שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

עבודה בהפצה בחברת אנרגיה

היי, האם מותר לעבוד כמנהל מחלקת הפצה בחברת אנרגיה? העבודה היא, להיות אחראי לשבץ את הנהגים להובלות מכילי דלק לתחנות הדלק ובנוסף להיות מנהל ישיר של הנהגים. החברה פותחת תחנות תדלוק בשבת ובאים למלא דלק גם בשבת, האם יש כאן לפני עיוור? אשמח למקור הלכתי במידה ומותר.

אם אתה תהיה צריך לשבץ בפועל נהג יהודי לנסיעה בשבת – אסור. אם השיבוץ יותר כללי, כגון שאתה משבץ נהג להיות אחראי על תחנת דלק מסוימת, והוא יכול לבחור האם למלא ביום שישי או בשבת והוא מעצמו בוחר מפני נוחותו למלא בשבת – מותר. לגבי נהג גוי, אם שייך לשבץ לשבתות רק גויים, תגיד לי ואבדוק אם אפשר להקל. אם אין אפשרות כזו ולפעמים תהיה חייב לשבץ יהודי לנסיעה בשבת – אסור.

עניינים אלו מבוארים בפניני הלכה שבת. והלכה למעשה מובאים בספר הקיצור לפניני הלכה.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-23 16:34:17

ברכות ועוד

שלום 1. ראיתי שיש פוסקים שכניסה לשירותים בבית מהווה הפסק בברכה ראשונה בדברים שברכתם האחרונה בורא נפשות. לא ראיתי התייחסות לכך בפניני הלכה. מה דעת הרב? 2. בעניין מעבר בין 2 נשים, מה דעת הרב? (תוקף האיסור, מצבים שמותר וכ'ו)

  1. אינו הפסק. אם הרב היה סובר כך, ודאי היה מביא זאת. הכלל הוא כפי המובא בפניני הלכה.
    מתוך ספר הקיצור הלכה:
    https://shop.yhb.org.il/product/kitzur/?srsltid=AfmBOorvXJh77tw_diIx7wSWAJ1-lc22zuFgNyIA2DcmvAK2JcLSZZP9
    שינוי מקום
    יט. האוכל או שותה בתוך ביתו דבר שברכתו האחרונה 'בורא נפשות', ויצא לרחוב או לבית אחר, אם רוצה להמשיך לאכול או לשתות, צריך לברך שוב ברכה ראשונה. אבל אם יצא למרפסת ביתו או לחצרו הפרטית או לחדר המדרגות, לא צריך לברך שוב, כיוון שהם טפלים לביתו. ואם רגיל לפעמים לצאת אליהם בזמן אכילתו, רשאי לעשות כן לכתחילה.

2. אין בזה איסור.
הבעיה שגבר יעבור בין שתי נשים היא משום כשפים (גמ´ בפסחים), וכיום אין הנשים שלנו עסוקות בכשפים ב"ה.
אמנם בזוהר כתוב שיש בזה בעיה אחרת, אך איננו פוסקים הלכות מחייבות על פי הזוהר אלא רק המלצות. לכן אם אפשר בקלות לא לעבור ביניהן, נכון להחמיר.
גם לאישה נכון שלא תעבור בין שני גברים כאשר אפשר בקלות לעקוף.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-22 23:54:07

פירוק סוכה האם גם זה נחשב עוסק במצווה?

שלום לכבוד הרב, יש לי שאלה, בתום חג הסוכות פירקתי את הסוכה. זו לא משימה של מה בכך, יש להוריד את הסכך, והקישוטים ולקפל את הבד ולפרק את העץ. עבודה של כמה שעות. עכשיו בהתחשב בעובדה שגם לקפל תפילין יש סגולה לאריכות ימים, ויש אף הלכה להוריד אותה בדרך בה הנחנו אותם בתחילה, וההלכה באה ומסבירה לנו שיש דרך לסיים את המצווה והרבה נכתב על הורדת התפילין, כמה שחכמים היה להם קשה להיפרד מהם והיו כאלה שהסירו אותם ביד אחת כדי להראות על קושי מפרידתם, איך הדברים הללו עולים בקנה אחד עם הסוגייה של פירוק סוכה? האם בפירוק סוכה יש גם שכר מצווה? צורכי הרבים, הרי לבנות זו מצווה ולפרק? זה כמו דין של לקפל תפילין ? אנשים מזיעים בפירוק סוכה, זו זיעה של מצווה או של עבודת השם. אודה למענה.

בכך שאדם מראה שקשה לו להוריד את התפילין, ניכרת אהבתו לה' ואהבתו למצוותיו, ועל כך השכר. בוודאי שכן הדבר בכל המצוות, אלא שבפירוק הסוכה אין אפשרות להדריך לפרק ביד שמאל ואין עניין להשאירה יותר מימי החג, לכן מה שנותר זה מה שקורה בלב של המפרק, ועל זה השכר.

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2025-10-21 23:02:42

יש לך שאלה?

פרשת שלח-לך ומצוות הציצית

בסוף פרשתנו מופיעה המצווה הגדולה שעליה אמר הכתוב "… וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם" – מצוות ציצית. וכה גדולה מצווה זו עד שאמרו עליה חז"ל שהיא שקולה כנגד כל המצוות.

ונפתח בכמה שאלות:

  1. מדוע ממוקמת מצוות ציצית כאן, לאחר חטא המרגלים?
  2. כיצד מזכירה מצוות ציצית את כל המצוות?
  3. מדוע מצווה זו כה חשובה עד שאמרו עליה חכמים שהיא שקולה ככל המצוות?

נתחיל בתשובה לשאלה הראשונה- הקשר בין מצוות ציצית לחטא המרגלים- ומתוך כך נעבור לשאלות האחרות. המרגלים חטאו בכך שתרו את הארץ, וכה חמורים היו מעשיהם עד שנחשבו לזנות. כפי שאומר הפסוק: "ובניכם יהיו רועים במדבר ארבעים שנה ונשאו את זנותיכם…". לעומת זאת במצוות ציצית כתוב: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם". כלומר, המרגלים חטאו בכך שתרו וזנו, והתיקון לכך הוא על ידי ראיית הציצית ובזכות כך לא נתור ולא נזנה.

וננסה להבין כיצד בפועל הציצית מתקנת את חטא המרגלים. מה מיוחד בציצית שדווקא היא זו שיכולה לתקן חטא נורא זה.

האדם רואה מה שבליבו. הראיה אינה דבר אובייקטיבי אלא מתבצעת על פי הנחות היסוד של האדם. האדם מפרש את המציאות אותה הוא רואה. דבר זה גם מתבטא בפסוקים בפרשת ציצית: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם…". הלב קודם לעינים. העיניים רואות לפי מה שנמצא בלב.

המרגלים באו ללא הבנה של חשיבות הארץ, וללא אמונה מספיקה בעוצמת עם ישראל, ולכן הם ראו את המכשולים והקשיים: "ונהי בעיננו כחגבים וכן היינו בעיניהם"; "…וגם ילידי הענק ראינו שם", "וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מידות…".

לעומת זאת במצוות ציצית, האדם מצווה ללבוש את המדים של עם ישראל, כפי שכותב הרב אליעזר מלמד ב"פניני הלכה": "הבגד הוא אחד מביטוייו של האדם. לפי צורת לבושו אפשר לדעת משהו על אודותיו. כך הוא בחר להיראות, ומסתבר שלא במקרה. לא רק לגבי כל יחיד ויחיד הדבר נכון, אלא גם לכל עם ישנו איזה בגד לאומי המייחדו משאר האומות, המכסיקנים למשל, התבלטו עם כובע הסומבררו שלהם, הערבים מתעטפים בכאפייה, להולנדים יש קבקבי עץ, וליפנים קימונו. הבגד הלאומי שלנו הוא הטלית בעלת ארבע הכנפות והציציות. שלא כבאומות אחרות שבחרו להן בעצמן את בגדיהן, הבגד שלנו נקבע על ידי הקב"ה".

כשאדם מתמלא בגאווה על שייכותו לעם ה', הוא לא מתבייש ולא מתפחד, ומוציא את הציציות החוצה- שזוהי מצוות הציצית. מתוך גאווה ושייכות זו הרי שכשהוא רואה את הציציות מיד הוא נזכר בכל המצוות (שהם המעשים המיוחדים המגלים את הקשר שבין עם ישראל לקב"ה).

לא כל אדם שיראה את הציצית יזכור את כל המצוות, אך מי שמתוך שייכות אל עם ה' יראה את הציציות, יזכר בכל המצוות האהובות שנותנות לנו כלים להביע את הקשר והשייכות לעם ה'.

יהי רצון שנזכה להיות שייכים לעם ה' בכל מעשינו ומחשבותינו, לראות את הציצית ולזכור בשמחה את כל המצוות.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן