הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שבת

בס״ד שלום כבוד הרב, ברצוני לשאול 2 שאלות 1 בשבת אחת טיילתי עם אבי בלילה ובמהלך הטיול נדלקו אוטומטית אורות ברחוב אפילו בשבילים, לא נהנתי מאורות אלו וזה אפילו הפריע לי, האם מותר לעבור שוב במקומות אלו? כי בהתחלה לא ידעתי שילדק אך הבנתי שבהמשך השביל זה עלול לקרות שוב, אבל בכל מקרה לא היה לי צורך באורות אלו. 2 אם שערה מראשי נתקעת בטעות בכיסא או חפץ מותר לתלוש אותה כדי להזיז את הראש משם? לפעמים זה קורה מתוך אינסטינקט, השאלה אם מותר לעשות זאת בשינוי? תודה רבה ומועדים לשמחה

פניני הלכה שבת פרק יז –

פעילות חיישנים ברשות הרבים ובבית

מותר לעבור בשער שמותקנת בו מערכת לגילוי מתכות, וכן במקום שמותקנת בו מצלמה או חיישנים שקולטים את תנועות העוברים ואף נדלקת נורה קטנה, מפני שההולך שם לא מתכוון לגרום לפעילות החשמלית ואין לו הנאה ממנה. אמנם כאשר הדבר בולט, כגון כשעובר במקום שנדלק פנס, אף שאין לו כל עניין באור זה, מפני כבוד השבת עדיף ללכת בדרך אחרת. ואם הפנס מותקן בשביל הגישה לביתו, אם אין אפשרות אחרת להיכנס לבית, יעבור שם בזחילה, ואם האור נדלק, יעצום את עיניו באופן שרואה מעט רק כדי לא להיכשל בדרכו.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-10-01 02:14:25

מוקצה

יהודי אחד שאל אותי מה המקור למה שהרב מלמד כתב בעניין היתר נגיעה במוקצה: "האיסור הוא לטלטל מוקצה, כלומר להזיז אותו בידיים, אבל מותר לנגוע במוקצה בלא להזיז אותו".

נגיעה במוקצה.

 

שבת קנא. משנה– עושין כל צרכי המת, סכין ומדיחין אותו, ובלבד שלא יזיז בו אבר.

 

מהר"ם,ר' ירוחם-מכאן שמותר לנגוע במוקצה.

וכ"פ השו"ע (שח,מב) והרמ"א (שח,ג)-לגעת מותר,ובלבד שלא ינענעו.

 

 

ונחלקו כשהנגיעה היא לצורך המוקצה:

 

ירושלמי ביצה ה,א-ביצה שנולדה ביו"ט: שמואל אמר,כופין עליה כלי. א"ר מנא,ובלבד שלא יהא כלי נוגע בגופה

של ביצה.

והובא להלכה ברא"ש ובראב"ד.

 

וקשה,שלמדנו לעיל שמותר ליגע במוקצה ?  תירוץ:

תה"ד,סז-יש חילוק בין נגיעה לצורך המוקצה שבזה אסור אף שאינו מטלטל את המוקצה,לבין נגיעה שלא לצורך המוקצה

שבזה התירו (לפי"ז צ"ל בדעתו שסיכת והדחת המת אינה לצורך המת,מפני כבודו,אלא צורך כבוד החיים, וכדעת הרמב"ם והראב"ד שם).

מ"מ (שבת כה,כג)-גם נגיעה לצורך המוקצה מותרת,ובירושלמי אסר כי מדובר בביצה שמתנועעת ע"י הנגיעה בה.

 

שו"ע (שי,ו)-מותר לכפות כלי על מוקצה לשומרו,ובלבד שלא יגע בו.

מ"א (תקיג,ב),תו"ש,פמ"ג-דעתו לאסור כתה"ד.

וכ"פ להלכה המ"א והט"ז. ואע"פ שנוגע ע"י כלי והוי טלטול מן הצד,מ"מ אסור לצורך דבר האסור,וכדלקמן.

וכ"פ מנוח"א.

מ"ב (ע"פ הגר"א ובאר הגולה)-דעתו להתיר כמ"מ,אלא שאסר פה כיון שמדובר בביצה שמתנדנדת ע"י הנגיעה.

וכ"פ הרמ"א (תקיג,א. וכ"מ מסתימתו בסימן שח,ג). וכ"פ הגר"א,דה"ח,באר הגולה ומ"ב (שח,יז; שי,כב).

וכ"פ תורת שבת,ילקו"י (ח"ב עמ' שיט),שש"כ (כב,לב) ואורח"ש (יט,קצז).

וכן הלכה!

 

=> ביצה ושאר מוקצה העגולים אין לנגוע בהם וגם אין לכסותם בדבר הנוגע בהם, כיון שפס"ר שיזוזו עי"כ. [1]

אבל מכשירים חשמליים,כגון: טלפון,מחשב וכיוצ"ב,מותר לכסותם (אורח"ש,קצח),וכן מותר לכסות בשבת את מתג

החשמל בכיסוי המיוחד לו (שם,רא).

 

 

שימוש במוקצה ע"י נגיעה.

 

רמב"ן (שבת קכב.)-מותר לשבת על אבן, וזה הטעם שמותר לישראל לרדת בכבש שנוכרי עשה לעצמו בשבת ואין בו משום

מוקצה, משום שהוא רק משתמש בו ולא מטלטלו.  וכ"כ המרדכי,ריב"א ור' שמשון (ודלא כרשב"א שאסר).

וכ"כ המאירי (שבת קכה:)-"ישיבה בלא טלטול אינו כלום,ומעשים בכל יום שיושבים על האבנים,שאין זה טלטול אלא

נגיעה בעלמא כנגיעה בכותל או בקרקע… שאין הנגיעה כלום".

 

 

לסיכוםמותר לנגוע במוקצה.

[1] אף שהוא פס"ר דלא ניח"ל בדרבנן (ואינו תרי דרבנן, שטלטול מן הצד אינו שינוי גמור, כיון שנעשה ע"י ידיו).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-29 06:04:55

שניים מקרא ואחד תרגום

שלום לרבנים האם מותר לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום וזאת הברכה בשבת או שצריך לחכות להודיענו רבה? כל טוב

אפשר לקרוא וזאת הברכה מהשבת שבה קוראים פרשה זו במנחה (שבט הלוי י, עח; חוט שני ד, פז, א; פס"ת רפה, 56, בירור הלכה (זילבר), הרב אלישיב).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-28 16:20:01

סכך

סכך שמונח על הסוכה משנה לשנה כשרה או חייב להרים כלם (תעשה ולא מן העשוי)?

פניני הלכה סוכות ב, ה – לכתחילה צריך לחדש בה דבר לקראת החג, כגון להוסיף סכך של טפח על טפח (כ-8 ס"מ), או קנה דק על כל אורכה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2023-09-27 06:24:14

יש לך שאלה?

פרשת וישלח – מבקשי פניך יעקב סלה

אחת המילים החוזרות בפרשתנו היא המילה פנים:

  • "ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי ־ כן אראה פניו אולי ישא "
  • "ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלקים פנים אל־פנים ותנצל נפשי"
  • "… ולקחת מנחתי מידי כי על ־ כן ראיתי פניך כראת פני אלקים ותרצני"
  • " ויבא יעקב שלם… ויחן את ־ פני העיר"

חז"ל מציינים כמה וכמה דברים על פניו של יעקב:

  • "'ויחלום והנה סולם' – ומלאכי השרת עולים ויורדים בו, ורואין פניו של יעקב, ואומרים זה הפנים כפני החיה שבכיסא הכבוד".
  • "מה אני עושה לקלסתר פניו של יעקב אביהם שהיא חקוקה לי על כסא כבודי, כי בשעה שאתם אומרים לפני קדוש כורע אני עליה ומחבקה ומנשקה ומגפפה…ג' פעמים שאתם אומרים לפני קדוש"
  • "הכול בפני שרה כקוף בפני אדם, שרה בפני חוה – כקוף בפני אדם, חוה בפני אדם – כקוף בפני אדם, אדם בפני שכינה – כקוף בפני אדם. שופריה (זיהרורי תוארו וקירון עור פניו – רש"י) .דרב כהנא מעין שופריה דרבי אבהו, שופריה דר' אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו, שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון".

ויש לדון מה עניין פני יעקב, ומדוע כה מדגישים אותם?

עניין הפנים כפול: מחד גיסא הפנים הם הפנימיות של האדם, כדברי המהר"ל: "כי עיקר הצלם האלוקי הזה חל על הפנים של אדם כי זה צורתו בוודאי". מאידך גיסא הפנים הם הגילוי החיצוני של האדם. אין זו סתירה, אלא זה ההגדרה של המושג פנים – הגילוי החיצוני של הפנימיות.

לאור זאת מובן שעיקר תפקידנו בעולם הוא ייפוי הפנים, לחשוף ולגלות את הפנימיות, לגלות את הקדושה במציאות, כעניין "חכמת אדם תאיר פניו". יעקב אבינו הוא הפנים השלימות, הוא המגלה את הקדושה בעולם. יעקב אבינו הוא הסולם שמלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, הם עולים למעלה ורואים את פניו של יעקב החקוקות בכסא הכבוד, ויורדים למטה לראות את אותם הפנים למטה בארץ. כביכול המלאכים במבוכה גדולה, תוהים איך ייתכן שמה שלמעלה הוא מה שלמטה? האם אפשר שהפנים (פנימיות) יופיע בפנים (בחיצוניות)? יעקב אבינו מלמדנו שזה ייתכן ואפשרי. זוהי מטרת העולם, לכן פניו של יעקב הם כפניו של אדם הראשון.

יעקב מתוך היותו איש תם, יושב אוהלים, בחיר בית מדרשם של שם ועבר, הולך ומתקן את העולם. הוא מתקן ומייפה את פני העיר ונותן לה חן – "ויחן את פני העיר", בכל מיני תיקונים (במדרש: מטבע, מרצאות, שווקים, הורדת מחירים ועוד). יעקב עוסק בייפוי הפנים, ואפילו את פניו של עשו הרשע רוצה יעקב לתקן, והוא אכן מצליח ופניו של עשו נקברים במערת המכפלה.

זו העבודה שלנו בעולם, לייפות את הפנים, לגלות שכינה בארץ. כשאנו עולים לרגל אנו רוצים לראות את פני ה', להיות לפניו, כי אנו רוצים לייפות את הפנים שלנו, את הפנים של העולם – "שלוש פעמיים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון אלוקי ישראל". אנו מייחלים ומתברכים יום יום ש"יאר ה' פניו אליך ויחונך", כי ככל שנדבק בפנים האלוקיות הפנים שלנו יקבלו את הצורה האמיתית של הפנים.

ככל שנדבק בה', באידאליים האלוקיים, כך נגלה יותר ויותר את הפנים האמיתיות, את פני יעקב. אנו מייחלים לבניין המקדש והשבת השכינה לציון וירושלים – דוד המלך בתהילים מגלה לנו שהדרך לכך היא להחזיר את פני יעקב לעולם:

"זה דור דורשיו (זהו דור דורשי ה', ומהי דרישתם?) מבקשי פניך יעקב סלה (הם מבקשים לחזור לגלות את פני יעקב), שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד, מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגיבור ה' גיבור מלחמה, שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה (בזכות הזאת תתגלה השכינה בביהמ"ק, תתגלה מלכות ה' בעולם)"

יהי רצון שנזכה לגילוי הפנים השלם, שהתגלה ליעקב בפניאל והתגלה למשה רבינו – "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ", וכל ישראל – "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ".

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן