שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

פרש וארא – שלבי הגאולה לפרט ולכלל

בפרשתנו אנו נפגשים בשלבי הגאולה:

"לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים, והצלתי אתכם מעבודתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדולים, ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים וידעתם כי אני ה' אלוקיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים, והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה'"

חמשת לשונות הגאולה (המכונים 'ארבע לשונות של גאולה'), הם חמישה שלבים של גאולה, וצריך להתבונן בהם היטב, כדי ללמוד ולהבין את שלבי הגאולה שאנו עוברים כאומה (ואולי גם כיחידים), ולהיות שותפים עם אל.

השלב הראשון הוא "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים"– להשתחרר מהסבל הפיזי, לעצור את השואה, את הפוגרומים. השבוע ציינו את שחרור המקום הנורא ביותר בהיסטוריה האנושית, אושוויץ – זהו השלב הראשון: לעצור את הכאב, את הסבל, את השיעבוד. גם בשחרור האישי, הדבר ראשון הוא להפסיק לעשות את הדבר הרע, השלילי, המשעבד והממכר.

השלב השני הוא "והצלתי אתכם מעבודתם" – להפסיק לעבוד בשביל אחרים, להתחיל לדאוג לאינטרס הישראלי, להפסיק לחשוב מה טוב לאחרים, מה הם רוצים, ולהתחיל לעסוק במה חשוב לנו, להפסיק לתת את כוחנו לאחרים, גם אם אין סבל. השקעת הכוחות בעבודתם, זה חלק מהשיעבוד. אחרי השואה, סוף סוף נפתחו הלבבות והתחילו מחשבות חדשות, מה חשוב וטוב לנו.

גם בשחרור האישי, השלב השני הוא להתבונן מה אני עושה למען הדברים שחשובים לי באמת, ומה אני עושה כי ככה נהוג או מקובל, כי זה מה שהחברה מצפה או מה שהיצרים והתאוות שלי מכתיבים לי.

השלב השלישי הוא "וגאלתי אתכם בזרוע נטויה". גאולה היא היציאה הנפשית מהשיעבוד. בשלב זה האדם כבר יכול להתעסק בעבודתו, בענייניו, באינטרסים שלו, אבל להמשיך את תבניות המחשבה של האחרים. זהו שלב מאוד קשה, כפי שבא לידי ביטוי באמירה הידועה: 'יותר קל להוציא את היהודים מהגלות מלהוציא את הגלות מהיהודים'. לכן צריך כאן כוח אלוקי חזק מאד 'זרוע נטויה', כפי שמבאר הרב נריה זצ"ל בשמו של מרן הרב זצ"ל את הפסוקים: "כה אמר ה' מנעי קולך מבכי ועיניך מדמעה כי יש שכר לפעולתך נאם ה' ושבו מארץ אויב, ויש תקוה לאחריתך נאם ה' ושבו בנים לגבולם" – שצריך לצאת מהאויב, אבל זו איננה גאולה שלימה כי יש עוד שלב של לשוב לגבולם, להיגאל לחזור להיות ישראלים. אנו ב"ה לאט לאט רואים איך עם ישראל חוזר לתרבותו, אך אנו עדיין באמצע התהליך.

גם בשחרור האישי, חשוב לפתח את צורת ההתנהלות, המחשבה והביטוי האישיים והמיוחדים לנו.

השלב הרביעי הוא "ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלוקים". אחרי שחושפים את אופיינו הלאומי האמיתי אנו זוכים להגיע לשלב הבא, לקבל את מלכות ה', לזכות לקדש שם שמיים, להיות ממלכת כוהנים וגוי קדוש. גם בשחרור האישי, אחרי שאדם זכה לעמוד על אופיו ותכונותיו, הוא רותם את כוחותיו לאידאליים וערכים, לקידוש שם שמיים, ובכך מרומם את חייו, לדרגות עליונות.

השלב החמישי והאחרון הוא "והבאתי אתכם אל הארץ". זהו השלב שבו ניתן לפעול ולעשות, לחולל את השינוי האדיר בכל העולם. החיבור לארץ, מאפשר לבנות וליצור, להקים את הסנהדרין – 'כי מציון תצא תורה', להקים את המקדש, את מלכות ישראל השלימה. הפעולה המשמעותית והניצחית יכולה להיות רק בארץ ישראל.

גם בשחרור האישי, להגיע אל הארץ, זה לפעול בפועל, ליצור, לבנות, להשפיע. אחרי שאדם זוכה לגלות את כוחותיו, לרתום אותם לאידאליים וערכים, זה הזמן ליצור ולהשפיע בפועל – וזה אפשרי רק בארץ.

יהי רצון שנזכה ככלל וכפרטים לכל השלבים הללו.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן