שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

אכילה על שולחן מלוכך

שלום לכבוד הרבנים, לגבי החובה לנקות שולחן או מפה שאכלו עליהם חלבי לפני שאוכלים עליהם בשרי. האם מספיק לנקות פירורים או שחובה ממש להעביר מטלית לחה? והאם כשאני אוכל אצל אדם שאיני יודע מהי מידת הקפדתו על דין זה אסור לי לאכול אפילו בשרי/חלבי מעל מפת בד(שמתנקה רק בכביסה) שלו? או שאולי ניתן במקרה כזה להקל בגלל שאדע להקפיד לא לאכול דברים שנופלים מהצלחת על מפה זו?

1. השולחן צריך להיות נקי לגמרי לפי אופי האוכלים ואופי המאכלים שאכלו עליו. כל אחד יחליט לעצמו האם מספיק לשם כך ניקוי יבש או עם מטלית לחה.

2. האוכל אצל אדם שספק לו האם מקפיד על דין זה, מותר לאכול אצלו על גבי צלחת, כך שלחם או מאכל אחר לא נוגע במקום שיכול להיות שנפל עליו מהמין השני.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-18 20:37:56

ציצית

אני אדפיס שסובל מחום קיצוני האם חובה עלי לשים ציצית

החלטה שלך. ציצית אינה מצווה כמו תפילין שחייבים לקיימה בכל מקרה, אלא רק מי ששם על עצמו בגד של ארבע כנפות חייו לקשור בו ציציות, אבל מי שלא רוצה לקיים את המצווה ולא שם על עצמו בגד של ארבע כנפות – פטור מציצית. אמנם אמרו חז"ל שכדאי מאוד להשתדל לקיים מצווה זו, אבל אם אתה לא מסוגל, זה משהו אחר. ובכל זאת כדאי מאוד שתשים ציצית פעם ביום לכמה זמן שאתה יכול, אם אתה יכול להיות בזמן התפילה עם ציצית, זה הכי טוב. ואם לא, אז תשים בזמן שהכי נוח לך לעשר דקות ותוריד.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-18 12:19:30

תפילת שחרית יחיד

כשאני אני מתפלל שחרית יחיד , מה אני צריך לאמר?(אשמח לפירוט) ובנוסף, אדם שנוהג להאריך בתפילה ולאמרה בכוונה ובטעמים האם זה נורמלי שהוא יתפלל שחרית יחיד שעה ? , האם בכלל מותר לאדם להתפלל שחרית יחיד שעה ? תוד. מראש .

כמו בציבור רק בלי חזרת הש"ץ ובלי הקדישים ובלי תחנון ('אשמנו בגדנו…') אלא רק נפילת אפיים

אם הוא אומר גם קורבנות זה בהחלט נורמלי, ובלבד שאומר את קריאת שמע בזמן (8:40) וכן את תפילת עמידה (9:30)

יש לציין שעדיף להתפלל במניין גם אם קשה יותר לכוון, שכן מלבד זה שתפילת במניין זה חובה, תפילה במניין נשמעת תמיד כפי שאמרו חכמים.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-17 14:37:12

מעשר לוי

שלום לכבוד הרבנים אני רוצה לתת מעשר ראשון ע״י נתינת הלוואה ללוי וכל פעם המעשר שאפריש ירד ממנה, זה ההודעה שברצוני לשלוח ללוי: ״אתה תקבל ממני את המעשר ראשון שאפריש עד סוף שנת השמיטה הקרובה בלי נדר. מעביר לך 200 שקל בפייבוקס ששלחת לי שיהיו הלוואה כספית כנגד המעשרות שאפריש בשנים אלה. במידת הצורך אאעביר כסף נוסף״ האם ניסוח זה מספיק בשביל להחשיבו כמכר לוויה? איך לחשב שווי של כמות קטנה של פירות? אפשר לחשב בערך? איך לתת רשות גם למשפחה שלי להשתמש בזה?

  1. כן
  2. להשתדל כמה שיותר לדייק
  3. פשוט לתת רשות, רק הם צריכים להודיע לך כל פעם כדי שתרשום זאת.
  4. שווי הפירות להלן

דין זה מבואר בפניני הלכה כשרות פרק ט העוסק במצוות תרומות ומעשרות. אפשר לקרוא מספר דרך האתר.

אביא לך את הדברים הלכה למעשה מתוך ספר הקיצור לפניני הלכה:

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

י. אסור לפחות מאחוז אחד שמיועד לתרומת מעשר ועוד משהו שמיועד לתרומה גדולה, ואם טעה בזה, עליו להפריש שוב תרו"מ כסדר. לגבי מעשר ראשון ומעשר עני, צריך להשתדל לדייק, ולכן ימדוד פירות שרגילים למדוד את נפחם, ויספור פירות שרגילים לספור, והטוב ביותר לחשב לפי משקל, שהוא המדויק ביותר. אמנם בדיעבד, כשאין אפשרות לשקול או למדוד או לספור את הפירות, יפריש את המעשרות באומד. ואפילו אם יטעה הרבה, כל זמן שהתכוון להפריש כשיעור המדויק וטעה כדרך שאנשים לפעמים טועים – קיים מצוותו (ועי' להלן, כד).

כו. אפשרות נוספת היא שבעל הפירות ייתן ללוי ולעני הלוואה כספית כנגד המעשרות שהוא עתיד להפריש בשנה הקרובה, וכך מיד לאחר הפרשת המעשרות, הפירות עוברים לרשותם בלא צורך בפעולת קניין. ובכל עת שבעל הפירות יפריש מעשר, יחשב את שוויו, ויפחית אותו מן ההלוואה שהלוי והעני חייבים לו, ובכך פירות המעשר יחזרו לרשותו. אפשר לתת את ההלוואה לישיבה שמעניקה מלגות לאברכים שהם לוויים או עניים, או מעסיקה רבנים לוויים.

כז. בדיעבד, כאשר לא ניתן לעשות קניין או לסכם זאת מראש, ימיר בעל הפירות את פירות המעשר בכסף, וייתן אותו ללוי ולעני.

כח. מחשבים את שווי הפירות בשדה בגמר האיסוף, בלא שום טיפול נוסף ובלא חישוב ההוצאות עבור עבודת גידולם. כמו כן, החישוב תמיד לפי השווי הנמוך ביותר במשך כל העונה (עי' בפניני הלכה, 13).

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-11-17 08:43:42

יש לך שאלה?

דבר תורה לפרשת בהר – צורת המערכת הכלכלית לפי התורה

תוכן עניינים

בפרשת בהר אנו עוסקים בין השאר במערכת הכלכלית, הכוללת שמיטה ויובל, ואני רוצה להיכנס היום לעניין כללי שקשור למבט הנכון על העולם הכלכלי שאנו חיים בתוכו.

התורה מצווה "וכי תמכרו ממכר לעמיתך או קנה מיד עמיתך אל תונו איש את אחיו…ולא תונו איש את עמיתו ויראת מאלוקיך כי אני ה' אלוקיכם". "וכי ימוך אחיך ומטה ידו עמך והחזקת בו גר ותושב וחי עמך, אל תקח מאתו נשך ותרבית ויראת מאלוקיך וחי אחיך עמך, את כספך לא תתן לו בנשך ובמרבית לא תתן אכלך, אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים לתת לכם את ארץ כנען להיות לכם לאלוקים". "וכי ימוך אחיך עמך ונמכר לך לא תעבד בו עבודת עבד".

העולם בנוי כך שאדם לא יכול לחיות לבד, האנשים זקוקים זה לזה. האדם לא יודע הכל ולא יכול לעשות הכל לבד. כדי להתקיים יש לי צורך לקשרים עם עוד אנשים, בכל הרמות. מדוע יצר הקב"ה כך את העולם?

הרמח"ל מסביר שמטרת כל הבניין הכלכלי הוא לחבר ביננו, ליצור קשרים, חברויות וחיבור בין האנשים. מטרת העולם הכלכלי הוא להרבות חיבורים וקשרים, להרבות אהבה ואחווה.

מי שמגיע לעולם הכלכלי ומטרתו להרוויח את הרווחים הגדולים ביותר, לקחת כמה שיותר, הוא לא מבין את עניינו של העולם הכלכלי. מי שמטרתו הגדולה ביותר היא להרוויח כמה שיותר, ואין זה משנה אם הוא רוצה לתת את כל רווחיו לצדקה וחסד, כמעט וודאי שהוא יגיע להונאה.

צריך להיזהר, התורה בפרשתנו מזהירה אותנו, לא להונות. וכך כותב רש"י על הונאת דברים: "כאן הזהיר על אונאת דברים שלא יקניט איש את חבירו ולא ישיאנו עצה שאינה הוגנת לו לפי דרכו והנאתו של יועץ". רשי מזכיר שתי דוגמאות: האחת, שלא יקניט איש את חבירו. כשאדם רוצה לבנות את מעמדו החברתי, אחת הדרכים לעשות זאת היא באמצעות הקנטת החברים שלו, להיות זה שזורק בדיחה והלצה. והתורה מזהירה אותנו שזו הונאת דברים, שלא ככה בונים מעמד חברתי. מטרת החברה היא חיבור, אהבה ואחווה, חסד וטוב.

הדוגמא השניה שמביא רש"י היא של אדם המבקש עצה. אדם זה מגיע ובענווה מבין שהוא לא יודע הכול ולכן בא לשמוע את חברו. זהו דבר נפלא שנותן הזדמנות לתת עצה מכול הלב, אך מצד שני גם נותן מקום לנצל את האמון, את החסרון של השני, את ה'מעמד' שלי כמומחה, ולתת עצה מתוך נגיעה ואינטרס – וזוהי הונאה.

כל כך חשוב שאנשים נותנים אמון, וצריך להיזהר שלא לשבור אותו, לא להוביל אחרים לאשליות, לא לבנות דמיונות, כי בכך הורסים את היכולת ליצור קשרים, אהבה ואחווה, ולמעשה הורסים את העולם.

איזה כאב נורא הוא לחיות בעולם בו אי אפשר לתת אמון, עולם בו אי אפשר לסמוך, עולם בו אנשים לא יודעים אם מה שנאמר להם הוא אמיתי או נובע מתוך אינטרסים.

זה כל כך חשוב שבזה תלויה גאולה העולם וירושלים: "ציון במשפט תפדה ושביה בצדקה".

השפת אמת מעמיק עוד בהבנה ומבאר:

"בפסוק וכי ימוך כו' והחזקת בו כו' וחי אחיך עמך…וזה הענין נוהג הן בעשיר הן בחכם (כל מי שיש לו מה לתת מחויב לתת משלו, הן אדם שיש לו חוכמה והן אדם שיש לו עושר), וממשמע שנאמר 'והחזקת בו' שיש בכוח איש להחזיק ביד חבירו שמטה ידו 'וחי עמך' – כי הנקודה חיות יכול להתפשט עד אין שיעור".

כלומר, לכל אדם שיש שפע, הן שפע של חוכמה והן שפע כלכלי, יכול להחיות מהשפע שלו את הנזקקים, וכיוון שהשפע הוא אלוקי, ללא שיעור וגבול, הרי שכל זמן שישתמש האדם בשפע לנתינה – השפע ילך ויתרבה.

אבל השפת אמת לא מסתפק בדברים אלו ואומר: "והקדוש ברוך הוא וברוך שמו משפיע בכל יום לכלל הבריאה כל הצטרכות שלהם הן בנפש הן בגוף ועל זה מברכין 'הזן את העולם כולו' דייקא. רק שהמקבלים צריכין להתאחד ולתת זה לזה באחדות אחד. ואז אין מחסור דבר. וכיון שימוך אחיך ומטה ידו עמך בוודאי נמצא העזר אצלך. ואם כי אינו רואה שיהיה בכוחו כל כך. על זה נאמר 'מאיר עיני שניהם ה', שעל ידי התאחדות ישרה עליהם ברכה".

זהו דבר מופלא מאד שמתחבר באופן ישיר לדברינו, הקב"ה שולח לאחד שפע והשני נזקק, המטרה היא שיתאחדו, באמת יש מספיק לכולם, יש שפע לזון את כל העולם בחסד. אבל כדי שיהיה לכולם אנו נדרשים להיות המעבירים, בחסד ובמסחר צודק וישר, וכך השפע עובר ונוצרת אחדות.

כשנבין היטב את המטרה האלוקית שלשמה נוצרה צורת הכלכלה שמלווה את חיינו, נוכל ממילא לכוון את הדברים כראוי. יהי רצון שנזכה לכך.

אולי יעניין אותך

הרב אליעזר מלמד בשיעור עם דגלים ברקע

ספריו של הרב פרייס זצ"ל

כמו רוב הרבנים, הרב פרייס סבר שיש לגייר את בני הזוג הנוכרים, גם אם לא ישמרו מצוות, כדי לשמור על זהותו היהודית של היהודי וצאצאיו • הוא מבאר בהרחבה שעיקר הגיור תלוי בכך שהגר יאמין בייחוד ה' ויכפור בעבודה זרה • עוד הוסיף סברה כלל־ישראלית שלאחר השואה, לצורך לאומי, יש לקרב גרים מנישואי תערובת כדי להגדיל את העם היהודי • על רקע הצלתו מאימי השואה, שבה נספו כמאתיים מבני משפחתו, הרב פרייס שמח מאוד בהקמת מדינת ישראל • בספריו יש דיונים ומשא ומתן וחידושים על נושאים קטנים וגדולים שקשה למצוא בספרים אחרים
דילוג לתוכן