שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכות ועוד

שלום 1. ראיתי שיש פוסקים שכניסה לשירותים בבית מהווה הפסק בברכה ראשונה בדברים שברכתם האחרונה בורא נפשות. לא ראיתי התייחסות לכך בפניני הלכה. מה דעת הרב? 2. בעניין מעבר בין 2 נשים, מה דעת הרב? (תוקף האיסור, מצבים שמותר וכ'ו)

  1. אינו הפסק. אם הרב היה סובר כך, ודאי היה מביא זאת. הכלל הוא כפי המובא בפניני הלכה.
    מתוך ספר הקיצור הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
    שינוי מקום
    יט. האוכל או שותה בתוך ביתו דבר שברכתו האחרונה 'בורא נפשות', ויצא לרחוב או לבית אחר, אם רוצה להמשיך לאכול או לשתות, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אבל אם יצא למרפסת ביתו או לחצרו הפרטית או לחדר המדרגות, לא צריך לברך שוב, כיוון שהם טפלים לביתו. ואם רגיל לפעמים לצאת אליהם בזמן אכילתו, רשאי לעשות כן לכתחילה.

2. אין בזה איסור.
הבעיה שגבר יעבור בין שתי נשים היא משום כשפים (גמ´ בפסחים), וכיום אין הנשים שלנו עסוקות בכשפים ב"ה.
אמנם בזוהר כתוב שיש בזה בעיה אחרת, אך איננו פוסקים הלכות מחייבות על פי הזוהר אלא רק המלצות. לכן אם אפשר בקלות לא לעבור ביניהן, נכון להחמיר.
גם לאישה נכון שלא תעבור בין שני גברים כאשר אפשר בקלות לעקוף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-22 23:54:07

פירוק סוכה האם גם זה נחשב עוסק במצווה?

שלום לכבוד הרב, יש לי שאלה, בתום חג הסוכות פירקתי את הסוכה. זו לא משימה של מה בכך, יש להוריד את הסכך, והקישוטים ולקפל את הבד ולפרק את העץ. עבודה של כמה שעות. עכשיו בהתחשב בעובדה שגם לקפל תפילין יש סגולה לאריכות ימים, ויש אף הלכה להוריד אותה בדרך בה הנחנו אותם בתחילה, וההלכה באה ומסבירה לנו שיש דרך לסיים את המצווה והרבה נכתב על הורדת התפילין, כמה שחכמים היה להם קשה להיפרד מהם והיו כאלה שהסירו אותם ביד אחת כדי להראות על קושי מפרידתם, איך הדברים הללו עולים בקנה אחד עם הסוגייה של פירוק סוכה? האם בפירוק סוכה יש גם שכר מצווה? צורכי הרבים, הרי לבנות זו מצווה ולפרק? זה כמו דין של לקפל תפילין ? אנשים מזיעים בפירוק סוכה, זו זיעה של מצווה או של עבודת השם. אודה למענה.

בכך שאדם מראה שקשה לו להוריד את התפילין, ניכרת אהבתו לה' ואהבתו למצוותיו, ועל כך השכר. בוודאי שכן הדבר בכל המצוות, אלא שבפירוק הסוכה אין אפשרות להדריך לפרק ביד שמאל ואין עניין להשאירה יותר מימי החג, לכן מה שנותר זה מה שקורה בלב של המפרק, ועל זה השכר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 23:02:42

לגבי צואה בפי הטבעת

יש לי שאלה לגבי ההלכות השייכים לדברים שבקדושה (תפילה וכד׳). לגבי העניין של הניקיון בשירותים, כלומר – חוץ מכבודכם – על "צואה בפי הטבעת" (שו"ע או"ח עו, ה). מה גדר הנקיון?

המינימום הוא קינוח חיצוני עם דחיקה קטנה. אם אפשר עדיף בממחטה לחה, תלוי ברמת הלכלוך. כפי הנראה כיום שאנו מקפידים יותר על נקיון ויש לנו אמצעים קלים כדי לנקות טוב, כך נכון לעשות, אך אין זה מעכב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 12:48:01

כשרות

האם צריך להכשיר מכסה סיר רותח שהנחתי בטעות על הכיריים? הייתי רוצה ללכת לפי הדעה המחמירה.

אין צורך להכשיר, שכן החצובות השחורות כשרות כל השנה אלא אם כן היה מקרה מיוחד, זאת משום שאש הגז שורפת ומכשירה אותם כל הזמן. מה שכמשירים לפסח זאת חומרה כפי שנוהגים לגבי הרבה דברים בפסח. וגם אם היה מקום להחמיר ולומר שהחצובות לא כשרות, במקרה הנכחי אין צורך להכשיר, שכן כלל הוא בהלכות בליעה, שהעברת טעמים נוצרת רק על ידי מאכל או נוזל, אבל כלי רותח שנגע בכלי רותח אחר – אין העברת טעמים ביניהם.

כל זה מבואר בפניני הלכה, וגם הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-20 16:24:53

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת נשא וברכת כוהנים – בין ברכה לסכנה!

בפרשת השבוע אנו נפגשים עם ברכת כהנים.

ננסה היום להתבונן מעט בברכה המופלאה הזאת שנאמרת יום יום על ידי הכהנים.

כֹּה תְבָרֲכוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אָמוֹר לָהֶם:

יְבָרֶכְךָ ה' וְיִשְׁמְרֶךָ:

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ:

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם:

וְשָׂמוּ אֶת שְׁמִי עַל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲנִי אֲבָרֲכֵם:

ברכה – ברכה, אך גם סיכון

לענ"ד הברכה בנויה כך שהמילים הראשונות בכל משפט הם הברכה וסוף המשפט הוא מניעת הנזק שיכול להיות מהברכה.

כל ברכה יכולה להביא בכנפיה טובה אך היא יכולה להביא עמה גם רעה, כמו שאדם החכם מכל האדם במשלי:
"בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ".

מודגש מדברי הפסוק שברכת ה' היא ייחודית שלא יוסיף עצב עמה, אך פעמים רבות ברכה מביא בכנפיה עצב וצער.

יש מציאות שבה כדברי החכם מכל האדם בקהלת: "…וְהַשָּׂבָע לֶעָשִׁיר אֵינֶנּוּ מַנִּיחַ לוֹ לִישׁוֹן", יש מצב שבו כפי שאומר קהלת: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתו"ֹ, העושר יכול לגרום לדאגה, לחוסר מנוחה, לגאווה, להתרחקות מהעולם הרוחני הפנימי, להסתאבות והתבהמות.

ברכת כהנים מגישה שבכל רמות הברכה, ברכת ה' תגרום לטובה!

יְבָרֶכְךָ – וְיִשְׁמְרֶךָ: לאזן את השפע

יְבָרֶכְךָ ה' – תזכה לשפע וטובה, אבל – וְיִשְׁמְרֶךָ,

כמו שאומר המדרש:
"יברכך" – בעושר,  "וישמרך" – שתעשה ממנו מצוות, "יברכך ה' " – בנכסיך "וישמרך" – בגופך. רבי יצחק אומר: והלוא אם מבורכים הם שמורים ואם שמורים הם מבורכים! אלא מה תלמוד לומר "וישמרך"? – מיצר הרע שלא יוציאך מן העולם.

המדרש מדגיש, תתברך בעושר, אבל העושר הזה לא יפגע בך, כי תשתמש בו לטובה, לעשיית מצוות, לא תשתעבד לעושר עד כדי פגיעה בגופך, וכפי שמסכם רבי יצחק, תקבל ברכה, שפע וטובה, אבל לא תיפול ביצר הרע שעלול להתגבר מאד דווקא שיש שפע וברכה.

כמו שכותב את הדברים נפלא הנצי"ב:
יברכך – נכלל בזה לכל אדם כפי הראוי לו להתברך. לעוסק בתורה – בלימודו, ולעוסק במסחר – בסחורתו, כך נכלל בזו הברכה הכללית יברכך ה', תוספת לכל אדם במה שיש לו.

וישמרך – כל ברכה צריכה שמירה שלא תיהפך לרועץ, חס ושלום. בעל התורה צריך שמירה מן הגאווה וחילול השם וכדומה, וגם כשמשמעו – שלא יישכח, בעל נכסים צריך שמירה שלא יהי עושר לרעתו, כמו בקורח ונבות היזרעאלי וכדומה, וגם כמשמעו – שמירה מגניבה ואבידה.

הארה רוחנית – הארת פנים

יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ – הקב"ה ישלח לך הארה, ההארה היא יותר מן הברכה, ייתכן לומר שהברכה היא ברכה גשמית, אך הארת הפנים היא ברכה רוחנית, שפע וטובה רוחני, כדברי המדרש:

"יאר ה' פניו אליך" – יתן לך מאור פנים. ר' נתן אומר זה מאור השכינה.

"יאר" – זה מאור התורה. שיאיר עיניך בתורה ויתן לך בנים ובני בתורה.

הספורנו: יאר – יגלה עיניך באור פניו להביט נפלאות מתורתו וממעשיו.

הקב"ה ישלח לנו הארה – חָכְמַת אָדָם תָּאִיר פָּנָיו – ההארה מגיעה מנתינת החכמה הפנימית, החכמה האלוקית, מעבר לשפע הגשמי, יהיה לנו שפע רוחני, שיבוא לידי ביטוי בתורה שתהיה מונחלת לישראל מדור לדור.

גם ברכה רוחנית – דורשת דעת

אבל גם בברכה הרוחנית עלול להיות מכשול, גם הברכה הרוחנית יכולה לגרום לצער וכאב, וזה באחת משתי דרכים.

הדרך האחת, שאמנם תהיה ברכה רוחנית אך היא תגיע ללא דעת.

כביטוי החריף של חז"ל: כל תלמיד חכם שאין בו דעת  נבלה טובה הימנו!

שהפירוש הפשוט של העניין הוא שלעיתים תלמיד חכם, כיוון שעוסק בעניינים רוחניים מאבד את קומת הדרך הפשוטה, את המידות הטובות, את הנימוס והטקט.

כפי שמבטא זאת הרב קוק:

לפעמים על ידי מה שמתאמצים להיות מדובק ברוחניות עליונה, מתרוממים כל כחות החיים הרוחניים למעלה, בעולם המחשבה העליונה, והגוף נעזב מן הנשמה, ועל ידי זה מידות הרעות שולטות בו.

לכן מברכים הכהנים: יָאֵר ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ וִיחֻנֶּךָּ – תתעלה רוחנית, אבל הקב"ה יחנון אותך בדעת, כדברי המדרש:

"ויחנך" – הרי הם מבורכים ושמורים ושכינה ביניהם. ומנין אף חנונים בדעת ובבינה? תלמוד לומר: "ויחונך" – כמו שאנו מתפללים: "אתה חונן לאדם דעת ומלמד לאנוש בינה".

שמירה מניכור – ברכה עם חן

עוד ניתן להסביר שדווקא שמתעלים להסתכלות רוחנית, ניתן להתחיל לזלזל במי שלא זכה לכך, לזלזל באנשים שעוסקים ביישוב העולם, ומאידך, האנשים שעוסקים ביישובו של עולם, יכולים לזלזל באנשים שעוסקים בעבודה הרוחנית, כיוון שהם לא פועלים במציאות.

כמו שראינו מחד שרבי שמעון בר יוחאי שיצא מהמערה הסתכל בעין רעה על מיישבי העולם עד שאמר הקב"ה –  'להחריב את עולמי יצאתם חזרו למערתכם!', או כדברי הגמרא בנדרים:
מִפְּנֵי מָה אֵין מְצוּיִין תַּלְמִידֵי חֲכָמִים לָצֵאת תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִבְּנֵיהֶן?…רַב אָשֵׁי אוֹמֵר: מִשּׁוּם דְּקָרוּ לְאִינָשֵׁי ״חֲמָרֵי״.

ומאידך, רבי עקיבא בעודו עם הארץ, העוסק ביישובו של עולם, אמר: מי ייתן לי ת"ח ואנשכנו כחמור!, או כהגדרת הגמרא בסנהדרין מיהו אפיקורוס:

אפיקורוס כגון מאן [מי]? אמר רב יוסף: כגון הני דאמרי [אותם שאומרים] מאי אהנו לן רבנן [מה הועילו לנו חכמים] בכל לימודם? והלא לדידהו קרו, לדידהו תנו [לעצמם הם קוראים בתורה, לעצמם הם שונים במשנה] (שם עם פירוש הרב שטיינזלץ).

וכפי שאומר המדרש:

"ויחונך" – יתן בכם דעת שתהיו חוננים זה את זה ומרחמים זה את זה…
ויחונך – יתן חנך בעיני הבריות, וכן הוא אומר 'וַיְהִי ה' אֶת יוֹסֵף וַיֵּט אֵלָיו חָסֶד וַיִּתֵּן חִנּוֹ בְּעֵינֵי שַׂר בֵּית הַסֹּהַר', ואומר 'ותהי אסתר נושאת חן בעיני כל רואיה', ואומר 'ויתן האלקים את דניאל לחן ולחסד ולרחמים', ואומר במשלי 'ומצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם".

נשיאת פנים שלא תפגע בשלום

יִשָּׂא ה' פָּנָיו אֵלֶיךָ  – ה' יגדל אתכם מעל ומעבר, תהיו העם הנבחר, כמו שכותב האבן עזרא:
ההיפך מ'אעלים עיני מכם, שבכל מקום שתפנה, יהיו פני נשואות אליך, או כפי שמנסח הרש"ר הירש: הנה כבר ניתנו לך אמצעים חומריים ורוחניים, כבר האיר ה' פניו אליו וגילה לך את מטרותיו, אם ניצלת את כל אלה כהלכה – כי אז ישא ה' פניו אליך, הוא יכוון אליך את כל מטרות הנהגתו בטבע ובהיסטוריה, תכלית כל הנהגת ה' עלי אדמות תהיה ממוקדת בך, מגמת פני ה' תהיה אליך, ואתה תהיה תכלית הנהגתו.

אבל אפילו בברכה מופלאה זו עלולה להיות קללה, שבשל היותנו העם הנבחר, זה יוביל לשנאה ומחלוקת פנימית וחיצונית.

פנימית, כי דווקא מי שיש לו כוחות אדירים, יש לו נטייה למחלוקת, כמו שמסביר הרב קוק בעין אי"ה את מחלוקת יוסף ואחיו, שדווקא לגודלם הייתה מחלוקת גדולה כל כך.

חיצונית, אנו יודעים שכל האנטישמיות מקורה בכך שאנו העם הנבחר, עם ה', כדברי הגמרא בשבת, שהר סיני נקרא בשם זה, כי ממנו ירדה שנאת אומות העולם לישראל!

לכן הברכה האלוקית היא: וְיָשֵׂם לְךָ שָׁלוֹם!

כדברי המדרש: "שלום בכניסתך, שלום ביציאתך, שלום בביתך, שלום עם כל אדם", שלום פנימי ושלום חיצוני, מבית ומחוץ, וממשיך המדרש ואומר: "לומר, שאין הברכות מועילות כלום, אלא אם כן שלום עמהם", ללא השלום כל הברכה תהפך לרועץ!

ומחדד את הדברים הרש"ר הירש: וישם לך שלום – ואל יעלה על דעתך שכך תגיע לידי בידוד וניגוד לעולם, כל בעלי הרגש והמחשבה שמסביבך יראו בך השלמה לעצמם, אליך ישאפו, ובך יראו את היסוד להווייתם, העולם כולו ישיר שיר מזמור לאדם העובד את ה' באמת!

יהי רצון שנזכה להתקיימות כל הברכות, ללא המחירים שעלולים להיות בברכה!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן