שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

פרשת כי תבוא – ביכורים והכרת תודה

תוכן עניינים

כשהאדם מביא את ביכוריו לבית המקדש הוא פותח באמירה: "הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבותינו לתת לנו".

ועולה השאלה מה משמעות המילים "הגדתי היום"- הרי אלו הם תחילת דבריו של מביא הביכורים, ולכאורה עדיין לא אמר דבר…? ועוד יש לשאול מה המשמעות של האמירה הנ"ל – מה המשמעות שהאדם אומר שהוא הגיע לארץ?

הרמב"ן אומר על פסוק זה כי "בפרי הזה שהבאתי, הגדתי והודיתי לשם אלוקיך שהביאני אל הארץ אשר נשבע לאבותינו לתת לנו. והנה ה' מקיים דברו, ואני מודה ומשבח לשמו".

כלומר, ההבאה עצמה היא האמירה – בכך שהאדם מביא את הפרי, הוא מראה ומביע את תודתו והודאתו לה' על כך שקיים את הבטחתו והביאנו אל הארץ. אולי לכך גם רומז רש"י, בהביאו את 'הספרי' על המילים 'ואמרת אליו' – "שאינך כפוי טובה". כלומר באמירה שאומר האדם לכהן "הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ" הוא מבטא את הכוונה בהבאת הביכורים, שהיא להוקיר תודה לקב"ה על הביאה לארץ.

ויש מדברים אלה כמה לימודים משמעותיים. הלימוד הראשון הוא חשיבות הכרת התודה, והזהירות המרובה שצריך האדם להיזהר שלא להיות כפוי טובה. כשאדם מודה הוא מכיר את הטוב בחייו ומבין שהטוב הזה איננו במקרה, אלא הוא נתינה אלוקית ולכן הוא שמח בו ושמח בחייו.

הלימוד השני הוא שהכרת התודה איננה דווקא בדברים יוצאים מגדר הרגיל, בדברים מיוחדים, אלא גם בדברים שנראים פשוטים ושגרתיים. האדם מגיע ומביא את ראשית פרי אדמתו בהכרת תודה על עצם הביאה לארץ. כמה אנשים ביום-יום מוקירים תודה על היותם בארץ ישראל? כמה אנשים מודים ומשבחים לה' שקיים את הבטחתו והביאנו אל ארץ אבותינו?

מפרשת הביכורים, כפי שמבאר אותה הרמב"ן, לומדים כמה שמחה והודיה צריכה להיות אפילו בעובדה, הלכאורה פשוטה, שאנו נמצאים בארץ.

הלימוד השלישי הוא שתודה צריך לא רק לומר אלא גם להביע במעשים. כשאדם מכיר בטובה שהקב"ה גומל איתו, זה מחייב אותו לפעול לקידוש שם שמיים, לתיקון עולם במלכות שד-י. זו האמירה הכי משמעותית- "הגדתי היום לה' אלוקיך" – בעצם הבאת הביכורים הופכת האמירה הזו להרבה יותר משמעותית מאשר מילים בעלמא.

כשהאדם מכיר תודה לה' ולשלוחיו, אפילו על הדברים הפשוטים, והכרת התודה הזו מניעה אותו לפעול ולעשות דברים טובים, הוא זוכה להיות בשמחה ובעשייה ברוכה כל ימיו.

בימים אלו, שאנו הולכים ומתקרבים לסופה של השנה, חלק מהעבודה הפנימית של האדם צריכה לראות את כל הטוב והחסד שהקב"ה גמל איתו במשך השנה, ולהתמלא בהכרת טובה, בשמחה גדולה, ומתוך כך בכוחות גדולים ומרץ רב, להגיע לשנה החדשה ולפעול פעולות להגדלת הטוב בעולם.

אולי יעניין אותך

רביבים 1182 - סוד ההידור: הדרך לרכישה נכונה של תפילין ומזוזות

סוד ההידור: הדרך לרכישה נכונה של תפילין ומזוזות

צריך לקנות תפילין ומזוזות מסופר ירא שמיים שבקיא בהלכות סת"ם • חובה לכתוב את התפילין והמזוזות כסדר שכתובות בתורה, ואין אפשרות להשלים או לתקן אות שנשמטה • מצווה להדר במצוות, דהיינו להוסיף עד שליש ממחיר המצווה • בכלל ההידור שיהיו התפילין והרצועות יפות, ואף להדר שיהיה התיק שבו מניחים את התפילין נאה • נוהגים שלא לבדוק תפילין כל זמן שלא אירע להם דבר מיוחד שעלול לפוסלם
ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן