חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

פרשת ראה – מראייה חיצונית לראייה פנימית

חומש דברים – משנה תורה

כשאנו מתבוננים בספר דברים אנו רואים שישנה התקדמות בקליטתם של ישראל את התורה, שהיא מתקבלת אצלם באופן מחודש. ובלשון העמכא ניתן לומר שאחרי ארבעים שנה סוף סוף 'נופל האסימון'.

לא לחינם אמרו חז"ל שאדם עומד על דעת רבו רק לאחר ארבעים שנה, ולא לחינם הסתובב עם ישראל במדבר ארבעים שנה. וכך, בתום ההליך הארוך והמייגע, על כל עליותיו וירידותיו, עם ישראל מפנים את התורה ומתוך כך הוא גם בשל להיכנס לארץ. (כתבנו באריכות בנושא זה בפרשת דברים).

עם ישראל מתעלה בקשר לתורה עם התקדמות הפרשות

הקליטה המשתנה של הדברים מתבטאת בכך שבפרשת דברים עם ישראל לא שומעים את דבר ה' עצמו אלא רק את דבר ה' כפי שהוא מתבטא בדבריו של משה.

בפרשת ואתחנן ישראל מתעלים לשמוע לפי ה' ממש, ולכן שם גם נשנית פרשת עשרת הדברות, וכביכול מעמד הר סיני חוזר לנגד עיניהם.

בפרשת עקב, בעקבות אותה שמיעה מחודשת, עם ישראל זוכה לעשות את דברי התורה ולהתעלות.

ובפרשת ראה עם ישראל זוכים לראות. "ראה אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה". הראיה המוחשית את התורה מתבטאת בכך שעם ישראל קולט שהתורה היא הברכה בכל מישורי החיים, הממשיים והנפשיים, הכלליים, המשפחתיים והפרטיים.

ראיית הדברים כמבוא לנבואה

היכולת לא רק לדעת את הדברים אלא גם לראות אותם, היא היכולת להגיע אל ארץ הנבואה, אל ארץ החזון, אל הארץ בא רואים דבר ה'.

(אנו שזכינו לחיות בארץ הזאת מרגישים איך במציאות הישראלית כל מי שמתבונן בעיניים פקוחות רואה לפניו את התגשמות חזון הנביאים, את ה' המוליך אותנו צעד אחר צעד, וההסתר-יה שבהיסטוריה הופך לגילוי שם ה' וקידוש שם ה', וכפי שאומר הפסוק "כי עין בעין תיראו"- מתי תזכו לכך? "בשוב ה' ציון"- כאשר חוזרים לארץ אז זוכים לראות את דבר ה').

ירידת הדורות בקשר לה'

דרגות אלו הובאו בדרוש חסידי נאה ועמוק בספר שפתי צדיקים על המשנה

"דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים" – "ושמעתי בשם הרב הצדיק מקאזניץ ז"ל, על מה שאמרו רז"ל 'דע מה למעלה ממך, עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים' כי בבית ראשון ידעו על פי אורים ותומים [ואולי אפשר להוסיף ראו במראות הנבואה], ובבית שני על פי בת קול. וזהו 'דע מה למעלה ממך' – היינו בימים קדמונים, הי' 'עין רואה' באורים ותומים, וזהו בבית ראשון. 'ואוזן שומעת' בבת קול, וזה בבית שני. וכעת בגלות המר יכול הצדיק לראות הכל במה שכתוב בספר, וזהו 'וכל מעשיך – בספר נכתבים'".

וניתן ללמוד מדבריו המאירים שבדורות הראשונים היו רואים ואח"כ, בשל ירידת הדורות, איננו זוכים לבהירות והחיות שבנבואה. אלא שעדיין נשתמרה בידינו היכול לשמוע, ושגלינו מארצנו ונחרב בית המקדש גם הקול המנחה והמוביל נעלם מאיתנו וההכוונה האלוקית מגיעה אלינו דרך עמל התורה והיגיעה בה.

הטוב שבירידה הזו

כמובן שזוהי ירידה גדולה אבל ככל הירידות בעם ישראל זוהי ירידה שבתוכה חבויה ומסתתרת עלייה נפלאה, בידינו ללמוד את התורה כל כך לעומק ובכזאת חיות ובהירות עד שנזכה לראות את דבר ה' מתוך התורה. הראיה שהייתה תלויה ברצון האלוקי בלבד, הפכה להיות תלויה בעמלנו בתורה, הראיה החיצונית הפכה להיות בתוכנו ומתוכנו, ומי שקונה אותה היא הופכת להיות שלו ממש: "ובתורתו יהגה יומם ולילה". "זכרו תורת משה עבדי".

יהי רצון שנזכה לראות בטוב ה' ויתקיים בנו 'יראו עיננו וישמח ליבנו ותגל נפשנו בישועתך באמת'!!!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן