חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

הרב גור גלון

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

פרשת פנחס – הקנאה הרעה והקנאה הטובה

בפרשת השבוע אנו נפגשים עם מידת הקנאה, מידה שלכאורה הינה מידה רעה, כפי שאומר התנא במסכת אבות (ד,כא): "הקנאה, התאווה והכבוד מוציאים את האדם מן העולם". הקנאה מביאה לחורבן, כפי שראינו בפרשת קורח, וכן אצל יוסף ואחיו, ואצל שאול ודוד. הקנאה גורמת שהמקנא מתעלם מהמציאות הסובבת אותו, מהשיקולים הרציונאלים וההגיוניים, ומתמסר כולו לקנאה.

מאידך גיסא אנו רואים את השבח הגדול שמשבחת התורה את פנחס בן אלעזר בן אהרן הכהן שהשיב את חימת ה' מעל בני ישראל "בקנוא את קנאתי בתוכם". קנאתו של פנחס גרמה לכך שעם ישראל לא כלה ח"ו ("ולא כליתי את בני ישראל בקנאתי"). פנחס אף מקבל על קנאתו שכר לדורות עולם- "לכן אמור הנני נותן לו את בריתי שלום, והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהונת עולם תחת אשר קינא לאלוקיו".

על מנת להסביר את הסתירה לכאורה ביחס השונה לקנאה בכל אחד מהמקרים שראינו, יש להבחין שתי הבחנות. ראשית יש לחלק בין "קנאה ב…" ל"קנאה ל…". לקנא במשהו או במישהו זו קנאה פסולה שכן המניע לקנאה זו הוא המעמד האישי של המקנא. לעומת זאת לקנא למשהו או למישהו זו קנאות בשביל ערך ואידיאל, בשביל משהו שמחוץ לאדם ולא נוגע למעמדו האישי.

האבחנה השנייה היא בין קנאה שגורמת לעיוורון מוחלט לכל המציאות הסובבת, לבין קנאה שמגיעה מתוך הסתכלות כוללת ומקיפה. כשאדם מקנא מתוך עיוורון (מיקוד מוחלט בקנאה), פעמים רבות שהוא יפגע בערכים אחרים, באידיאלים נוספים ובאנשים שסביבו.

הרב חרל"פ מדייק דיוק נפלא בפסוק "בקנא את קינאתי בתוכם", ומסביר שהקנאה הייתה בתוך ישראל. המקנא הרע לא רואה את הכלל ולא רואה את התמונה הכללית מול עיניו. לעומת זאת פנחס קנא את קנאתו בתוך בני ישראל- לא מתוך פירוד אלא מתוך אהבה גדולה.

כשהרמח"ל דן בספרו מסילת ישרים ב"ביאור חלקי החסידות" הוא מונה את מידת האהבה ככזו הנצרכת לחסיד, כאשר אחת משלושת המידות המבטאות את האהבה היא מידת הקנאה. וזו לשונו:

"וזה פשוט כי מי שאוהב את חברו אי אפשר לו לסבול שיראה מכים את חברו או מחרפים אותו ובוודאי שיצא לעזרתו. כך גם מי שאוהב את שמו יתברך לא יוכל לסבול לראות שיחללו אותו חס ושלום, ושיעברו על מצוותיו".

וכאשר מבאר הרמח"ל מה כוללת מידת הקנאה, הוא כותב:

"שיהיה האדם מקנא לשם קדשו, שונא את משנאיו ומשתדל להכניעם במה שיוכל, כדי שתהיה עבודתו יתברך נעשית וכבודו מתרבה. והוא מה שעמר דוד ע"ה 'הלא משנאיך ה' אשנא ובתקוממיך אתקוטט, תכלית שנאה שנאתים'…".

המשותף לקנאה השלילית ולקנאה החיובית הוא מעורבות רגשית עמוקה של המקנא לעניין שאליו הוא מקנא. בהקשר זה עולה השאלה מה יכול למנוע את האדם מלקנא?

נראה לומר שישנן ארבע סיבות מרכזיות להימנעות מקנאה:

  1. אדישות. כפי שאמרנו, קנאה נובעת מרגש חם ואוהב. כשרגש זה לא קיים, כשאדם עושה דברים בלי לב ורגש, לא תתעורר בקרבו הקנאה – שהרי הקנאה היא תולדה של אהבה גדולה, כפי שאומר שלמה המלך (שיר השירים): "שימני כחותם על ליבך, כחותם על זרועך, כי עזה כמוות האהבה, קשה כשאול קנאה, רשפיה רשפי אש שלהבתיה". בלי אש אין קנאה. לכן גם אדם המאמין בצדקת דרכו, אך הינו ללא חום הלב וללא שלהבתיה, הרי שלא תופיע אצלו הקנאה.
  2. חוסר אמון ביכולת להשפיע ולשנות. כשאדם חש חוסר אונים מול המציאות הוא חש שזעקתו ומחאתו, שמעשיו ודיבוריו, לא יועילו דבר- הוא נמנע מלקנא.
  3. חוסר אמונה בצדקת הדרך. כשאדם לא מאמין שהאידיאל אותו הוא מייצג הוא אמת מוחלטת שכולם צריכים ללכת לאורה – דבר שיכול לנבוע הן מספקות 'על הדרך' והן מתפיסת עולם קלוקלת בה אין אמת ושקר, טוב ורע, רשעים וצדיקים, אלא 'כל העדה כולם קדושים', כל הדעות לגיטימיות, לכל המחשבות יש מקום, ותפקיד האדם הוא לומר את האמת שלו מתוך הכלה והבנה שדרכו איננה האמת אלא אך חלק וצעד מתוך האמת.
  4. פחד מהתגובה הציבורית. כשאדם אוחז באמת ורבים סביבו אינם מכירים שזו האמת- הרי שהקנאה עלולה לעורר תרעומת, מחלוקת וביקורת- היא עלולה לגרום לכך שאנשים יצאו נגד המקנא, יגנו את דבריו, ו'חס ושלום' עוד יאמרו עליו שהוא קיצוני…

כנגד ארבע הסיבות שמנינו עומד המקנא באהבה גדולה, באמת ואידיאליסטיות גדולה, באומץ ועוז גדול, ומקנא לערכים ולאידיאלים, מתוך הסתכלות שכוללת את אהבת ה', אהבת ישראל, אהבת ארץ ישראל, אהבת תורה ואהבת אדם.

כשאנו לומדים את פרשת פנחס נדרש מאיתנו להיות אנשים מלאי שלהבתיה, מלאי אהבה, מלאי עוז ועוצמה, ולומר את האמת ולעשות כל שלאל ידינו כדי להחליש את השקר.

נסיים בברכת יישר כוח לרב יגאל לוינשטיין שמאהבה גדולה קינא קנאת אמת לכבוד ה', התורה והארץ.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן