שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

פרשת תולדות | לקבל את הנהגת ה' בפועל

הרבה מדברים על אמונה, אבל איך נבחנת אמונה בפועל? – אחד המבחנים לאמונה בפועל זה שהדברים לא הולכים כמו שאתה מתכנן, שהדברים משתבשים, איך אתה מתנהל?

בפרשת השבוע אנו מוצאים את יצחק אבינו, בדיוק במצב הזה, הוא רוצה לברך את עשו, אבל בפועל מחשבתו לא יוצאת אל הפועל, והוא מברך את יעקב, יכול היה יצחק להגיב בכמה אופנים, אבל בפועל תגובתו היא מופלאה:

וַיֶּחֱרַד יִצְחָק חֲרָדָה גְּדֹלָה עַד מְאֹד וַיֹּאמֶר מִי אֵפוֹא הוּא הַצָּד צַיִד וַיָּבֵא לִי וָאֹכַל מִכֹּל בְּטֶרֶם תָּבוֹא וָאֲבָרֲכֵהוּ גַּם בָּרוּךְ יִהְיֶה.

וכך נדרשים הדברים במדרש:
"ויחרד יצחק חרדה גדולה". כתיב: "חֶרְדַּת אָדָם יִתֵּן מוֹקֵשׁ וּבוֹטֵחַ בה' יְשֻׂגָּב"…חרדה שהחריד יעקב ליצחק, שנאמר: "ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד", "יתן מוקש" – בדין היה לקללו, אלא: "ובוטח בה' ישוגב" – שברכו ואמר: "גם ברוך יהיה".
"ויחרד יצחק חרדה גדולה", זהו שאומר הכתוב: "חרדת אדם יתן מוקש ובוטח בה' ישוגב", חרדה שהחריד יעקב ליצחק, ראוי היה שיקללנו. ומי גרם לו שברכו? "בוטח בה' ישוגב".
כלומר, מפרש המדרש, לעיתים האדם נחרד, כי משהו מאד משמעותי בחייו השתבש, לא קרה כפי רצונו, יש אפשרות שהוא יקלל, שהוא יכעס ויתרגז, אבל אם הוא בוטח בה', הוא יקבל את המציאות האלוקית ויגלה בה את הטוב והברכה.

הגדיל לעשות הרד"ק, שסובר שיצחק אפילו לא באמת נחרד, אלא באופן מיידי קיבל את ההנהגה האלוקית, ומה שכתוב שנחרד, זה היה רק חיצוני, כדי שעשו לא יחשוב שאביו יצחק עשה בכוונה:

"ויחרד – הראה חרדה גדולה בעצמו בפני עשו, כדי שלא יחשוב עליו עשו כי בכוונה עשה יצחק מה שברך את יעקב והיתל בו".

ומעמיק מאד בדברים השפת אמת על הפרשה, בתחילה מביא השפת אמת כדרכו את דברי המדרש:

"אתה מוצא שלשה דברים ברשותו של אדם, ושלשה אינם ברשותו, אלו שברשותו, הפה והידיים והרגלים, הפה אם מבקש האדם לומר טוב או רע אומר, אם רוצה אדם לדבר נבלה מדבר, ואם רוצה לעסוק בתורה עוסק, הידיים אם רוצה לעסוק בהם במצווה בצדקה מתעסק, ואם רוצה לשפוך בהם דם שופך אין לו מי יכריחנו. והרגלים אם רוצה לילך לבית הזנות, או רוצה לילך לבית הכנסת, אין לו מי יכריחנו, ושלשה אינם ברשות האדם, ואלו הם האף והעיניים והאזניים, האף עובר בשוק במקום ע"ז ומריח קטורת של ע"ז שלא בטובתו, והעיניים עובר בשוק במקום ע"ז ורואה עבירה שלא בטובתו והוא מתחייב, האזניים עובר אדם בשוק ואין כוונתו לשמוע בזיונו ושומע הכרחי. ואף הפה שהוא ברשותך אף הוא אינו ברשותך…להודיע אפילו אותם שברשותו של אדם אינם ברשותו…".

ומבאר השפת אמת:

"במדרש כי יש איברים שהם ברשות האדם ואם האדם זוכה גם הם אינם ברשותו רק ברשות ה' יתברך, כמו שהיה ביצחק אף שטעה לברך עשו לא עלתה בידו. והוא על ידי מסירות נפשו באמת אליו יתברך כמו יצחק בעקידה, אם כן רוצה באמת שלא להיות ברשות עצמו 'ורצון יראיו יעשה', וכן בכל אדם כפי קבלת מלכות שמים בכל יום בבוקר בלב שלם להיות בטל באמת כל הרצונות לרצונו יוכל לפעול שלא יצא מרשות ה' יתברך כלל".

עד עכשיו הבנו שגם אם הדברים לא התרחשו על פי התוכנית שלנו, מי שמאמין מקבל את רצון ה' בשמחה.

אבל השפת אמת כדרכו, משנה לנו לגמרי את המחשבה וההבנה – "יש איברים שהם ברשות האדם ואם האדם זוכה גם הם אינם ברשותו רק ברשות ה' יתברך" – אם זוכים אז האברים הם לא נשלטים על ידי אלא אני מכוון על ידי הקב"ה! – יצחק אבינו מן הסתם, חשב והתלבט רבות, וקיבל החלטה לברך את עשו, ואז הוא מתכונן ופועל למימוש החלטתו, החלטה שאנו יודעים שהיא החלטה לא נכונה, אבל הקב"ה 'רגלי חסידיו ישמור', והוא דואג שפיו של יצחק בחסד ה',  לא יהיה ברשותו, אלא יעשה את רצון ה'.
איך זוכים לחסד המופלא הזה, מי שרוצה ומוכן לשחרר את השליטה שלו, כמו יצחק שמסר את נפשו בעקידה, הוא יזכה לחסד הזה, שהקב"ה יכוון וינחה אותו.

והשפת אמת מגלה לנו שכל אחד יכול לזכות לכך – "בכל אדם כפי קבלת מלכות שמים בכל יום בבוקר בלב שלם להיות בטל באמת כל הרצונות לרצונו יוכל לפעול שלא יצא מרשות ה' יתברך כלל", ככל שהאדם יקבל עליו עול מלכות שמיים, הוא יזכה יותר ויותר להכוונה אלוקית, שלעיתים יקרו דברים לא על פי התוכניות שלו.

אך השפת אמת לא מסתפק בכך אלא מעמיק אפילו יותר וכותב:
"ונראה שזה עצמו הטעם שעשה כן ה' יתברך שיהיה הברכה ליעקב על ידי מרמה ולא נתן בדעת יצחק לברכו. רק שיהיה הברכה בביטול כל רצונו לה' יתברך כי אדם המברך בנו אף צדיק גמור יש לו נגיעה מצד שהוא בנו. ולכך היה כאן שלא יהי רצון יצחק לברך את יעקב. וכמו שכתב בזוהר הקדוש שיתברך מה' יתברך בלבד…".

הברכה תפעל באופן הטוב ביותר, כאשר היא תהיה כולה לשם שמים, אך שהאדם מברך את בנו, יש לו נגיעות אישיות, אך אם יצחק מברך לא את מי שהוא רוצה, אז הברכה היא לגמרי על פי הקב"ה ולא על פי דעתו של האדם.

החיים שלנו מלאים בתכנונים ומלאים אפילו יותר בבלתמי"ם (אירועים בלתי מתוכננים), איך אנו מקבלים את מה שלא מתוכנן, איך אנו מקבלים את הדברים שהם מתרחשים הפוך ממה שרצינו, האם אנחנו פתוחים לקבל את ההכוונה האלוקית? האם אנחנו מוכנים לקבל את הברכה והטוב לא בדרך שחשבנו? זה ישנה הרבה מאד את חיינו!

יהי רצון שנזכה שהקב"ה יכוון אותנו לעשות את רצונו, את הטוב האמיתי, גם אם זה אומר שזה הפוך ממה שאנו חשבנו!

 

 

 

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן