"הביטו אל אברהם אביכם"
ישנה מצווה מדברי הנביאים להתבונן באבות, לראות את מידותיהם ומעשיהם. וביחוד אנו מצווים להתבונן באברהם ושרה, שהם אבני הבניין היסודיות ביותר שלנו, כפי שכתוב (ישעיה נא,א) "שמעו אליי רודפי צדק מבקשי ה', הביטו אל צור חוצבתם ואל מקבת בור נוקרתם, הביטו אל אברהם אביכם ואל שרה תחוללכם כי אחד קראתיו ואברכהו וארבהו".
המידה שמאוד בולטת אצל אברהם אבינו בפרשתנו היא מידת הזריזות. מיד בתחילת הפרשה אנו רואים את זריזותו הגדולה במצוות הכנסת האורחים, "וירא והנה שלושה אנשים ניצבים עליו וירא וירץ לקראתם… וימהר אברהם האוהלה אל שרה ויאמר מהרי… ואל הבקר רץ אברהם…".
גם בגירוש ישמעאל, המופיע בסוף פרשתנו, אנו רואים את זריזותו של אברהם- "וישכם אברהם בבוקר" (וזאת למרות שהכתוב מעיד שלאברהם אבינו היה קשה מאוד לגרש את ישמעאל- "וירא הדבר מאוד בעיני אברהם על אודות בנו")
וכן בפרשת העקדה זריזותו של אברהם באה לידי ביטוי. "וישכם אברהם בבוקר"- וכפי שמביא שם רש"י "נזדרז למצווה".
בסוף הפרשה אנו מתבשרים על לידתה של רבקה, אשר הזדרזה לעשות חסד עם אליעזר עבד אברהם. "וירץ העבד לקראתה (למד העבד מאדוניו לרוץ) ויאמר הגמיאיני נא מעט מים מכדך… ותמהר ותורד כדה על ידה ותשקהו… ותמהר ותער כדה אל השוקת ותרץ עוד… ותרץ הנערה ותגד לבית אימה…"
אלה רצים… ואלה רצים
מידת הזריזות הינה מידה מופלאה מאוד של חיוניות, מרץ, אמביציה, שגורמת לאדם להתגבר ולהתאמץ על הרצון הטבעי לנחת ומנוחה. וכפי שמתאר הרמח"ל (מסילת ישרים פ"ו) "ותראה כי טבע האדם כבד מאוד, כי עפריות החומריות גס, על כן לא יחפוץ האדם בטורח המלאכה. ומי שרוצה לזכות לעבודת הבורא יתברך, צריך שיתגבר נגד טבעו עצמו ויתגבר ויזדרז, שאם הוא מניח עצמו ביד כבדותו, ודאי הוא שלא יצליח. והוא מה שאמר התנא "הוי עז כנמר, וקל כנשר, ורץ כצבי וגיבור כארי לעשות רצון אביך כשבשמים".
אלא שגם במידת הזריזות ישנן שתי רמות.
יש מי שרץ לדברים חומריים, וכיוון שטבע העצלות מגיע מתוך הדברים החומריים, החומר מאפשר לאדם ביתר קלות להזדרז כדי לחזק את החומריות. ולכן אנו מוצאים בימינו אנשים רבים שרצים ומתרוצצים כדי להשיג כסף, נכסים והנאות החיים.
אך ריצתו של אברהם אבינו היא ריצה מסוג אחר. ריצתו היא ריצה לדברים רוחניים, דברים שאין הגוף מרגיש את הנאתם, ולכן ההתנגדות הפנימית של הגוף אליהם גדולה. זריזות זו הינה המדרגה הגבוהה של הזריזות המעידה על האהבה והחיבור העמוק שבין האדם לקב"ה. וכפי שכותב ה'מסילת ישרים' "ותראה שהאדם אשר תלהט נפשו בעבודת בוראו, ודאי לא יתעצל בעשיית מצותיו, אלא תהיה תנועתו כתנועת האש המהירה, כי לא ינוח ולא ישקוט עד אם כילה הדבר להשלימו".
הדרך להשגת הזריזות
ה'מסילת ישרים' אומר שהדרך להגיע לזריזות היא כפולה. הדרך האחת הינה פשוט להזדרז. כאשר האדם מזדרז באופן מכני ועושה תנועות של דבקות, התלהבות ואהבה, ממילא גם בליבו מתעורר בהתלהבות. (והדבר בדוק ומנוסה, ובנוי על הקשר העמוק שבין הגוף לנפש- כפי שיכול כל אדם לבדוק בעצמו שכאשר הוא מחייך לעצמו חיוך גדוש הוא מיד חש בליבו התעוררת שמחה).
הדרך השניה להגיע לזריזות היא להתבונן בטובות הגדולות שהקב"ה עושה לאדם. וככל שיתבונן בטוב ה' כך יתמלא באהבת ה' ורצון לעשות מצוותיו.
יהי רצון שדווקא בימי החורף, בהם יש הנוהגים להיכנס ל'תרדמת החורף', נידבק במידתו של אברהם ונתלהב ונזדרז בכל עשיית הטוב, המצוות והחסד ובכך נזכה להמשך הפסוקים בישעיה "כי ניחם ה' ציון ניחם כל חרבותיה וישם מדברה כעדן וערבתה כגן ה', ששון ושמחה ימצא בה תודה וכל זמרה".
