הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

יחסי אישות בתחילת הנישואין

בעזה"י אני מתחתן עוד מעט אחד הדברים שהכי היו קשים לי ברווקות היה נושא של שמירת נגיעה ברוך ה' עמדתי בו בהצלחה. אני רוצה לדעת האם מחמת זה שבביאה ראשונה הכלה נאסרת מותר להקל שהאישה תוציא לבעלה זרע ביד או כל דרך אחרת שלא תיגרום לנו להאיסר זה ממש יעציב אותי אם נצטרך על ההתחלה לשמור נגיעה

התשובה מובאת בפניני הלכה טהרת המשפחה פרק ח – יש אומרים שעדיף להזדרז בקיום בעילת המצווה, למרות שעל ידי כך הכלה תיטמא. אולם על פי הניסיון נראה שההדרכה הנכונה כיום היא לדחות את בעילת המצווה לסוף שבעת ימי המשתה, כדי שהחתן והכלה יוכלו להרבות בשמחת אהבתם. ובינתיים יקיימו חיבור על ידי מגע קל של האיבר באזור פתח הנרתיק, באופן שהזרע ייצא בלא שום לחץ של האיבר על הבתולים.

כדאי מאוד לחתן ולכלה ללמוד לפני החתונה ואחריה את שני ספרי פניני הלכה – טהרת המשפחה ושמחת הבית וברכתו. אם אין לכם את הספרים, אפשר לקרוא אותם דרך האתר של פניני הלכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-05 07:52:05

אישות

איך אפשר לקיים אישות לפי ההלכה אם הבעל משקל כבד ואשה אינה יכולה לסבול המשקל ?

שלוש אפשרויות: 1. שהבעל לא ישכב על אשתו, אלא יתמוך בגופו בעזרת שתי ידיו. 2. שהאישה תשכב מעל בעלה.  3. שהבעל יחדור לנרתיק מאחורי האישה כשהוא עומד.

בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו סוף פרק ב מבואר שאמנם יש אומרים שנכון שהחיבור ייעשה באופן שהאיש למעלה והאישה למטה, פנים מול פנים. אמנם מצד הדין כל התנוחות מותרות, ובתנאי שהדבר ייעשה ברצון שניהם. ובחיבור שמקווים שממנו יהיה הריון, עדיף שיתחברו באופן המובחר. וכן כאשר אין רצון מצד אחד מבני הזוג לשנות, עדיף שלא לשנות. (אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-11-29 18:58:22

1. ספר תורה. 2. תנ"ך בשירותים

1. אספתי תרומות לכתיבת ספר תורה וכנראה אשאר עם עודף. מה אפשר לעשות ביתרה? 2. לאחרונה אני רואה פרסומים על תכשיטים שמשולב בהם רבוע קטן, בגודל כמה מ"מ שמודפס עליו כל התנ"ך. משהו כמו מיקרופילם. האם אפשר להכנס עם זה לשרותים? תודה

  1. או לעטר את ספר התורה בכתר יפה, או במשהו אחר. או לתת את התרומה לישיבה המתאימה לרוח התורמים.
  2. מצד הדין מותר להסתובב עם תכשיט כזה, אבל כיון שאסור להיכנס איתו לשרותים בלא שום כיסוי, כגון להכניסו מתחת החולצה, או לשים אותו בתוך התיק, ויש חשש סביר שההולכת עם תכשיט כזה תשכח לכסותו כל פעם כשנכנסת לשירותים, עדיף שלא ללכת איתו אם הכתב שעליו אינו מכוסה באופן קבוע. סיבה נוספת להחמיר בזה היא משום שיש אומרים שצריך שני כיסויים.

    סוגיה זו מבוארת בפניני הלכה ליקוטים א פרק ו סעיף ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה):

    ו – אין להיכנס לבית הכסא עם כתבי קודש

    מכבודו של ספר התורה המקודש, הכתוב בדיו על הקלף, שלא יכנסו עימו לבית הכסא או לבית המרחץ, ואפילו אם הוא עטוף בכמה כיסויים ונתון בתוך התיק שלו (שו"ע יו"ד רפב, ד).

    השאלה מה דין כתבי קודש מודפסים, האם מותר לאדם להיכנס לשירותים כאשר בכיסו סידור קטן או ספרון קודש או חידושי תורה שכתב על דף?

    תשובה: כיוון שדין סידורים וספרי קודש מודפסים אינו חמור כדין ספר תורה הכתוב בדיו על הקלף, מותר להיכנס עמהם לשירותים כשהם מכוסים בכיסוי אחד. וכיוון שהסידור מונח בכיס, הרי שהכיס מכסה אותו, ומותר להיכנס עמו לשירותים. וזאת בתנאי שהספר נכנס לתוך הכיס ואינו נראה כלפי חוץ.

    ויש מחמירים שרק אם הסידור או ספר הקודש עטוף בשני כיסויים מותר להיכנס עמו לשירותים. כלומר, יש להכניס את הסידור או ספר הקודש לתוך שקית ניילון או נייר, וכשהוא בשקית מניחים אותו בכיס, ועל ידי כך הוא מונח בתוך שני כיסויים. אמנם העיקר כדעה המקילה, הואיל ובנוסף לכך שלדעת רוב הפוסקים די בכיסוי אחד, יש סוברים שכריכת הסידור נחשבת לכיסוי, וממילא עם הכיס עצמו יש שני כיסויים.

    לגבי חידושי תורה שכתובים על נייר, גם החוששים לדעה המחמירה, רשאים להקל ולהיכנס עמהם לשירותים כשהם בכיס, מפני שאין בהם שמות קדושים, וגם הכתב שבו הם כתובים אינו ככתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.

    ביאור הסוגיה:

    לגבי סידורים וחומשים ושאר ספרים שיש בהם שמות קדושים, רוב הפוסקים סוברים שדי לכסותם בכיסוי אחד כשנכנסים לשירותים, וכך דעת מ"א או"ח מג, יד, שאם הם בתוך כיס מותר להיכנס עימם לשירותים. וכ"כ הרדב"ז ח"ג תתקמ"ח, וכ"כ ברכי יוסף יו"ד רפב, ו, עפ"י שבות יעקב ח"א פב, שכמו שמותר להיכנס בקמיעים מכוסים בעור לשירותים, כך מותר אם הם מכוסים בבגד, וכתב שכך דעת מהריק"ש בשם הרדב"ז. וכ"כ ר"ש איגר בהגהתו שם. וק"ו אם הם כתובים באותיות רש"י או כתב אחר שאינו אשורי. גם המ"ב או"ח מג, כה, כתב כדעה עיקרית, שמותר להיכנס לשירותים עם כתבי קודש המכוסים בכיסוי אחד. אמנם הזכיר דעות מחמירים שצריך שני כיסויים. לפי זה, הרוצה להחמיר, כשלוקח בכיסו סידור או ספר קודש אחר, יכסנו בכיסוי אחד, וכיס הבגד יהיה הכיסוי השני.

    אמנם יש עוד צד להקל, שיש סוברים שכריכת הספרים נחשבת לכיסוי, וכ"כ בכף החיים או"ח מ, יד, בשם חסד לאלפים רמ, ח (בעניין תשמיש המיטה בחדר שיש שם ספרים, שצריך שני כיסויים). אמנם לדעת הפמ"ג מ, א"א ב, ושו"ת אהל יוסף ב, כריכת הספר אינה נחשבת לכיסוי, וצריך שני כיסויים אחרים. בנוסף לכך יש עוד סברה להקל, שכתב כה"ח או"ח מ, טז, שיש אומרים שספרים מודפסים אינם קדושים כל כך, ומספיק להם כיסוי אחד (לעניין תשמיש המיטה בחדר שהם נמצאים). הספק לעניין ספרים הנדפסים נובע משתי סיבות, א' שיש בהדפסתם פחות כוונה, ב' אותיות הדפוס שונות מהכתב האשורי שכותבים בו את ספר התורה. (עי' בפניני הלכה שמחת הבית וברכתו ב, יז).

    מכל מקום לעניינינו, אם יניח את הסידור או החומש בכיסו, לדעת כמה פוסקים ייחשב הדבר כשני כיסויים, האחד הכריכה, והשני כיס הבגד. (אם מעל הכיס לובשים סוודר או חליפה, הרי שזה כיסוי נוסף). וזאת בנוסף לדעת רוב הפוסקים שסוברים שדי בכיסוי אחד. ועוד, שיש סוברים שגם במקום שצריך שני כיסויים לספרי קודש, אם הם מודפסים די בכיסוי אחד. לכן מן הדין מותר להיכנס לשירותים עם סידור שיש לו כריכה והוא מונח בתוך כיס. ולעניין חידושי תורה הכתובים על נייר, גם המהדרים שרוצים לחשוש לדעת המחמירים רשאים להקל, מפני שאין בהם שמות קדושים, והכתב העגול שלנו שונה לחלוטין מכתב אשורי שכותבים בו ספר תורה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-02 16:15:41

שטיפת כלים בשבת

האם מותר בשבת בצהריים לשטוף כלים אחרי הארוחות? ביום יום אנחנו לא משאירים כלים בכיור וזה לא נעים לנו להשאיר ככה את הכלים.

אם נשאר עוד לפחות שעתיים עד צאת שבת – מותר. אם לא נשאר שעתיים – זה נראה כהכנה משבת לחול כדי להקל על השטיפה של מוצ"ש.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-12-01 13:49:49

יש לך שאלה?

פרשת וישלח – ירידה לצורך עליה

סיבוכי החיים של יעקב

הרב צבי יהודה זצ"ל בשיחותיו על פרשות השבוע מחלק את פרשות התורה לזוגות, זוג הפרשות ויצא- וישלח עוסקות בדמותו של יעקב אבינו.הדבר שאותו מבליט הרצי"ה בדמותו של יעקב הוא הסיבוכים והקשיים שמופיעים לכל אורך חייו, החל מהיותו ברחם ועד לרגע קבורתו.

ישראל – ישר-אל

סיבוכים אלו הם תפקידו של יעקב וזה אשר נרמז בשמו, יעקב- שיודע לאחוז בעקב, בצד התחתון, הגשמי והמסובך ולהעלות אותו, ולא סתם בעקב אלא ב'עקב עשו' שמייצג את הרשעה. תפקידו הוא לגלות בתוך ה'יעקב' את 'ישראל'- (מלשון ישר-אל), שגם הסיבוכים והקשיים, כשמסתכלים עליהם במבט מקיף וכולל, הינם ישרים וטובים ומביאים ומקרבים אותנו לקב"ה.

ישראל – שיר-אל

ובמילים אחרות, תפקידו הוא לגלות בתוך ה'יעקב' את 'שיר אל'- שגדולתה ויופיה של השירה הוא המכלול וההרמוניה של כל הצלילים. ייתכן שאם היינו שומעים כלי אחד או צליל אחד, הדבר היה צורם לאוזננו, אך מכלול הכלים וחיבור הצלילים לשירה ומנגינה אחת, הוא היוצר את גדולותו, יופיו והדרו של השיר.

וכך יעקב מגלה בחייו שגם הדברים שנראים כ'עקב' הינם בעצם 'שיר- אל'.

מהרעה צומחת הטובה

וכך אנו רואים בכל מהלכי חייו של יעקב. לבן רוצה לרמותו ונותן לו את לאה, אך מזה צומחת ברכה עצומה לעם ישראל, שהרי על מנת לבנות את העם יש צורך הן ברחל והן בלאה- וכפי שמברכים העם והזקנים את בועז בנושאו את רות המואביה, "ייתן ה' את האשה הבאה אל ביתך כרחל וכלאה, אשר בנו שתיהן את בית ישראל".

לאחר מכן נתקלת רחל בקשיים בכניסתה להריון, אך מתוך הקשיים הללו היא מביאה את בלהה, שפחתה, ליעקב, ולאה לומדת ממנה מביאה את שפחתה, זילפה, וכך נוספות גם השפחות לבניין בית ישראל, ונולדים שנים עשר שבטי י-ה.

אפילו המריבה הגדולה עם עשו שיוצרת מתחים גדולים, (כפי שאנו רואים בתחילת פרשתנו), גורמת בסופו של דבר לברכה גדולה, שבסופו של דבר מתברר ידו של מי על העליונה ומיהו הבכור האמיתי. וכפי שאומר המלאך ליעקב, דבר זה גורם טובה גדולה לעולם- "ויאמר שלחני כי עלה השחר", ומבאר רש"י: '..וצריך אני לומר שירה ביום'. ובמדרש מופיע אף יותר מכך, שהמלאך של עשו אומר ליעקב "מיום שנבראתי עד עתה לא הגיע זמני לומר שירה". ומבאר הרב חרל"פ שרק כאשר עשו יודע את מקומו, והוא כנוע תחת יד ישראל זוכה הוא לעשות את תפקידו, כדברי הנבואה 'ורב יעבוד צעיר' וממילא אז מגיע זמנו לומר שירה.

ובעקבות מאבק זה יעקב גם זוכה לקומה הנוספת, ל'ישראל'.

גם ממעשה דינה יש ברכה

אפילו ממעשה דינה יוצא בסופו של תהליך ברכה עצומה:

  1. בני יעקב מבססים את מעמדם בארץ ישראל. ואמנם יעקב פוחד מכך בתחילה, "ויאמר יעקב אל שמעון ואל לוי, עכרתם אותי להבאישני ביושב הארץ בכנעני ובפרזי ואני מתי מספר ונאספו עלי והיכוני ונשמדתי אני וביתי". אלא שאחר כך מתגלה ההפך הגמור, "ויסעו ויהי חיתת אלוקים על ההרים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב".
  2. שכם נכבשת. חשיבותה של שכם ידועה שהרי היא משלושת המקומות היסודיים עליהם אין אומות העולם יכולים לטעון שלקחנו אותם מהם, ושם מתרחשים במהלך ההיסטוריה אירועים חשובים ויסודיים (ולא כאן מקום לפרטם).
  3. על פי חז"ל ביתה של דינה, שבשל הבושה בורחת מבית ישראל למצרים, נשאית שם ליוסף, ומתוך כך נוצרים שני שבטים: מנשה ואפרים.

מתוך אלה מגלה יעקב, בעצם חייו, כיצד כל הסיבוכים והקשיים נהפכים לעליות נפלאות.

גם בדורנו, דור של עקבתא דמשיחא, דור שחווה את העקב, תפקידנו לראות כיצד כל נפילה מרוממת וכיצד כל משבר הופך למשבר הלידה. (וזהו אולי ההסבר העמוק לשיר שאנו שרים במוצאי שבת "אל תירא עבדי יעקב", שהרי כאשר נכנסים לצרה ולקושי ישנם פחד ויראה, אך הקב"ה אומר ליעקב שכל הסיבוכים יתגלו לבסוף כעליות, ולכן אין ממה לפחד).

ויהי רצון שנזכה לעשות כן.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן