פרשת וישלח – מבקשי פניך יעקב סלה

אחת המילים החוזרות בפרשתנו היא המילה פנים:

• "ואמרתם גם הנה עבדך יעקב אחרינו כי־אמר אכפרה פניו במנחה ההלכת לפני ואחרי ־ כן אראה פניו אולי ישא "
• "ויקרא יעקב שם המקום פניאל כי־ראיתי אלקים פנים אל־פנים ותנצל נפשי"
• "… ולקחת מנחתי מידי כי על ־ כן ראיתי פניך כראת פני אלקים ותרצני"
• " ויבא יעקב שלם… ויחן את ־ פני העיר"

חז"ל מציינים כמה וכמה דברים על פניו של יעקב:

• "'ויחלום והנה סולם' – ומלאכי השרת עולים ויורדים בו, ורואין פניו של יעקב, ואומרים זה הפנים כפני החיה שבכיסא הכבוד".
• "מה אני עושה לקלסתר פניו של יעקב אביהם שהיא חקוקה לי על כסא כבודי, כי בשעה שאתם אומרים לפני קדוש כורע אני עליה ומחבקה ומנשקה ומגפפה…ג' פעמים שאתם אומרים לפני קדוש"
• "הכול בפני שרה כקוף בפני אדם, שרה בפני חוה – כקוף בפני אדם, חוה בפני אדם – כקוף בפני אדם, אדם בפני שכינה – כקוף בפני אדם. שופריה (זיהרורי תוארו וקירון עור פניו – רש"י) .דרב כהנא מעין שופריה דרבי אבהו, שופריה דר' אבהו מעין שופריה דיעקב אבינו, שופריה דיעקב אבינו מעין שופריה דאדם הראשון".

ויש לדון מה עניין פני יעקב, ומדוע כה מדגישים אותם?

עניין הפנים כפול: מחד גיסא הפנים הם הפנימיות של האדם, כדברי המהר"ל: "כי עיקר הצלם האלוקי הזה חל על הפנים של אדם כי זה צורתו בוודאי". מאידך גיסא הפנים הם הגילוי החיצוני של האדם. אין זו סתירה, אלא זה ההגדרה של המושג פנים – הגילוי החיצוני של הפנימיות.

לאור זאת מובן שעיקר תפקידנו בעולם הוא ייפוי הפנים, לחשוף ולגלות את הפנימיות, לגלות את הקדושה במציאות, כעניין "חכמת אדם תאיר פניו". יעקב אבינו הוא הפנים השלימות, הוא המגלה את הקדושה בעולם. יעקב אבינו הוא הסולם שמלאכי אלוקים עולים ויורדים בו, הם עולים למעלה ורואים את פניו של יעקב החקוקות בכסא הכבוד, ויורדים למטה לראות את אותם הפנים למטה בארץ. כביכול המלאכים במבוכה גדולה, תוהים איך ייתכן שמה שלמעלה הוא מה שלמטה? האם אפשר שהפנים (פנימיות) יופיע בפנים (בחיצוניות)? יעקב אבינו מלמדנו שזה ייתכן ואפשרי. זוהי מטרת העולם, לכן פניו של יעקב הם כפניו של אדם הראשון.

יעקב מתוך היותו איש תם, יושב אוהלים, בחיר בית מדרשם של שם ועבר, הולך ומתקן את העולם. הוא מתקן ומייפה את פני העיר ונותן לה חן – "ויחן את פני העיר", בכל מיני תיקונים (במדרש: מטבע, מרצאות, שווקים, הורדת מחירים ועוד). יעקב עוסק בייפוי הפנים, ואפילו את פניו של עשו הרשע רוצה יעקב לתקן, והוא אכן מצליח ופניו של עשו נקברים במערת המכפלה.

זו העבודה שלנו בעולם, לייפות את הפנים, לגלות שכינה בארץ. כשאנו עולים לרגל אנו רוצים לראות את פני ה', להיות לפניו, כי אנו רוצים לייפות את הפנים שלנו, את הפנים של העולם – "שלוש פעמיים בשנה יראה כל זכורך את פני האדון אלוקי ישראל". אנו מייחלים ומתברכים יום יום ש"יאר ה' פניו אליך ויחונך", כי ככל שנדבק בפנים האלוקיות הפנים שלנו יקבלו את הצורה האמיתית של הפנים.

ככל שנדבק בה', באידאליים האלוקיים, כך נגלה יותר ויותר את הפנים האמיתיות, את פני יעקב. אנו מייחלים לבניין המקדש והשבת השכינה לציון וירושלים – דוד המלך בתהילים מגלה לנו שהדרך לכך היא להחזיר את פני יעקב לעולם:

"זה דור דורשיו (זהו דור דורשי ה', ומהי דרישתם?) מבקשי פניך יעקב סלה (הם מבקשים לחזור לגלות את פני יעקב), שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבוא מלך הכבוד, מי זה מלך הכבוד ה' עזוז וגיבור ה' גיבור מלחמה, שאו שערים ראשיכם ושאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד, מי הוא זה מלך הכבוד ה' צבאות הוא מלך הכבוד סלה (בזכות הזאת תתגלה השכינה בביהמ"ק, תתגלה מלכות ה' בעולם)"

יהי רצון שנזכה לגילוי הפנים השלם, שהתגלה ליעקב בפניאל והתגלה למשה רבינו – "וְדִבֶּר ה' אֶל מֹשֶׁה פָּנִים אֶל פָּנִים כַּאֲשֶׁר יְדַבֵּר אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ", וכל ישראל – "פָּנִים בְּפָנִים דִּבֶּר ה' עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ".