לימוד מדעים – המפתח להבנת התורה

המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית • המנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה • מי שאינו מצוי בחוכמות אינו יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה • הגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים • לתלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות חסרה הבנה רבה בתורה • אם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים • סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע

ישיבה קטנה או ישיבה תיכונית

שאלה: איזו ישיבה מייצגת יותר את עמדת התורה, ישיבה קטנה שכל שעות הלימוד בה מוקדשות ללימוד תורה בלא שום לימוד מדע, או ישיבה תיכונית שמשלבת גם לימודי מדע? אם אכן כבוד הרב מודה שישיבה קטנה מייצגת יותר את עמדת התורה, מדוע הציבור הדתי־לאומי אינו שולח את כל ילדיו לישיבות קטנות, האם משום שהוא בוחר בדרך של פשרה בין התורה לעולם החילוני?

והאם אפשר לומר שדרך הפשרה מאפיינת אף את תלמידי החכמים שבציבור הדתי־לאומי, שכן אף בוגרי ישיבת מרכז הרב הקימו את הישיבה לצעירים שמשלבת לימודי מדע. ואף אלה שניסו להקים ישיבות קטנות, בפועל משלבים לימודי מדע לשם בגרות. האין זו פשרה?

גם המדעים נחשבים חוכמה אלוקית

תשובה: המדעים השונים נחשבים חוכמה אלוקית, שכן ה' ברא את העולם בחוכמה, ולימוד המדעים הוא לימוד חוכמת הבורא. וכן תיקנו חכמים לברך על ראיית חכם גדול מחכמי אומות העולם "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם שנתן מחוכמתו לבשר ודם", הרי שגם המדעים נקראים חוכמתו יתברך (ברכות נח, א; שולחן ערוך אורח חיים רכד, ז; פניני הלכה ברכות טו, יח).

המנורה שבמקדש כנגד המדעים

וכן ביארו רבים, שהמנורה שהייתה בבית המקדש הייתה בעלת שבעה קנים, כנגד שבע חוכמות העולם ששורשן גנוז בתורה (רבנו בחיי שמות כה, לא; עקדת יצחק מט; אברבנאל בהעלותך ח; חיד"א בנחל קדומים בהעלותך; חידושי חתם סופר נדרים פא, א; הרב יוסף שאול נתנזון בחידושים לשבת כא, ב; מלבי"ם פרשת תרומה רמזי המשכן; הנצי"ב העמק דבר שמות לז, יט; ערוך השולחן בהקדמתו לספרו, ועוד רבים מאוד).

כלומר, עיקר הביטוי של התורה בקודש הקודשים, שבו היה מונח ספר התורה, בתוך הארון עם לוחות הברית או בצידו. ובקודש שבמקדש היו השולחן והמנורה. השולחן כנגד העבודה כדי להתפרנס וליישב את העולם, והמנורה כנגד שבע חוכמות העולם. הרי שהמנורה שביטאה את החוכמות הייתה בקודש, לבטא את ערכה המקודש. אך לא הייתה בקודש הקודשים, כי אינה במדרגת התורה שבקודש הקודשים. שכן ביחס לתורה שבקודש הקודשים, החוכמות נחשבות כמו משרתות, רקחות וטבחות שנועדו לסייע לה (רמב"ם, רבי יהונתן אייבשיץ יערות דבש חלק ב, ז).

מצווה ללמוד מדעים

אמרו חכמים: "כל היודע לחשב בתקופות ומזלות ואינו חושב – עליו הכתוב אומר: 'ואת פועל ה' לא יביטו ומעשה ידיו לא ראו' (ישעיהו ה, יב)" (שבת עה, א). עוד אמרו ש"מצווה על האדם לחשב תקופות ומזלות" (שם), כדי לקדש שם שמיים בעיני העמים. שנאמר: "ושמרתם ועשיתם כי הִוא חוכמתכם ובינתכם לעיני העמים אשר ישמעון את כל החוקים האלה ואמרו רק עם חכם ונבון הגוי הגדול הזה" (דברים ד, ו). שהואיל ואת התורה אינם מבינים, כשיראו שישראל חכמים במדעים, יכבדו את ישראל ואת התורה שקיבלו מה' בסיני.

כדוגמה הזכירו חכמים את חוכמת חישוב התקופות והמזלות, היינו חישוב מהלך הכוכבים בשמיים – אסטרונומיה, שהייתה נחשבת חוכמה מופלגת שלימודה דרש השקעה רבה. אולם כוונת חכמים לכל החוכמות, שכולן עוסקות במעשה ה', וכל שיכול ללומדן ואינו לומד, מתנכר למעשה ה' וגדולתו, ואינו מקדש שם שמיים. וכפי שכתב המהר"ל: "כי כל דבר שהוא לעמוד על מהות העולם יש לאדם ללמוד, ומחויב הוא בזה, כי הכול מעשה ה' הוא ויש לעמוד עליהם ולהכיר על ידי זה בוראו" (נתיב התורה יד). וכן כתבו רבים מאוד, ומהם: רבנו בחיי (חובות הלבבות ב, ב), רד"ק (ישעיהו מ, כא-כו; תהילים כה, ה), רמ"א (שו"ת ז), הרב קוק (עין איה שבת עה, א; שמונה קבצים א, תתק), הרב כלפון משה הכהן (תורה וחיים מערכת התי"ו אות יד).

אסור לספר הימנו

עוד אמרו חכמים: "היודע לחשב תקופות ומזלות ואינו חושב – אסור לספר הימנו" (שבת עה, א). יש מפרשים שהכוונה שאסור לספר בשבחו של אדם שיכול ללמוד מדעים ואינו לומד, כעונש מידה כנגד מידה, שהואיל ולא רצה לספר בשבחו של מקום אין לספר בשבחו (א"ר אורח חיים שמ, יד; פנים יפות דברים ד, ו; חיד"א בפתח עיניים שבת עה, א; בן יהוידע שם). יש אומרים "לפי שאין זה כבוד התורה כאשר לומדיה רחוקים מחוכמת חישוב תקופות אשר היא תפארתנו לעיני העמים" (ר' אלעזר משה הורוויץ, שבת שם). ויש אומרים מפני שהתנכרות לחוכמות היא התנכרות לצלם אלוקים שבאדם (עין איה שבת עה, א).

גדולי התורה

שאלה: האם ייתכן שמישיבות תיכוניות יצמחו גדולי התורה? האם לא ברור שרק מישיבות קטנות יכולים לצמוח גדולי התורה של הדור הבא? ומדוע גדולי התורה נאבקים במסירות נפש נגד הכנסת לימודי ליבה, היינו לימודי מדע?

תשובה: כנראה מושג "גדולי התורה" מעט משובש. אמרו חכמים (סנהדרין יז, א) שאחד התנאים למינוי חבר בסנהדרין הוא שיהיה "בעל חוכמה". כן נפסק ברמב"ם: "אין מעמידים בסנהדרין, בין בגדולה בין בקטנה, אלא אנשים חכמים ונבונים, מופלאים בחוכמת התורה, בעלי דעה מרובה, ויודעים קצת משאר חוכמות, כגון רפואות וחשבון תקופות ומזלות ואצטגנינות ודרכי המעוננים והקוסמים והמכשפים והבלי עבודה זרה וכיוצא באלו, כדי שיהיו יודעים לדון אותם" (רמב"ם סנהדרין ב, א). וכן מוסכם להלכה בלא חולק (רדב"ז, כסף משנה ומרכבת המשנה על הרמב"ם שם; החינוך מצווה תצא; רבנו בחיי דברים יח, ט; רשב"ץ זוהר הרקיע פרשת שופטים ועוד רבים).

לסיכום, מי שלא מצוי בחוכמות לא יכול להתמנות לחבר בסנהדרין, וממילא אינו יכול להיחשב בין גדולי התורה. אפשר שיהיה בקיא וחריף בסוגיות רבות, אבל אינו יכול להיחשב גדול בתורה.

דברי הגר"א שבלא מדע התורה חסרה

וכן ידוע שהגאון מווילנה עודד את תלמידיו ללמוד מדעים, ועודד את תלמידו הרב ברוך משקלוב לתרגם את אוקלידס מיוונית לעברית, כדי שיוכלו התלמידים ללמוד גאומטריה. ובהקדמתו לספר כתב בשם הגר"א: "כפי מה שיחסר לאדם ידיעות משאר החוכמות, לעומת זה יחסר לו מאה ידות בחוכמת התורה; כי התורה והחוכמה נצמדים יחד". וכן כתב הרב ישראל משקלוב בהקדמתו לספרו 'פאת השולחן' בשם הגר"א, שכל החוכמות נצרכות לתורתנו, והעיד שהגר"א ידע היטב אלגברה, משולשים והנדסה, וחוכמת המוזיקה וכל שאר החוכמות. רק חוכמת עשיית התרופות לא למד, כי אביו הצדיק גזר עליו שלא ילמד, כדי שלא יתבטל מתורה כשיצטרך להציל נפשות. הרי שאם יש תלמיד חכם שאינו מצוי בחוכמות, חסרה לו כנגד זה הבנה רבה בתורה.

אומנם אין אפשרות שתלמידי חכמים ידעו את כל החוכמות, אבל הכוונה שיהיו מצויים בהן. מטבע הדברים יש נוטים יותר למדעים מדויקים ויש יותר למדעי החברה או הכלכלה, אבל העיקר שיהיו מצויים בחוכמות. ומי שחסרה לו ידיעה בחוכמות, ועל אחת כמה וכמה מי שמתעקש לבטל את ערכן, חסרה לו כנגד מאה ידות בהבנת התורה, כדברי הגר"א.

החשש מעזיבת היהדות

אומנם לעיתים, בעת שעם ישראל היה בגלות, התעורר חשש שמא לימודי החוכמות שמשותפים לישראל ולאומות העולם יובילו צעירים לעזיבת היהדות. ואזי פעמים שגדולי הרבנים גדרו את הצעירים מלימודי מדע, כדוגמת הרשב"א בספרד לפני כשבע מאות וחמישים שנה. וכן בעת החדשה, בעקבות ההתמודדות הקשה עם המודרנה, היו רבנים שגדרו את הצעירים מלימוד מדע.

אכן מוסכם, שאם לימודי המדע יובילו לעזיבת התורה, חובה לוותר על המדעים. אלא שנחלקו הרבנים בשאלה מה הדרך הטובה יותר לשמירת היהדות. ולשיטת רבותינו גם אם נכון לעיתים לוותר על המדעים כדי לבצר את החומות, אין זאת אלא הוראת שעה, ומוכרחים להזדרז לחזור למצב הנכון לכתחילה, שבו לומדים גם מדעים. ולכך מכוונות הישיבות התיכוניות.

מתי הזמן ללמוד מדעים

אומנם אפשר לדון האם מבחינה לימודית עדיף ללמוד תחילה בגילים הצעירים רק תורה ואחר כך לשלב לימודי מדע, או שעדיף ללמוד במקביל לתורה גם מדעים. אולם העיקרון שלימוד המדע הוא חשוב ומועיל ללימוד התורה, חייב להישמר. וכל ישיבה קטנה שנוקטת בדרך זו, אין כלפיה תלונה על שמתנכרת ללימוד מדעים, שהם מעשה ה'.

לימוד מקצוע

סיבה נוספת לשילוב לימודים בסיסיים של מדע ושפה (לימודי ליבה) היא שבעזרתם יוכלו הבוגרים לרכוש מקצוע. שכן חובה מהתורה על ההורים ללמד את בנם אומנות שעל ידה יוכל להתפרנס בכבוד (משנה קידושין כט, א, מכילתא ו דר' ישמעאל בא, מסכתא דפסחא יח). הוסיף רבי יהודה, שכל שאינו מלמד את בנו אומנות, "כאילו מלמדו ליסטות", שהואיל ואין לו כלים להשגת פרנסה, כשירעב ללחם, "ילך בפרשת דרכים וילסטם את הבריות" (רש"י שם).

על פי יסוד זה עדיף לשלב את לימודי המדע בכל הכיתות. ואומנם יש מעטים שמצליחים להשלים את לימודי המדע והשפה בגיל מבוגר ולרכוש את המקצוע המתאים לכישרונם, אולם רבים מאלה שלא שילבו בלימודם לימודי מדע ושפה אינם מצליחים להשלים את מה שהחסירו, ונאלצים להסתפק בעבודות דחק שאינן הולמות את כישרונם.