שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

כיסוי ראש מלא אל מול פאה

שלום רב לרבנים. לפי הרב מלמד שליטא למסקנה מה עדיף מטפחת לכיסוי הראש שמוציאים ממנה שיעור שתי אצבעות או פאה נורית? תודה רבה לרבנים על כל העזרה.

המנהג הרווח כיום של אלפי נשים צדיקות להוציא מעט משיער הראש, לכן זה עדיף על פאה נוכרית שבפועל בציבור שלנו המנהג הרווח להחמיר בזה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 11:24:46

פלאפון- מוקצה

שלום הרב, כמובא בפנה"ל שבת שפאלפון נייד הוא כלי שמלאכתו לאיסור ומותר לצורך גופו ומקומו, ולכן אם הוא מפריע ועושה רעש מותר להעבירו למקום אחר, אך יש מכשירים שבהירות המכשיר מתבהרת יותר או פחות לפי מקום שהמכשיר נמצא. לדוגמא כאשר הוא נמצא במקום חשוך ואז כשהוא מרעיש ומפריע מעבירים אותו לחדר אחר שהוא מואר ואז בהירות המכשיר מעצמו מתבהרת אוטומטית האם עדיין יהיה מותר בשבת להעביר את המכשיר?

קודם כל יש לציין שפלאפון הוא כלי שמלאכתו לאיסור שמותר לטלטלו לצורך גופו ומקומו רק אם לא נחשב עבור האדם כמוקצה מחמת חסרון כיס, כלומר שאינו מקפיד עליו מאוד, כגון שנותן לילדיו הקטנים לשחק איתו.

לגבי שינוי בתאורה – במקום הצורך אפשר להקל, שכן מדובר על פסיק רישא דלא ניחא ליה באיסור דרבנן, ואם יעשה זאת בשינוי זה בתרי דרבנן (החלשת התאורה בפלאפון ודאי דרבנן, הגברתה לדעת הרב מלמד אסורה מהתורה כמבואר בפרק חשמל בשבת, אבל מכיוון שמעביר בשינוי אפשר להקל). ואם לא בטוח יהיה שינוי בתאורת המסך, מותר לכתחילה כדין 'אינו מתכוון'.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

יד. כלי שמלאכתו לאיסור שבעליו מקפיד להשתמש בו רק למלאכתו ולא לדברים אחרים, שמא יינזק או יאבד, הרי הוא מוקצה מחמת חסרון כיס, ואסור לטלטלו גם לצורך 'גופו' ו'מקומו'. לכן אסור להשתמש בסכין שחיטה לחיתוך מאכלים, או לשים מצלמה או כלי נגינה על דפים כדי שלא יעופו. וכן דין מחשב נייד, פמוטים יקרים, שטרות כסף, מסמכים מסחריים חשובים, כרטיס אשראי, קלף של סופרים, בד יקר שנועד לתפירה. והכל לפי הקפדת בעל החפץ.

דבר שאינו מתכוון ופסיק רישא

ז. המתכוון לעשות דבר מותר, אך ייתכן שתיעשה מלאכה אסורה שאין כוונתו לעשותה וגם אין ודאות שתיעשה – מותר לו לעשות את הדבר המותר. לפיכך, מותר לגרור בשבת ספסל על קרקע קשה כדי להעבירו ממקום למקום, למרות שרוב הסיכויים שרגלי הספסל יעשו חריץ בקרקע. וכן מותר לרוץ על גבי עשבים גם במקום שרוב הסיכויים שיגרום לעקירתם. כלל זה נקרא 'דבר שאינו מתכוון', והוא מותר בכל התורה כולה ולא רק בהלכות שבת.

ח. כאשר ברור שתוך כדי גרירת הספסל יֵעשה חריץ בקרקע, אסור לגרור את הספסל. וכן אם ברור שתוך כדי ריצתו יֵעקרו עשבים, אסור לרוץ שם. כלל זה נקרא 'פסיק רישא' (פס"ר), והוא אסור בכל התורה כולה. אם נוח לו בתוצאה האסורה (פס"ר 'דניחא ליה') והיא אסורה מהתורה – עבר על איסור תורה. ואם אין לו עניין בתוצאה האסורה (פס"ר 'דלא ניחא ליה'), כיוון שלא התכוון לעשותה, עבר על איסור מדברי חכמים. וכאשר גם האיסור שיֵעשה אסור רק מדברי חכמים וגם אין לו עניין בו (פס"ר דלא ניחא ליה בדרבנן), אפשר להקל בשבת במקום הצורך.

ט. כאשר ברור שפעולתו תגרום לעשיית איסור, ורק במקרה לא צפוי האיסור לא יֵעשה, הדבר אסור כדין 'פסיק רישא'.

י. כאשר המציאות כבר קיימת, אך הוא לא יודע אותה, כגון שרוצה לפתוח את דלת המקרר כדי לקחת אוכל, ומסופק האם הנורה שבו דולקת ('ספק פס"ר') – אם פעולת האיסור אסורה מדברי חכמים, הדבר מותר כדין 'אינו מתכוון'. ואם הפעולה אסורה מהתורה, הדבר מותר רק במקום הצורך (דין מקרר מובא בפרק יז, י-יא).

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-12-02 09:10:36

מעשה שבת

מהי ההלכה למעשה בדין 'מעשה שבת' לדעת הרב מלמד?

דעת הרב מלמד מבוארת בספרו פניני הלכה שבת בפרק העוסק בדין מעשה שבת. אפשר לקרוא מספרי הרב דרך האתר.

אביא לך את מסקנת הדברים כפי שהיא מובאת בספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

 

הנאה ממלאכה שנעשתה בשבת

א. איסור תורה שנעשה במזיד על ידי יהודי שעבר גיל מצוות, אסור לו עצמו ליהנות ממעשיו לעולם, ולכל ישראל מותר ליהנות ממעשיו רק במוצאי שבת. ואם עשה את המלאכה בשוגג, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת, ובמקום הצורך מותר ליהנות אף בשבת עצמה. אבל אם קטף פירות, צד דגים או חלב פרה בשוגג, אסור ליהנות מהם בשבת אף במקום הצורך, כי הם מוקצה.

ב. איסור מדברי חכמים שנעשה במזיד, מותר גם לו ליהנות ממעשיו במוצאי שבת. ואם עשה את האיסור בשוגג, מותר ליהנות ממעשיו אף בשבת עצמה (דין קטן מבואר בפרק כד, ה. ודין גוי בפרק כה, י-יא).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 07:36:37

ירק עלים

ירקות עלים עם השגחת כשרות מחרקים שכתוב להשרות במים עם סבון – מה הדין כאשר לא משרים אלא שוטפים היטב מהחול שעליהם וזהו?

אחרי שטיפה טובה, כפי שמן הסתם עושים, שהרי אף אחד לא רוצה לאכול חסה עם חול… – דינם כדין דרך האמצע המבוארת בפניני הלכה כשרות פרק כג.

אפשר לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את סיכום הדברים למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ירקות עלים

טז. הרוצים להדר כשיטת המחמירים, אינם יכולים לאכול ירקות עלים מגידול רגיל, כדוגמת חסה, כרוב, פטרוזיליה, שמיר וכוסברה, משום שגם שרייתם במים עם סבון ושטיפה טובה, לא תמיד מורידה את כל השרצים הזעירים שיש בהם. לכן הם קונים ירקות עלים שגידולם נקי יותר משרצים. אמנם גם אותם לפעמים צריך לנקות, לפי ההוראות שעל השקית.

יז. הנוהגים כדרך האמצע, משרים את ירקות העלים של גידולים רגילים כארבע דקות במים עם חומר שממוסס את הדבק שברגלי השרצים, כמלח, חומץ או סבון (סבון יעיל יותר, וסבון 'סטרילי' בריא יותר), ולאחר מכן שוטפים אותם במים זורמים. פעמים רבות התוצאה לאחר ניקוי טוב, מועילה גם לשיטת המחמירים.

יח. הרוצים ללכת כפי עיקר הדין, מסתפקים בשטיפה טובה והתבוננות בעלים במבט רגיל לוודא שאין שרצים. אבל נכון יותר לנהוג כדרך האמצע. לעיתים העלים מאיכות גרועה, ומלאים בשרצים שנראים היטב לעין, וכדי לנקותם צריך לשטוף שוב ושוב, עד שיהיו נקיים לגמרי.

יט. יש לשים לב בעת השריית העלים ושטיפתם, שהמים יגיעו לכל הקפלים והסדקים שבהם. לפיכך, בירקות כדוגמת חסה, כרוב וארטישוק, צריך לפרק את העלים לפני ניקיונם. כאשר מתכוונים לחתוך את העלים לסלט, עדיף לחותכם תחילה ואחר כך להשרותם ולשוטפם, מפני שככל שהם חתוכים יותר, כך המים מגיעים יותר בקלות לכל המקומות שבהם.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-30 01:12:06

יהודי או ערבי

מתי יש חובה לקנות דווקא אצל יהודי גם כאשר המוצר יקר יותר?

דין זה מבואר בפניני הלכה העם והארץ. ניתן לקרוא מהספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

ח – עבודה עברית

העדפת הקרוב

א. כדי לפתור את כל המצוקות בעולם ולבנות חברה טובה ובריאה, יש לעשות זאת לפי הסדר, מהמעגל הקרוב למעגל הרחוק יותר. לכן הן בענייני חסד והן בכל התחומים הכלכליים, כהעדפה בנתינת עבודה והעדפה בקנייה ומכירה, יש להקדים את הקרוב יותר. סדר הקדימה הוא: קרוב משפחה, שכן, המתגורר באותה עיר, יהודי קודם לגוי (בבא מציעא, עא; ספרא ויקרא כה, יד. ועי' פניני הלכה ליקוטים ב' ה, יג).

העדפת יהודי

ב. המצווה להעדיף יהודי היא גם כאשר המחיר שהוא דורש מעט יותר יקר. אולם כאשר ההפרש משמעותי, אין חובה להעדיפו. ובכל מקרה יש להשתדל ככל הניתן לא להעסיק ערבים שחשודים בעוינות כלפינו. אמנם אם מחיר היהודים או הגויים שאינם עוינים אותנו גבוה באופן משמעותי ממחיר הערבים שעוינים אותנו, והדבר עלול לפגוע בעסק או בבניין הארץ, עדיף לבנות עם הערבים כדי שאחיזתנו בארץ תתחזק. וחובה על המעסיק להתייחס אליהם בכבוד והגינות, ובטח שלא לבזותם ולא לעושקם או להלין את שכרם.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-29 23:52:09

יש לך שאלה?

הצטרפו לקבוצות הלימוד שלנו!

הרב אליעזר מלמד

רביבים

הרב אליעזר מלמד

בקבוצה תוכלו לקבל את הטור 'רביבים' של הרב אליעזר מלמד מדי שבוע. הקבוצה שקטה.

לימוד יומי בנ"ך

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-10 דק, להאזנה, הכולל את הקראת הפרק בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת הנביאים והכתובים!

דף יומי

הרב מאור קיים

האזינו לשיעור בן כ-20 דקות, בליווי הסבר בהיר ומרתק ובצירוף תמונות להבנת הסוגיה!

פרשת השבוע

הרב יונדב זר

לימוד יומי בן כ-20 דקות להאזנה, הכולל הקראת העלייה של אותו יום בליווי הסבר קצר ובהיר לידיעת התורה!

דף יומי

הרב גור גלון

לימוד הדף היומי, בן כ-25 דק' להאזנה וקריאה הכולל הסבר קצר ובהיר של סוגיית הדף שלא ישאיר אותך מאחור!

פרק יומי במשנה

הרב נתן ארונס

הרב נתן ארונס מקריא ומסביר באופן בהיר ותמציתי על הפרק היומי במשנה. שיעור האזנה יומי בן כעשר דקות.

הפנינה היומית

הרב גור גלון

לימוד יומי בן כ-10 דק', לצפייה, האזנה וקריאה של שתי הלכות מתוך פניני הלכה, לידיעת ההלכה למעשה והקפת הנושאים הרלוונטיים לחיים!

ראש השנה- יום האורה הכללית

כשזוכים להתקרב לראש השנה קשה מאוד להגדיר ולבאר את עניינו של היום הגדול והקדוש הזה, היום שהוא ראשית הבריאה, היום שהוא התחדשות הבריאה בכל שנה ושנה, היום שבו נקבע גורלם של העולם והאדם, ועם זאת ננסה לבאר מאמר חז"ל שנותן הגדרה מצד מסוים לראש השנה.

נהגו כל ישראל להגיד מראש חודש אלול ועד שמיני עצרת פעמיים בכל יום את מזמור כ"ז בתהילים, "לדוד ה' אורי וישעי ממי אירא ה' מעוז חיי ממי אפחד…". ווודאי שאם נהגו לומר מזמור זה הרי שמרומז בו כל הגודל, הרוחב והעומק שמופיעים בימים הללו.

ודרשו חז"ל "אורי' זה ראש השנה, 'וישעי' זה יום הכיפורים, אלמלי אורי לא היה ישעי". יום ראש השנה הוא 'אורי', כלומר, ביום ראש השנה זוכים לראות את אור ה' המתגלה בעולם. כיוון שהבריאה מתחדשת ומקבלת כוחות ועוצמות, אזי מי שפותח את ליבו ושיכלו זוכה לראות באופן בהיר את מטרת הבריאה וממילא גם את תפקידו האישי המיוחד בתוך המהלך הכללי, שכיוון שביום הזה מתחדשת הבריאה כולה ומקבלים כוחות לכל השנה, אזי יכול האדם לראות את הדברים באופן כולל ומרוכז ומתוך כך גם לראות את מגמת העולם באמת ולכוון את מבטו ומגמתו בהתאם.

כל הסבל והכישלונות, המבוכות ומצוקות שאנו נתקלים בהם במהלך השנה יסודם בהסתר הפנים, מאי ראיית האור האלוקי (כפי שאנו מוצאים בקללה שבתוכה "יככה ה' בעיוורון… והיית ממשש בצהריים כאשר ימשש העיוור באפילה"), ולו היינו זוכים לאור ה' לא היו ישראל נכשלים בשום דבר. "בית יעקב לכו ונלכה באורה'". וכל המתנות הטובות שזכו ישראל, לא זכו אלא בזכות גילוי האורה האלוקית, וכפי שאנו אומרים "כי באור פניך נתת לנו תורת חיים ואהבת חסד וצדקה וברכה ורחמים וחיים ושלום".

וכך כותב הרב חרל"פ "על כן הוקבע זה ביום ראש השנה, הוא היום שבו מאיר ה' פניו לכל אחד מישראל, והוא היום שאין בו שום הסתר פנים ואין בו שום חשכות". ועבודתנו המרכזית ביום הזה היא לפתוח את החלונות, כדברי הרב חרל"פ "וכל מי אשר פותח חלונותיו האורה נחדרת בקרבו, וכפי ערך חדירתה ביום ראש השנה כן מאירה בכל השנה כולה".

וכפי שממשיך דוד המלך באותו המזמור "לך אמר ליבי בקשו פני את פניך ה' אבקש", דהיינו, בשליחות אלוקית אומר הלב לאדם "בקשו פני" (כפירוש רש"י שם "'לך'- בשליחותך"). ולכאורה יש להקשות שאם ליבי מדבר אליי בשליחות אלוקית אז היה צריך לכתוב בלשון יחיד 'בקש פני' ולא 'בקשו'?

הרב חרל"פ מבאר שהקב"ה פונה לכל יחיד ויחיד ומבקש ממנו שיצטרף לכלל ישראל ושיהיה בכלל הכלל המבקשים פני ה', שהרי כלל ישראל דבוקים ואחוזים בקב"ה וכל החטאים וההפרדות הינם רק מהצד הפרטי של כל אחד ואחד. כיוון שביום ראש השנה מתגלה האור הכללי שמחייה את העולם ממילא גם יכול האדם לחזור לכלל ולבקש פני ה'. ואם היינו יודעים ומרגישים אפילו נקודה אחת מאהבתו העליונה של הקב"ה אל כל יחיד מישראל, לא הייתה שום אפשרות לחטא, "כי לאהבת ה' אפילו לאחד מישראל אין לנו שום שיג כלל". ומאהבה עצומה זו של הרוצה בתשובה יוצאת הבקשה העליונה אל כל אחד ואחד מישראל "בקשו פניה".

יהי רצון שנזכה לקבל פני מלך, להתמלא באורה האלוקית המופיעה בראש השנה, ומתוך כך להאיר את העולם כולו בתורה ובמעשים טובים.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן