חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

תפילין

הנחתי לאחר החתונה תפילין ר"ת כרגע אני לא בקטע להמשיך האם אני צריך התרת נדרים, וא"כ האם אני יכול להסתמך על ההתרת נדרים של ערב ראש השנה,?

כיוון שמדובר על מנהג הידור מצווה בולט, אנשים ראו שאתה מניח וכעת מפסיק, כיוון שלא אמרת בתחילה שאתה עושה זאת בלי נדר, הנכון הוא לעשות התרה בפני שלושה, ולא לסמוך על ההתרה של ערב ר"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 16:32:39

דיני מלכות

בס״ד שלום כבוד הרב, עד כמה חשובה ההקפדה על החוק המדיני, הרי גם יש אנשים דתיים שעוסקים בכביש, או מעסיקים בשחור (מנקות וכו) חברה שלי (גם שומרת מצוות) הציעה להסיע אותי 2 דקות לבית בשעה שכבר נגמר לה המלווה יום (כלומר הייתה צריכה מלווה לילה לנהיגה והייתה בלי) האם צריך להקפיד גם על כאלו דברים שהם חוק או לא? תודה רבה

שאלה טובה. עניין זה מובא בפניני הלכה העם והארץ פרק ו (ניתן לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה). אביא לך את מסקנת הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ספר המביא את כל הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:

דינא דמלכותא דינא

א. לכל התקנות וחוקי המדינה, בין בארץ ובין בחוץ לארץ, יש תוקף הלכתי המחייב כל אחד (גמרא גיטין י), כגון תשלומי מיסים ושמירה על חוקי התנועה והבנייה, בין אלו שנתקנו על ידי הממשלה ובין אלו שנתקנו על ידי הנהלת העיריה או היישוב. אלא אם כן מדובר על חוק שסותר את ההלכה.

אמנם כאשר מדובר מקרה צדדי שאינו נאכף על ידי הרשויות, וגם אם יראה אותו שוטר למשל, לא יעשה לו דבר, כגון מי שלא עובר במעבר חצייה בשעה שתיים בלילה בתוך המושב, וכגון מי שנוסע על מאה וחמש במקום שהתמרור מראה על מאה – הדבר מותר.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-05-02 14:37:30

הלכות שבת

כב' הרב שליט"א שלום בהלכות שבת "חשמל ומכשיריו" בסעיף הדן בהפעלת מדיח כלים בשבת כותב כב' הרב שבחימום המים בשבת עוברים על איסור בישול. מאידך, בהמשך כותב כב' הרב ש"אם ינתקו את המנגנון התולה את הפעלת המדיח בסגירת הדלת….מותר גם שלא בשעת הדחק להניח שם כלים מלוכלכים כדי לנקותם במשך השבת" שאלתי, ניתוק המנגנון עוקף את הפעלת המדיח, אבל עדיין נשארת בעיית חימום המים בשבת שהרב כתב שזה איסור בישול. לכאורה, מה ההבדל בין בישול המים במדיח לבין הנחת תבשיל חי על פלטה עם שעון שבת. בברכת אך טוב וחסד ירדפו את כב' הרב כל ימי חייו דוד כהנא

אין בעיה בחימום המים, שהרי המדיח מופעל על שעון שבת מלפני השבת, וכיוון שבפעולת סגירתו בשבת לא עושה כלום, שכן המדיח יפעל בכל מקרה, נמצא שלא עשה שום פעולת איסור בשבת.

לגבי אוכל חי שמניח על הפלטה לפני שבת, חששו חכמים שמא מתוך שאדם להוט שתבשילו יתבשל כראוי לסעודת ליל שבת, ייטיב את האש אחר כניסת השבת, ויעבור על איסורי הבערה ובישול. כפי שמובא בפניני הלכה פרק י' סעיף יד, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

אבל אין גזירה כזו לגבי מדיח כלים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 07:04:27

האם ציפוי אבן / שיש נחשב כמתכת או חרס

שלום, ראיתי בפניני הלכה שיש הבדלים בין כלי עץ וחרס לבין כלי מתכת. למשל כתוב: מחלוקת זו קיימת כיום לגבי כלי חרס ועץ, וכלי מתכת וזכוכית שלא נוקו היטב עם סבון. אבל בכלי מתכת וזכוכית שנוקו כראוי עם סבון, הואיל וידוע שלא נותר בהם שום טעם מהמאכל הקודם, בני כל העדות רשאים לנהוג כדעה המקילה, כמבואר להלן לב, יא, 14. אמנם לכתחילה כדי לשמור על ההפרדה בין בשר לחלב, נוהגים כמבואר למעלה. קניתי סיר שכתוב עליו: non stick – solid rock ובעברית כתוב – ציפוי שיש טבעי – נון סטיק. ציפוי חדשני, חזק ועמיד מכל ציפוי אחר, מונע הידבקות של המזון. השאלה היא האם הסיר הזה נחשב כחרס או כמתכת. תודה רבה

עיקר הקולא שנאמרה לגבי כלי זכוכית ומתכת ללא ציפוי שייכת גם בכלים אלו, וכפי שמובא בפניני הלכה לגבי כלי חרס מצופים, וכך מובא בסיכום הדברים בספר הקיצור לפניני הלכה:

מאכלים שבושלו בכלים שלא הוכשרו

יא. טעה ובישל או אפה או חימם לחום גבוה מאכל בכלי איסור שנוקה היטב עם סבון אך לא עבר הכשרה, או שבישל חלב בכלי בשרי ולהפך: אם הכלי עשוי זכוכית או מתכת, המאכל לא נאסר, כיוון שכיום כלים אלו איכותיים ואינם בולעים לתוכם טעמים. אמנם צריך להכשיר את הכלי כפי שציוותה התורה (במדבר לא, כא-כג. ביאור הסוגיה בפנה"ל, ו-י). וכן דין כלי אמייל וארקופל.

גם בכלי חרס המצופים בשכבת זכוכית דקה המצויים כיום (פורצלן-חרסינה), ניתן להקל בדיעבד, ובתנאי שאין בהם סדקים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פורצלן חלבי נקי – המאכל מותר, ובמקום הצורך ניתן להכשיר את הכלי בהגעלה (לעיל, י).

יב. כלי מתכת המצופים בשכבת טפלון דקה, בולעים ופולטים טעמים בשכבה זו, וכך המציאות בשאר סוגי הכלים. לכן אם למשל חימם במיקרוגל מאכל בשרי בכלי פלסטיק חלבי נקי עד שנעשה רותח – המאכל אסור, שכן אין בתכולת כלי פי שישים מדפנותיו, וממילא הטעם הבלוע בדפנות הכלי עלול להיות ניכר במאכל.

אבל אם עברו 24 שעות מהרגע שבו בישלו או חיממו בכלי מאכל חלבי, טעם החלב הבלוע בכלי נפגם, וממילא כיוון שלא נותן טעם טוב של חלב במאכל הבשרי, אינו אוסר אותו (ועי' לעיל כה, יח). וכשיש ספק אם עברה על הכלי יממה משעת בליעת האיסור או הבשר/חלב, מחשיבים אותו כמי שעברה עליו יממה.

יג. ידע שהכלי לא הוכשר ובכל זאת עבר והכין או חימם בו מאכל – התבשיל אסור עליו ועל כל מי שבישל עבורם, בין אם הכלי ממתכת וזכוכית ובין אם מסוג אחר ועברה עליו יממה. אמנם לאנשים אחרים מותר לאכול את התבשיל אם הוא נעשה בכלי זכוכית או מתכת ללא ציפוי טפלון, או בשאר כלים לאחר יממה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 06:26:01

כשרות

אני עובד במקום שלא שומרים תורה ומצוות. אין כשרות במקום מדובר בדיוק מוגן. הם מחממים אוכל בשבת. האם יש היתר כל שהוא לאכול במקום? ואם כן מה אפשר לאכול. המוצרים עצמם כשרים.

אפשר לאכול אוכל שלא בישלו או חיממו אותו שם, כגון ירקות ופירות, לחם קנוי, גבינה וכדומה.

כמו כן, אפשר לחמם במקרוגל או בתנור שלהם אוכל שלך כשהוא סגור בתוך קופסה או לפחות מכוסה, ובלבד שמונח על משטח נקי.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-30 00:43:48

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת השבוע כי תבוא

את פרשת כי תבוא, אותה אנו קוראים השבת, ניתן גם לכנות "פרשת השמחה".

המילה הפותחת את הפרשה היא "והיה", עליה אומרים חז"ל ש"אין 'והיה' אלא לשון שמחה", וכדברי 'אור החיים' הקדוש:

"אין שמחה אלא בישיבת ארץ ישראל". דברי השמחה בפרשה ממשיכים בציווי "ושמחת בכל הטוב אשר נתן לך ה' אלוקיך ולביתך, אתה והלוי והגר אשר בקרבך", וכן בפסוק הנסתר בתוככי הקללות, שסיבת כל הקללה היא "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב מרוב כל".

ממילא ניתן ללמוד מפרשתנו את התנאים בהם מופיעה השמחה, ובכוונה דייקתי בלשוני ואמרתי "התנאים בהם מופיעה השמחה" ולא "הדרכים להגיע לשמחה", כי השמחה, כמו חלק גדול ממידות הנפש איננה דבר שהאדם מתייגע ומתאמץ להשיג, אלא היא דבר המופיע כאשר מתקיימים תנאים מסוימים. ולהפך, ככל שאדם ינסה להיות בשמחה, להביא עצמו לידי שמחה, כך היא תרחק ממנו, אבל אם יעשה את המעשים הטובים והנכונים תבוא השמחה מאליה בלבבו ויהיה שרוי בשמחה תמיד.

וננסה לראות מתוך הפרשה כמה תנאים בסיסיים שמתוכם צומחת השמחה:

שמחת ישיבת הארץ

כמובא לעיל, 'אור החיים' אומר כי הביאה לארץ גורמת לשמחה, וכפי שאף ניתן לדייק בפסוק "והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלוקיך נותן לך נחלה וירשתה וישבת בה", שההכרה שהקב"ה הוא המנחיל לנו את הארץ, המצטרפת לירושתה וישיבת הקבע בה, הם הגורמים לשמחה.

ביאור העניין הוא שאחד הדברים היסודיים המביאים לידי שמחה היא התחושה וההכרה שהאדם נמצא במקומו. השייכות, הקביעות ונחת הרוח למקום בו נמצא האדם, במובנו הרחב, הן הפיזי, הן במצבו הנפשי, האישי והמשפחתי והן בעיסוקו, יוצר שמחה.

כלומר, הדברים המופיעים בפסוק הינם שלושה:

  1. ההכרה שהארץ, המקום בו האדם נמצא, הוא המקום אותו הנחיל לך ה', ולכן ודאי שהוא המקום המתאים והנכון לך.
  2. אתה עמל וטורח לקנות, למלא תוכן וליצור את המקום המיועד, "וירישתה".
  3. יצירת הקביעות על ידי ההתמדה וההשתקעות במקום, "וישבת בה".

כשהאדם, מתוך אמונה גדולה, מכיר בעניין הראשון ויוצר את השניים הנוספים, ממילא מתמלא ליבו בשמחה.

שמחה של נתינה

דבר בולט ביותר הוא ששמחה מופיעה מתוך נתינה. לאחר שהאדם מביא את הביכורים ונותן מפרי אדמתו, מיד זוכה לשמחה בכל הטוב, שגם היא בתנאי שהוא משתף בשמחה זו את הלוי והגר אשר בקירבו.

דבר נפלא מצאנו ב'בעל הטורים' שאומר:

"'ושמחת בכל הטוב' וסמיך ליה 'כי תכלה לעשר', שבשביל המעשר תשמח בכל הטוב כמו שדרשו 'עשר בשביל שתתעשר". וממשיך בעל הטורים ואומר "הטוב עולה כ"ב בשביל התורה שנתנה בכ"ב אותיות".

וניתן לבאר את הדברים בשני אופנים, ושניהם אמיתיים:

  • בזכות נתינת המעשרות יזכה האדם לשפע חומרי ולכן ישמח. וכך יש לבאר גם את המשך דבריו "ושמחת בכל הטוב" שבזכות מה תזכה לטובה הגשמית? בזכות שמירת התורה. אלא שכמובן על פי זה היה צריך להקדים את ניתנת המעשר לשמחה, ולכן נביא גם את הביאור השני.
  • היכולת לשמוח בטוב הגשמי היא על ידי שימוש בו לדברים רוחניים. אם תיתן מעשר מרכושך תהיה לך בו שמחה אמיתית, כיוון שיהפוך להיות מדבר מגושם ונמוך לדבר רוחני ועליון בעל משמעות נצחית וכללית. וממילא כך ניתן גם להסביר את המשך דבריו, שהשמחה בכל הטוב תהיה בתנאי שהשימוש בו על פי תורה.

אכן כך אנו רואים במציאות, שהשמחה האמתית של האדם היא כאשר הוא עושה מעשים בעלי תוכן, אידיאלים ומרגיש בכך שיש משמעות וערך לחייו.

ויהי רצון שנזכה לשמחה אמיתית מתוך ענווה ואמונה שהקב"ה שם אותנו במקום הנכון ובזמן הנכון, ומתוך שנדע לנצל את מקומנו ואת כוחותינו לתרומה ועשייה אידיאליסטית.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן