רביבים

מעמד האישה בעלייה

שוחרי השלום משתמשים בפער הלימודי בין יהודים לערבים כדי ללבות איבה • עדות מבית הרב עובדיה יוסף על השתתפות נשים בזמירות שבת • האיש כיוזם והאישה כמפתחת ומשלימה • השפעת האישה על בעלה ועליית מעמדה לעומתו עם השנים • התהליך ההיסטורי של שינוי מעמד האישה בעולם לעומת האיש • לעתיד לבוא יהיה שוויון ובעולם הבא מעמד האישה עדיף • גם בעתיד יישאר האיש המנהיג ופורץ הדרך, אך תתברר העדיפות של מעלת האישה המוכשרת יותר לקלוט את הניצוצות האלוקיים הגנוזים בבריאה

מבחני פיז"ה

אילו היו עורכים השוואה בין מצבם של התלמידים הערבים במדינת ישראל לזה של כל שאר בני עמם במזרח התיכון, היו רואים כמה עלתה רמתם בזכות הקמתה של מדינת היהודים והיו יכולים להרבות שלום על ידי כך. במקום זאת באים בהאשמות קשות ומעודדים עוינות, שנאה ומלחמה

בעקבות תוצאות מבחני פיז"ה הבינלאומיים, אישים מהשמאל הנגועים בהתייוונות מסוימת הטיחו האשמות קשות במערכת החינוך של מדינת ישראל. אפילו מאמר מערכת של עיתון 'הארץ' הוקדש לכך. נסכם את דבריהם בקיצור: החזון הציוני נכשל! מדינת היהודים קמה כדי להגשים את חזון הדמוקרטיה, שעיקרו השוואת רמת הערבים לרמת היהודים, והיא נכשלה. מערכת החינוך לא הצליחה להעלות את רמתם של התלמידים הערבים לרמת התלמידים היהודים, ומתברר שיש ביניהם פער עצום.

למעשה, תקציבי החינוך המושקעים בתלמידים הערבים שווים פחות או יותר לתקציבים שמושקעים בתלמידים היהודים, וזאת למרות שתשלומי המס שהערבים משלמים נמוכים לאין ערוך. לדברי ח"כ פאינה קירשנבאום, "הערבים בישראל משלמים 400 מיליון שקל מיסים ומקבלים הטבות בסך של כ 11 מיליארד שקל".

ידידיי הערבים היו יכולים לשבח את מדינת ישראל על כך. אילו היו עורכים השוואה בין מצבם של התלמידים הערבים במדינת ישראל לזה של כל שאר בני עמם במזרח התיכון, היו רואים כמה עלתה רמתם בזכות הקמתה של מדינת היהודים והיו יכולים להרבות שלום על ידי כך. במקום זאת באים בהאשמות קשות ומעודדים עוינות, שנאה ומלחמה.

חייבים לציין שבכל העולם יהודים מצטיינים בלימודיהם לעומת שכניהם. כך היה במדינות שבהן הונהג שוויון מוחלט כמו ברית המועצות, כך במדינות רבות באירופה שהחינוך בהן שוויוני וכך במדינות שהחינוך בהן אינו שוויוני כארה"ב. אבל אישים מהשמאל הקיצוני, כדוגמת רוב כותבי עיתון 'הארץ', שכופרים בסגולת ישראל, אינם מסוגלים להבחין בעובדות הללו. וכך הם מנסים להרבות שלום על ידי חרחור מלחמה ועוינות.

עדות מבית הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל בעניין שירת המשפחה בשבת

לפני שבועיים הבאתי עדות מביתו של רבה של ירושלים, הגאון רבי צבי פסח פרנק זצ"ל, שהיו שרים שם כל בני המשפחה זמירות שבת, גברים ונשים יחד, גם כאשר הגברים לא היו קרובים מדרגה ראשונה של הנשים, כגון גיסים.

שלח לי הרב דביר אזולאי מישיבת מרכז הרב עדות מחזקת ממה שנהגו בבית הפוסק הגדול, מרן הראשל"צ הרב עובדיה יוסף זצ"ל. ויהיו דברים אלה לעילוי נשמתו. וכך כתב לו לפני כשנתיים הראשל"צ הרב יצחק יוסף שליט"א: "ובביתו של מרן אאמו"ר נהוג כל השנים שכל המשפחה ‏משוררים בליל שבת וביומו יחד עם הגיסים וכל האחים, ואמר להם מרן, שכיוון שהבת לא משוררת 'סולו', אלא קולה נבלע עם ‏קולות כולם, אין בזה איסור, אף שקולה נשמע גם כן, והיינו בקול שאינו גובר, אלא רגיל, אך לא בטון גבוה" עכ"ל. ולאחר מכן כתב כיוצא בזה בספר ילקוט יוסף שבת (חלק א' כרך ג' עמ' שס"ח עד שע"א).

לפני כשבועיים כתבתי שאינני יודע אם נשנה את מנהגנו לקולא, אולם נראה שלאחר תוספת עדות זאת, שמצטרפת למנהגם של יראי גרמניה, כפי שכתב בשרידי אש (א, עז) שהרוצים לשיר יחד שירי שבת בחיק המשפחה, רשאים לעשות כן לכתחילה.

מעמד האיש והאישה

בשבוע שעבר התחלנו לברר את היחס בין מעמד האיש לאישה, שיסודו בבריאת העולם והאדם, כשתודעתו של האדם הראשון נותרה אצל האיש, ואילו האישה מבטאת תודעה שנייה, שהיא נוצרה מהאדם. לכן האיש נוטה יותר להוביל ולהנהיג, ליזום ראשון, ואילו האישה ממשיכה אותו. עם זאת, יש צד שהאישה במדרגה גבוהה יותר, מפני שהאדם נברא מהעפר, ואילו האישה קומה מעל זה, נבראה מהאדם, ולכן היכולת שלה לשכלל את מה שהאיש התחיל גדולה וגבוהה יותר. וכך אנו מוצאים בזוגות רבים שחיים באהבה ובנאמנות, שבתחילה מנהיגותו של האיש ניכרת מאוד והאישה הולכת אחריו, ובמשך הזמן מעמדה של האישה הולך ועולה, עד שפעמים רבות נדמה שהשפעתה מרובה משלו.

מעשה בחסיד וחסידה

"מעשה בחסיד אחד שהיה נשוי לחסידה אחת, ולא העמידו בנים זה מזה. אמרו: אין אנו מועילים להקב"ה כלום. עמדו וגירשו זה את זה. הלך זה ונשא רשעה אחת ועשתה אותו רשע. הלכה זאת ונישאת לרשע אחד ועשתה אותו צדיק. הווי שהכול מן האישה" (בראשית רבה יז, ז).

מסתבר שבשני המקרים הללו, השפעת האישה הייתה נסתרת. אם היו מתווכחים ביניהם על הדרך הראויה, האיש היה דוחה את דברי אשתו ומתעקש ללכת בדרך ההפוכה. אבל השפעתן של הנשים הייתה פנימית. הצדקת, מתוך ענווה ואהבה, נענתה לכל יוזמה טובה של בעלה הרשע, שמחה בה מאוד, הרחיבה אותה והתעמקה בה. והאיש הלך אחריה, שכן כל מה שפיתחה היה ממנו עצמו, עד שהצדדים הטובים שבו הפכו לעיקר, והצדדים הרעים נדחקו ונעלמו והוא נעשה צדיק. המרשעת, לעומת זאת, לא הצליחה לקלוט את היוזמות הטובות של הצדיק, אך כשהייתה ביוזמתו נקודה שלילית, נענתה לה בשמחה ופיתחה והרחיבה אותה, עד שבתהליך הדרגתי הצדיק נעשה רשע.

אמנם בדרך כלל אין פערים גדולים בין בני הזוג ושניהם מכוונים למטרה משותפת. ועל ידי ההפריה ההדדית שביניהם הם הולכים ומתעלים, כשהאיש יוזם והאישה ממשיכה את יוזמתו ומעמיקה ומפתחת אותה. ומתוך כך הוא שוב יוזם והיא שוב מפתחת, וחוזר חלילה. ופעמים שהם מתחלפים והפיתוח מתגלה כיוזמה, והיוזמה כפיתוח. אבל המנגינה הראשית של זכר ונקבה, יוזם ומפתחת – נשארת ברוב הזוגות, כאשר במשך השנים מתגלה יותר ערך תפקידה של האישה ומעמדה עולה.

התהליך ההיסטורי בעליית מעמד האישה

כשם שבתוך כל זוג מתרחש תהליך שבו מעמד האישה עולה, כך הוא גם התהליך ההיסטורי. בתחילת ההיסטוריה מעמדו של האיש היה גבוה יותר באופן מובהק, ובתהליך הדרגתי, מעמדה של האישה עולה.

תהליך זה נועד לצורך תיקון העולם, שברא ה' את העולם חסר, כדי שבני האדם יזכו להיות שותפים בתיקונו.

השלב הראשון – עולם הזה, מעמד האיש גבוה

בשלב הראשון יש צורך להגדיר את הטוב והרע ולקבוע את הכיוון העקרוני. בשלב זה תכונת הגבר מועילה יותר, שהוא נוטה יותר להפריד בין התחומים השונים, ובין השכל לרגש, תוך התמקדות באתגר שלפניו. ואילו תכונת האישה שנוטה לשלב את התחומים עלולה להפריע, שכן הרגש והתאוות השונות עלולים להתערב בשיקולים השכליים ולהטות אותם לרעה, וכפי שקרה בחטא אדם הראשון.

ובאופן נוסף אפשר לבאר, שבשלב ההחלטות האיש נוטה יותר אל השכל, שמטבעו אובייקטיבי יותר, ואילו האישה נוטה אל שיקול שמכליל את הרגש ומטבעו סובייקטיבי יותר. ועל כן האיש הוא שצריך בתחילה להוביל ולהנהיג, והוא עושה זאת בעזרת לימוד התורה. אלא שהעולם נמצא בתהליך של התקדמות, וככל שערכי הטוב והרע נעשים ברורים ומקובלים יותר, אנו מתקדמים לשלב שבו צריכים להבין את הערכים יותר לעומק, על כל הגוונים שבהם, ולהגשימם במלוא החיים הממשיים, ואז תכונתה של האישה נעשית חשובה יותר.

וכך רמוז בחכמת הנסתר, שבעולם הזה מעמדו של האיש גבוה יותר, לעתיד לבוא יהיה שוויון, ובעולם הבא מעמד האישה יהיה גבוה יותר. העולם הזה מלא רשע, קטטות ומלחמות, וכדי להילחם בצדדים הרעים שבו האיש צריך ללמוד תורה, לברר את יסודות האמת והטוב ולהשליט את ערכי האמת והטוב בכל סדרי החיים. גם בתקופה שנקראת 'עולם הזה', מתרחש תהליך עלייה במעמדה של האישה, וככל שערכי הטוב ברורים יותר כך מעמדה עולה, אבל עדיין מעמד האיש גבוה יותר, מפני שיש עוד צורך במלחמה להשלטת ערכי הטוב.

השלב השני – העתיד לבוא, שוויון

השלב השני העתיד לבוא הוא זמן הגאולה, שבו עם ישראל חוזר לארצו, והשכינה מתגלה על ידו בארץ. בית המקדש נבנה, ואור התורה והאמונה מאיר את העולם כולו, ומשיח בן דוד מולך על ישראל, "ושפט בין הגויים, והוכיח לעמים רבים, וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב, ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיהו ב, ד). ואז יהיו האיש והאישה שווים במעמדם. עדיין יהיה צורך להגדיר את ההבדל בין טוב לרע ולהשליט את הטוב, ולשם כך יש יותר צורך בתכונות האיש. אבל מנגד, כבר נגיע לשלב שבו נגלה בפועל את ערכי האמונה והטוב בחיים הממשיים על כל מרכיביהם, ולשם כך יש צורך יותר בתכונות האישה, ועל ידי כך מעמדה ישתווה למעמד האיש.

השלב השלישי – עולם הבא, יתרון למעמד האישה

השלב השלישי של עולם הבא, הוא העולם שלאחר תחיית המתים, שבו כבר לא יהיה צורך במאבק בין טוב לרע. ואז התכונות הנשיות יוכלו להתגלות במילואן, ומעמד האישה יעלה אל מעל למעמד האיש, כפי שרמוז בפסוק: "כי ברא ה' חדשה בארץ, נקבה תסובב גבר" (ירמיהו לא, כא).

אמנם נראה שתמיד יישאר לגברים התפקיד הראשון, של מי שמגדיר את העיקרון, שמחזר אחר אשתו, מקדש אותה לאישה, אחראי לדאוג לרווחתה ולשמחתה ומנהיג את המשפחה. אלא שאז המבט יהיה יותר עמוק, ויתברר שהמעלה הנשית חשובה יותר – שהיא מסוגלת לקלוט ולגלות את כל מה שגנוז ביוזמתו של האיש, הרבה מעבר למה שהוא עצמו מבין. יכולת זו גם מאפשרת לקלוט את הניצוצות האלוקיים הגנוזים בבריאה באופן עמוק, עשיר ושלם יותר. וזה עיקר תכלית בריאת העולם, וכל ההגדרות הקולעות של הגברים בתלמודם אינן אלא פריצת הדרך לקראת הגילוי השלם, שהנשים יהיו שותפות בו יותר, לכן מעמדן אז יהיה יותר גבוה. זה לא אמור להפחית מצניעותה וענוותנותה של האישה כלפי בעלה, מפני שדווקא על ידי מידות אלו מתגלה מעלתה היתרה, שהיא מסוגלת לקלוט את הכול באופן עמוק יותר.

עוד נשאר צורך לבאר את המשמעות ההלכתית של עליית מעמד האישה במשך ההיסטוריה ואת מצבנו עתה, ועל כך בעז"ה בפעם הבאה.

הצטרפו לקבלת רביבים

הרשמה לניוזלטר שלנו

חיפוש בטורי רביבים

דילוג לתוכן