הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות אחרונות

קניית אקדח מכספי מעשרות

הוצאתי רישיון נשק בגלל המצב הביטחוני, האם ניתן לקנות אקדח מכספי מעשרות שאני נותן?

לא. כספי מעשר נועדו לעזרה לאנשים אחרים, שבראשם עניים ולומדי תורה. לא עבור צרכי האדם עצמו גם אם הם חשובים מאוד עד כדי שנועדו להצילו מסכנות. הלכות מעשר הובא בפניני הלכה ליקוטים ב' פרק ו. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:43:21

תפילת הדרך

שלום רציתי לדעת איך יודעים מתי צריך להגיד תפילת הדרך בנסיעה? האם לפי מרחק או לפי זמן נסיעה? והאם מרחובות לירושלים צריך להגיד תפילת הדרך?

הלכות תפילת הדרך מבוארים בפניני הלכה ברכות פרק יח. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וזהו קיצור הדברים:

יח – תפילת הדרך

הדרך

א. היוצא מחוץ למקום יישוב למרחק של יותר מפרסה (3.648 ק"מ), צריך לומר את 'תפילת הדרך' להצלחת דרכו והצלתו מסכנות. וכיום שסכנת תאונות הדרכים קיימת גם בתוך העיר, הנוסע בתוך העיר יותר משיעור פרסה, טוב שיאמר את תפילת הדרך בלא הזכרת ה' בסופה. ואם יוצא מהעיר לדרך של יותר מפרסה, נכון שיאמר את תפילת הדרך בהזכרת ה' מיד כשמתיישב במכוניתו בתוך העיר לקראת נסיעתו.

ב. שכח לומר את תפילת הדרך ועדיין רחוק יותר מפרסה מהכניסה למקום היישוב שנוסע אליו, יאמר אותה מיד כשנזכר. ואם נשאר פחות מפרסה, יאמר אותה בלא הזכרת ה' בסופה.

ג. בכבישים שנחשבים למסוכנים מחמת התנכלויות הערבים, יש לומר את תפילת הדרך גם בדרך של פחות מפרסה.

ד. הנוסע כמה נסיעות ביום, יאמר את תפילת הדרך בפעם הראשונה, ויכוון על כל הנסיעות שיעשה באותו היום. אבל אם תכנן רק נסיעה אחת, ולאחר מכן נמלך בדעתו והחליט לנסוע פעם נוספת, עליו לאומרה שוב. וכאשר הדרך נמשכת כמה ימים, בכל בוקר צריך לומר את תפילת הדרך.

הברכה

ה. הנוסח שתקנו חכמים לתפילת הדרך מתאים לכל סוגי הסכנות שבדרכים, ולכן אין חובה להוסיף בה את סכנת תאונות הדרכים, והרוצה להוסיף רשאי.

ו. כיון שתפילת הדרך אינה פותחת ב'ברוך', נכון אם אפשר להצמידה לברכה אחרת. לכן אם לפני שמברך את תפילת הדרך נזדמן לו לאכול או לשתות, יברך ברכה אחרונה ומיד אחר כך יאמר את תפילת הדרך.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-30 17:22:05

תפילת נשים

שלום רב, אם אני מתפללת 3 תפילות ביום (שחרית מנחה וערבית), באופן קבוע, האם אני צריכה להתפלל תשלומין אם פספסתי תפילה כמו הגברים? תודה!

כן.

פניני הלכה תפילת נשים פרק יג סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה) :

ו – סדר השלמת תפילה שנשכחה

הנוהגת להתפלל תפילה אחת בכל יום, ולא הספיקה להתפלל עד שהגיע חצות היום ונסתיים זמן תפילת שחרית (כמבואר לעיל ח, א), תמתין עד חצי שעה אחר חצות, ותתפלל מנחה. ואם לא הספיקה להתפלל מנחה ושקעה החמה, תתפלל תפילת ערבית.

ומי שנוהגת להתפלל בכל יום שחרית ומנחה, תקנת התשלומין חלה עליה. ואם שכחה להתפלל שחרית, תתפלל מנחה פעמיים, בפעם הראשונה לשם תפילת מנחה, ובפעם השנייה לתשלומי שחרית.

ואם שכחה להתפלל מנחה והיא רגילה להתפלל ערבית, תשלים את תפילת מנחה אחר תפילת ערבית. ואם אינה רגילה להתפלל ערבית, אם תרצה תוכל להתפלל ערבית ותתפלל אח"כ תפילה נוספת לתשלומי מנחה. אבל אינה חייבת בזה, הואיל ואין היא רגילה להתפלל ערבית, וכיוון שלא תתפלל ערבית ממילא גם לא תתפלל לתשלומי מנחה. ואחר תפילת שחרית, ברור שלא תוכל להשלים את תפילת המנחה, מפני שתקנו חכמים תשלומין לתפילה הסמוכה בלבד, אבל אחר שעבר זמן התפילה שאחריה, כבר אין לה תשלומין (פניני הלכה תפילה יח, ט).

ואם שכחה להתפלל מנחה בערב שבת, וברצונה להשלים את תפילתה אחר תפילת ערבית של שבת, גם את תפילת התשלומין תאמר בנוסח ערבית של שבת (ע' פניני הלכה תפילה יח, י).[1]

תפילת ההשלמה צריכה להיות אחר תפילת החובה, ואם התכוונה להתפלל את התפילה הראשונה כתשלומין ואת השנייה כתפילת החובה, לא יצאה בתפילתה הראשונה לשם תשלומין, ועליה לחזור להתפלל בשלישית לשם תשלומין (שם יח, ח).

יש להפסיק בין תפילת החובה לתפילת התשלומין כדי שיעור מהלך ארבע אמות. ובדיעבד, מי שהיתה צריכה להשלים את תפילת שחרית, ושכחה להתפלל תשלומין מיד אחר תפילת מנחה, כל זמן שלא עבר זמן תפילת מנחה, כלומר כל זמן שלא שקעה החמה, תתפלל תשלומין עבור תפילת שחרית (שם יח, ח).

לתפילת מוסף אין תשלומין, מפני שאין מקריבים את קרבנות המוספים אלא ביומם. וכן מי ששכחה להתפלל שחרית ביום שמתפללים בו מוסף, אינה יכולה להשלים את תפילת שחרית אחר מוסף, אלא אחר מנחה בלבד (שם יח, ט).

תשלומין נתקנו רק למי שלא התפללה באונס או שגגה, אבל מי שלא התפללה במזיד, אין לה תשלומין (שם יח, ט).

[1]. עניין השלמה לנשים מבואר במ"ב רסג, מג, וכה"ח רסג, סה. ושם נתבאר לעניין תשלומי מנחה של ערב שבת בערבית של שבת. ואף שבהליכות שלמה תפילה יג, הערה י, דייק מהמ"ב, שאפילו אשה שאינה רגילה להתפלל ערבית אם היא רגילה להתפלל מנחה, כאשר שכחה להתפלל מנחה, עליה להתפלל ערבית כדי להשלים אח"כ את תפילת המנחה. וכ"כ בהליכות ביתה ו, ח, ובהערה יג, ובפס"ת רלד, ד. מ"מ נראה יותר, שכוונת המ"ב להציע את הדרך הטובה ביותר, אבל אין בכך חובה. ואולי נשים רבות נהגו להתפלל ערבית בליל שבת, ולכן הציע המ"ב להשלים אחר ערבית את תפילת מנחה, אבל לא התכוון לחייב בכך נשים. (וע' בהליכות בת ישראל ב, כ, ובאש"י ל, הערה ו, שכתבו גם הם שאין בזה חובה, ותלו דבריהם בגרש"ז אויערבאך, שלא כפי שמובא בהליכות שלמה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2022-10-18 16:45:13

יש לך שאלה?

פרשת מקץ – שבת חנוכה

הרע הוא זמני

מדרש רבה פותח את דרושיו על פרשתנו במילים הבאות:

"ויהי מקץ שנתיים ימים": "קץ שם לחשך, זמן נתן לעולם כמה שנים יעשה באפילה" (איוב כח), ומאי טעם קץ שם לחושך שכל זמן שיצר הרע בעולם אופל וצלמות בעולם, דכתיב אבן אופל וצלמות, נעקר יצר הרע מן העולם אין אופל וצלמות בעולם, דבר אחר קץ שם לחשך, זמן נתן ליוסף כמה שנים יעשה באפילה בבית האסורים, כיון שהגיע הקץ חלם פרעה חלום".

וכותב על כך בצרור המור:

"ואמר ויהי מקץ לרמוז כי עין ה' אל יראיו לראות העת הקבוע לגאולתם ואינו שוכחם אפילו רגע אחד. וזהו ויהי מקץ שלשים שנה וד' מאות שנה יצאו כל צבאות ה'. באותה שעה ובאותו רגע ויזכרהו ה'. ואמר לשון קץ להורות שעכשיו היה סוף וקץ לכל צרותיו. אבל עד עכשיו היה שקוע בבור גלות ושביה כמי שיושב בחשך. וזהו קץ שם לחשך ולכל תכלית הוא חוקר".

כלומר הגם שנראה שהחושך הולך ומשתלט צריך לזכור כי הרע הוא דבר זמני והוא עתיד לחלוף. ועינו של הקב"ה פקוחה באהבה רבה על ישראל, שלא לעכב ולא לאחר אפילו לרגע אחד את גאולתם.

מתוך התגברות הרע בא הטוב

ואפשר לומר אף יותר, שכשמגיע שיא החושך, אז באופן טבעי האדם נלחץ ונדחק לפינה, ומתוך ההכרח הוא מגלה בתוכו את הכוחות הטמונים בו, כוחות עמוקים שעד עכשיו לא הופיעו. ובכוח הנסתר הזה, בכוח שנובע מעומק נשמת האדם, מתמצית חייו, יש בכוחו לשנות את כל המציאות, ולסיים את שלטון החושך והמחנק. וזו גם הסיבה שהקב"ה בסוף החושך מחשיך יותר, כדי לעורר את האדם לפעול ולסלק את החושך.

וכך ראינו גם בימי מתיתיהו בן יוחנן החשמונאי שהקב"ה, שראה שעם ישראל הולך ונטמע ביווניות, גרם ליוונים ולאנטיוכוס אפיפנס העומד בראשם לדחוק את הקץ ולגזור גזירות קשות על ישראל. וזה גרם להתעוררות הכהנים ולמלחמתם ביווניות.

חוזרים למוטב מייסורים

וניתן לומר שזו הסיבה שהנס הגדול נעשה בשמן, לרמז על כך שאותו הכוח הגדול המצוי בתוכנו, ייצא על ידי צרות ויסורים, כמו השמן, וכפי שאומר המדרש (ילקוט שמעוני ירמיהו) "ר' יוחנן אמר למה נמשלו לזית לומר לך מה זית זה אין מוציא שמנו אלא על ידי כתישה אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא על ידי יסורין".

יתכן להסביר שזו גם הסיבה לניסיון הגדול שעבר יוסף עם אשת פוטיפר, שאולי, כפי שרומזים הפוסקים, יוסף התחיל להיות מושפע מהמצריות, וכפי שאומר רש"י על הפסוק "ויהי יוסף יפה תואר ויפה מראה" ש"כיון שראה עצמו מושל, התחיל אוכל ושותה ומסלסל בשערו…", ולכן הקב"ה הביא את יוסף לידי התנגשות, כדי שלא יהיה מושפע מהמצריות.

השתדלות ובטחון

וגם בתחילת פרשתנו אנו מוצאים שיוסף מתעכב שנתיים בבית האסורים, וכדברי חז"ל- שכיוון ששם את מבטחו בשר המשקים, לכן עוכב שנתיים נוספות בבית הסוהר. ולכאורה, כפי שתמהים רבים, האם יוסף לא היה צריך להשתדל?

אלא שאם נתבונן בלשון המדרש על פרשתנו נגלה את התשובה. וזו לשון המדרש: "אשרי הגבר אשר שם ה' מבטחו'- זה יוסף, ולא פנה אל רהבים, ע"י שאמר לשר המשקים זכרתני והזכרתני ניתוסף לו שתי שנים…"

הבעיה הייתה בכך שיוסף שם את מבטחו בשר המשקים. אפשר וצריך להשתדל, אך אסור לבטוח. וכלשון הפסוק (תהילים מ,ה):" אַשְׁרֵי הַגֶּבֶר אֲשֶׁר שָׂם ה' מִבְטַחוֹ וְלֹא פָנָה אֶל רְהָבִים וְשָׂטֵי כָזָב".

והשאלה הגדולה היא במה האדם בוטח. הקב"ה רצה ללמד את יוסף רגע לפני שהוא נכנס להנהגת מצרים, שיזהר לא לבטוח בהם וממילא גם לא להתחבר איתם. ולצערנו דברים מעין אלו נלמדים דווקא בדרך הקשה.

על פי זה ניתן להסביר מדוע חנוכה נמצא בסוף החודש, בשיא ימי החושך והקור. והמצווה לכתחילה להדליק למטה מעשרה טפחים, כי בחנוכה מתגלה שדווקא מתוך החושך הגדול, שבחוץ, מתוך הנמיכות והקטנות שנכפית עלינו, יכולים ישראל לגלות מתוך עצמם אור גדול.

ויהי רצון שנזכה בחנוכה לחשוף ולגלות את האור הגנוז, וכפי שכותב הרוקח שאנו מדליקים ל"ו נרות כנגד ל"ו פעמים שמוזכר אור, נר ומאורות בתורה, וכנגד ל"ו השעות בהם הופיע האור לאדם הראשון, ולאחר מכן נגנז אותו האור. ובחנוכה נחשף אותו האור והתגלה. והאור הזה הוא התורה שבעל פה, שגנוזה בתוך התורה שבכתב ובתוך נשמת ישראל, ואותה אנו מבקשים לחוש ולהרגיש בחנוכה. ושנזכה להדליק את הנרות ושהם ידליקו בתוכנו את האור.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן