חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

יש לך שאלה?

וטמא טמא יקרא

הרב גור גלון

פירוט יוצא דופן

השבת אנו ממשיכים לעסוק במחלת הצרעת בה התחלנו לעסוק בשבת שעברה. אין מחלה שהתורה מאריכה בה כה הרבה ומרחיבה בפרטים על מיקומה, גודלה, צבעה, סוגיה ודיניה כמו הצרעת.

כידוע, כאשר התורה מרחיבה בעניין מסוים, הדבר מגלה שהוא חשוב ומשמעותי. כאן המקום לשאול מה עניינה של מחלת הצרעה, מדוע היא כה חשובה ומשמעותית?

חז"ל אומרים לנו, על הפסוק "זאת תהיה תורת המצורע" שהדבר המרכזי עליו מגיעה הצרעת הינו לשון הרע- "מצורע- המוציא שם רע".

מפורסמת היא החומרה היתרה שייחסו חז"ל לאיסור לשון הרע, כפי שכותבת הגמרא (ערכין טו:) "תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות: עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים".

ושוב עולה שאלה מדוע לשון הרע הוא השורש של כל הבעיות, עד כדי כך שהקב"ה אומר כביכול על בעל לשון הרע ש"אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת" (שם, שם).

לראות את הטוב

נראה להסביר, שהבעיה הקשה ביותר בעולם הזה היא שהעניין האלוקי נסתר, כפי שדרשו חז"ל 'עולם' הוא מלשון 'העלם'. הקושי הגדול ביותר של האנושות הוא העיוורון, חוסר היכולת לראות את הכוחות האלוקיים האדירים הפועלים במציאות. לו היה האדם רואה את הכוח האלוקי הפועל במציאות, את הטוב האלוקי, את האמת העליונה, מיד היה עובד את ה' בכל ליבו ובכל נפשו (כפי שמסבירים רבים את משמעות דברי חז"ל שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית – שישראל ראו מראות אלוקים כה עליונים, שכבר לא הייתה להם שום בחירה אלא לומר 'נעשה ונשמע'). הבעיה הקשה ביותר היא שהאדם לא מצליח לראות את המציאות כפי שהיא באמת.

בעל לשון הרע לא רואה את הטוב והחסד- לא במציאות ובחיים ולא אצל אנשים. הוא לא שם לב כמה חסד אלוקי נעשה עימו בכל רגע ורגע, בעצם חייו, בפרנסתו וכלכלתו, בבריאותו, ובכל המקרים הקורים לו.

ההתעלמות חוסמת את האדם מלראות את הטוב הנמצא באנושות, בחברה, במשפחתו, בבת זוגו, בילדיו, ובכל המעגלים הסובבים אותו.

פה – שח

אדם שלא רואה את הטוב לא יבוא גם לעשות ולפעול טוב. הדרך לחשיפת הטוב במציאות היא על ידי הדיבור, כפי שאומרים חז"ל בגמרא (שבת י:) שהנותן מתנה לחברו צריך להודיעו. כלומר, צריך להגיד זאת לחבר, לדבר איתו ולהראות לו שנעשתה עימו טובה, שכן ישנה חשיבות רבה לא רק לעשיית הטוב אלא גם לדבר עליו ולהראותו.

אנו נמצאים סמוך לחג הפסח, וכתבו המקובלים שעניינו של חג הפסח הוא שה'פה-שח'. כדי לבטא את הגאולה אנו מצווים לדבר: "למען תספר באזני בינך ובן בינך", "והיגדת לבינך ביום ההוא". הנביא מחדד את הדברים ואומר שכל מטרת יציאת בני ישראל ממצרים היתה כדי שידברו "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו".

לעומת זאת בעל לשון הרע לוקח את הכוח האדיר של הדיבור, אשר נועד לפקוח את עיניהם של בני האדם לראות את הטוב והחסד, ומשתמש בו להפיץ רע, לראות את החיסרון והשלילה, הכיעור ושקר, ולכן עונשו כה חמור.

לא לחינם ברכנו השבוע את ברכת האילנות, כי ההכנה הראשונית לקראת חג הפסח, מיד בכניסת החודש, הוא לראות את הלבלוב והצמיחה, את הטוב והיופי, להודות עליהם ולזכור שהקב"ה חפץ בטובתנו וברא "אילנות טובות ובריות טובות להנות בהם בני אדם".

יהי רצון שנזכה בחודש המואר – חודש האביב בו הכל פורח והאבק שמוסר מכל הפינות של חיינו, מגלה את הטוב והנקי, היפה והמתוקן – לראות עוד ועוד את הטוב ולדבר עליו ואותו לכל סביבתנו.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן