שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכות

מילקשייק עם תמרים ברכה ראשונה שהכל ברכה אחרונה מברכים גם על העץ?(היו יותר מכזית תמרים) אשמח להסבר ולמקורות

אם ברכה ראשונה היתה שהכל, זה אומר שלפי כללי עיקר וטפל החלטת ששאר המרכיבים עיקר והתמרים טפל, אז גם ברכה אחרונה מברכים על העיקר ופוטרים את הטפל.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-04-14 07:05:32

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

ברכה או קללה? לפרשת שופטים וחודש אלול

במאמר הקודם כתבנו על הדגש שמדגישה התורה את הזמן העכשווי 'היום', והבטחנו כי נכתוב על הקיצוניות המוצגת בשני הקצוות החריפים המוזכרים בפרשת ראה 'ברכה וקללה'. עניין זה מופיע גם בפרשתנו באומרה כי לצורך ירושת הארץ לא די לשפוט בצדק ולא לעוות את המשפט כפי שכתוב: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן-לְךָ בְּכָל-שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת-הָעָם מִשְׁפַּט-צֶדֶק: לֹא-תַטֶּה מִשְׁפָּט לֹא תַכִּיר פָּנִים וְלֹא-תִקַּח שֹׁחַד כִּי הַשֹּׁחַד יְעַוֵּר עֵינֵי חֲכָמִים וִיסַלֵּף דִּבְרֵי צַדִּיקִים", אלא צריך להיות קיצוניים לרדוף אחר הצדק באופן אקטיבי ואינטנסיבי – "צֶדֶק צֶדֶק תִּרְדֹּף לְמַעַן תִּחְיֶה וְיָרַשְׁתָּ אֶת-הָאָרֶץ אֲשֶׁר-ה' אֱלֹקיךָ נֹתֵן לָךְ".

וכך כותב את הדברים הספורנו:

"רְאֵה' – הַבִּיטָה וּרְאֵה שֶׁלּא יִהְיֶה עִנְיָנְךָ עַל אפֶן בֵּינונִי כְּמו שֶׁהוּא הַמִּנְהָג בִּשְׁאָר הָאֻמּות, כִּי אָמְנָם 'אָנכִי נתֵן לִפְנֵיכֶם הַיּום בְּרָכָה וּקְלָלָה', וְהֵם שְׁנֵי הַקְּצָוות. כִּי הַבְּרָכָה הִיא הַצְלָחָה יותֵר מִן הַמַּסְפִּיק, עַל הַצַּד הַיּותֵר טוב, וְהַקְּלָלָה הִיא מְאֵרָה מַחְסֶרֶת שֶׁלּא יֻשַּׂג הַמַּסְפִּיק, וּשְׁנֵיהֶם 'לִפְנֵיכֶם' לְהַשִּׂיג כְּפִי מַה שֶּׁתִּבְחֲרוּ".

זה אומר שמה שנדרש מכל אחד ואחד מאיתנו הוא לשאוף כל יום ויום לעלות, כל הזמן להתקדם. בעם ישראל אין את האפשרות, את ה'פריבילגיה', להיות בינוני.

הדרך להינצל מירידה – עליה

לעם ישראל, וממילא כל פרט ופרט מתוכו, יש לו תפקיד ענק- חיבור שמיים וארץ, גוף ונשמה, חומריות עם רוחניות- זהו תפקיד גדול ונורא שדורש התגייסות מלאה בכל הכוחות. יתר על כן, העולם והמציאות דוחפים האדם למטה וכדי להתגבר על כך צריך כל הזמן לחתור למעלה, כדברי הגר"א הידועים על הפסוק "אורח חיים למעלה למשכיל, למען סור משאול מטה" כי 'אורח חיים'- הינה הדרך המובילה לחיים אמיתיים, היא הדרך המובילה את האדם למעלה, להתקדמות מתמדת, להתעלות, להשתפר ולתקן ללא הפסק, זו דרכו של המשכיל, הנבון והחכם. 'למען סור משאול מטה', הכוונה היא כי הדרך העולה למעלה, דרך השיפור המתמיד, היא הדרך היחידה להינצל מירידה למטה, למוות לאבדון, "האדם נקרא הולך, שצריך לילך תמיד מדרגה לדרגה, ואם לא יעלה למעלה – ירד מטה מטה, חס ושלום, כי אי אפשר שיעמוד בדרגה אחת…"

השבוע נכנסנו לחודש אלול וזהו בדיוק המקום להתבונן מהם הפסגות הבאות שכל אחד מאיתנו מתכנן לכבוש השנה, לאן הוא רוצה להתעלות, באיזה אופן יצליח להתקרב השנה לקב"ה, להגביר בכמות ואיכות את לימוד התורה, להעמיק את הזוגיות, לשפר את החינוך ילדיו, לקיים את מצוות ה' באופן שלם ומהודר יותר וכו' וכו'.

יהי רצון שכל מחשבותינו ורצונותינו יתגשמו ולמעלה מכך.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן