בספר במדבר, ובפרט בפרשת במדבר, הלווים מקבלים מקום רחב. וננסה לברר את תפקידם של הלויים, תוך השוואה הן לשאר שבטי ישראל והן לכהנים.
בפרשתנו מודגשת, מחד, ההפרדה בין מניין הלווים למניין של שאר ישראל. נשיא שבט לוי לא מוזכר בכלל הנשיאים שנמנים בתחילת הפרשה, ובנוסף לכך חוזרת התורה שוב ושוב בסוף המניין:
"והלווים למטה אבותם לא התפקדו בתוכם…",
"וידבר ה' אל משה לאמר אך את מטה לוי לא תפקוד ואת ראשם לא תשא בתוך בני ישראל, ואתה הפקד את הלווים על משכן העדות ועל כל כליו ועל כל אשר לו המה ישאו את המשכן ואת כל כליו והם ישרתהו, וסביב למשכן יחנו, ובנסוע המשכן יורידו אותו הלווים, ובחנות המשכן יקימו אתו הלווים, והזר הקרב יומת וחנו בני ישראל איש על מחנהו ואיש על דגלו לצבאותם והלווים יחנו סביב למשכן העדת ולא יהיה קצף על עדת בני ישראל, ושמרו הלווים את משמרת משכן העדות ויעשו בני ישראל ככל אשר צווה ה' את משה כן עשו".
" והלווים לא התפקדו בתוך בני ישראל כאשר צווה ה' את משה".
מצד שני מודגש שהלווים חונים ונמצאים בתוך בני ישראל:
"ונסע אוהל מועד מחנה הלווים בתוך המחנות…".
התורה מדגישה כי תפקידם של הלווים הוא להיות לעזר ושירות של הכהנים:
"וידבר ה' אל משה לאמר הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו, ושמרו את משמרתו ואת משמרת כל העדה לפני אוהל מועד לעבוד את עבודת המשכן, ושמרו את כל כלי אוהל מועד ואת משמרת בני ישראל לעבוד את עבודת המשכן ונתתה את הלווים לאהרן ולבניו נתונים נתונים המה לו מאת בני ישראל ואת אהרן ואת בניו תפקוד ושמרו את כהונתם והזר הקרב יומת"
מאידך, תפקידם הוא להיות שליחים בין ה' לעם:
"וידבר ה' אל משה לאמר ואני הנה לקחתי את הלווים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלווים כי לי כל בכור ביום הכותי כל בכור בארץ מצרים הקדשתי לי כל בכור בישראל מאדם עד בהמה לי יהיו אני ה'".
כאשר מונים את שבט לוי, עושים זאת לפי חלוקה למשפחות (בניגוד למניין של שאר השבטים). וכן הביטוי "למשפחותם לבית אבותם" השגור בהתייחסות למניין השבטים, מתהפך בנוגע ללויים, אותם התורה מונה "לבית אבותם למשפחותם".
בנוסף, המניין של הלווים מלווה באמירת התפקיד שלהם.
ניתן להסביר שתפקיד הלווים הוא כשמם, ללוות. מהותו של שבט לוי הוא שליחות ומסירות, הם שליחים ומתמסרים לעזור לכוהנים, והם שליחים ומתמסרים להבאת דבר ה' לעם. מניין הלווים מגיע יחד עם התפקיד, כי אין להם קיום אלא בתפקידם וייעודם. והם נמנים למשפחות כי לכל משפחה תחום אחריות, תפקיד ושליחות.
ככל שאנשים שייכים לשליחות, כך לכל אחד ואחד, ולכל משפחה ומשפחה, יש לה משמעות גדולה יותר.
גם הכהנים, שהם חלק משבט לוי, הינם שליחים, אך יש הבדל בין סוגי השליחות. שליחות הכהנים היא להיות במקום המקודש, להיות המגדלאור אליו עולים ושממנו מקבלים הדרכה והשראה. הכהן הגדול 'מן המקדש לא יצא'. לעומת זאת הלווים הם המלווים את ישראל בכל מקום ומקום, הם המביאים את דבר ה' אלינו, הם האחראים לשאת את המשכן בכל המסעות. תפקידם של הלווים, הוא להביא את דבר ה' אלינו כאשר אנחנו בתנועה, במסע.
זו הסיבה שהכהנים מקבלים מקום רחב בספר ויקרא, תורת כהנים, העוסק במקום השראת השכינה הקובע המשכן, ואילו בספר הדרך, ספר המסע, ספר במדבר, הלווים הם המקבלים את המקום החשוב.
גם בימינו יש שני סוגי מלמדי תורה. יש את תלמידי החכמים הגדולים, שיושבים בחדר לימודם ומלבנים את העניינים בעומק ומחדשים חידושים עמוקים – אלה הם הכהנים. ויש את הרבנים הרבים שנמצאים בכל עיר ועיר ובכל שכונה ושכונה, רבנים המכתתים רגליהם ממקום למקום ללמד תורה לגדולים והקטנים, לגברים ונשים – והם הלווים של דורנו.
יהי רצון שנזכה ללמוד תורה מהכהנים, לחזק את הלווים ולהעמיד את התורה בישראל.
