שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכת המזון ללא נעליים

שלום האם אדם שאוכל לחם בביתו ללא נעליים או בפיג׳מה נדרש לשפר את לבושו לפני ברכת המזון כפי שנהוג בתפילת עמידה כעומד לפני מלך?

אין בזה חובה, יש הידור. נעליים לא נהגו, אבל בגדים נאים יש יותר מקום להדר.

מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

דרך אמירת ברכת המזון

יט. צריך להיות לבוש בשעת הברכה באופן שאם היה בא אליו אורח מכובד, לא היה מתבייש להיות לבוש כך. והמהדרים מקפידים להיות לבושים בזמן הברכה באופן מכובד כמו בתפילה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 17:58:13

ברכות קריאת ק"ש

אם לא התפלל עד שעברו 4 שעות- א. האם יאמר ברכות ק"ש ללא שם ומלכות? ב. ואם עבר חצות לא יאמר ק"ש?

א. הרב מלמד משתדל לא להביא מקרים שבהם אומרים ברכה בלי שם ומלכות, למרות שתמיד אפשר לומר ברכה בלי שם ומלכות. לכן למעשה ההלכה היא שאם אומרים, אז אומרים בשם ומלכות, ואם לא אומרים, אז לא אומרים כלל.

ב. אין עניין.

הדברים מבוארים בפניני הלכה תפילה פרק יא. אביא לך את ההלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

סוף זמן קריאת שמע ותפילת עמידה

ז. זמן קריאת שמע של שחרית הוא עד סוף שלוש שעות זמניות של היום, וזמן ברכות קריאת שמע ותפילת עמידה הוא עד סוף ארבע שעות זמניות. בדיעבד ניתן להתפלל עמידה עד חצות היום (ואם התאחר במזיד, טוב שיכוון שמתפלל בתורת נדבה), ויכול אז לומר גם את פסוקי דזמרה, אבל לא יאמר את ברכות קריאת שמע. ולמנהג חלק מיוצאי אשכנז, אם לא אמר את ברכות קריאת שמע לפני סוף ארבע שעות מחמת אונס, רשאי להשלימן עד חצות (משנ"ב). כאשר אומר את ברכות קריאת שמע, יאמר איתן גם את קריאת שמע אף שעברו שלוש שעות ואינו יוצא באמירתה ידי חובה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-25 16:59:30

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

ברכות ועוד

שלום 1. ראיתי שיש פוסקים שכניסה לשירותים בבית מהווה הפסק בברכה ראשונה בדברים שברכתם האחרונה בורא נפשות. לא ראיתי התייחסות לכך בפניני הלכה. מה דעת הרב? 2. בעניין מעבר בין 2 נשים, מה דעת הרב? (תוקף האיסור, מצבים שמותר וכ'ו)

  1. אינו הפסק. אם הרב היה סובר כך, ודאי היה מביא זאת. הכלל הוא כפי המובא בפניני הלכה.
    מתוך ספר הקיצור הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
    שינוי מקום
    יט. האוכל או שותה בתוך ביתו דבר שברכתו האחרונה 'בורא נפשות', ויצא לרחוב או לבית אחר, אם רוצה להמשיך לאכול או לשתות, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אבל אם יצא למרפסת ביתו או לחצרו הפרטית או לחדר המדרגות, לא צריך לברך שוב, כיוון שהם טפלים לביתו. ואם רגיל לפעמים לצאת אליהם בזמן אכילתו, רשאי לעשות כן לכתחילה.

2. אין בזה איסור.
הבעיה שגבר יעבור בין שתי נשים היא משום כשפים (גמ´ בפסחים), וכיום אין הנשים שלנו עסוקות בכשפים ב"ה.
אמנם בזוהר כתוב שיש בזה בעיה אחרת, אך איננו פוסקים הלכות מחייבות על פי הזוהר אלא רק המלצות. לכן אם אפשר בקלות לא לעבור ביניהן, נכון להחמיר.
גם לאישה נכון שלא תעבור בין שני גברים כאשר אפשר בקלות לעקוף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-22 23:54:07

יש לך שאלה?

פרשת ויגש – יסודה של פרשיית עגלה ערופה

"ויעלו ממצרים ויבאו ארץ כנען אל יעקב אביהם, ויגידו לו לאמר עוד יוסף חי וכי הוא מושל בכל ארץ מצרים ויפג לבו כי לא האמין להם, וידברו אליו את כל דברי יוסף אשר דבר אליהם וירא את העגלות אשר שלח יוסף לשאת אתו ותחי רוח יעקב אביהם".

על פסוקים אלה דורשים חז"ל את הדברים הבאים:

"ר' לוי בשם ר' יוחנן בר שאול אמר להם אם יאמין לכם הרי מוטב ואם לאו אתם אומרים לו בשעה שפרשתי ממך לא בפרשת עגלה ערופה הייתי עוסק, הה"ד 'וירא את העגלות ותחי רוח', 'ויאמר ישראל רב', רב כוחו של יוסף בני שכמה צרות הגיעוהו ועדיין הוא עומד בצדקו הרבה ממני…"

ויש להבין מדוע דווקא פרשת עגלה ערופה נבחרה מכל פרשיות התורה להיות זו שבה נפרדים יעקב ובנו האהוב יוסף, ומדוע דווקא בה הם מתחברים? האם תחיית רוחו של יעקב היא מכך שאומתה השמועה? או שיש משהו מהותי בפרשייה זו? מדוע יעקב כל כך מתפעל מיוסף? והיכן רואים שהוא עומד בצדקו?

יסודה של פרשיית עגלה ערופה הוא באחריות הגדולה שצריכה להיות לאדם על משפחתו, על סביבתו, על עמו ועל העולם כולו.

שזקני העיר, האחראים על העיר אומרים "ידינו לא שפכה את הדם הזה", אין הכוונה שלא שפכנו את הדם בידיים, וכי זקני העיר נחשדים כשופכי דמים?! אלא הכוונה היא כפי שאומרים חז"ל: "ידנו לא שפכה את הדם' – שלא פטרנוהו בלא מזונות, 'ועיננו לא ראו' – שלא פטרנוהו בלא לוויה". זקני העיר יודעים את אחריותם לדאוג לכל מי שנמצא סביבם, לחזקו גשמית ורוחנית (מזונות ולוויה), לתת לו יחס, עידוד ותמיכה.

יוסף רומז לאביו, שהוא יודע את שליחותו ואחריותו ושכל מה שהוא פעל ועשה היה מתוך האחריות הזו, שכל הסיפורים המוזרים שיעקב שמע על מה שהתרחש במצרים היה האחריות הגדולה לאחד ולחזק את בית ישראל, שבית יעקב יהיה אחד, לעורר את האחים לתשובה; שלא נקמה ושנאה יש כאן אלא אחריות – אחריות על החלום שכל האחים יתקבצו ויתאחדו סביבו.

בזהירות רבה ורק לשם לימוד ניתן להציע שאולי כאשר יעקב אבינו אומר: "רב כוחו של יוסף בני שכמה צרות הגיעוהו ועדיין עומד בצדקו יותר ממני…", הוא מתכוון לומר: מרגע ששמעתי על היעלמותו של יוסף שקעתי באבל, מיאנתי להינחם. ואכן אנו לא רואים את יעקב פועל בכל אותם השנים הרבות שבין היעלמותו של יוסף ועד לשובו. חז"ל אומרים שגם לא שרתה עליו השכינה, ודבר ה' וההדרכה האלוקית לא הגיעו אליו – כי הוא היה בצער, ודבר ה' עניינו לפעול לתיקון כל המציאות, ומי ששרוי בתוך צערו לא יכול להיות פתוח להמשיך לפעול לתיקון ובניין.

ויוסף, עם כל הקושי והכאב, עם כל הצער, ממשיך לפעול בכל בכוח לקיום שליחותו-אחריותו.

יהי רצון שנזכה להיות אנשים שלוקחים אחריות, אנשים של כלל, שכל פועלם וחייהם למען הכלל!

 

 

 

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן