אדם הבטוח בכוחותיו, שכן הוא מחובר למקור הכוחות. הבוטח בה' באמת הוא האדם הפועל ביותר במציאות, כי הוא סמוך ובטוח על נותן הכוחות. וכפי שכותב מרן הרב קוק זצ"ל בעין איה:

"אחת המידות היותר קדושות היא מידת הביטחון בשם השי"ת, שתכליתה היא קרבת אלוקים הנמשכת ממנה, שהיא לעצמה השלמה גדולה, וגבורת הנפש בעז ה' הנמשכת ממנה בעת צר, שהאדם מוצא לו תמיד מחסה בשם ה'. וגם בעת אשר כל הסיבות הטבעיות כבר חדלי כח להצילו מרעתן, עז ה' ישגבהו. אבל צריך האדם להיות נזהר שהמידה היקרה הזאת שהיא אור העולם לא תיהפך לרועץ, שלא תהי' הסבה לעצלות ולשפלות ידיים, שהוא ההיפוך מההשלמה האמיתית של האדם. ע"כ כל מה שהאדם יותר דבק בקונו ויותר נאזר במידת הביטחון בשם ה', ראוי לו ביותר להראות זהירותו וזריזותו בכל הנוגע לפעולות אדם".

יהי רצון שנזכור מהיכן הכוחות שלנו, ועד כמה גדולות האפשרויות שלנו, ומתוך כך נעיז, נתגבר ונתקן את העולם – בסייעתא דשמיא.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן