שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכות

מילקשייק עם תמרים ברכה ראשונה שהכל ברכה אחרונה מברכים גם על העץ?(היו יותר מכזית תמרים) אשמח להסבר ולמקורות

אם ברכה ראשונה היתה שהכל, זה אומר שלפי כללי עיקר וטפל החלטת ששאר המרכיבים עיקר והתמרים טפל, אז גם ברכה אחרונה מברכים על העיקר ופוטרים את הטפל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-04-14 07:05:32

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

פרשת תזריע מצורע – הַתַּפְקִיד שֶׁלָּנוּ: לְדַבֵּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל!

 

אנחנו נמצאים בימים גדולים, ימים מופלאים. אנחנו ערב שבת פרשת תזריע-מצורע, בין יום השואה ליום הזיכרון ויום העצמאות. ואני רוצה לקחת מסר אחד מתוך הפרשה שלנו, שאני חושב שהוא אחד התפקידים הגדולים ביותר שלנו בימים אלה!

סוד הדיבור על פי הזוהר הקדוש

אומר הזוהר: "כַּמָּה דְעוֹנְשָׁא דְהַאי בַּר נָשׁ בְּגִין מִילָה בִּישָׁא, כָּךְ עוֹנְשֵׁיהּ בְּגִין מִילָה טָבָא דְקָאתֵי לִידֵיהּ וְיָכִיל לְמַלָּלָא וְלֹא מַלִּיל" (זוהר, תזריע מ"ו, ע"ב).

הזוהר מלמד אותנו שהאדם נברא כ"נפש חיה", וכפי שמתרגם אונקלוס: "וַהֲוָת בְּאָדָם לְרוּחַ מְמַלָּלָא" (תרגום אונקלוס, בראשית ב', ז'). הדיבור הוא הכלי שבו אנו מחברים בין העולמות. כשאנו מונעים מילה טובה מבן הזוג, מהילד או מהחבר, אנחנו לא רק "שותקים" – אנחנו פוגמים בשליחות הבסיסית שלנו בעולם: להשתמש ברוח הממללא לקדושה.

הזוהר ממשיך ומבאר, מה הסיבה שאדם ייענש על שלא דיבר טוב:

"בְּגִין דְּפָגִים לְהַהוּא רוּחָא מְמַלָּלָא, דְּהָא אִתְתְּקָנַת לְמַלָּלָא לְעֵילָא וּלְמַלָּלָא לְתַתָּא וְכוּלָּא בִּקְדֻשָּׁה" (זוהר, שם).

כי הוא פוגם ברוח הדיבור, ברוח של האדם שהוא 'האדם המדבר'. אדם שלא מדבר טוב, מפספס את ייעודו ותפקידו!

כוחה של המילה הטובה בראי הפסיכולוגיה

הפסיכולוגיה היום מחזקת מאד כוחו של הדיבור הטוב, כוחה של המילה הטובה, מילה טובה היא סוג של "תיקוף" לקיומו של האחר. כשאני אומר למישהו "אני מעריך את מה שעשית", אני מעניק לו משמעות. חוסר במילה טובה נחווה לעיתים אצל ילדים (ומבוגרים) כ"שקיפות" – וזו אחת התחושות הקשות ביותר לנפש.

פרופ' ג'ון גוטמן (חוקר זוגיות): מצא שביחסים יציבים, היחס בין מילים טובות למילים ביקורתיות חייב להיות לפחות חמש לאחד, כלומר, מילה רעה אחת דורשת חמש מילים טובות כדי לאזן את הנזק.

אפקט פיגמליון: כאשר מנהיג או מורה אומר מילה טובה המבטאת אמון ביכולת של תלמידו, הוא למעשה מעלה את מנת המשכל והביצועים של אותו אדם בפועל. הדיבור הטוב יוצר את היכולת.

לראות ולהוקיר את הטוב שבנו

הרגעים המרגשים ביותר ביום העצמאות זה טקס הדלקת המשואות וטקס פרס ישראל. זה לא רק בגלל האנשים המופלאים והנהדרים שחיים כאן בארץ, אלא זה בגלל המדינה שיודעת להוקיר אותם, ובגלל המדינה שיודעת לגדל אותם. ואשרי העם שככה לו ואשרי העם שאלה האנשים שיוצאים ממנו.

לדבר טוב על עם ישראל

אנחנו בימים אלו צריכים לדבר טוב: לדבר טוב על מדינת ישראל, לדבר טוב על חיילי צבא הגנה לישראל, לדבר טוב על אנשי הגבולות שלנו, אנשי הדרום ואנשי הצפון. שאנחנו חזרנו פחות או יותר לשגרה, והם יום יום, שעה שעה, יושבים במקלטים כדי להגן עלינו.

אנחנו צריכים לדבר טוב על כל האנשים הגדולים: על המתגייסים, על המתנדבים, על לומדי התורה, על המיישבים את הארץ. לדבר טוב, לדבר טוב – זה התפקיד שלנו. ביום העצמאות הזה, בשבוע הזה, בשבת הזאת ובכלל. לדבר טוב, ונזכור שיש ערך למילים, ונדבר טוב על עם ישראל כי: "כִּי ה' דִּבֶּר טוֹב עַל יִשְׂרָאֵל" (במדבר י', ל"ב).

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן