חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

האם מותר ליהנות ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – המשך

לגבי שאלותי על הנאה ממלאכה שנעשתה ביום טוב באיסור – סליחה, אבל יצאתי קצת מבולבל. בתשובה הראשונה, לגבי יו"ט נכתב רק שיש אומרים שמותר (במלאכה שלא הותרה לצורך אוכל נפש), בעוד לגבי חוה"מ נכתב שאסור (אם זה במזיד), ועל זה שאלתי איך יתכן שיו"ט קל יותר. ואילו מהתשובה השניה הבנתי שבאמת אין הבדל ביניהם. אז מה השורה התחתונה? גם ביו"ט אסור אם זה מזיד ומותר רק אם זה שוגג?

למעשה אין הבדל עקרוני בין שבת ליום טוב ולחול המועד, ולכן העושה מלאכה במזיד אסור ליהנות ממנה.

וכך מובא בספר ההרחבות לפניני הלכה שבת כו, א – …ויותר נראה שבמלאכה שעיקרה מותר ביו"ט אין גזרת מעשה יו"ט, אבל במלאכה שאסורה ביו"ט כמו בשבת, דין מעשה שלה כדין מעשה שבת. וכ"כ בארח"ש כה,הערה צא ושבט הלוי ו, סח.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-03 05:58:55

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

כוחם של האורות הקטנים – דבר תורה לחנוכה

הגמרא בראש השנה (יח:) דנה מדוע כל הימים הטובים שהובאו במגילת תענית בטלו, מלבד ימי החנוכה? ועונה הגמרא "אמר רב יוסף שאני חנוכה דאיכא מצווה", שואל אביי "ותיבטל היא ותיבטל מצוותה?" (יבטל החג ויבטל גם מצוותו), "אלא אמר רב יוסף שאני חנוכה דמפרסם ניסא", ומבאר רש"י "כבר הוא גלוי לכל ישראל על ידי שנהגו בו המצוות והחזיקו בו כשל תורה ולא נכון לבטלו".

מה שמתגלה כאן הוא שהגמרא בהבנתה הראשונית סוברת שיש לבטל את חג החנוכה, והסיבה לכך ברורה, שהרי לכאורה כל ההישגים הצבאיים והמדיניים מהניצחון על היוונים בטלו, ומדוע אם כן יש להמשיך ולחגוג את החנוכה?

ועל כך עונה הגמרא שמנס החנוכה ישנו לימוד לדורות, הלימוד הזה הונחל לעם ישראל על ידי מצוות הדלקת נר החנוכה, ועם ישראל לדורותיו ולהמוניו החזיק המצווה זו ודקדק בה כפי ששומר על דברי התורה עצמם. וננסה לעמוד על הלימוד היסודי הזה ומדוע הכרחי היה שיתבטא על ידי הוספת מצווה ומהי המשמעות שפנימית לכך שכל ישראל שומרים את מצוות החנוכה.

בנוסח 'על הניסים', שהוא תפילת הודיה לה', כפי שמובן מנוסחו ומהמקום בו קבעו חז"ל לאומרו, ישנם משפטים שלכאורה לא מהווים חלק מההודאה, ויש להבין מה עניינם שהרי אחרי ההודאה לה' "ואתה ברחמך הרבים עמדת להם בעת צרתם, רבת את ריבם… מסרת גיבורים ביד חלשים… ולך עשית שם גדול וקדוש בעולמך ולעמך ישראל עשית תשועה גדולה" מופיעים משפטים שנראים כמשפטים היסטוריים ולא כהודיה לה' "ואחרי כן באו בניך לדביר ביתך ופינו את היכלך וטיהרו את מקדשך והדליקו נרות בחצרות קודשך, וקבעו שמונת ימי חנוכה אלו להודות ולהלל לשימך הגדול".

מבאר מו"ר הרב משה צבי נריה זצ"ל שחלק משמעותי מאוד בישועה הוא הסיעתא דשמיא, ההכוונה האלוקית המגיעה דרך הבינה האנושית, לדעת איך להשתמש בכוח שיש לעם בעקבות הניצחון.

לעיתים קרובות אנו רואים יחיד או אומה שזוכים לניצחונות, להצלחות וישועות ואינם יודעים מה לעשות עם הכוח שהגיע לידם, איך לנצלו כראוי כך שיביא ברכה ולא קללה, שהרי יש עושר ששמור לאדם לרעתו וישנה מציאות של 'וישמן ישורון ויבעט'. ולכן מציינים כחלק מההודאה והשבח לה' שהחשמונאים ניצלו את הכוח לקדושה, להחזיר את עבודת המקדש למכונה. ולא די בכך אלא הם היו גם בני בינה וקבעו ימים שמונה כדי שהניצחון לא יהיה רגעי ונקודתי אלא יהפוך להיות דבר חי בעם ישראל לדורות.

היכולת שעליה אנו מודים היא פרט המלמד על הכלל כולו. הניצחון הזמני והרגעי ששרד רק שנים מועטות, ככל עניינו של הבית השני היה רק כדי להכין את העם לאלפיים שנות גלות. אבל בזכות חוכמתם המופלאה של חז"ל והסיעתא דשמיא העצומה לה זכו, הצליחו לנצל את שנות הרגיעה, את חזרת המלכות הישראלית, להכין צידה רוחנית שאכן הספיקה לאלפיים שנות גדול ותביא אותנו, בעזרת ה', עד לחזרת המלכות הישראלית, הסנהדרין ובניין בית המקדש השלישי במהרה בימינו, אמן.

כשאנו יושבים ומתבוננים בנרות הקטנים והמאירים של החנוכיה אנו צריכים להיזכר כיצד ידעו חז"ל לנצל אורות קטנים כדי להחיל את האור הגדול, וגם עלינו מוטל לחשוב איך לנצל את הכוחות שיש בנו כדי להנחיל את אותו האור.

לו היינו יודעים לנצל את כל האורות הקטנים–גדולים שזכינו להם בדורות האחרונים אזי סביר מאוד להניח שכבר היינו זוכים להדליק נרות בחצרות קודשנו.

לו כאשר בלפור הצהיר את הצהרתו היו מליוני יהודים זורמים מפולין ומרוסיה, מגרמניה וליטא לארץ ישראל, סביר להניח שמדינת ישראל הייתה בגלוי יסוד כיסא ה' בעולם.

לו מיד אחרי מלחמת ששת הימים היו מאות אלפי יהודים מקימים ערים יהודיות בשכם, בחברון, בבית לחם וביריחו, סביר מאוד להניח שכל המלחמות הפנימיות על שטחי ארץ ישראל היו נמנעות מאיתנו.

אבל אין זו חוכמה להתבונן על מה שהיה ולהיות חכמים לאחר מעשה, אלא עלינו להתבונן בנרות הקטנים שיש בידנו היום ולראות איך לא להצטער על הדברים בעוד חמישים שנה.

ואולי ניתן לומר שזהו עיקרו של נס החנוכה, שממעט שמן הצליח להדליק שמונה ימים, והדבר רומז שאם זוכים ניתן ממעט כוח, ממעט אור להאיר את העולם כולו.

יהי רצון שנזכה שמהאור הקטן יהיה אור גדול ומעט מן האור ידחה, בתבונה ובנחישות, הרבה מן החושך.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן