שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

כמה פרטים קטנים בנושא תפילה

שלום הרב, יש לי כמה פרטים קטנים בדיני תפילה שאף פעם לא התחוורו לי מה באמת הדרך הנכונה לעשות אותם. (אני אשכנזי מתפלל נוסח ספרד..) א. בואי בשלום – לאיזה כיוון מסתובבים (לכיוון מערב, אך האם זה משנה ימינה שמאלה וכן בחזרה), וכן מתי כורעים, לאיזה כיוון קודם וכיצד? ב. האם עומדים או יושבים בקטעים הבאים: נשמת כל חי, שיר של יום, אין כאלוקינו. ג. אם אני מגיע מאוחר לתפילה ונאלץ לדלג ולומר רק ברוך שאמר, אשרי וישתבח, האם רלוונטי אחרי התפילה להשלים קרבנות ופסוקי דזמרה (כל מה שדילגתי)? תודה מראש!

א. אם הסיבוב שווה, פונים דרך ימין. כלומר אם אתה לכיוון מערב וחוזר למזרח, הסיבוב שווה. אבל אם אתה לכיוון מערב וחוזר לדרום (במקום שארון הקדוש לכיוון דרום, כמו אצלנו בהר ברכה), אפשר לחזור דרך כיוון שמאל. הנוהגים לכרוע, נחלקו המנהגים כך שאתה יכול לעשות מה שאתה רוצה. היעב"ץ כתב בשם אביו החכם צבי שפונה לשמאלו תחילה כנגד ימין השכינה. ואילו בבא"ח שנה ב וירא ב ובכה"ח רסא, כח כתב שפונים לימין תחילה.

ב. כך אחד עושה מה שנוח לו. אפשר לשבת לכתחילה.

ג. יש שכתבו שטוב להשלים אחרי התפילה את המזמורים והקורבנות שהחסיר, אך אין בזה חובה, והמנהג הרווח להקל בזה, שכן הם נועדו כהכנה לתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-02 06:49:49

גניזה

בעבר נהגתי לחתוך את העמודים של דברי התורה שאני קורא מעיתון "בשבע" ולשים בגניזה, אבל בערב ראש השנה הזכרתי את הנושא בהתרה שלי, היות שהדבר דורש ממני יותר מדי זמן וקראתי את הפסק מהרב מלמד שלא צריכים לשים את אלה בגניזה. אחד מהחבורה בה עשיתי את ההתרה היה רב והוא אמר שהוא מסתפק עם ההתרה על זה טופס. מה דעת הרב ?

כפי שכתוב בדיני התרת נדרים שבפניני הלכה ימים נוראים פרק ה, מראש אין זה צריך התרה לזה, שכן בראש השנה ובכל נדרי לפני שהתחלת את העניין הזה מן הסתם אמרת שכל מה שתעשה יהיה בלי נדר, כך שמראש אין זה נחשב נדר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

התרת נדרים

כה. נוהגים להתיר נדרים בערב ראש השנה, כדי להיכנס לראש השנה נקיים מהעוון החמור של נדרים. ויש נוהגים להתיר נדרים גם בערב יום הכיפורים. גם אמירת 'כל נדרי' בפתיחת יום הכיפורים נועדה למטרה זו.

כו. התרה זו מועילה לנדרים שאדם שכח שנדר, או למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים בלא לציין שמקיימם בלי נדר, או למצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר". אבל נדר שאדם זוכר שנדר, אין מתירים בלא שיפרט אותו בפני שלושה דיינים שיתירו לו את הנדר על ידי פתח וחרטה.

מודעה לביטול הנדרים לעתיד

כט. אמרו חכמים: "הרוצה שלא יתקיימו נדריו כל השנה, יעמוד בראש השנה ויאמר – כל נדר שאני עתיד לידור יהא בטל". מעיקר הדין ניתן לומר את 'מסירת המודעה' הזו בקול לעצמו, אך נכון לומר אותה בפני שלושה. לכן נוהגים לאומרה יחד עם התרת הנדרים, גם בערב ראש השנה וגם ב'כל נדרי' באמירת: "מיום כיפורים זה ועד יום כיפורים הבא עלינו לטובה". נשים שלא מגיעות ל'כל נדרי', נכון שיאמרו את מסירת המודעה בקול לעצמן.

ל. נוהגים שלא לסמוך על מודעה זו לנדרים ממש, אלא רק למנהגים טובים שנהג שלוש פעמים ולא אמר "בלי נדר", או לצדקה ומצוות שקיבל על עצמו ולא אמר "בלי נדר" (כמובא בסעיף כו)

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-01 19:28:20

ברכת כהנים

אני כהן, ושאלתי היא אם נטלו לי הלויים ידיים בשחרית ושרוכי הנעלים שלי פתוחים, מדוע ליטול שוב ידיים לברכת כהנים במוסף, האם לא עדיף שאשאר בבית הכנסת ואענה אמן בחזרת הש"ץ, האם חייבים ליטול ידיים שוב. תודה, שתזכו למצוות

טעם הנטילה אינו רק משום נקיות אלא גם משום תוספת מעלה לקראת הברכה החשובה. לכן נוטלים גם לפני מוסף למרות שזה לפעמים בא על חשבון עניית אמן לחזרת השץ.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-31 06:54:08

כשרות

שלום הרב. יש לי שאלה, חברה של אישתי מהעבודה ששומרת בבית על מטבח כשר, והיא צמחונית, לא מכינה בשר בבית. במקור מבית דתי, אז היא מכירה את הכללים. היא רוצה להכין לאשתי עוגה ליומולדת. העניין היחיד, שהיא מבשלת גם בשבת (באופן כללי, לא את העוגה). האם זה בעייתי או שאפשר לאכול את העוגה?

אמנם לדעת רבים כלים שאדם בישל בהם בשבת, נאסרו עליו לעולם עד שיכשירם, ואמנם מן הסתם הכלים שלה גם לא טבולים, אבל אפשר להקל אם תכין את העוגה בתבנית חד פעמית (לא עוגה עם פירות, כדי שלא תהיה בעיה של קניה במקום שלא הפרישו תרו"מ).

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-30 10:02:13

יש לך שאלה?

היום הזה – לפרשת כי תבוא

בפרשתנו מספרת התורה על הברית שכורת ה' עם ישראל, וכך אומרת התורה:

"הַיּוֹם הַזֶּה ה' אֱלֹהֶיךָ מְצַוְּךָ לַעֲשׂוֹת אֶת הַחֻקִּים הָאֵלֶּה וְאֶת הַמִּשְׁפָּטִים וְשָׁמַרְתָּ וְעָשִׂיתָ אוֹתָם בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ, אֶת ה' הֶאֱמַרְתָּ הַיּוֹם לִהְיוֹת לְךָ לֵאלֹהִים וְלָלֶכֶת בִּדְרָכָיו וְלִשְׁמֹר חֻקָּיו וּמִצְו‍ֹתָיו וּמִשְׁפָּטָיו וְלִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ, וַה' הֶאֱמִירְךָ הַיּוֹם לִהְיוֹת לוֹ לְעַם סְגֻלָּה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָךְ וְלִשְׁמֹר כָּל מִצְו‍ֹתָיו, וּלְתִתְּךָ עֶלְיוֹן עַל כָּל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר עָשָׂה לִתְהִלָּה וּלְשֵׁם וּלְתִפְאָרֶת וְלִהְיֹתְךָ עַם קָדֹשׁ לַה' אֱלֹהֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר"

ויש להתבונן בכמה וכמה עניינים:

  1. מה הכוונה 'היום הזה', מתי הוא זמן כריתת הברית? הפרשייה מופיעה מיד אחרי מקרא ביכורים, אבל זו פרשיה בפני עצמה, ומתי נכרתת ברית זו?
  2. מה פירוש הביטוי 'האמרת', 'האמירך', שהוא כפי שכותב רש"י ביטוי ייחודי בתורה?
  3. מהצד שלנו, חוץ מהביטוי האמרת, ברור מה חלקנו – לקבל על עצמנו את ה' כמלך, ללכת בדרכי ה' ולשמור את מצוותיו בכל ליבנו ונפשנו ולשמוע לקול ה'. אך בצד של הקב"ה לא ברור מה ההתחייבות – להיות לו לעם סגולה – מה הכוונה? לשמור כל מצוותיו – זה החלק שלנו ולא של הקב"ה? וגם להיות עם קדוש לה' אלוקיך – זה דבר שאנו צריכים לעשות ולא הוא.

כדי לא להאריך מדי נענה רק על השאלה הראשונה, ואי"ה ויזכנו בשנה הבאה ננסה להשלים את שאר השאלות.

מהו 'היום הזה'?

רש"י מבאר: 'היום הזה ה' אלוקיך מצווך – בכל יום יהיו בעיניך חדשים, כאלו בו ביום נצטווית עליהם', כלומר, לשיטת רש"י היום הזה, הוא כל יום ויום. כל יום הקב"ה כורת איתנו ברית מחדש, כל יום יש הזדמנות להיכנס לברית עם הקב"ה, וכל יום האדם והעם נדרשים לבחור מחדש ולהיות שייך לברית האלוקית.

הקב"ה דורש מעם ישראל לחוש יום יום את הזכות והחסד שיש להם להיות שייכים לקב"ה, להיות מחוברים לדבר ה', להיות האומה שנושאת בעצם קיומה שם שמיים.

הרמב"ן מבאר: "היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות – הנה השלים משה לבאר את התורה ולחדש כל המצות אשר צווה אותו השם לחדש להם, ולכך אמר היום הזה ה' אלוקיך מצווך לעשות את החוקים האלה ואת המשפטים, כי כבר השלמתי לך הכול", כלומר, לשיטת הרמב"ן הברית היא רק אחרי שנאמרה כל התורה כולה. הברית האלוקית עם ישראל היא על התורה כולה – רק שמירת כל התורה כולה תייצג באופן שלם את הופעת הקב"ה בעולם, רק תורת ה' תמימה היא המשיבת נפש, שלימות התורה היא המרוממת את כל המציאות. זהו עקרון יסוד חשוב מאד, ספר תורה שחסרה בו אות אחת הוא פסול.

האור החיים הקדוש מבאר: "ונראה שכונת הכתוב היא על זה הדרך לפי שכל התורה צווה אותה ה' בהר סיני בין דברים שיש בהם קום עשה באותו זמן בין דברים שאינם בקום עשה אלא לאחר זמן כאותם האמורים בפרשה זאת, בכורים ומעשרות שאינם נוהגים אלא בארץ, וצווה ה' אותם הגם שלא היה זמנם מטעם כדי ללמוד אותם ולקבל שכר על קבלתם, ואמר להם משה כי הן היום מצוה אותם לעשות החוקים האלה שהם בכורים ומעשרות שעד היום נצטווו ללמוד דיניהם לבד והיום הזה מצוה אותם לעשות כי הגיעו לארץ, ותיבת היום לאו דווקא אלא זכר זמן המוכן בשם היום הזה", כלומר, לשיטת האור החיים היום הזה הוא יום ההתחייבות שלהם במצוות התלויות בארץ, שזה אחרי ירושת הארץ וחלוקתה לשבטים – זהו יום הברית, כי אי אפשר לשמור את התורה אלא בשלימות הארץ ויישובה. הברית האלוקית עם ישראל יכולה להיות רק בארץ ישראל, הופעת דבר ה' בעולם באופן שלם יכול להתקיים ולהופיע רק בישראל.

כמו שכותב הרב באדר היקר:

"…מההרגשה הגדולה של המוסר האדיר, הנחמד והנעים, הנמצא בעומק המצות המעשיות כולן, שבאמת עיקר תעודתן הוא בארץ ישראל ובזמן התחיה הלאומית הגמורה, אבל כמה כדאי הוא התכלית הנעלה הזה לרדוף אחריו ברגש מלא עז ד' של עבודת דור דורים, 'אף על פי שאני מגלה אתכם מן הארץ לחוץ לארץ, היו מצויינים במצוות, ש'כשאתם חוזרים לא יהיו לכם חדשים, … שירמיהו אמר הציבי לך ציונים אלו המצוות שישראל מצויינים בהם".

אחרי ההתבוננות בדברי המפרשים השונים, יש להעיר הערה כללית: בענייני אמונה אין צורך להפוך את הדברים למחלוקת, יש כאן צדדים שונים של אותו העניין – הברית האלוקית, איננה עניין היסטורי אלא היא דבר חי שמתחדש יום יום, כי הם חיינו ואורך ימינו, והברית החיה הזאת יכולה להתקיים באופן שלם רק בשלימות התורה והארץ, כגוף חי שכל חיתוך בו, פוגע בחיוניותו.

יהי רצון שנזכה לחיות יום יום את הברית האלוקית, להיות מחוברים לכל מרחבי התורה והארץ.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן