שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

פרשת נצבים – חשיבות הראשית

תוכן עניינים

משה רבינו מזהיר בפרשתנו את ישראל "פן יש בכם איש או אישה או משפחה או שבט אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלוקינו, ללכת לעבוד את אלוקי הגוים ההם, פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה".

הרמב"ן מבאר שכוונת הפסוק היא שאם יש מישהו שעובד את ה' ושומר את המצוות, ובחזותו החיצונית נראה כצדיק גמור, אלא שכבר היום יש בליבו אמונה זרה – אזי השורש הזה יוציא פירות רעים, ועתיד לצאת ממנו זרע שיעבוד עבודה זרה. וזה לשונו:

"על הנפתה כבר לעבודה זרה והוא בלבו מאמין בה היום הזה, או פן יש בכם שורש רע שיפרח וישגה, ובימים הבאים יוציא פרחים רעים ויצמיח מרורות… כי האב שורש והבן נצר משורשיו יפרה… ואמר 'פורה ראש' לרמוז כי משורש מתוק לא ייצר מר, וכל אשר לבבו שלם עם ה' הנכבד ולא הרהר כלל בעבודה זרה, לא יוליד מודה בה".

העולה מדבריו הוא שהכל תלוי בשורש, ביסוד, בראש. אם הראש סוטה, אפילו סטיה קטנה, אפילו הרהור בלב, הוא יצמיח ויגדל אנשים שיעבדו עבודה זרה, ובכך יקלקלו ויהרסו לכל עם ישראל. אבל כאשר השורש הוא טוב ישנה הבטחה שממתוק לא ייצא מר, ומטוב לא ייצא רע.

מתובנה זו ניתן ללמוד רבות.

כהורים לילדים, שהדבר החשוב לנו ביותר בחיים הוא שילדינו יזכו ללכת בדרכים טובות, ושיהיה שם שמים מתקדש על ידם, (כפי שאנו מתפללים "וזכני לגדל בנים ובני בנים, חכמים ונבונים, אוהבי ה', יראי אלוקים, אנשי אמת, זרע קודש בה' דבקים, ומאירים את העולם בתורה ובמעשים טובים, ובכל מלאכת עבודת הבורא"). מעבר לכל הדברים הטובים שאנו עושים בחינוך ילדנו, כל תיקון פנימי של עצמנו: חיזוק האמונה, חיזוק הטוב והחסד, הגדלת האידיאלים, משפיע באופן ישיר על ילדינו. וכיוון שההורים וילדיהם מחוברים כל הזמן, באופן פנימי, [לכן למשל "ברא מזכה אבא" (הבן מזכה את האב)], ממילא כל תיקון של ההורים משפיע ישירות על הילדים.

דבר זה נכון לא רק בהקשר של ההורים והילדים, אלא גם במימד הכרונולוגי של הזמן. הראשית והראש של היום משפיעים באופן מכריע על היום כולו, והראשית והראש של השנה משפיעים על כל השנה כולה.

וצריך להיזהר מ"שורש פורה ראש", וכל סטייה וקלקול קטן בראש, מוליד קלקולים גדולים בהמשך. משל למה הדבר דומה? לאדם העומד במטווח, שכל סטייה של מילימטר בכיוונון הרובה, תהפוך לסטייה גדולה במטרה העומדת במרחק של 500 מטר. משל נוסף הוא אדריכל שבונה תוכניות, שכל סטייה של סנטימטר בתוכנית, תהפוך לסטייה וקלקול משמעותי כשייבנה הבניין.

דבר זה זוקק אותנו להכנה רבה לקראת ראש השנה, הכנה שביסודה הייתה אמורה להיות חודש, אבל כעת נצבים לפנינו רק ימים בודדים, ולכן צריך להזדרז לכוון היטב את הרצונות, הבקשות, התפילות, המטרות, הרגשות והמחשבות.

ככל שנהיה מכוונים ומדויקים בראש, כך השנה הבאה תהיה יותר טובה ומבורכת.

שתהיה לכולנו שנה טובה ומתוקה.

אולי יעניין אותך

רביבים 1179 - נאמנות לתורה, רגישות למשפחה

נאמנות לתורה, רגישות למשפחה

ככלל, אסור להשתתף בחתונה שאינה על פי ההלכה • בלא חתונה כדת משה וישראל אסור לאיש ולאישה לקיים יחסי אישות • מצווה מהתורה למחות כנגד העובר עבירה • בד בבד צריך לשקוד על שמירת היחסים הטובים עם כל בני המשפחה • במצב שבו עלול להיווצר קרע במשפחה, עדיף להשתתף באירוע כפי מידת ההכרח • צעיף פטור מציצית, הואיל ונועד לכיסוי הצוואר • מי שיכול עדיף שיקיים את מצוות הציצית בטלית מצמר
ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן