אנו מתחילים השבוע את ספר הגאולה, כפי שמכונה ספר שמות, אך ספר הגאולה מתחיל דווקא בעבדות ובשעבוד.
השאלה על הרע והקושי בעולם היא שאלה עתיקת יומין, וצפה ועולה גם בימי המלחמה המופלאה הזאת.
שאנו מתבוננים בפרשת השבוע, ובמציאות אותה אנו חווים, לענ"ד ניתן להסביר את הרע בשני אופנים שמתחברים זה לזה.
הצד האחד הוא ש'כאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ', שלוחצים את כוח החיים, תגובת הנגד היא שהחיים פורצים ועולים, הדבר הזה הוא חלק מתכונות היסוד של עם ישראל כפי שאומרים חז"ל:
אמר רבי יהושע בן לוי: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אין עליו נושרין לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אף ישראל אין להם בטילה עולמית לא בעולם הזה ולא בעולם הבא.
ואמר רבי יוחנן: למה נמשלו ישראל לזית? לומר לך: מה זית אינו מוציא שמנו אלא ע"י כתיתה, אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י יסורין.
ושני חלקי הגמרא מחוברים, דווקא בגלל שלעם ישראל חיי נצח, חיבור למקור החיים, וממילא הם כל הזמן 'זית רענן', הם כל הזמן מלאי חיוניות והתחדשות, ממילא הלחץ עליהם, דיכוי החיים לא מצליח אלא יוצר תגובת נגד אדירה, של פרץ חיים אדיר.
אך לענ"ד יש כאן עוד נקודה יסודית, לפני שהקב"ה גואל את ישראל, חייבים שעם ישראל ירצה להיגאל, חייבים שעם ישראל יבין שהוא בשעבוד, שהוא במציאות שהוא חייב להחלץ ממנה!
עד שעם ישראל לא ישתחרר נפשית, עד שעם ישראל לא יזעק על המצב, לא תהיה גאולה אלוקית.
אנחנו יודעים כמה קשה להבין את חומרת המצב, כמה קשה לקלוט, שאנחנו נמצאים במצב שאי אפשר להישאר בו, שאנו לא מוכנים להישאר בו, ולפעול לשינוי המציאות.
לאדם יש נטייה להסתגל, להתפשר, לנרמל, להישאר באיזור הנוחות שלו, אפילו אם באמת הוא לא נוח ולא נורמלי.
ואז הקב"ה מביא את ישראל למצב קיצוני וחריף שמכריח אותם להבין שהמציאות הזאת לא אפשרית, וברגע שעם ישראל מבין וזועק על המציאות, הגאולה מתחילה.
וַיְהִי בַיָּמִים הָרַבִּים הָהֵם וַיָּמָת מֶלֶךְ מִצְרַיִם וַיֵּאָנְחוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל מִן הָעֲבֹדָה וַיִּזְעָקוּ וַתַּעַל שַׁוְעָתָם אֶל הָאֱלֹוקים מִן הָעֲבֹדָה. וַיִּשְׁמַע אֱלֹוקים אֶת נַאֲקָתָם וַיִּזְכֹּר אֱלֹוקים אֶת בְּרִיתוֹ אֶת אַבְרָהָם אֶת יִצְחָק וְאֶת יַעֲקֹב. וַיַּרְא אֱלוקים אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיֵּדַע אֱלֹוקים.
כל זמן שישראל רק לא נמצאים בארצם, רק עבדים למצרים, רק לא מתנהלים בעצמאות ועצמיות, רק מבוזים ומוכים….זה לא נורא….
אך שיש גזירות של "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו", שיש כל הזמן גזירות מתחדשות האחת קשה ונוראה מחברתה, כאשר מתחיל ניסיון השמדה ממשי, אז מבינים שכל המציאות לא הגיונית ולא אפשרית וחייבים לשנות אותה.
כדברי נבואתו המחרידים של המשך חכמה:
עד כי ישכח היותו גר בארץ נוכריה, יחשוב, כי זה מקום מחצבתו, בל יצפה לישועת ה' הרוחניות בזמן המיועד, שם יבוא רוח סערה עוד יותר חזק, יזכיר אותו בקול סואן ברעש יהודי אתה ומי שמך לאיש, לך לך אל ארץ אשר לא ידעת…עוד מעט ישוב לאמר שקר נחלו אבותינו, והישראלי בכלל ישכח מחצבתו ויחשב לאזרח רענן, יעזוב לימודי דתו, ללמוד לשונות לא לו, יליף ממקלקלתא ולא יליף מתקנתא, יחשוב, כי ברלין היא ירושלים, וכמקולקלים שבהם עשיתם, כמתוקנים לא עשיתם ואל תשמח ישראל אל גיל בעמים. אז יבוא רוח סועה וסער, יעקור אותו מגזעו, יניחהו לגוי מרחוק, אשר לא למד לשונו, ידע כי הוא גר, לשונו שפת קדשינו, ולשונות זרים המה כלבוש יחלוף, ומחצבתו הוא גזע ישראל, ותנחומיו ניחומי נביאי ד', אשר נבאו על גזע ישי באחרית הימים…
הקב"ה מביא גזירות נוראות שעם ישראל יזכור שהוא לא אמור להיות במציאות הזאת, שעם ישראל יקום ויאמר עד כאן, אנחנו לא מוכנים למציאות הזאת!
ולא צריך להרחיק בהיסטוריה, אם נתבונן על מצבנו, נראה את אותו התהליך, זה שמידי פעם יורים עלינו פצמרי"ם ורקטות, זה שמידי פעם יש פיגוע, זה שיש גוף שמקבל מימון בינלאומי, והוא משלם לכל מי שמפגע בישראל, ואנו עובדים בשיתוף פעולה איתו, זה שישראלי לא יכול להיכנס לחלקים נרחבים בארץ, שבחלקם גרים "ערבים ישראלים", זה שעל הגבול הצפוני מתבססים כוחות רשע חמושים שמצהירים שמטרתם לכלות את ישראל….זה לא נורא….
כדי להתעורר היינו צריכים, טבח נורא, מעשי רשע לא אנושיים מחרידים, רק אז התעוררנו להבין שזה לא נורמלי! – לזעוק ולצעוק ולפעול לשינוי המציאות הזאת, עד אז, זה היה נראה סביל.
הקב"ה מביא את המציאות למצב קיצוני מאד, כי אנחנו לא מבינים שהמציאות צריכה תיקון ושינוי יסודי, עד שאנו לא נתקלים במצב קיצון!
אילולא השואה, לא הייתה קמה מדינת ישראל, לא בגלל אומות העולם, אלא בגללנו, ערב השואה היו בארץ ישראל פחות מ-450 אלף יהודים! – מיליוני יהודי העולם לא עלו! – כי זה נורמלי להיות בגלות, להיות חסרי עצמאות, להיות נתונים לחסדי הגויים ומידי פעם לספוג פוגרומים וגזירות, להיות מושפלים ומבוזים.
הקב"ה מביא צרות וייסורים, גם כדי לגלות את הכוחות האדירים שבנו, וגם כדי להבהיר לנו שאנחנו צריכים לפעול לגאולה ושהמציאות הקיימת לא טובה, ויש צורך לפעול עם א-ל לתיקון עולם במלכות שד-י.
אנו רואים איך הקושי האדיר והכאב הנורא שחווינו החל משמחת תורה, יוצרים את שני התהליכים הללו, גילוי כוחות אדיר בעם ישראל – כוחות של אומץ וגבורה, מסירות נפש ואחווה, חסד ונתינה, והתעוררות להבין שמה שהיה אסור שיהיה.
אנו צריכים לפעול עם א-ל, לגילוי הכוחות, ולראייה נכונה על המציאות, ראייה של עם שיש לו כבוד לאומי, עם שלא מוכן לסבול שיפגעו בו, שלא מקבל מציאות של ירי על מדינתו, שלא מוכן לקיומה של רש(ע)ות פלסטינית שתומכת בטרור, בגלוי, לעין כל, ונותנת תמיכה רחבה לכל מי שפוגע בישראל, לעיוות הנורא הזה אסור להסכים, ותפקידנו לזעוק את האמת.
יהי רצון שנזכה שמתוך הייסורים והכאבים, האובדן והשכול נזכה להתקדמות הגאולה!
