ו.נטילת ידיים: מי שלא ישן כל הלילה, למנהג יוצאי ספרד ייטול ידיים לפני תפילת שחרית ללא ברכה, ולמנהג יוצאי אשכנז ייטול בברכה לאחר שיתפנה לפני התפילה וייגע במקום מכוסה שבגופו (נשים מברכות רק אם מתכוונות להתפלל תפילת עמידה).
ז.ברכות התורה: לכל המנהגים מברכים ברכות התורה, ומי שלא ישן חצי שעה על המיטה במשך כל היום והלילה, לכתחילה טוב שיכוון לצאת בברכותיו של מי שישן (ואישה חייבת לצאת בברכת אחרים או בברכת 'אהבת עולם'/'אהבה רבה', ותאמר את פרשת 'שמע').
ח.'אלוהי נשמה' ו'המעביר שינה': אם לא ישן כל הלילה, נכון לשומען מאדם שישן. וכאשר אין שם מי שעומד לברכן, למנהג יוצאי ספרד וחלק מיוצאי אשכנז יברך בעצמו, וכך יעשה אשכנזי שאינו יודע מה מנהגו.
ט. על פי ההלכה אומרים את כל ברכות השחר סמוך לתפילת שחרית, ויש נוהגים על פי הקבלה לומר את ברכות השחר אחר חצות הלילה, אבל את ברכות התורה יש להקפיד לומר אחר עמוד השחר.
י. הניעורים בלילה יתפללו כ'ותיקין' המתפללים עמידה של שחרית עם הנץ החמה. והמתקשים להישאר ערים, יכולים להקדים מעט את התפילה, ובלבד שיקפידו לברך על הטלית ולהתחיל את ברכות קריאת שמע אחר זמן 'משיכיר', שהוא כחמישים דקות לפני 'הנץ' (עי' בהלכות תפילה יא, א-ו).
יא. מותר לאכול ולשתות במשך כל הלילה, ובחצי שעה הסמוכה לעלות השחר אסור לאכול לחם או מאפה מזונות בשיעור 'כביצה', ומשעלה השחר מותר רק לשתות מים, והמתקשה להתרכז בתפילה יכול לשתות קפה (עי' בהלכות תפילה יב, ח-יב).
ל.לק או מבנה על הציפורניים, אינם חוצצים כל עוד לא נפגמו באופן שהיא או רוב הנשים מקפידות להסירם או לתקנם. וכן איפור שיש לו ממשות, אינו חוצץ אם אינו נפגם במי המקווה.
ו. אין צריך לחוש כיום למנהגי זהירות שנהגו בעבר מפני חשש סכנות סגוליות הנובעות מרוחות רעות ושדים, כגון הזהירות מלשתות כוסות או לאכול מאכלים במספר זוגי, או לא לאכול שום, בצל או ביצה קלופים שעבר עליהם הלילה.
אבל אנשים שעדיין נותנים מקום לשדים ורוחות בתפישת עולמם, מפני נטייתם או מפני חינוכם, צריכים לחוש לזוגות. וכן מי שבמשפחתו נהגו להימנע מאכילת שום, בצל או ביצה קלופים, ובטעות השאירם גלויים בלילה ללא חלק מהקליפה או השורש, וללא מעט מלח או שמן, אף שעדיף שיאכל אותם, רשאי לזורקם בלא לחשוש לאיסור בל תשחית.
בפרק השני של הפודקאסט "כה גיירו רבותינו" הרב מאור קיים והרב אבישי לקס צוללים אל אחת הסוגיות ההלכתיות והציבוריות הסוערות של המאה ה-19: האם מותר למול ילד שנולד לאב יהודי ולאם נוכרייה — ללא הליך גיור מלא? הדיון מתחיל בניו אורלינס, בקהילה קטנה שהסעירה את העולם הרבני בארה״ב ובאירופה. הרב אילווי, מתלמידי החתם סופר, מוביל שם מאבק נחרץ נגד ברית מילה לילדים מנשים נכריות ללא גיור מלא. החלטתו מעוררת מחלוקת: מצד אחד תמיכה של רבנים צעירים, ומצד שני ביקורת חריפה מהרב צבי הירש קלישר — מזקני הרבנים באירופה.