שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

ברכות ועוד

שלום 1. ראיתי שיש פוסקים שכניסה לשירותים בבית מהווה הפסק בברכה ראשונה בדברים שברכתם האחרונה בורא נפשות. לא ראיתי התייחסות לכך בפניני הלכה. מה דעת הרב? 2. בעניין מעבר בין 2 נשים, מה דעת הרב? (תוקף האיסור, מצבים שמותר וכ'ו)

  1. אינו הפסק. אם הרב היה סובר כך, ודאי היה מביא זאת. הכלל הוא כפי המובא בפניני הלכה.
    מתוך ספר הקיצור הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
    שינוי מקום
    יט. האוכל או שותה בתוך ביתו דבר שברכתו האחרונה 'בורא נפשות', ויצא לרחוב או לבית אחר, אם רוצה להמשיך לאכול או לשתות, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אבל אם יצא למרפסת ביתו או לחצרו הפרטית או לחדר המדרגות, לא צריך לברך שוב, כיוון שהם טפלים לביתו. ואם רגיל לפעמים לצאת אליהם בזמן אכילתו, רשאי לעשות כן לכתחילה.

2. אין בזה איסור.
הבעיה שגבר יעבור בין שתי נשים היא משום כשפים (גמ´ בפסחים), וכיום אין הנשים שלנו עסוקות בכשפים ב"ה.
אמנם בזוהר כתוב שיש בזה בעיה אחרת, אך איננו פוסקים הלכות מחייבות על פי הזוהר אלא רק המלצות. לכן אם אפשר בקלות לא לעבור ביניהן, נכון להחמיר.
גם לאישה נכון שלא תעבור בין שני גברים כאשר אפשר בקלות לעקוף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-22 23:54:07

פירוק סוכה האם גם זה נחשב עוסק במצווה?

שלום לכבוד הרב, יש לי שאלה, בתום חג הסוכות פירקתי את הסוכה. זו לא משימה של מה בכך, יש להוריד את הסכך, והקישוטים ולקפל את הבד ולפרק את העץ. עבודה של כמה שעות. עכשיו בהתחשב בעובדה שגם לקפל תפילין יש סגולה לאריכות ימים, ויש אף הלכה להוריד אותה בדרך בה הנחנו אותם בתחילה, וההלכה באה ומסבירה לנו שיש דרך לסיים את המצווה והרבה נכתב על הורדת התפילין, כמה שחכמים היה להם קשה להיפרד מהם והיו כאלה שהסירו אותם ביד אחת כדי להראות על קושי מפרידתם, איך הדברים הללו עולים בקנה אחד עם הסוגייה של פירוק סוכה? האם בפירוק סוכה יש גם שכר מצווה? צורכי הרבים, הרי לבנות זו מצווה ולפרק? זה כמו דין של לקפל תפילין ? אנשים מזיעים בפירוק סוכה, זו זיעה של מצווה או של עבודת השם. אודה למענה.

בכך שאדם מראה שקשה לו להוריד את התפילין, ניכרת אהבתו לה' ואהבתו למצוותיו, ועל כך השכר. בוודאי שכן הדבר בכל המצוות, אלא שבפירוק הסוכה אין אפשרות להדריך לפרק ביד שמאל ואין עניין להשאירה יותר מימי החג, לכן מה שנותר זה מה שקורה בלב של המפרק, ועל זה השכר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 23:02:42

לגבי צואה בפי הטבעת

יש לי שאלה לגבי ההלכות השייכים לדברים שבקדושה (תפילה וכד׳). לגבי העניין של הניקיון בשירותים, כלומר – חוץ מכבודכם – על "צואה בפי הטבעת" (שו"ע או"ח עו, ה). מה גדר הנקיון?

המינימום הוא קינוח חיצוני עם דחיקה קטנה. אם אפשר עדיף בממחטה לחה, תלוי ברמת הלכלוך. כפי הנראה כיום שאנו מקפידים יותר על נקיון ויש לנו אמצעים קלים כדי לנקות טוב, כך נכון לעשות, אך אין זה מעכב.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 12:48:01

כשרות

האם צריך להכשיר מכסה סיר רותח שהנחתי בטעות על הכיריים? הייתי רוצה ללכת לפי הדעה המחמירה.

אין צורך להכשיר, שכן החצובות השחורות כשרות כל השנה אלא אם כן היה מקרה מיוחד, זאת משום שאש הגז שורפת ומכשירה אותם כל הזמן. מה שכמשירים לפסח זאת חומרה כפי שנוהגים לגבי הרבה דברים בפסח. וגם אם היה מקום להחמיר ולומר שהחצובות לא כשרות, במקרה הנכחי אין צורך להכשיר, שכן כלל הוא בהלכות בליעה, שהעברת טעמים נוצרת רק על ידי מאכל או נוזל, אבל כלי רותח שנגע בכלי רותח אחר – אין העברת טעמים ביניהם.

כל זה מבואר בפניני הלכה, וגם הלכה למעשה בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-20 16:24:53

יש לך שאלה?

פרשת עקב והחופש הגדול

היום נתייחס לימים העמוסים והשמחים בהם אנו נמצאים כעת- ימי החופש הגדול.

אחת הסכנות הגדולות כאשר נכנסים לארץ ישראל וזוכים להופיע את הכוח הגדול של עם ישראל, בונים ויוצרים מדינה, וכל יחיד ויחיד זוכה לבטא את הכוח האלוקי שניתן לו בארץ חיינו – היא שהאדם עלול להגיע לשכחת ה', לחשוב שהוא עושה והוא פועל מעצמו. "ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך, המוציאך מארץ מצרים מבית עבדים" – האדם עלול לשכוח מי נותן את הכוח, לשכוח מה המקור לכל.

הרב חרל"פ מעיר בנושא זה שתי הארות מאירות:

"אמר 'המוציאך' – ולא 'אשר הוציאך', שכן אף אם זוכרים בעבר 'אשר הוציאך', ואינם מרגישים שיציאת מצרים היא בלתי נפסקת והיא מתחדשת תמיד בכל רגע ורגע, הרי זו שכחת ה' שבאה לו מצד רום לבבו"

לא יצאנו ממצרים רק בעבר. אנחנו יוצאים כל הזמן, כיחידים וכאומה, ומתוך ההפרעות והמצוקות אנחנו הולכים ומופיעים. האדם צריך תמיד לזכור שה' מוציא אותו כל הזמן מהמייצרים וההגבלות, מרומם אותו מעל החומריות השוטפת ומגביה אותו מעל לכל מה שחוסם אותו מלגלות את נשמתו.

ועוד כותב הרב חרל"פ כי "עיקר ההקפדה על הגאווה הוא בזמן שהיא בשני לבבות, יצר הטוב ויצר הרע – 'ורם לבבך' – בשני יצריך (כדרשת חז"ל על 'ואהבת את ה' אלוקיך בכל לבבך… – בשני יצריך, שתי לבבות, (ברכות נד.), אולם הגבהות של היצר הטוב היא טובה ומוכרחת: "ויגבה ליבו בדרכי ה'".

כלומר, גאוות היחידה, השמחה בהיותינו עובדי ה' צריכה למלא את ליבנו בשמחה ואושר גדול, וזוהי גאוותנו!

 

לעיתים אפשר למצוא דברים קצרים ועמוקים, שבכוחם להכנס ללב ולהעמיק את המחשבה. בעת שרותי בצבא, בו כידוע יש לעיתים זמנים ארוכים בהם לא מפעילים את המחשבה אלא את הגוף, תמיד היה עימי ספר 'אורות התשובה' בכיס, ומידי פעם הייתי חוטף פיסקה של דברי התורה המופלאים של מרן הרב קוק זצ"ל ומסתובב איתם שעות רבות.

גם דבריו הנ"ל של הרב חרל"פ הם מאותם הדברים שיכולים להאיר את מעשינו שעות וימים לאחר שקראנו אותם.

אנו בימים נפלאים בהם ניתן לזכור מה עיקר ומה טפל, להיזכר במגמת כל המעשים, הטרחה והעשייה, ולהנחיל לילדנו את גאוות היחידה, את הידעה שה' הוא המוציאנו רגע רגע מכל המיצרים, וזו שמחתנו הגדולה ביותר.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן