חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

קטניות בפסח

שלום הרב, האם בתור אשכנזי שאינו אוכל קטניות בחג, אני יכול לעשות התרת נדרים ולהתחיל לאכול קטניות? אם לא, מדוע?

לא.

כי לא על כל דבר אפשר לעשות התרת נדרים, כגון מנהג ברור וגורף של עדה שלמה. אמנם אתה יכול להקל ככל הקולות שנאמרו לגבי קטניות, כמבואר בפניני הלכה, ובספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, ומביא את כל ההלכות למעשה שבספרי פניני הלכה:

המינים הכלולים באיסור

ד. המאכלים המוכרים הכלולים במנהג הם: אורז, אספסת, אפונה, דוחן, דורא, חומוס, חילבה, חמניות (גרעינים שחורים), חרדל, כוסמת (כוסמין זה מין דגן), כמון, כרשינה, לוביה, סויה, ספיר, עדשים, פול, פלסילוס (תורמוס צהוב), פרגין, פשתן, קטנית, קימל, קנבוס, שעועית, שומשום, תורמוס, תירס, תילתן, תמרינד הודי. גם מוצרים שעשויים מקטניות אלו כלולים במנהג, כגון קורנפלקס וקורנפלור המופקים מתירס, וכן פריכיות אורז.

ה. מאכלים שאינם כלולים במנהג, ומותרים לאחר בדיקה מגרגירי דגן: כורכום, זעפרן, קינואה, שבת וגרגירי כוסברא. גם קטניות בתרמיליהן, כגון שעועית ואפונה, נחשבות כמיני ירק ואינן כלולות במנהג האיסור, וכן קמח תפוחי אדמה, וכן בוטנים מותרים למי שאין לו מנהג שלא לאוכלם.

ו. שמן סויה, שמן קנולה (לפתית), שמן בוטנים ושמן כותנה, אינם בכלל האיסור. וכן שוקולדים וממתקים ושאר מאכלים שהקטניות שבהם אינן ניכרות ובטלו ברוב לפני פסח, מותרים מצד הדין אף שכתוב עליהם 'לאוכלי קטניות בלבד'.

דיני המנהג

ז. תחילת זמן איסור אכילת קטניות ביום י"ד, כזמן איסור אכילת חמץ. אמנם מותר להשהותם בבית בפסח בלא למוכרם, משום שאינם חמץ. וכן מותר ליהנות מהם, כגון להאכילם לבעלי חיים.

ח. מותר למי שנוהג באיסור קטניות, לבשל קטניות עבור מי שנוהג לאכול קטניות. וכן מותר לו לבשל עבור עצמו בכלים נקיים שבישלו בהם לפני כן קטניות.

ט. מאכל שנפלו לתוכו קטניות שלא ניתן להוציאם, הן בטלות ברוב והמאכל מותר. כמו כן, המתארח אצל אנשים שאוכלים קטניות, ובטעות לא הכינו עבורו גם מאכלים שלא מעורב בהם קטניות, בדיעבד יכול לקחת מתוך המאכלים את מה שאינו קטניות. ואם התערבו לגמרי עד שאינו יכול להפרידם, יכול בדיעבד לאכול מכל התבשיל אם הקטניות בטלו בו ברוב.

י. כאשר שביעי של פסח חל בערב שבת, מותר בשבת לאכול קטניות, אלא שלא נהגו להכינם בפסח, אבל מותר לקבלם ממי שנוהג לאכול קטניות. ומי שרוצה להכינם בפסח, אין בידו איסור.

יא. מותר לחולה שצריך לאכול מיני קטניות, לאוכלם בפסח לאחר ברירה מגרגירי דגן. למשל, חולה הסובל מעצירות יכול לבלוע זרעי פשתן שנשרו במים. וכן מותר להאכיל מאכלי קטניות לתינוקות הצריכים לכך, וראוי להקצות לצורכם כלים מיוחדים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 14:04:26

שיעור כזית במצות רכות

שלום קראתי בפניני הלכה ששיעור כזית הוא כשליש מצת מכונה מה שיעור כזית במצות רכות?

כשיעור נפח של חצי ביצה של ימינו. יש לשער לפי ראות העין כפי שמשערים בכל המאכלים כזית לברכה אחרונה.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

יג. משערים גודל חצי ביצה לפי נפח ולא לפי משקל, כל מאכל לפי מרקמו המיוחד כולל החללים הקטנים המלווים את כולו, כפי שמצוי למשל בעוגות ובמבה. אבל חללים גדולים כפי שיש לפעמים בלחם, לא מחשיבים לשיעור 'כזית'. ואין לחשוש בהערכת שיעור חצי ביצה, שהרי חכמים מסרו שיעור זה לכל אדם, אף שידעו שיהיו שיטעו מעט כלפי מעלה או כלפי מטה, וכל אחד צריך ללמוד להעריך את המאכלים השונים ביחס לחצי ביצה. לדוגמה, קופסת גפרורים רגילה ועשרים חתיכות שקדים, שווים לגודל חצי ביצה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 05:26:48

אכילת כזית בפסח

שלום. אני אדם שאכילת מצה מרובה יכולה לגרום לי לכאבי בטן ולעצירות אני מעוניין לדעת מה השיעור החיוב הבסיסי שאני מחויייב לאכול מצה כמה זה בגרמים. שאלה נוספת יש קרובת משפחה חילונית שכאשר היא מגיעה הביתה אלינו בשבת היא מטעינה את הפלאפון שלה בשבת במטען יש לנו וויכוח בבית האם להעיר לה מצד אחד זה יכול ליצור כלפיה ניכור דבר שהוא חבל מכיון שהבית נותן לה ולביתה אווירת יהדות מצד מה גם שמדובר באישה קשת יום ובודדה מצד שני אולי יש לחשוש מכיון שאנו משלמים על החשמל זה נקרא כאילו אנחנו מכשילים אותה באיסור

  1. אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור, המביא את הפסקים שבספרי פניני הלכה בספר אחד:אכילת המצה

    כז. מצווה מהתורה לאכול בליל ט"ו בניסן 'כזית' מצה שמורה, ומדברי חכמים אוכלים עוד 'כזית' מצה יחד עם ה'כזית' הראשון, ועוד 'כזית' בכורך, ועוד 'כזית' בסוף הסעודה לאפיקומן.

    כח. שיעור 'כזית' הוא כשליש מצת מכונה, וכגודל זה במצות יד קשות, ובמצות רכות השיעור הוא נפח של חצי ביצה. אוכלים את המצה ברציפות ובנחת, ואין צורך להסתכל לשם כך בשעון, שכן אם לא הפסיק בדברים אחרים, ודאי יצא ידי חובה.

    המתקשים לאכול מצה

    לג. המתקשה לאכול את הכמות הנדרשת של המצות, ישתדל לאכול במצת המצווה הראשונה שני שליש מצת מכונה, וב'כורך' וב'אפיקומן' יכול להסתפק בחמישית מצת מכונה. ואם גם זה קשה לו, יכול לאכול למצת מצווה כשיעור שליש מצה. ואם לא יכול לאכול שליש מצה בתחילה, יאכל כמה שיכול בלא לברך "על אכילת מצה", ויצא בברכת עורך הסדר.

    לד. מי שקשה לו ללעוס את המצה, יכול לפורר אותה. ואם גם באופן זה מתקשה לאכול, ישרה אותה מעט במים. אבל אם השרה אותה עד שנימוחה, כיוון שנתבטל ממנה טעם מצה, לא יוצא בה ידי חובה.

    לה. מי שיודע שאכילת המצה או המרור או שתיית ארבע כוסות תגרום לו שיחלה וייפול למשכב, או שיגבר חוליו, פטור מהמצווה. לכן רוב חולי צליאק חייבים לאכול 'כזית' מצה בליל הסדר, מפני שאכילה מועטת כזו לא תגרום להם לחלות. אבל היודעים שאכילת המצה עלולה לגרום להם לתגובות קשות, פטורים. וכיום יש מצות משיבולת שועל, שטובות יותר לחולי צליאק.

  2. אינכם מכשילים אותה באיסור, שהרי היא כלל לא שואלת אתכם האם אפשר להטעין. אם שייך להעיר לה שאין הדבר מכובד, או לפחות שתטעין בחדר באופן לא גלוי, כדאי מאוד לעשות זאת בעדינות. אנשים צריכים לדעת לכבד את המארחים הדתיים שלהם. פעמים רבות אנשים מופתעים מכך שמי שהעירו לו קיבל בשמחה את הדברים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-21 02:25:39

קריאת שמע שעל המיטה

היי שלום הרב אם אני הולך לישון בשעה 3 בלילה האם עדיף לקרוא קרית שמע שעל המיטה לפני שאני הולך לישון או לקרוא לפני חצות? והאם בכול אופן לא אומרים ברכת המפיל בברכה כי אני ישן אחרי חצות? (אני ספרדי נוהג לפי עדות המזרח)

קריאת שמע שעל המיטה אומרים על המיטה לפני שהולכים לישון.

דין הברכה מובא בפניני הלכה תפילה כו, ב וכן בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור. אפשר לקרוא מספרי פניני הלכה דרך האתר של פניני הלכה:

יש שלמדו על פי קבלת האר"י ז"ל, שרק מי שהולך לישון לפני חצות לילה יברך 'המפיל', אבל מי שהולך לישון אחר חצות לא יאמרנה. וכן נוהגים רבים מהספרדים, שאם הולכים לישון אחר חצות אומרים 'המפיל' בלא שם ומלכות (כה"ח רלט, ח, ועי' יחו"ד ד, עמ' קכב-קכד). אבל למנהג אשכנזים וחלק מהספרדים, כל זמן שהולכים לישון לפני עמוד השחר – מברכים 'המפיל'.

אם אינך יודע את מנהגך, תשאל את אביך וסבך, או את אנשי הקהילה הזקנים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-04-19 02:18:23

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת קדושים – קדושת מדינת ישראל

אכתוב היום דברים ששמעתי מפי מו"ר הרב חיים דרוקמן שליט"א, ויהיו הדברים לרפואתו.

פרשת קדושים, פרשת קטנה, שמכילה מגוון עצום של מצוות, ספר החינוך מונה בה חמישים ואחת מצוות, בין אדם למקום ובין אדם לחבירו, בשדה ובבית המקדש, ועוד ועוד, מצוות שמתייחסות ומקיפות את כל מרחבי החיים.

והפרשה המופלאה הזאת נפתחת בקריאה מיוחדת למשה:

"דבר אל כל עדת בני ישראל, ואמרת אליהם קדושים תהיו, כי קדוש אני ה' אלוקיכם"

בדרך כלל הקריאה למשה היא בנוסח: "דבר אל בני ישראל", אך כאן יש מצווה לומר את הדברים לכל עדת בני ישראל ביחד, כפי שאמרו חז"ל: "מלמד שנאמרה פרשה זו בהקהל".

מדוע דווקא פרשה זו נאמרה בהקהל? – עונה על שאלה זו רש"י בכותבו:

"נאמרה פרשה זו בהקהל – שרוב גופי תורה תלויים בה"

אך לכאורה יש לשאול, דווקא בשל העובדה שזו פרשיה כל כך חשובה ראוי היה ללומדה בסדר הלימוד המתוקן ביותר, במשה מוסר תחילה לאהרן ואחר כך, לאלעזר ואיתמר ואז לזקנים ואז לעם ככל הסדר המופלא לש נתינת התורה.

מסביר האלשיך הקדוש:

"והוא כי להיותו יתברך בא להזהיר את האדם על חסידות וקדושה לקנות רוח ונשמה להדמות לבוראו יתברך, ראה והנה יש בני אדם גם בני איש תועים מדרך השכל, באומרם כי לא כל אדם ראוי לכך וזוכה לזה כי אם חד בדרא ותרי בדרא, ויתרשלו על ידי כן מלעלות בסולם השלמות בתורה ומצות והתנהג בחסידות.
אך לא כן הוא, כי אם שאין איש בישראל שלא ישיג אם ירצה לעלות בתורה וכשרון המעשה והתבודד בחסידות עד קדוש יאמר לו. על כן להורות זה צווה יתברך ואמר דבר אל כל עדת בני ישראל וכו' קדושים תהיו. כי הקהיל את כלם להורותם כי כל העדה מוכנים לכך".

פרשה זו נאמרה בהקהל, לומר לך כולם שייכים למדריגה זו של הקדושה, אין מי שלא יכול להגיע לכך אם ירצה, כל יהודי שייך למדריגת 'קדושים תהיו'.

הרב דרוקמן מוסיף עוד רובד בהבנה מדוע פרשה זו נאמרה בהקהל, ישנה תפיסה שאומרת שכדי להתקדש צריך לפרוש מן הציבור, תפיסה זו אומרת שמי שמחובר עם הציבור, ששותף בחיי הציבור לא יכול להגיע לקדושה, כדי להתקדש צריך להתבודד בהרים, במדבר או ביערות ורק כך ניתן להגיע לקדושה.

באה התורה ואומרת שהדברים אינם נכונים, להיפך, קדושה יכולה להופיע רק בהקהל, רק בציבור.

כפי שאמרו חז"ל:

"מניין שאין היחיד אומר קדושה, שנאמר: 'ונקדשתי בתוך בני ישראל' – כל דבר שבקדושה לא יהא פחות מעשרה"

קדושה יכולה להופיע רק בציבור, לכן שהרמב"ם פותח את הלכות קידוש ה', הוא כותב:

"כל בית ישראל מצווים על קידוש ה' הגדול הזה, שנאמר: 'ונקדשתי בתוך בני ישראל'"

לכן גם הפרשה עוסקת במגוון אדיר של מצוות, שמופיעות בכל תחומי החיים, מכיוון שזו האמירה היסודית של הפרשה שהקדושה נוגעת ושייכת לכל הציבור, לכל תחומי החיים ולכל הצדדים.

מתוך כך מובן שמדינת ישראל היא הופעת הקדושה העליונה ביותר, כי בכדי שתופיע הקדושה צריך חיבור לכל הכלל וכל צדדי החיים, ורק כך מתגלה הקדושה באופן מלא.

רק מציאות של מדינה פותחת אותנו לעסוק בכל תחומי החיים – בביטחון, בחקלאות, בחברה, ברווחה, בכלכלה, ביחסי החוץ ועוד, רק דרך מדינת ישראל מתגלה הקדושה הכללית.

אין עיוות גדול יותר, מהמחשבה שקדושה יכולה להתגלות, רק דרך יחידים או קבוצות מתבדלות, פרשת קדושים נאמרה בהקהל, כי הקב"ה בהקדמה שלו למתן תורה מציב את היעד שלנו:

"ומשה עלה אל האלוקים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל, אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על כנפי נשרים ואבא אתכם אליי, ועתה אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגולה מכל העמים כי לי כל הארץ, ואתם תהיו לי ממלכת כוהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל"

האמירה האלוקית היא לעם ישראל, והמטרה שיהיו ממלכת כוהנים וגוי קדוש, כלומר, הציווי הוא לא ליחיד או לקבוצה מסויימת אלא לאומה.

לכן כותב הרב קוק את דבריו הידועים והחשובים:

"מדינה זו היא מדינתנו, מדינת ישראל, יסוד כסא ד' בעולם"

אסיים בכך שאני כותב את הדברים ביום השואה, אין הסבר לשואה אין ביאור לזוועה הנוראה, אבל כפי שכותב המהר"ל:

"כל הוויה חדשה הוא הפסד הוויה הראשונה, ולפיכך הוא הגורם שיהיה העדר הוויה בעולם קודם שיתגלה המשיח, עד שיהיה כאן הפסד הוויה הראשונה, ואז יתחיל ההוויה מחדש. ולכך אמרו בפרק חלק: "אמר ליה רב נחמן לרב יצחק, מי שמיע לך אימת אתי בר נפלי? אמר ליה, מאן בר נפלי? אמר ליה משיח. משיח 'בר נפלי' קרית ליה?! אמר ליה: אין, דכתיב: 'ביום ההוא אקים את סוכת דוד הנופלת". אמר ליה, הכי אמר רבי יוחנן, דור שבן דוד בא, תלמידי חכמים מתמעטין, והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזירות קשות מתחדשות, עד שהראשונה פקודה ושניה ממהרת לבוא"

וכותב הרב בלייכר:

ע"פ דרכו של המהר"ל מתברר, שלפני הגאולה השלישית צריך להיות חורבן גדול לעם ישראל, כאילו אין לו הוויה כלל. הגלות צריכה להיות מוחלטת, כזו המדכאת עד עפר, כמו שאומר הגר"א,  שאנחנו בקבר והם כתולעים אוכלים את עצמותינו, דהיינו דיכוי מוחלט של עם ישראל. הולכת ונבנית כאן יצירה חדשה, ובניין חדש הנבנה מהיסוד. אומנם יצירה זו מתבססת על האומה של כל הדורות, אבל מבחינה ערכית הולכת ונוצרת פה הוויה מחודשת, עם ישראל חדש, יצירה אלוקית מחודשת. הנשמה של עם ישראל יורדת משמי שמי קדם, בגודל ובטוהר שמעולם לא נתגלה כמוהו, נזרקת שוב אל תוך הגוף של האומה הישראלית, אחרי שאלפיים שנה לא הייתה בגוף שלנו מאחר שנסתלקה לגבהי מרומים, ומעוררת את עם ישראל לחיים.

כמו שמבאר הרב אלישע וישלצקי זצ"ל את המדרש שאומר:

"יענך ה' ביום צרה" – משל למה הדבר דומה? לאב ובן שהיו מהלכין בדרך נתייגע הבן אמר לאביו: אבא, היכן היא המדינה? אמר לו: בני, סימן זה יהא בידך, אם ראית בית הקברות לפניך הרי המדינה קרובה לך. כך הנביא אומר לישראל: אם ראית הצרות שיכסו אתכם – מיד אתם נגאלים, שנאמר: "יענך ה' ביום צרה"

אומר הרב וישליצקי:

אם ראית בית קברות, אבל בקנה מידה לאומי שלא היה כדוגמתו, אז תתחיל לעכל שיש שלב חדש במגמת הופעת השכינה, יש הרבה בתי קברות לאורך ההיסטוריה היהודית, אבל אף לא אחד מהם עומד בהשוואה לבית הקברות האחרון

שאנו רואים את גודל החורבן והזוועה, זה מלמד אותנו על גודל הבניין והחשיבות העליונה של מדינת ישראל, ואת האחריות האדירה שלנו לקידוש ה' האדיר והגדול הזה.

יהי רצון שנזכה לעמוד בגודל האתגר, לגלות את קדושת הכלל.

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן