חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות האשכנזים

שלום, האם יש דרך להצדיק אכילת קטניות בפסח על ידי אשכנזים? – אשתי ספרדית והיא ממש רוצה לאכול קטניות בפסח. נוסף על כך, כל כך הרבה מאכלים כוללים קטניות במיוחד בארץ. אחרון אחרון חביב, יש הרבה אשכנזים הן בארץ והן בחו"ל שכבר אוכלים קטניות בפסח. למה הרבנים מסרבים להתיר אכילת קטניות על ידי אשכנזים לאור המצב הזה? תודה על העזרה. מועדים לשחמה ברנדון

עוד לא זכינו שיבטלו את מנהג הקטניות, ואשכנזים שאוכלים קטניות הם לא בסדר, ולא קובעים הלכה לפי אנשים שלא מקיימים אותה כראוי. לכן גם אישה של אשכנזי צריכה לשמור על מנהג זה, אמנם כל זה לגבי קטניות ממש. אבל יש כמה וכמה קולות שנאמרו בקטניות. אביא לך את סיכום הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

ט – מנהג איסור קטניות

מנהג אשכנז

א. אף שרק מאכל שנוצר מחמשת מיני דגן בכלל חמץ שאסרה התורה, נוהגים כל יוצאי אשכנז להחמיר שלא לאכול קטניות בפסח, שמא מעורב בהם מיני דגן, וגם מחשש שיהיו אנשים שיטעו בינם לבין מיני דגן.

מנהג ספרד

ב. רוב יוצאי ספרד אוכלים קטניות בפסח לאחר בדיקה מדוקדקת ממיני דגן, או שקונים אותם באריזה שיש עליה השגחה מיוחדת לפסח. ויש נוהגים להחמיר באורז ובחלק ממיני הקטניות, מפני שלפעמים מוצאים בהם מיני דגן גם לאחר ברירתם (איזמיר, מרוקו, בגדאד), וכל אדם ימשיך במנהג אבותיו.

בני זוג מעדות שונות

ג. בני זוג שאחד מהם ממשפחה שנוהגת איסור קטניות, והשני ממשפחה שאוכלת קטניות, האישה צריכה לילך אחר מנהג בעלה, ואינה צריכה לעשות התרת נדרים. נפטר הבעל ויש לה ממנו בן או בת, תמשיך במנהגיו עד שתתחתן שוב. ואם אין לה ממנו ילד, תחזור למנהג בית אביה.

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 22:19:57

מנהגי אבלות של ספירת העומר בחול המועד

שלום כבוד הרב-רציתי לשאול את הרב מה ההלכה אומרת לגבי דיני האבלות של ספירת העומר בחול המועד? האם קדושת המועד גבוהה יותר ממנהגי האבלות? האם מותר לשמוע שירים? ולהתגלח?

מותר לשמוע שירים ולהתגלח כפי שמובא בפניני הלכה, וכעת גם בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור, ספר המביא את כל פסקי ההלכות שבספרי פניני הלכה בספר אחד. אביא לך את הדברים ממנו (זמנים סוף פרק ג):

סיכום ימי השמחה שבספירת העומר

טז. בחול המועד פסח מותר לנגן ולשמוע מוזיקה שמחה, מפני שמצווה לשמוח בחג. אמנם לא מתחתנים בחול המועד, מפני שאין מערבים שמחה בשמחה. עולי מרוקו וחבריהם נוהגים לחגוג במוצאי החג את ה'מימונה' שבו מתפללים לברכת התבואה ולגאולה שלמה, ומרבים בשירות ותשבחות בשמחה.

יז. כאשר ראש חודש אייר חל בשבת, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, וכן להינשא ביום שישי לפני שבת, כך שהשמחה והסעודה יהיו בשבת וראש חודש.

יח. לכבוד יום העצמאות נכון להתגלח ומותר להסתפר (עי' להלן ד, י), והרוצה להקל רשאי להתחתן.

יט. בל"ג בעומר, למנהג רוב ככל יוצא אשכנז וחלק מיוצאי ספרד, מותר להסתפר ולהינשא. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום שישי, לכל המנהגים מותר להסתפר לכבוד שבת. וכאשר ל"ג בעומר חל ביום ראשון, למנהג יוצאי אשכנז מותר להסתפר ביום שישי, ולמנהג יוצאי ספרד אסור. והנוהגים על פי האר"י נזהרים שלא להסתפר במשך כל ימי ספירת העומר, עד ערב חג שבועות, שאז מסתפרים לכבוד החג.

כ. בכ"ח באייר – יום ירושלים, גם ליוצאי אשכנז המחמירים, מותר לקיים שמחות גדולות ולשאת אישה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:14:59

מחצית היום לה ומחציתו לכם

שלום הרב בפניני הלכה מופיע מספר פעמים בין אם בשבתות בין אם בחגים שמחצית מהזמן אמור להיות מוקדש לללימוד ותפילות (תשע שעות), אך אם איישם את זה לא ישאר לי זמן לדבר ולשחק עם ילדי ולא לדבר עם אשתי (שלא לדבר שלעצמי זה לא קל לשבת רצוף כל כך הרבה שעות) בוודאי שלימוד תורה צריך להיות מוגבר בימים אלא אך זה הופך למרדף אחר שעות לימוד נוספות. תודה רבה

חז"ל אמרו חציו לה', ופוסקים רבים הבינו זאת כפשוטו הלכה למעשה. כך שאין זה חידוש של הרב מלמד, אלא שהרב לקח את הדברים ברצינות והורידם למספרים ולשעות כדי ליישם את הדרכת חכמים שראו בשבתות ובימים הטובים את המפתח להעברת מסורת התורה ולידיעתה. לכן צריך אדם לעשות את שביכולתו כדי ליישם זאת, ואם הוא אנוס, יעשה מה שיכול לעת עתה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-25 17:07:06

שתית "חמר מדינה" לארבע כוסות.

למישהו או מישהי שלא מסוגל לשתות לא יין ולא מיץ ענבים – לפי משנה הברורה מותר לשתות "חמר המדינה". האם יש התייחסות להיתר זה בפניני ההלכה? לצערי הוא/היא גם לא אוהב/ת מיץ תפוזים תרי שאני מבין שבגדר "חמר מדינה" ורק מסוגל/ת לשתות קפה חלבי וזה מה שהביא/ה לסדר. האם הייתי נכון לתת חנכיה לשתות את הכוס השלישי ורבעי לפני הסעודה הבשרית?

יש התייחסות בהערה 10 ובהערה 35, אמנם למעשה הרב לא הביא התייחסות לזה, כי נדיר שאדם לא יכול לשתות יין או מיץ ענבים מכל סוג שהוא, ואף לא על ידי עירובו במים כדי להטעימו, אלא אם כן הוא נמצא במקום שפשוט אין לו יין ולא מיץ ענבים. לכן הדבר גם לא מוזכר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור המביא את כל פסקי הדינים שבספרי פניני הלכה בספר אחד.

אמנם אין צורך להעיר לאדם שלא מעוניין לקיים את ההלכה לכתחילה ולכן שותה משקה חשוב כמו קפה לשם ארבע כוסות.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-23 22:23:07

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

יש לך שאלה?

פרשת וישלח – קיומנו תלוי בכבוד לאומי!

השנה חשתי קושי גדול לקרוא את התנהלותו של יעקב אבינו, לקראת פגישתנו עם עשו, כמה חולשה, כמה ביזיון, כמה התרפסות.

כה תאמרון לאדני לעשו, כה אמר עבדך יעקב… ואשלחה להגיד לאדני למצוא חן בעיניך… ויקח מן הבא בידו מנחה לעשו אחיו… ואמרת לעבדך ליעקב מנחה היא שלוחה לאדני לעשו… ואמרתם גם הינה עבדך יעקב אחרינו כי אמר אכפרה פניו במנחה ההולכת לפני ואחרי כן אראה פניו אולי ישא פני… וישתחו ארצה שבע פעמים עד גישתו עד אחיו.

חז"ל מבקרים בחריפות את התנהגותו זו של יעקב:

רבי יהודה בר סימון פתח 'מעין נרפש ומקור משחת צדיק מט לפני רשע' כשם שאי אפשר למעין להרפס ולמקור להישחת, כך אי אפשר לצדיק למוט לפני רשע.

באותה שעה שקרא יעקב לעשו "אדוני" אמר לו הקב"ה: אתה השפלת את עצמך וקראת לעשו 'אדוני' שמונה פעמים. חייך אני מעמיד מבניו שמונה מלכים קודם לבניך שנאמר: 'ואלה המלכים אשר מלכו בארץ אדום לפני מלוך מלך לבני ישראל'.

וכן מבקרים חז"ל בחריפות את ההשתחוויות שהשתחווה יעקב לפני עשו, ודברים חמורים מאד כתובים במדרש הגדול:

השתחווה יעקב לעשו שבע פעמים וכנגדן נטל ממנו שבע ואלו הן – אוהל מועד וגלגל ושילה ונוב וגבעון ובית ראשון ובית שני.

ולענ"ד כל מה שמצאנו בחז"ל שלמדו ממעשהו של יעקב:

רבנו (ר' יהודה הנשיא) אמר לרב אפס: כתוב חד אגרא מן שמי (כתוב מכתב אחד בשמי) למרן מלכא אנטונינוס (לכבוד המלך אנטונינוס, קיסר רומא). קם (רב אפס) וכתב: 'מן יהודה נשיאה למרן מלכא אנטונינוס'. לקח רבינו האגרת וקראה וקרעה. אמר לו: כתוב: מן עבדך יהודה למרן מלכא אנטונינוס. אמר לו (רב אפס): מפני מה אתה מבזה על כבודך? אמר לו: 'מה אנא טב מן סבי?' (וכי טוב אני מזקני יעקב?), לא כך אמר יעקב: כה אמר עבדך!

זה דווקא במציאות של גלות או של הימצאות תחת שלטון זר.

וצריך להבין למה ההתרפסות הזאת כל כך חמורה, עד כדי כך שנאמרו עליה דברים נוראים כל כך, שהיא גורמת לדחיית מלכות ישראל וגורמת לחורבן של כל מקומות השראת השכינה.

אנו רגילים בטעות, לחשוב שכבוד, בקשת כבוד ושמירת כבוד הם מידות מגונות, אבל האמת היא שיש חשיבות עצומה ואדירה לשמירת הכבוד והמעמד של הדברים החשובים.

עד כדי כך שהמשנה באבות כותבת:

כל מה שברא הקדוש ברוך הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו, שנאמר: 'כל הנקרא בשמי ולכבודי בראתיו יצרתיו אף עשיתיו', ואומר: 'ה' ימלוך לעולם ועד'.

כאשר נותנים כבוד ומעמד לדברים חשובים ויקרים, הם מקבלים את מעמדם ומקומם הראוי, וכאשר לא שומרים על הכבוד יש חל בלבול בערכים ואידאלים, והדבר מביא לחורבן:

אמר ר' יצחק: לא חרבה ירושלים אלא בשביל שהושוו קטן וגדול! שנאמר: 'והיה כעם ככהן'.

וממילא נבין את החשיבות האדירה של הכבוד הלאומי של עם ישראל, משני צדדים:

הצד הפשוט הוא ההרתעה, כאשר עם שומר על כבודו הלאומי, זה יוצר יראה והרתעה.

העובדה המצערת שבמשך שנים רבות, מנהגינו מבזים שוב ושוב את כבודנו הלאומי, ע"י קבלת מצב של ירי טילים מידי פעם לשטחי המדינה, ע"י ניהול מו"מ עם ארגוני טרור, ע"י נתינת האפשרות קיום למי שחורט על דגלו את השמדתנו, או מי שבחוק שלו מוזכר שמי שמוכר קרקע ליהודי חייב מיתה, או מי שבחוק שלו יש תשלום למי שפוגע ורוצח יהודים – זהו ביזיון לאומי נורא ואיום, ששחק ופגע בביטחוננו ובמעמדנו, אין פחד מחיילנו, חיילים מקבלים קללות ויריקות ואין להם זכות להגיב כראוי, וממילא אויבנו מתמלאים עוד ועוד תעוזה כפי שראינו.

עלינו להבין את מה שהאחים נִסו להסביר בזמנו ליעקב אבינו, אחרי שהרגו את אנשי שכם, כאשר בא אליהם בטענת: עֲכַרְתֶּם אֹתִי לְהַבְאִישֵׁנִי בְּיֹשֵׁב הָאָרֶץ… וַאֲנִי מְתֵי מִסְפָּר, וְנֶאֶסְפוּ עָלַי וְהִכּוּנִי, וְנִשְׁמַדְתִּי אֲנִי וּבֵיתִי', אז הגיבו האחים: 'הַכְזוֹנָה יַעֲשֶׂה אֶת אֲחוֹתֵנוּ?!

ולכאורה תשובה זו אינה ממין הטענה: יעקב אבינו מעלה את החשש מפני מלחמה כוללת, ולכאורה האחים מגיבים שלא לעניין!

מבאר אור החיים הקדוש את תשובת האחים:

אדרבה! יסתכנו בין האומות כשיראו שבָּזוּי אחד שלט בבת יעקב ופעל ועשה כחפצו וכרצונו. ולא תהיה ל'שונאיהם של ישראל' (בלשון סגי נהור) תקומה בין העמים. ואדרבה, בזה תהיה חיתתם על העמים, וירעדו מפניהם!

וכך גם כתב הרש"ר הירש:

בתשובתם היחידה: 'הכזונה יעשה את אחותנו?!' הם מגלים את כל נימוקם. האדון לא היה מרשה לעצמו את כל זה, אלמלא הייתה זו נערה יהודיה זרה ועזובה. רעיון זה עורר בליִבם את ההכרה שיש רגעים שבהם גם משפחת יעקב תאחז בחרב, כדי להגן על כבוד וטוהר. כל עוד יכבד העולם רק את זכותו של זה שהכוח עומד לצִדו, צריך גם יעקב לאמן את ידיו בחרב.

והוא מוסיף:

הם לא ביקשו לנהוג בחכמה. הם רצו להפיל את אימתם על הבריות, שלא יעֵזו האחרים לעשות כדבר הזה. בנות ישראל לא תהיינה הפקר!

ואנו רואים שחלק משמעותי מהשבח שמשבח משה רבנו את הקב"ה אחרי קריעת הים:

תִּפֹּל עֲלֵיהֶם אֵימָתָה וָפַחַד בִּגְדֹל זְרוֹעֲךָ יִדְּמוּ כָּאָבֶן עַד יַעֲבֹר עַמְּךָ ה' עַד יַעֲבֹר עַם זוּ קָנִיתָ!

וכפי הבשורה הטובה ששומעים מרגלי יהושע מפי רחב:

וַתֹּאמֶר אֶל הָאֲנָשִׁים: יָדַעְתִּי כִּי נָתַן ה' לָכֶם אֶת הָאָרֶץ, וְכִי נָפְלָה אֵימַתְכֶם עָלֵינוּ, וְכִי נָמֹגוּ כָּל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ מִפְּנֵיכֶם, כִּי שָׁמַעְנוּ אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי יַם סוּף מִפְּנֵיכֶם בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם, וַאֲשֶׁר עֲשִׂיתֶם לִשְׁנֵי מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן לְסִיחֹן וּלְעוֹג אֲשֶׁר הֶחֱרַמְתֶּם אוֹתָם, וַנִּשְׁמַע וַיִּמַּס לְבָבֵנוּ וְלֹא קָמָה עוֹד רוּחַ בְּאִישׁ מִפְּנֵיכֶם כִּי ה' אֱלֹוקיכֶם הוּא אֱלֹוקים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת.

הצד שני הוא, עם ישראל, כעם ה', צריך לשמור על כבודו, כי כבודו זה כבוד ה', כבוד שמיים, מי שיש לו שליחות עצומה, בזיונו הוא ביזיון השליחות שלו, כפי שכותב הרב קוק:

טעות יסודית היא החזרה מכל היתְרון שלנו, החידלון מההכרה של 'אתה בחרתנו'. לא רק משונים אנחנו מכל העמים, משונים ונבדלים בחיים הִסתּוֹרִייִם מצוינים, שאין דוגמתם בכל עם ולשון, כי אם גם מעולים וגדולים מאוד מכל עם. אם נדע את גדולתנו – אז יודעים אנו את עצמנו, ואם נשכח את גָדלֵנוּ – אנו שוכחים את עצמנו, ועַם שישכח את עצמו בוודאי הוא קטן ושפל. רק בשכחת עצמנו הננו נשארים קטנים ושפלים, ושִכחת עצמנו היא שִכחת גדולתנו!

אנו צריכים לדעת גדולתנו, ולשמור על כבודנו הלאומי.

אי שמירת הכבוד הלאומי הוא חלק מקללת הגלות שלצערנו עדיין מלווה חלק ממנהיגנו, כפי שאומר ירמיהו: 'במסתרים תבכה נפשי מפני גווה', ושאלו חז"ל במסכת חגיגה: 'מַאי 'מִפְּנֵי גֵוָה'?', וביאר רב שמואל בר יצחק: 'מפני גאוותן של ישראל שניטלה מהם וניתנה לגויים', חלק מצער החורבן שאיננו יודעים לשמור על כבודנו הלאומי.

באחד מנאומיו המפורסמים, אמר ראש הממשלה הבריטי, לויד ג'ורג':

אני מאמין כי זה חיוני…שבריטניה תוכל בכל האמצעים לשמור על יוקרתה בקרב מעצמות העולם… אם ייכפה עלינו מצב בו השלום יוכל להישמר רק על ידי ויתור על המעמד האדיר בו זכתה בריטניה במאות שנים של גבורה והישגים; על ידי כך שבריטניה תזכה ליחס, במקומות בהם האינטרסים שלה מושפעים ביותר, כאילו הייתה חסרת חשיבות בין האומות, אז אומר בתקיפות כי שלום במחיר הזה יהווה השפלה בלתי-נסבלת עבור אומה גדולה כשלנו!

לצערנו ההבנה של חשיבות הכבוד הלאומי לא מובנת למנהיגנו גם היום, הקונספציה בעניין הזה לא השתנתה, ההתנהלות חסרת הכבוד בעסקת שחרור החטופים, מראה שאין שום הבנה לחשיבות הכבוד הלאומי.

צריך להבין כותב ח"כ לשעבר אלי אבידר:

כדי לחיות בחלק זה של העולם, עלינו להבין את דרך החשיבה ולסגל אותה גם לעצמנו. במצב הנוכחי, בכך שישראל מאפשרת למדינה שכנה לירוק בפרצופה, היא הופכת ללעג ולקלס בסביבתה וגורמת לשכניה לבוז לה. במזרח התיכון, למי שאין כבוד לא תהיה ריבונות; ובוודאי, גם לא יוכל להבטיח את חיי ילדיו!

וכפי שכותב ד"ר אלי גרוזבד:

יש דבר החשוב בעיני איש המזרח הרבה יותר מהרגישות לכבודו של הזולת, הוא אינו מכבד אחרים שאינם שומרים על כבודם!

משמעות הדברים היא שלא רק שצריך להקפיד במזרח התיכון על כבודם הלאומי של אחרים, חייבים גם להקפיד על כבודנו כאומה. כי פה בזים למי שמוחל על כבודו, ובאין כבוד, נותרו בעיני איש המזרח רק יחסי סוחט ונסחט; המאפיינים, למשל, את היחסים הפלסטיניים-ישראליים מאז חתימת הסכמי אוסלו!

אנו צריכים לפעול ולהתפלל להחזרת הכבוד והגאווה הלאומית, כפי שאנו מתפללים ומייחלים:

אבינו מלכנו הרם קרן ישראל עמך!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן