משבר האמונה ותיקונו

בני העם היהודי נמשכו באופן מיוחד לתנועת ההשכלה ונתנו לה את מרצם וכישרונם • בעקבותיה הכישרון היהודי החל להבהיק, ויהודים החלו להוביל בכל תחומי המדע, החברה והכלכלה • ללא המסורת היהודית וחזון הגאולה הנבואי המשיחי, תנועת ההשכלה לא הייתה קמה • למרבה הצער, רוב היהודים ויתרו על החזון הייחודי של ישראל והפסיקו לשמור תורה ומצוות • כדי להחזירם בתשובה, צריך להתייחס בהערכה לשאיפותיהם ורצונותיהם • לימוד התורה צריך להיות מתוך מודעות לחזון הכללי של תיקון העולם שבתורה

בית הכנסת 'דה לה ויקטואר' בפריז

לפני כחודשיים השתתפתי בכנס של רבנים מרחבי אירופה בפריז בארגון תנועת עמיאל, אור תורה סטון ותנועת המזרחי. על מחשבותיי בעקבות הכנס בנושא אתגרי השליחות אספר בהזדמנות אחרת, הפעם אספר על הביקור בבית הכנסת הגדול של פריז ברחוב 'לה ויקטואר', שיכול לקלוט כ־2,500 מתפללים, שנחנך לפני 150 שנה, בשנת תרל"ה. הרב משה סבג, רב בית הכנסת, סיפר לנו על אודותיו וגם הראה את הספסלים שעליהם ישבו עשירי עולם, מהם: הברון רוטשילד (ממובילי הבנקאות באירופה), הברון הירש (מלך פסי הרכבת באירופה) ושר החוץ הצרפתי אדולף כרמיה (נשיא כי"ח). היו שם עשירים דגולים שפקדו את בית הכנסת בחגים ותרמו סכומים עצומים להחזקת אחיהם מהקהילות העניות שבמזרח אירופה ובצפון אפריקה.

בין משתתפי הכנס היו חזנים ששרו יחד ברגש שירי נשמה ואת התפילה לשלום המדינה וחיילי צה"ל, וחשבתי על כל היהודים המוכשרים והעשירים ממערב אירופה שהיו שותפים מרכזיים בפיתוחה של אירופה מבחינה מדינית, כלכלית, מדעית ותרבותית. הם קיוו ליצור עולם חדש ומתוקן, וכל עמלם כמעט ירד לטמיון בשואה הנוראה שפקדה את עמנו באירופה. אך זיק אחד עף מפריז לארץ ישראל, וממנו צמחה ישועה גדולה. התרומות של הברון רוטשילד, הנדיב הידוע, שתרם כ־20 אחוז מהונו לבניין הארץ, היו אבן יסוד בבניין ההתיישבות שהובילה להקמתה של מדינת ישראל.

פתיחה לתפילת ערבית

לפני תפילת ערבית אמרתי דברי הכנה והתעוררות: אנחנו נמצאים כאן בפריז, שהייתה ערש התרבות המודרנית. מאה שנים של התפתחות רוחנית ותרבותית הובילו למהפכה הצרפתית (1789 – תקמ"ט) ששינתה את העולם. סיסמת המהפכה שביקשה להביא גאולה לאדם ולעולם הייתה "חירות, שוויון ואחווה". סיסמה זו תמצתה את ההגות המודרנית, וממנה צמחו כל התנועות החברתיות ששינו את כל הממלכות. מערך ה'חירות' התפתח הזרם הליברלי, הדמוקרטי, הקפיטליסטי וה'פוסט־מודרני', כולל ההקצנות הקשות שהובילו לפירוק הזהויות והמשפחה. מערך ה'שוויון' התפתח הזרם הסוציאליסטי, ומהקצנתו הזרם הקומוניסטי שייסד משטרי דיכוי וגרם לרציחתם של עשרות מיליוני בני אדם.

מערך ה'אחווה' התפתחה השאיפה להקמת מדינות לאום, ומהקצנתו התפתחו הזרם הפשיסטי והזרם הנאצי. החיסרון הגדול בכל התנועות הללו, שביסודן דגלו בערכים נכונים – שלא התקשרו אל שורשם, אל האמונה בה' אחד. לכן לא יכלו ליצור איזון והרמוניה ביניהם, ויחד עם האמת והטוב שבהן הובילו גם להרס ולחורבן. את המחיר הכבד ביותר על כל הכשלים שהיו ברעיונות הללו שילמו היהודים, שקיוו לראות מהם ישועה, ובמקום זאת קיבלו את שלטון הרשע הקומוניסטי, את השואה הנאצית, את ההתבוללות ואובדן האמונה.

לפיכך נקרא את קריאת שמע וברכותיה, נחזור אל יסודות האמונה בה' אחד, נתחזק בלימוד התורה שעל ידה נוכל לדייק את כל הרעיונות, נתפלל לה' על החוכמה ועל התשובה, על קיבוץ הגלויות ובניין הארץ, על חיזוקה של מדינת ישראל מבחינה כלכלית, חברתית ורוחנית, על הכרתת הרשעה וצמיחת הישועה, ומתוך כך נזכה להגשים את ייעודנו להביא ברכה לכל משפחות האדמה.

הימשכות רבים מבני העם היהודי אחר תנועת ההשכלה

בימים שלפני היציאה לכנס עסקתי בכתיבת הפרק האחרון בספרי 'אמונה ומצוותיה' במסגרת 'פניני הלכה', על אודות אתגר האמונה בדורות האחרונים. זו הייתה הכנה טובה בעבורי להשתתפות בכנס שעסק בקירוב יהודי הגולה לזהותם היהודית, לאמונה ולתורה, למצוות ולעלייה לארץ.

משתי סיבות בני העם היהודי נמשכו באופן מיוחד לתנועת ההשכלה ונתנו לה את מרצם וכישרונם: הסיבה הראשונה, במשך דורות רבים יהודים חיו בהשפלה איומה ואפליה קשה, והנה עתה קמה תנועה שטוענת שכל בני האדם נבראו שווים, וחותרת להעניק לכולם, כולל היהודים, זכויות שוות. עם הצלחתה של תנועת ההשכלה נפתחה בפני היהודים האפשרות לממש את כישרונם ולהשתלב בתחומי מדעי הטבע והרוח, הכלכלה, החברה והאומנות, ולזכות לעושר ולכבוד. הכישרון היהודי החל להבהיק, ויהודים החלו להוביל בכל תחומי המדע, החברה והכלכלה.

הסיבה השנייה, יהודים האמינו תמיד בגאולת העולם, ולכן החזון של תנועת ההשכלה לגאול את האדם מכל מצוקותיו, הדהד בלבבות היהודים. ככל שתנועת ההשכלה הצליחה לחולל בפועל שינויים מהפכניים יותר לקידום האדם והחברה, כך רבים יותר החלו להאמין שאכן מדובר בתנועת גאולה. כך עומעם החזון המשיחי שמהותו חזרת ישראל לארצם לשם קיום דבר ה' והבאת ברכה לכל משפחות האדמה. במקומו הועמד חזון משיחי חדש של תיקונים חברתיים ומוסריים, ופיתוח מדע וטכנולוגיה לטובת האנושות.

הקיום היהודי בגולה תלוי בתקוות גאולת ישראל

בניגוד למה שאירע לכל שאר העמים שעברו גלות, במשך קרוב לאלפיים שנות גלות, ולמרות כל הייסורים והרדיפות, עם ישראל הצליח לשרוד, כפי שהבטיח ה' לעמו לשמור עליו גם בהיותו בגלות. שמירה זו נעשתה בנס שהתגשם בדרכי הטבע, כלומר בדרך שיש לה הסבר הגיוני. ההסבר הוא שחזון הגאולה של עם ישראל גדול ועצום כל כך, עד ששום גלות וייסורים לא יכלו לו. וכפי שכתב מרן הרב קוק: "צפיית הישועה היא כוח המעמיד של היהדות הגלותית" (אורות, ארץ ישראל א). אך כאשר עלה חזון משיחי חלופי, הניסיון הפך להרבה יותר קשה.

שורשי תנועת ההשכלה ברעיונות היהודיים

ראוי להוסיף, ללא המסורת היהודית וחזון הגאולה הנבואי המשיחי, תנועת ההשכלה לא הייתה קמה, מפני שלא היה עולה על דעתם של בני האדם להתיימר לחולל מהפכה ולשנות את העולם לטובה. המורשת היהודית שבתנ"ך, הכוללת את יציאת מצרים ומתן התורה שחוללו שינוי מהפכני בתודעה האנושית, והנבואות שהמשיכו להדהד את חזון הגאולה, היו הבסיס להעזה העצומה ליצור תנועה שחותרת לתיקון העולם. לכן יהודים רבים חשו שתנועת ההשכלה, על ענפיה השונים, מהדהדת את הצפון בלבבם, וכאשר רבנים הסתייגו ממנה, טענו כלפיהם: הנה, כאשר הגאולה שכולנו ציפינו לה מתחילה להתרחש, אתם עומדים מנגד ומתכחשים לה. כך רבים מישראל הצטרפו לתנועת ההשכלה, ובתהליך הדרגתי התרחקו מהיהדות והתבוללו בגויים.

תנועת ההשכלה והאפשרויות שנפתחו בעקבותיה

כדי להסביר מה השתנה בדורות האחרונים, שפתאום התעוררה ועלתה תנועת ההשכלה, צריך להתבונן בהנהגת ה' בעולם. ביאר מרן הרב קוק (מאמר הדור), שכל עוד גזרת הגלות נמשכה כעונש על חטאי ישראל, יהודים הרכינו את ראשם וקיבלו את גורלם, כי חשו שלכך הם ראויים, ובכך הם מכפרים על עוונותיהם ועוונות אבותיהם. במשך כל אותה תקופה, היהדות התקיימה על ידי עמדה שמרנית שנזהרה מכל חידוש, שכן המטרה העיקרית הייתה לשרוד. מצב זה הקרין על כל העמים, שכן ישראל בעמים כמו לב באיברים.

אולם גבול יש לעונש, וכאשר גדשה סאת הייסורים, החלה ההנהגה האלוהית לעורר את לבבות בני האדם להכיר את גדולתם ולגלות את כישרונם. מתוך כך החלו לבקש חירות לאדם ולעמים, וליצור תנאים כלכליים, טכנולוגיים ותחבורתיים שמאפשרים לממש את החזון של חזרת ישראל לארצם בנס שמופיע בדרך הטבע.

הבחירה והאכזבה

אך כמו תמיד נתונה לאדם הבחירה אם לבטא את גדולתו בגאווה ובעריצות או בהוספת טוב. גם בפני העם היהודי, לב העמים, עמדה הבחירה: להצטרף לתנועת ההשכלה העולמית ולהיטמע בה, או לקיים את הצו האלוקי ולעלות לארץ, להתגדל בתורה ובמצוות ולהקים חברת מופת לתפארת עמנו והאנושות, עד ש"מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים" (ישעיהו ב, ג).

למרבה הצער, רוב היהודים ויתרו על החזון הייחודי של ישראל והפסיקו לשמור תורה ומצוות. בהמשך רבים מהם נחלו אכזבה קשה, כאשר על מזבח 'העולם החדש' נאלצו להקריב את כל היקר להם ואף את חייהם. יהודים רבים שפעלו במסירות נפש למען התנועה הקומוניסטית, הוצאו להורג בהשפלה על ידי שלטון הרצח הסובייטי, תוך שהם מבינים שהמהפכה שהיו שותפים לה גרמה סבל נוראי לאנשים רבים ואף לבני עמם. יהודים רבים שהזדהו עם התרבות הגרמנית ותרמו לה את מיטב כישרונם, הושפלו ונרצחו. על ידי פירות הפיתוח הטכנולוגי של תנועת ההשכלה יכלו המוני יהודים לעלות לארץ וליישבה, אולם במקום שמיליוני יהודים יעלו על פסי הרכבת בדרכם לארץ ישראל, על פסים אלו הם הובלו למחנות ההשמדה. גם בין היהודים שהיגרו לעולם החדש באמריקה, וויתרו על המסורת היקרה שלהם כדי לזכות ב'גן עדן עלי אדמות' – רבים התבדו ונאלצו להתמודד עם אנטישמיות ואפליה, ומערכת ערכים שרחוקה מלהיות אידיאלית.

התשובה בלימוד תורת ארץ ישראל

למרות כל הביקורות הצודקות על תנועת ההשכלה, מבקריה לא עמדו על האמת שבה, ולכן לא הצליחו למנוע את הסחף הגדול של ההמונים שהצטרפו אליה ועזבו את הדת. ביאר מרן הרב קוק (מאמר הדור) שבכל הדורות עד העת החדשה, עוזבי התורה היו אלו שנמשכו אחר יצרם הרע, גנבו וגזלו, בגדו ונאפו. אולם עוזבי התורה של הדור החדש מאמינים בערכי האמת והטוב, ולעיתים אף מוכנים להקדיש את חייהם למען הגשמתם. כדי להחזירם בתשובה, צריך להתייחס בהערכה לשאיפותיהם ורצונותיהם. "לא נעשוק ממנו (מהדור הצעיר) את כל האור והטוב", "לא נחפוץ לדכא תחת רגלינו… את הכוחות הצעירים והרעננים… כי אם נאיר לפניהם את הדרך".

לשם כך לימוד התורה צריך להיות מתוך מודעות לחזון הכללי של תיקון העולם שבתורה, ומתוך הבנה עמוקה שחזון גדול זה מתגלה על ידי כל כלליה ופרטיה של התורה (אורות התשובה ד, י). על ידי כך, ההישגים של תנועת ההשכלה לא יפריעו לגילוי האמונה, אלא יעצימו וירוממו אותה ויסייעו לגילוי אורה של התורה בחיי המעשה.

___

למאמר נוסף באתר ישיבת הר ברכה על תנועה ההשכלה – תנועת ההשכלה – מתוך בינה לעתים ג' | הרב זאב סולטנוביץ