שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכות ועוד

שלום 1. ראיתי שיש פוסקים שכניסה לשירותים בבית מהווה הפסק בברכה ראשונה בדברים שברכתם האחרונה בורא נפשות. לא ראיתי התייחסות לכך בפניני הלכה. מה דעת הרב? 2. בעניין מעבר בין 2 נשים, מה דעת הרב? (תוקף האיסור, מצבים שמותר וכ'ו)

  1. אינו הפסק. אם הרב היה סובר כך, ודאי היה מביא זאת. הכלל הוא כפי המובא בפניני הלכה.
    מתוך ספר הקיצור הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
    שינוי מקום
    יט. האוכל או שותה בתוך ביתו דבר שברכתו האחרונה 'בורא נפשות', ויצא לרחוב או לבית אחר, אם רוצה להמשיך לאכול או לשתות, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אבל אם יצא למרפסת ביתו או לחצרו הפרטית או לחדר המדרגות, לא צריך לברך שוב, כיוון שהם טפלים לביתו. ואם רגיל לפעמים לצאת אליהם בזמן אכילתו, רשאי לעשות כן לכתחילה.

2. אין בזה איסור.
הבעיה שגבר יעבור בין שתי נשים היא משום כשפים (גמ´ בפסחים), וכיום אין הנשים שלנו עסוקות בכשפים ב"ה.
אמנם בזוהר כתוב שיש בזה בעיה אחרת, אך איננו פוסקים הלכות מחייבות על פי הזוהר אלא רק המלצות. לכן אם אפשר בקלות לא לעבור ביניהן, נכון להחמיר.
גם לאישה נכון שלא תעבור בין שני גברים כאשר אפשר בקלות לעקוף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-22 23:54:07

פירוק סוכה האם גם זה נחשב עוסק במצווה?

שלום לכבוד הרב, יש לי שאלה, בתום חג הסוכות פירקתי את הסוכה. זו לא משימה של מה בכך, יש להוריד את הסכך, והקישוטים ולקפל את הבד ולפרק את העץ. עבודה של כמה שעות. עכשיו בהתחשב בעובדה שגם לקפל תפילין יש סגולה לאריכות ימים, ויש אף הלכה להוריד אותה בדרך בה הנחנו אותם בתחילה, וההלכה באה ומסבירה לנו שיש דרך לסיים את המצווה והרבה נכתב על הורדת התפילין, כמה שחכמים היה להם קשה להיפרד מהם והיו כאלה שהסירו אותם ביד אחת כדי להראות על קושי מפרידתם, איך הדברים הללו עולים בקנה אחד עם הסוגייה של פירוק סוכה? האם בפירוק סוכה יש גם שכר מצווה? צורכי הרבים, הרי לבנות זו מצווה ולפרק? זה כמו דין של לקפל תפילין ? אנשים מזיעים בפירוק סוכה, זו זיעה של מצווה או של עבודת השם. אודה למענה.

בכך שאדם מראה שקשה לו להוריד את התפילין, ניכרת אהבתו לה' ואהבתו למצוותיו, ועל כך השכר. בוודאי שכן הדבר בכל המצוות, אלא שבפירוק הסוכה אין אפשרות להדריך לפרק ביד שמאל ואין עניין להשאירה יותר מימי החג, לכן מה שנותר זה מה שקורה בלב של המפרק, ועל זה השכר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 23:02:42

לגבי צואה בפי הטבעת

יש לי שאלה לגבי ההלכות השייכים לדברים שבקדושה (תפילה וכד׳). לגבי העניין של הניקיון בשירותים, כלומר – חוץ מכבודכם – על "צואה בפי הטבעת" (שו"ע או"ח עו, ה). מה גדר הנקיון?

המינימום הוא קינוח חיצוני עם דחיקה קטנה. אם אפשר עדיף בממחטה לחה, תלוי ברמת הלכלוך. כפי הנראה כיום שאנו מקפידים יותר על נקיון ויש לנו אמצעים קלים כדי לנקות טוב, כך נכון לעשות, אך אין זה מעכב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 12:48:01

כשרות

האם צריך להכשיר מכסה סיר רותח שהנחתי בטעות על הכיריים? הייתי רוצה ללכת לפי הדעה המחמירה.

אין צורך להכשיר, שכן החצובות השחורות כשרות כל השנה אלא אם כן היה מקרה מיוחד, זאת משום שאש הגז שורפת ומכשירה אותם כל הזמן. מה שכמשירים לפסח זאת חומרה כפי שנוהגים לגבי הרבה דברים בפסח. וגם אם היה מקום להחמיר ולומר שהחצובות לא כשרות, במקרה הנכחי אין צורך להכשיר, שכן כלל הוא בהלכות בליעה, שהעברת טעמים נוצרת רק על ידי מאכל או נוזל, אבל כלי רותח שנגע בכלי רותח אחר – אין העברת טעמים ביניהם.

כל זה מבואר בפניני הלכה, וגם הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-20 16:24:53

יש לך שאלה?

להתחבר לשורש ולבנות את הבית – דבר תורה לפרשת דברים וט' באב

משה רבנו מתחיל את נאומו הגדול, בקריאה הגדולה לארץ ישראל:

"ה' אֱלֹקֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה, פְּנוּ וּסְעוּ לָכֶם וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר פְּרָת, רְאֵה נָתַתִּי לִפְנֵיכֶם אֶת הָאָרֶץ בֹּאוּ וּרְשׁוּ אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵיכֶם לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם וּלְזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם"

ונתבונן בדבריו המופלאים של האלשיך, בפירושו לפסוקים אלו:

"ה' אלוקינו דבר אלינו כו'. לומר, ראו נא איך היה רצונו יתברך למהר ביאתנו אל הארץ, כי הלא ה' למה שהוא אלוקינו כו' פנו וסעו ובאו הר האמורי כו'. והוא, כי הנה ידענו מרבותינו ז"ל (כתובות קי ב), כי ישראל הדר בחוצה לארץ דומה כמי שאין לו אלוה. ובזה נבוא אל העניין. והוא, כי אמר כי ה' למה שהוא אלהינו, וישראל הדר בחוצה לארץ דומה כו', על כן למה שיצדק בעצם היותו אלהינו דבר אלינו וכו' לבא מיד אל הר האמורי, להתחיל משם לרשת ארץ, שנהיה הארץ אשר נכון יהיה בו שם אלהותו עלינו"

הקב"ה רוצה להיות אלוקינו, רוצה שתתגלה מלכותו עלינו, והדרך לעשות זאת היא להגיע לארץ, כי רק כאן חיינו יכולים להיות מותאמים לרצון האלוקי – כאן גם החומר וגם הרוח מתחברים יחד לקידוש שם שמיים בעולם.

"ואומרו לאמר הוא על דרך מאמרם ז"ל (ספרי כו) על פסוק ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר (דברים ב ו), שהוא כדי שיאמר לו יתברך תשובה, שאמר איני זז מכאן עד שתשיב תשובה. ועל דרך זה יאמר פה, מה שה' דבר אלינו היה כדי לאמר. שהוא, כדי לאמר ישראל תשובה על אומרו יתברך שילכו לרשת ארץ, למען יגלו לבם אם יאמרו כן נעשה. או ימאנו, כי ימאסו בארץ חמדה, ומה עשה הוא יתברך כל התואנות שהיה אפשר להם להתאנות, קיצץ אותם מעתה…כי היה אפשר יאמרו כי מה יהיה להם בארץ ישראל שאין להם בחורב, כי הלא שם ניתנה תורה. וגם ששם היה עוון העגל, כבר שם נתקן ונבנה המשכן אחר לוחות שניות, ועשו ישראל דגלים כמלאכי השרת מחנות מחנות. ושם ה' הולך לפניהם וענני כבוד ומן ובאר, שהיה להם מעין עולם הבא, שאפילו האומות היו אומרים אלוהות הם אלו, כמו שאמרו ז"ל (עיין במדבר רבה ב ג). ושפע הנותן שם התורה לא ימיש מההר ההוא, וטוב לנו פה מבמקום אחר… "

השאלה הגדולה ששואלים ישראל, מדוע שנלך מהר סיני, מקום נתינת התורה? כאן מקום ההתגלות הגדולה ביותר, מדוע שנעזבנו?

"על כן לבל יאמרו כדברים האלה, הקדים ואמר, רב לכם שבת כו' פנו כו'. לומר, הן אמת ידעתי כי רב ודבר גדול יש לכם על ידי שבת בהר הזה, כי הוא מקום שנתנה בו תורה זה פעמים, וגם פה שכינה מרחפת עליכם כעל ארבע מחנות שכינה.

אך דעו לכם כי גדולה מזו תהיה לכם בארץ, כי עתה אתם רחוקים משורשיכם. ועתה פנו וסעו לכם ובאו כו'…כי למה ששורש נפש כל חי דבקה בשכינה אשר היא למעלה כנגד ארץ ישראל. ועל כן בהיות איש הישראלי בחוץ לארץ הוא נפרד משרשו, אך בבואו אל הארץ רוחו בקרבו תקרב אל שורשו. נמצא, כי בלכתו ארצה כנען הוא כהולך ומתקרב אל עצמו ושורשו ועיקרו, מה שאין כן עודנו בחוץ לארץ שהוא כנפרד קצתו מקצתו. ועל כן אמר הוא יתברך לאברהם לך לך, לומר, אל עצמך לך, והתקרב אל עיקרך, כי פה הוא כאילו אתה רחוק ממך כמפורש אצלנו במקומו. וזה הדבר רצה הוא יתברך לומר פה, באומרו רב לכם פנו וסעו לכם. כלומר, לכם אל עצמכם אתם נוסעים והולכים, כי שם שרשיכם. ועל כן לא אמר ולכו כי אם ובאו, כמי שבא אל ביתו ועיקרו, כי לביאה תתייחס ולא להליכה. ושיעור הכתוב פנו וסעו, שתהיה פנייתכם ונסיעתכם אל היות פונים ונוסעים אל עצמיכם ולכם, שהוא לידבק אל שרשיכם".

ארץ ישראל היא מקומנו, ורק בה אנו יכולים להיות מחוברים לשורשנו. החיבור לשורש, הוא החיבור לחיים השלמים, רק פה כל כוחות החיים שלנו יכולים לפעול בהרמוניה לרומם את העולם לקדושה. בכל מקום אחר, כמילותיו הנפלאות של האלשיך, אנו מפורדים וחצויים בתוכנו, מחשבתנו רוצה קדושה אך ידינו עוסקות בחומר ובחול, ובארץ ישראל גם החומריות והארציות קדושה ולכן האדם מחובר ומאוחד.

כפי שאמר הרב קוק:

"אִי אֶפְשָׁר לָאָדָם מִיִּשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיֶה מָסוּר וְנֶאֱמָן לְמַחְשְׁבוֹתָיו, הֶגְיוֹנוֹתָיו, רַעֲיוֹנוֹתָיו וְדִמְיוֹנוֹתָיו, בְּחוּץ לָאָרֶץ, כִּתְכוּנַת הַנֶּאֱמָנוּת הַזֹּאת בְּאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל."

פנו וסעו לכם, רק בארץ ישראל אתם יכולים להיות אתם עצמכם ממש. בהר סיני יש הדרכות אלוקיות, אבל לחיות את עצמכם, להיות שלמים עם עצמכם, זה רק בארץ ישראל.

הקב"ה קורא לנו, בואו הביתה, לא לכו, אלא בואו, כי זה הבית שלכם, שהאדם נמצא במקומו, הוא יכול לחיות בעוצמה ובזרימה, לחבר את כל כוחות חייו, כי הוא בבית.

זכינו ובדורנו הגענו הביתה, אבל צריך לבנות את הבית – לא די שהגענו הביתה, כאן בביתנו צריכים לעורר את כל כוחות החיים לבנות את הבית, לגלות את כל כוחות החיים שלנו, ולבנות את הבית הגדול והקדוש ששם ה' נקרא עליו.

כי רק כשנבנה את הבית נהיה כולנו בבית, רק כשהשכינה תתגלה ותופיע עלינו, אז נוכל כולנו לגלות נשמתנו, את שורשנו, ולפעול בכוחות עצומים להופעת החיים השלמים בארץ ובעולם כולו.

כולנו נשב ונבכה במוצ"ש על חורבן הבית, כי אנחנו כל כך רוצים להגיע הביתה אל שורשנו, אל מקומנו. הקב"ה זיכה אותנו להיות בדור שבו כל יהודי שרוצה יכול להיות בארצו, להיות מחובר לשורשו, ודווקא זכות עצומה ונשגבה זו היא שמעוררת אותנו יותר – לרצות לא רק להיות במקומנו, אלא גם לבנות את ביתנו, את לב האומה, המקדש, וצמוד אליו את לשכת הגזית, בה יושבים הסנהדרין, שיורו לנו את המשפט והצדק שלנו, המתאים לנו. ומשם תקום גם מלכות שמביעה את הערכים והאידאלים שלנו. כאשר אנו כאן בבית שלנו, אנו מרגישים שזה יכול לקרות, אנו חשים שיש לנו את העוצמות והכוחות לפעול שזה יקרה, ודווקא הבכי והצער על מה שאיננו נותן לנו כוח אדיר, דחיפה עצומה – לקום ולפעול!

יהי רצון שמתוך החזרה הביתה, לשורשנו, נזכה לבנות את כל הקומות וכל הצדדים בביתנו!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן