חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קריאת שמע וברכותיה

שלום רב. אני עובד במקום מסויים ואני מתפלל שחרית רק ב10 בבוקר יחיד כי אין לי זמן אחר. האם לומר קריאת שמע בזמנה עם ברכת יוצר אור עד סוף קריאת שמע? האם בתפילה אחר כך לומר שוב ברכת יוצר אור על הסדר?

אביא לך תחילה את ההלכה העקרונית של סוף זמן קריאת שמע ותפילת שחרית מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה פרק יא:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

ח. 'שעות זמניות': מחלקים את היום לשנים עשר חלקים, וכל חלק נקרא 'שעה זמנית'. בקיץ שהימים ארוכים – השעות ארוכות, ובחורף שהימים קצרים – השעות קצרות. יש אומרים שחישוב שעות היום נעשה לפי האור – מעלות השחר ועד חשכה גמורה (זמן 'מגן-אברהם'), ולדעת רוב הפוסקים החישוב לפי השמש – מ'הנץ החמה' ועד שקיעת החמה (זמן 'הגר"א'), וממילא כל שעה זמנית יותר קצרה. שני הזמנים מגיעים יחד לזמן של חצות היום.

ט. מכיוון שמצוות קריאת שמע מהתורה, נכון להחמיר ולחשב את סוף זמנה לפי זמן 'מגן-אברהם'. ואילו ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה מדברי חכמים, ולכן אפשר להקל ולחשב את סוף זמנם כזמן הגר"א, וטוב להחמיר ולחשב גם אותם כזמן 'מגן-אברהם'.

י. במניין שבו יגיעו לקריאת שמע לאחר שלוש שעות זמניות לפי זמן 'מגן-אברהם', יודיעו למתפללים שיקראו לפני התפילה את פרשת 'שמע'.

 

לאחר שהדין העקרוני הובן, אביא לך את זמני היום המדוייקים ליום זה כפי שמופיעים באתר 'חזון שמים'. הזמנים לפי ירושלים, אם אתה נמצא במקום אחר, תכנס לאתר לבדוק את הזמנים לפי מקומך.

סוף זמן ק״ש לפי המגן אברהם
8:21
סוף זמן ק״ש לפי הגר"א
9:11
סוף זמן תפילה לפי המגן אברהם
9:46
סוף זמן תפילה לפי הגר״א
10:19
חצות היום
12:35

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 17:59:22

שבת

האם מותר למרוח משחה בשבת? או שמן רוזמרין

התשובה לשאלתך מופיע בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, פרק יד:

ט. אסור למרוח על השפתיים והגוף דבר שאינו נוזלי, כגון ווזלין, קרם ושאר משחות, משום איסור 'ממרח'. ובמקום צער משמעותי, מותר למרוח משחה רפואית שמעוניין שכולה תיבלע בגוף ולא יישאר ממנה דבר על העור.

י. מותר לסוך את הגוף בשמן או כל דבר נוזלי להנאתו. אם זהו שמן רפואי, השימוש בו מותר רק לבריא או במקום צער משמעותי, ולא במקום מיחוש מטריד בלבד. ואם הוא שמן שגם בריאים משתמשים בו – מותר לכל (כמבואר בפרק כח, יא). כמו כן, מותר לסוך את הגוף בנוזל שנועד להרחקת יתושים.

יא. מותר להתיז על הגוף והשיער בושם, אך אסור להתיז בושם על בגד, מפני שדומה למלאכה ('מוליד').

יב. נוהגים להחמיר ולרחוץ בסבון נוזלי ולא קשה, כיוון שיש בזה דמיון לממרח ומוליד. והנוהגים להקל, יש להם על מי לסמוך. בשעת הצורך ניתן להקל ולצחצח שיניים במשחה סמיכה.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-06 10:09:44

תספורת בספירת העומר

שלום רב יש לי הצעה לדייט אני בשביל הפגישות יצטרך להיסתפר ולקנות בגדים מה אני יכול לעשות מצד ספירת העומר

לקנות בגדים מותר בימי הספירה, כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה הלכות זמנים פרק ג סעיף טו: "אין איסור לקנות בימי הספירה דברים חדשים ולברך עליהם 'שהחיינו' ".

היום הקרוב ביותר שמותר להסתפר בו, זה ביום העצמאות. וכך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה זמנים פרק ד סעי י: "מי שנראה לא מכובד בשערותיו, ראוי שיסתפר לקראתו, ומי שנראה בסדר, רשאי להסתפר ביום העצמאות עצמו."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 11:53:07

אשר יצר אחר שיצא מביתו

שלום אם שכחתי לברך אשר יצר ונזכרתי לאחר שיצאתי מביתי, לפני שעברו 72 דמות האם עדיין אפשר לברך, או שעזיבת המקום מעכבת?

עזיבת המקום לא מעכבת. אם היתה מעכבת, הדבר היה מובא בפניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-05 04:41:51

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

יש לך שאלה?

חנוכה – לעשות את הנס

השבוע נכתוב על ענייני החנוכה, ונכתוב מדבריו של הרב משה צבי נריה זצ"ל, שיום פטירתו חל ביום חמישי, י"ט כסלו.

'על הניסים"

ב'על הניסים' של חנוכה נמצא חלק אחד שלכאורה תמוה מאוד, שהרי זוהי תפילת הודאה, ולכן מובן סיפור הדברים "מימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול… ואתה ברחמיך הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם, דנת את דינם… ולך עשית שם גדול בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה ופורקן כיום הזה".

אולם, מה טיבו של ההמשך? "ואחר כך באו בניך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך" ויותר מכן תמוה הסיום "וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשמך הגדול". זהו כבר לא מעשה ה' אלא מעשי האדם שבא וטיהר וקידש, ומה יש להודות על כך לקב"ה?

ועוד, מדוע מזכירים כחלק מתפילת ההודאה ש"קבעו שמונת ימי חנוכה אלו"?

דברי הרב נריה זצ"ל

הרב נריה זצ"ל מסביר שחלק מהנס והפלא הוא שחשמונאים ידעו מה לעשות עם עצמם, ידעו לקבל את מה שהקב"ה נותן, ולתרגם את זה לשפת המעשים: לטהר את המקדש ולהקים את המלכות.

ויתרה מכך הנס והפלא הוא שהבינו בני בינה שהישועה גדולה מטילה עליהם חובות גדולים, וראשית החובה היא לא רק לקומם מחדש את המקדש, כפי שכתבנו, אלא גם להרחיב את תחום הקודש לכל הדורות והזמנים, ולכל המקומות, שכל בית ישראל יהפכו להיות נושאים את הקדושה המאירה. שלא רק בביתה מקדש תאיר המנורה הקדושה, אלא גם על פתחי הבתים, ושמהבתים האור יתפשט לרחוב, ושמונת ימי חנוכה אלו הינם סמל ומופת, חיזוק והתעוררות להארת האור האלוקי שיוסיף וילך בהשתדלותנו בכוח האלוקי שניתן לנו עוד ועוד.

תיקון חג על הנס

בנוסף, קביעת יום טוב איננה דבר פשוט, בטח לא יום טוב שבו נברך בשם ומלכות 'אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של חנוכה'. וכפי שחז"ל, במסכת שבת, תמהים בתחילת סוגיית חנוכה. הדבר דורש אומץ, אחריות וסמכות, אולם הדבר דורש גם את הסכמת רוב העם והתפשטות התקנה בכל המקומות והדורות.

וזהו עוד חלק בסייעתא דשמיא שאנו מודים, שהעם הצליח להבין את גודל השעה, גודל הנס ואת החשיבות לקבוע את הדבר לדורות.

ואנו בדורנו יודעים כמה סייעתא דשמיא דרושה כדי שעם ישראל יקלוט ויבין את ניסי ה' ועד כמה קשה לעם ישראל לקבל את המתנה האלוקית האדירה שהגיעה דרך גבורת לוחמינו ומסירותם במלחמת השחרור, במלחמת ששת הימים ובשאר מלחמות ישראל.

לכן, השמחה, ואולי אפשר אפילו לומר שיאה של השמחה, הוא ביכולת של בית חשמונאי לנצל את השעה ואת הרגע להתקין תקנות ולקבוע מסמרות לדורות, הן בקביעת יום טוב והן (כפי שחז"ל אומרים) בקביעת כל יסודות תורה שבעל פה, שנקבעו בדורות אלה.

וזוהי גם משימתנו, לדעת לנצל כל התחרשות כדי לקדם את תהליך גאולתנו, לא לפספס ולא לוותר על הזדמנויות שנקרות בדרכנו.

מדוע יוסף מספר את החלומות?

אפשר לומר שזוהי גם דרכו של יוסף הצדיק, שבכל מקום ומקום בו הוא נמצא, הוא יודע לעשות ולפעול. רבים דנים בשאלה מדוע יוסף סיפר לאחיו את החלומות, וכי לא הבין שהדבר עלול לגרום לכך שישנאו אותו (כפי שאכן קרה…), והרי יוסף חכם ונבון, בקיא בעולם, בחיים ובנפש האדם (כפי שרואים מהמשך חייו)?

אלא שיוסף הבין שאם נזדמנו לו חלומות כאלה, זה דורש ממנו פעולה ועבודה, זה דורש ממנו לקחת מנהיגות ולהוביל. וכדי שהאחים יקבלו את מנהיגותו הוא מספר להם את החלום. ואכן, בסופו של דבר סיפור החלום הוביל להגשמתו.

יהי רצון שנדע בימי חנוכה אלו להמשיך להאיר ולהפיץ את האור, לראות ולהבין את מעשי ה' עימנו, ולדעת לפעול עם אל בעוז, בחוכמה, בגבורה ובבינה. ולקבוע סדרי חיים שיגרמו לאור להיות מוסיף והולך.

וראויים הדברים לרב נריה זצ"ל שאמרם. ראויים הם הדברים למי שידע להפיץ את האור ולהאיר אותו, לקבוע מוסדות חינוך בבחינת 'קבעום ועשאום' ולתת כלים גדולים וחשובים בכדי שהאור, אור תורת הרב קוק, אור הגאולה, אור ה', ימשיך להאיר לדורות.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן