שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שידוך

בס״ד שלום כבוד הרב, אשמח לשאול האם מותר לשלוח עבור שידוך או בשביל כרטיס תמונה של הבחור או הבחורה כשהם יפים או חגיגיים מהרגיל או שיש בזה סוג של הונאה?

מותר. זה מה שכולם אמורים לעשות, כך שכל אחד יודע שמי שבתמונה, זה הכי טוב שלו, ויש בזה צד טוב, שכן אם אפילו בתמונה כזו אני לא מעוניין בשידוך, זה מרגיע ועוזר להחלטה. כמו כן, גם כשנפגשים לשידוך עצמו, כולם משתדלים להראות במיטבם כמו בתמונה, כך שזה בסדר גמור. אך יש לציין שגם התמונה הכי טובה אינה משתווה למציאות. כשרואים את המשודך פנים מול פנים זה עולם אחר. צריך לקחת את זה בחשבון כמחליטים על פי תמונה.

שיהיה בהצלחה רבה ובקלות בעז"ה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-26 07:23:52

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

יש לך שאלה?

דבר תורה לשבת פרשת בלק

הפרשנים הראשונים והאחרונים מעלים שאלה גדולה, איך יתכן שה' משנה, לכאורה, את דעתו? שבתחילה, אחרי שבלעם אומר לזקני מואב ומדין "לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר כאשר ידבר ה' אליי" אומר ה' לבלעם "ויאמר אלוקים אל בלעם לא תלך עימהם לא תאור את העם כי ברוך הוא". ואילו בפעם השניה כשבלעם אומר למשלחת הזקנים "ועתה שבו נא בזה גם אתם הלילה ואדעה מה יוסף ה' דבר עימי", אומר לו הקב"ה "…אם לקרוא לך באו האנשים קום לך איתם ואך את הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה".

גם לאחר מכן חוזר בו ה', כביכול, וכדברי הכתוב "ויחר אף אלוקים כי הולך הוא" . וכשבלעם אומר "…ועתה אם רע בעיניך אשובה לי" עונה מלאך ה' לבלעם "לך עם האנשים ואפס את הדבר אשר אדבר אליך אותו תדבר".

ומצאנו בפרשנים שני כיוונים לענות על תמיהה זו. הכיוון האחד הוא לדייק בלשון הפסוקים, שמה שהקב"ה אסר בתחילה איננו דומה למה שהתיר באחרונה. ובלעם הוא זה שהבין את הדיבור האלוקי כחזרה מהדברים הראשונים ועל כך היה חרון האף וחזר הקב"ה לבאר את דבריו ולהעמידם על דיוקם.

בדרך זו הולכים הרמב"ן (כב,כ), הספורנו (שם), ה'כתב והקבלה, האברבנאל, וכדוגמא נביא את דברי המלבי"ם שמדייק שבתחילה אומר ה' לבלעם "לא תלך עימהם" ואחר כך אומר ה' "לך איתם", ובלעם למעשה הולך 'עימהם'- "וילך עם שרי מואב". וביאור הדבר הוא ש"יש הבדל בין 'איתו' לבין 'עימו', שעימו מציין השיווי, ו'איתו' יורה שאחד הוא העיקר, וה' הודיעו שלא ילך עימם בשיווה רק 'איתם', שיהיה דעתו נפרד מדעתם, שהוא לא ילך על הכוונה להרע לישראל, והוא לא עשה כן, כי הלך 'עימם' ועל זה אמר במדרש: 'שמח בפורענות של ישראל כמוהם".

הכיוון השני בפרשנים הוא שאכן הקב"ה שינה את הדרכתו לבלעם וכך לכאורה עולה מדברי הגמרא (מכות י:) בה מביא רב הונא מימרא משמו של רבי אלעזר ש"מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים בדרך שאדם רוצה לילך מוליכין אותו, מן התורה דכתיב 'לא תלך עמהם' וכתיב 'קום לך איתם', מן הנביאים דכתיב 'אני ה' אלוקיך מלמדך להועיל מדריכך בדרך תלך', מן הכתובים דכתיב 'אם ללצים הוא יליץ ולענווים יתן חן". ואין כאן חס וחלילה שינוי ברצון ה' אלא רק שינוי בהדרכה האישית שמקבל האדם, שהיא כמובן תלויה בבחירתו.

ונלע"ד ששני הפירושים משלימים אחד את השני. מחד, אין סתירה באמירה האלוקית, אפילו לא לגבי האדם הפרטי, וההדרכה הנכונה והמדוייקת לו. ומאידך, נפתחים לאדם פתחים בתוך ההדרכה האלוקית כדי לקיים את רצונו, שהרי ה' כבר בתחילה, ע"פ דיוקו של המלבי"ם, לא אסר על בלעם ללכת איתם, אלא רק ללכת עימהם, אלא שבלעם לא ראה ולא הבין שיש אפשרות כזו. ואח"כ, כשנאמר לו ללכת איתם, הבין שאפשר ללכת עימהם.

ונמצאנו למדים מהעניין שני יסודות. האחד- ההדרכה האלוקית בנויה באופן מורכב המאפשר לאדם לבטא את רצונו. השני- האדם מוצא בתורה את מה שהוא רוצה בליבו. ואף על פי שהדבר לא מופיעה בתורה, האדם מטה את הדיבור האלוקי על פי שאיפותיו ותשוקותיו.

ויש כאן הדרכה חשובה מאוד לרוצים לעבוד את ה' באמת, שצריך ללמוד תורה בנקיות אובייקטיביות, בלא רצונות עצמיים. כי אם ילמד האדם עם נגיעות אישיות, עם דעות קודמות וקדומות, לא את תורת ה' הוא למד, אלא את תורתו שלו.

לימוד נוסף שאנו למדים היא שאם ברצונו הרע של האדם הקב"ה פותח לו פתחים לקיימו, מרובה מידה טובה פי חמש-מאות על מידת פורענות. ואם כן ודאי שאם האדם רוצה רצון טוב, אזי הקב"ה יסייע לו לקיימו, כדברי חז"ל "הבא להיטמא פותחין לו" לעומת "הבא להיטהר מסייעין בידו".

ויהי רצון שנזכה ללמוד את רצון ה' בנקיות, ומתוך כך לרצות את הרצון האלוקי בכל ליבנו, ומתוך כך ה' יסייע בידינו לעשות את רצונו רצוננו, וכמילות השיר הלקוח משיר הייחוד "כי הרבית טובות אליי, כי הגדל חסדך אליי, מה אשיב לך והכל שלך, לך שמים אף ארץ לך, ואנחנו עמך וצאנך החפצים לעשות רצונך"

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן