Search
לוגו ישיבת הר ברכה
Search
Close this search box.


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

בין חמה לצל

שלום הרב, לפי מו"ר הרב מלמד, האם יש לחשוש בימינו לדין של לא לעמוד בין חמה לצל בשלושת השבועות ?

אם היתה בזה בעיה זה היה כתוב בפנה"ל כשרות בפרק לו העוסק בסכנות. עיי"ש שאין צורך לחשוש לכל הדברים הללו, וכמנהג העולם שלא לחשוש לעניין זה כלל. ובאמת גם לחוששים, כמעט ואין זה מעשי – 1. מדובר דווקא על הליכה בשביל שהוא בין חמה לצל. כמו כן כתב ערוך השולחן שעניין זה מתייחס רק להליכה מחוץ לישוב ולא בתוך העיר, וכפי שכתב הא"א (בסי' הנ"ל) שדברי המחבר אינם שייכים במקום שמצוייים אנשים ובמקום ישוב, והוסיף שנראה שהוא הדין לעיבורה של עיר. וכן דעת החזו"א (דינים והנהגות כ' ה').

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 15:46:23

1. הכשרת כלי 2. חרקים בכרובית

שלום וברכה, 1. בטעות כיסיתי סיר בשרי עם מכסה פרווה מזכוכית שמסביבו פס סיליקון שחור. איך הופכים את המכסה שוב לפרווה. 2. קראתי בכשרות ב' על כרובית וברוקולי, אם הבנתי נכון, מספיק בדרך האמצע לפרק אותה לחלקים ולהשרות במי סבון ואז לבשל? ככה גם עלים ירוקים? גם שומר שנגוע יותר?

  1. אם לא היה מאכל בשרי רותח בסיר בשעת הכיסוי, המכסה נשאר פרווה. אם היה מאכל בשרי רותח בסיר, צריך להכניס את המכסה כמה שניות לתוך סיר יותר גדול עם מים מבעבעים מרתיחה. לא משנה איזה סיר – בשרי או חלבי או פרווה, העיקר שיהיה נקי.
  2. עלים ירוקים כמו חסה וכרוב וכן שומר דינם יותר קל מכרובית וברוקולי, שהרי אפשר לנקות אותם לגמרי לאחר שרייה במי סבון.

לנוחותך אביא לך את הדינים הנוגעים לשאלתך מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

מאכלים שלא ניתן לנקות כראוי

כ. בכרובית, ברוקולי וקלחי תירס אין אפשרות להוציא בהשרייה ושטיפה את כל השרצים הזעירים, הואיל וזרם המים אינו מגיע בעוצמה למקומות שהם נחבאים בהם. לכן המחמירים צורכים רק גידולים שגודלו בתנאים מיוחדים שלא מתפתחים בהם שרצים. והנוהגים על פי עיקר הדין מסתפקים בשטיפה טובה, שאין לחשוש לשרצים זעירים שאדם אינו רואה. ונכון ללכת לפי דרך האמצע ולהשרותם במים עם חומר ממוסס למשך כארבע דקות, ולשוטפם היטב.

כא. עלי בצל ירוק וכרתי (כרישה-לוף): למחמירים יש לקנות גידול מיוחד, או לחתוך כל עלה לשניים, להשרותו במים עם סבון ולשוטפו תוך שפשופו לכל אורכו. לפי עיקר הדין לא צריך לחותכו, אלא לשוטפו כמו שהוא. ונכון לחתוך כשלושה ס"מ ממקום החיבור שבין הבצל לעלה ולזורקו, שבאזור זה החשש לשרצים גדול יותר, ואת שאר העלים להשרות כמו שהם במים עם חומר ממוסס ולשטוף.

כב. תות שדה: למחמירים ניתן לאכול תותי שדה מגידול רגיל רק אם מקלפים את קליפתם, או משרים אותם במים עם חומר ממוסס, ושוטפים תוך הברשה יסודית של הקליפה. לפי עיקר הדין מותר לאכול תות שדה כדרכו. ונכון יותר לחתוך את מקום החיבור של התות לענף, להשרות במים עם חומר ממוסס ולשטוף היטב. כך יש לעשות גם בפטל ובתות עץ.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:29:19

אירוע לכבוד עבודי חברה בסינמה שלושת השבועות

שאלתי אתמול, לגבי אירוע עובדי חברה שנעשה בסינמה סיטי בשלושת השבועות. נשאלתי בתגובה מה יכלול הערב. הערב יכלול שיחות עם העובדים, סרט ואוכל. האם אפשרי ללכת בשלושת השבועות?

מכיוון שלא מדובר על מופע סטנדאפ או משהו כזה, ויש צורך שתהיי שם, אפשר ללכת גם אם זה יוצא בתשעת הימים. לגבי הסרט, כדאי לבדוק מראש שאין שם קטעים שלא ראוי לאדם דתי לראות. אם הוא לא ראוי, אז תלכי לשאר הערב חוץ מהסרט.

אביא לך את הדינים הרלווניים בקיצור כפי שהם מופיעים בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא זה עתה לאור (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/)

בילוי ונופש בשלושת השבועות

ב. עד סוף חודש תמוז מותר לטייל ולנפוש במלון וללכת לבריכה. אבל טיול שיש בו משתתפים רבים, לכתחילה אם אפשר עדיף שלא לקיימו בימים אלו, כי יש בו שמחה יתרה.

ומשנכנס אב, יש להימנע מטיולים ובילויים שעיקרם לתענוג ושמחה, אמנם מותר לצאת לטיול או לנופש שנועדו בעיקר לצורך לימודי או בריאותי. וכן מי שמסיבות בריאותיות הורו לו לשחות, מותר לשחות בתשעת הימים. ומי ששוחה כחלק מאורח חיים בריא, או מי שנמצא באמצע לימוד שחייה, נכון שיעשה הפסקה בשבוע שחל בו תשעה באב.

שמחה של רשות

ג. בכל שלושת השבועות אסור לנגן ולשמוע כלי נגינה, ואסור לערוך אירועים שיש בהם שמחה יתרה. לפיכך אסור להשתתף במסיבות, ערבי שירה וחוגי ריקוד. וכן אסור להשתתף בקונצרט אפילו שמנגנים בו מוזיקה עצובה.

ד. כאשר מקיימים אירוע תרבותי, מותר להשמיע בו נגינה עצובה לזכר ירושלים אפילו בתשעת הימים. וכן מותר ללמוד נגינה עד שבוע שחל בו תשעה באב, הואיל ואין בזה שמחה, וטוב שילמדו ניגונים עצובים. וכן מותר לקיים חוג אירובי עד סוף חודש תמוז, מפני שעיקרו לצורך התעמלות, וישתדלו להתאים מוזיקה שאינה שמחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-24 07:11:36

כשרות גג רפרפת בפרגולה לסוכה

האם גג רפרפת חשמלי עם שלבים מאלומיניום שיכולים להיות נצבים ואז חמתה מרובה מצילתה ובחלק אחר של הזמן השלבים שוכבים ואז הגג אטום, האם פרגולה כזאת יכולה להיות כשרה עם שלבים נצבים וסכך כשר

כן. רק צריך לשים לב ששמים כמות של סכך כזו שגם ללא השלבים הוא עושה צל מרובה מהחמה, באופן שלא מתחשבים בסכך שנמצא בדיוק על השלבים עצמם, שהרי הוא לא עושה צל.

דין זה מבואר במשנה ברורה תרכו, יז. וכן בספר מקראי קודש הררי ה, מה הערה קכד.

בנוסף לכך, לכתחילה טוב לשים בין הפרגולה לבין הסכך – קורות עץ שעליהם הסכך נשען, מדין 'מעמיד', כפי שמובא בפניני הלכה סוכות, ובספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/): "מותר לכתחילה להשעין את הסכך על כותל אבנים, אבל טוב שלא להשעינו על דבר שפסול לסכך, כגון ברזל, פלסטיק או קרשים שמקבלים טומאה. לפיכך, מי שמסגרת סוכתו מברזל, טוב שיניח על הברזל קורות עץ, ועליהן ישעין את הסכך."

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-23 10:59:41

שלושת השבועות

שלום כבוד הרב, רציתי לשאול בקשר לשירים בשלושת השבועות אני קראתי מה שהרב כתב לעניין שירים אבל לא הבנתי כ"כ מה זה שירים סתמיים כל שיר שומעים היום הוא שיר סתמי? גם אם יש בוא קצב?

יש שירים עצובים, יש שירים סתמיים – לא שמחים ולא עצובים, ויש שירים שמחים. עד תשעת הימים אסור רק שמחים. אביא לך את הדברים כפי שהם כתובים בספר הקיצור לפניני הלכה (https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/):

ה. מותר לשמוע שירים שאינם שמחים דרך מכשירים אלקטרוניים ביתיים עד סוף חודש תמוז, מפני שאין בשמיעה כזו חגיגיות כשאינה בקול רם. ומראש חודש אב מותר לשמוע רק שירים עצובים.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-07-22 08:15:47

יש לך שאלה?

פרשת יתרו – לדעת להקשיב

פרשת יתרו מתחילה עם הגיעו של יתרו למחנה ישראל, ולאחר מכן אנו לומדים על קבלת עצתו של יתרו.

התנאים נחלקו האם פרשת ביאתו של יתרו ממוקמת במקומה הכרונולוגי, והיא אכן הייתה טרם מתן התורה, או שאין מוקדם ומאוחר בתורה ופרשה זו שהייתה אחרי מתן התורה, הובאה כאן למרות שאין זה מקומה,  נראה פשוט שעצתו של יתרו הייתה לאחר מתן תורה, כדברי רש"י (פסוק יג), שהרי רק אחר מתן תורה משה רבינו צריך להורות וללמד לעם ישראל את התורה.

לכל השיטות יש מקום לשאול, מדוע התורה מביאה את פרשת יתרו כהקדמה למתן תורה?

וננסה לענות על שלוש תשובות שלענ"ד חשובות מאד מאד לחיינו:

ההסבר הראשון, הוא הסברו של הרב עמיטל זצ"ל, לעיתים ניתן לחשוב שאחרי שזכינו לתורה, אין יותר מקום למחשבה אישית, אין מקום ליוזמות ולמחשבה עצמית, כל שכן בדברים שציוותה התורה העשייה צריכה להיות מתוך הציווי ולא מתוך הרצון העצמי, אך פרשת יתרו, במקום ששמה אותה התורה מלמדת אותנו הפוך.

וכך כותב הרב עמיטל:

"ר' ישמעאל אומר: כל 'אם' ו'אם' שבתורה רשות, חוץ מג': 'ואם מזבח אבנים תעשה לי'…וכן 'אם כסף תלוה'…וכן 'ואם תקריב מנחת בכורים'…"

המהר"ל ב'גור אריה' על אתר מקשה: אם פסוקים אלו מדברים על מצוות שהן חובה, מדוע הם מנוסחים בלשון של "אם"? המהר"ל מסביר, שהתורה רצתה לומר בכך, שמדובר בפעולות כל כך מובנות מאליהן, שהיינו צריכים לבצע אותן גם אילו התורה לא הייתה מצווה עליהן. אדם צריך להבין לבד, שאם יש עניים צריכים להלוות להם כסף. אדם אמור להגיע לבד לתחושה שעליו לבנות מזבח לקב"ה ולהקריב עליו קרבנות, וכן לחוש צורך להביא לקב"ה מנחה מראשית היבול כהכרת תודה.

יש החושבים, שלאחר שניתנה התורה, יש לקיים את כל המצוות בתחושה שאנו עושים אותן משום שכך אנו מצווים. אנשים מאבדים לפעמים את התחושה הטבעית, שיש דברים שפשוט וברור שיש לעשותם, ואין אנו זקוקים לציווי התורה לשם כך. התורה נוקטת בלשון "אם", כדי לומר שאין לקיים דברים אלו בתור גזירת מלך בלבד, אלא יש לעשותם מתוך הזדהות פנימית.

רעיון דומה עולה ממקומות אחרים, שבהם דיברה התורה על הנהגות טובות שונות קודם מתן תורה: "ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט", גם לגבי הפסוק "שָׁם שָֹם לו חֹק ומשפט" מסביר הרמב"ן, שלא מדובר במצוות אלא בהנהגות. ישנם דברים שיש לעשותם גם בלא ציווי מפורש של התורה.

ניתן אפוא לומר, שהתורה הקדימה את פרשת מינוי השופטים למעמד הר סיני, כדי להדגיש שיש הנהגות ומשפטים שיש לקיים בלי קשר למתן תורה.

ההסבר השני, בהמשך להסברו של הרב עמיטל, התורה רוצה ללמדנו שדרך ארץ קדמה לתורה, לפני שאדם בא ללמוד תורה הוא חייב ליישר את דרכו כי אחרת הוא לא יכול לקלוט את התורה, אם לאדם אין גישה ישרה, ענווה ומידות ישרות – הקליטה של התורה מסוכנת, היא יכולה להביא לתוצאות לא טובות. "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי", התורה היא כמו גשם – אם גשם יורד על קוצים גדלים קוצים, אם הגשם יורד על עצים שיש בהם רעל העצים הללו מגדלים רעל, אך אם הגשם יורד על עצי פרי גדלים פירות. המקבל צריך להיות טוב, ואז השפע שיורד לעולם הופך להיות טוב. "זכה נעשית לו סם חיים, לא זכה נעשית לו סם המוות", התורה היא סם, "וְשַׂמְתֶּם" – סם הוא תמים, כביכול. אם התורה מגיעה למקום טוב ,מוכן ומתוקן היא מרוממת אותו מעלה מעלה.

ההסבר השלישי, הוא הסבר אהוב עליי מאד, מה שאנו רואים מפרשת יתרו היא חשיבות ההקשבה, היכולת להיות קשוב, כדי להקשיב צריך לרצות לשמוע, וצריך ענווה ופתיחות, להקשיב זה לא רק לשמוע, אלא לשמוע ושהשמיעה הזאת תחולל בתוכך שינוי, ואתה תקח את ההתחוללות הזאת ותשנה את סדרי חייך, את מעשיך, את דרכך.

בפרשת יתרו יש שני שומעים, השומע הראשון הוא יתרו, 'וישמע יתרו', חז"ל אומרים מה שמועה שמע ובא, ונחלקו התנאים האם שמע את קריעת ים סוף, מלחמת עמלק או מתן תורה.

מן הסתם לא היה בעולם מי שלא שמע, כולם שמעו אבל רק יתרו לא סתם שמע, הוא הקשיב והאזין, וההקשבה הזאת חוללה בו שינוי, והוא עזב את מקומו וארצו, את מעמדו וכבודו, והגיע למדבר.

אבל יש כאן עוד הקשבה, קשה לא פחות, ההקשבה של משה רבנו ליתרו, משה רבנו, הענק שבענקים, האיש שלא היה כמוהו ולא יהיה כמוהו, האיש שהנהיג את הוצאת בני ישראל ממצרים, האיש שעלה למרום וקיבל את התורה, מקשיב ליתרו, הגוי, שמגיע מבחוץ, ננסה להקשיב לפסוקים:

"וישמע משה לקול חותנו, ויעש כל אשר אמר"

ההכנה החשובה ביותר לקבלת התורה היא לדעת לשמוע, להקשיב ולהאזין, כדי שהתורה תחולל שינוי בחיינו אנחנו חייבים לדעת להקשיב.

זוהי החכמה האמיתית, יכולת ההקשבה, איזהוא חכם הלומד מכל אדם.

קשה מאד להבין כמה חשובה ההקשבה, אולי אם נקשיב היטב למילותיו הידועות והנפלאות של שמואל לשאול נבין זאת יותר:

"ויאמר שמואל: החפץ לה' בעולות וזבחים כשמוע בקול ה',  הנה שמוע מזבח טוב, להקשיב מחלב אילים!"

שלמה המלך החכם מכל אדם הבין שהדבר החשוב ביותר הוא להקשיב, ושהקב"ה שואלו מה הוא מבקש, הדבר היחיד שהוא מבקש הוא לב שומע:

"בגבעון נראה ה' אל שלמה בחלום הלילה ויאמר אלוקים שאל מה אתן לך?, ויאמר שלמה אתה עשית עם עבדך דוד אבי חסד גדול כאשר הלך לפניך באמת ובצדקה וביושרת לבב עמך ותשמר לו את החסד הגדול הזה ותתן לו בן ישב על כסאו כיום הזה, ועתה ה' אלוקי אתה המלכת את עבדך תחת דוד אבי ואנכי נער קטן לא אדע צאת ובא, ועבדך בתוך עמך אשר בחרת עם רב אשר לא ימנה ולא יספר מרב, ונתת לעבדך לב שומע לשפט את עמך להבין בין טוב לרע כי מי יוכל לשפט את עמך הכבד הזה, וייטב הדבר בעיני אדני כי שאל שלמה את הדבר הזה"

גם חכמי אומות העולם הבינו את הערך האדיר של ההקשבה, ודווקא בפרשת יתרו נביא מעט מדבריהם:

  • "לדעת להקשיב זו אמנות" ~ אפיקטטוס
  • "מי שמדבר זורע, ומי שמקשיב קוצר" ~ פיתגורס
  • "תחילתם של החיים הטובים היא להקשיב" ~ פלוטארכוס
  • "צריך להקשיב כדי לפעול בתבונה" ~ סופוקלס
  • "אל תראה – תסתכל. אל תשמע – תקשיב" ~ לי צ'יילד
  • "להקשיב היא עדיין הטובה שבדרכים כדי להבין" ~ פייר בומרשה
  • "אין בנמצא חירשים יותר מאלה שאינם רוצים להקשיב" ~ מולייר
  • "הקשבה היא הכלי הטוב ביותר להפחית חרדה ולקרב בין אנשים" ~ דיאנה מושו המילטון
  • "צריך להיות אדם גדול כדי להקשיב היטב לזולת" ~ קלווין קולידג'
  • "למדתי הרבה בהקשיבי בתשומת לב. רוב בני האדם אינם מקשיבים לעולם" ~ ארנסט המינגווי
  • "כדי לדבר היטב דרושה השראה; כדי להקשיב היטב דרושה תבונה." ~ אנדרה ז'יד
  • "כשאתה מדבר, אתה רק חוזר על מה שאתה כבר יודע. אך כשאתה מקשיב, אתה עשוי ללמוד משהו חדש." ~ טנזין גיאטסו

יהי רצון שנדע להקשיב, לדבר ה' המדבר אלינו מתוך המציאות, מתוך התורה, מתוך האנשים שסביבנו ומתוך ליבנו!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן