שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

וזכרתם את כל מצוותי

הרב גור גלון

מה עניינה של מצוות ציצית?

בסוף פרשתנו מופיעה פרשת ציצית המהווה, באופן מפתיע, אחת הפרשיות הידועות והנקראות ביותר בתורה, מכיוון שחז"ל צירפו את פרשת ציצית למצוות קריאת שמע.

חז"ל ביטאו גם את החשיבות העליונה של מצוות ציצית, בכך שמנו את מצוות ציצית כאחת המצוות השקולות כנגד כל התורה כולה, כפי שמופיע פעמיים בפרשת ציצית "והיה לכם לציצית וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוות ה' ועשיתם אותם…למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם".

צריך להתבונן ולהבין מדוע מצווה זו כה חשובה עד שהתורה תולה בה את שמירת כל המצוות, את קדושתנו ואת קבלתו של הקב"ה לנו לאלוקים. עוד יש להבין מה הקשר שבין פרשת ציצית לחטא המרגלים, הנושא המרכזי בפרשתנו (המצוות האחרות המופיעות בפרשה מוסברות על ידי התלות שלהם בארץ ישראל ומכאן סמיכותן לפרשת המרגלים).

גילוי הנשמה

ונראה להסביר, שעניינה של הציצית הוא לבטא את המשמעות של עשיית המצוות. הציצית מחולקת לשני חלקים: הבגד הרבוע, שבכדי להתחייב במצווה יש בו לכל הפחות 4 כנפות, והציציות המשתלשלות מצדדיו.

על פי רוב הפוסקים הבגד צריך להיות נסתר, ובקבלה שמו על כך דגש גדול. מאידך, הציציות צריכות להית גלויות, כפי שאומר הפסוק "וראיתם אותו", ומשמעות הדבר היא שהבגד מבטא את הצד הנסתר והפנימי, את הנשמה, שרמוזה במספר 4 שהוא כנגד שם ה'- י'-ה'-ו'-ה'- השם העליון והנשגב. הציציות מבטאות את כל גילויי הנשמה האלוקית. הגילוי של הנשמה מפורט מאוד וביטויו המרכזי הוא בתרי"ג המצוות (כפי שרמזו חז"ל שציצית בגימטריא זה 600 ושאם נוסיף לכך את שמונת החוטים וחמשת הקשרים הרי שנגיע למספר תרי"ג).

מתוך הנשמה, מציצים (כפי שכתב האבן עזרא – ציצית מלשון מציץ), המון חוטים מפורטים, וכל חוט וחוט שזור גם הוא מעוד ועוד חוטים. הבגד מבטא את העולם העליון, העולם הבא, שבו מתגלה הנשמה כולה, על המכלול שלה, ואילו הציציות מבטאות את העולם הזה, שבו ה' צריך להתגלות כאלוקים, בריבוי הכוחות, הגוונים והצבעים.

גדולתו של העולם הזה היא בהופעה המגוונת של הנשמה, בכל המצבים, בכל הצדדים, בכל הגוונים, ברמ"ח האיברים, בשס"ה הגידים, כנגד כל אלו באו הציציות.

לתת לאור לבקוע

זוהי עבודתנו הגדולה, זה יעודנו עלי אדמות, להופיע את הנשמה בכל הצורות. לבישת הציצית מזכירה לנו את גודלו של העולם הזה ואת כל צדדיו, יש שרוצים לא להסתבך בעולם הזה, ומעדיפים להישאר במדבר, למה להם להתעסק בהלכות שכנים, בסכסוכי עבודה, במשא ומתן, זה הרי מסובך ומורכב. למה להתלכך בפוליטיקה, בעניינים מוניציפאלים, בכלכלה, בביטחון, בשירותים סוציאליים וכו' וכו' עדיף להיות במדבר, לאכול מן, לדור בעננים ולעסוק בתורה. זו הייתה המחשבה שהובילה את המרגלים, וכנגד זה מופיעה מצוות הציצית להזכיר את כל המצוות. אכן, קל לתור אחרי הלב והעיניים, הריבוי יכול להסיח את הדעת ממצוות ה', אך מאידך הוא גם זה שיכול להעניק את העוצמה האדירה של ה' כאלוקים, הגילוי האדיר. כשה' רוצה להסביר לנו מדוע לא החריב את העולם הזה על כל בעיותיו וסיבוכיו הוא מראה לנו את הקשת, את כל הגוונים והצבעים שיכולים להופיע רק כתוצאה ממפגש האור האלוקי עם המים, החומר ממנו נוצר העולם.

ההליכה עם ציצית, ההוצאה שלה מחוץ לבגד, היא אמירה אדירה, אני רוצה לגלות את הנשמה, את אור ה' בכל, אור ה' מציץ מכל החרכים, מקיף אותנו מכל הצדדים, מכל העברים, מלפנים ומאחור.

הגילוי משתלשל מלמעלה עד למטה, לא מוותר על שום דבר – אנחנו לא חייבים ללבוש ציצית אנו רוצים וחפצים לעשות זאת, אנו רוצים לחייב את עצמנו במצוות כדי להביע כמה שיותר מאור ה' שבנו, מנשמתנו. כעת מובן מדוע אחרי קבלת עול מלכות שמיים מופיעה קבלת עול המצוות, ומיד אחר כך הציצית שמביעה את רצוננו האדיר לריבוי המצווות וגווניהם.

מי ייתן ונזכה לגלות שם ה' בכל, לא להתבלבל מן השפע והריבוי שניצבים לפנינו, אלא לגלות איך הריבוי כולו הולך ומגלה את שם ה' האחד, אנו בדור של שפע, חזרנו לארצנו, ואנו משתוקקים לגלות שם ה' בכל מערכות החיים, האתגר הזה עומד לפנינו – מי ייתן ונממשנו בחיינו הפרטיים והכללים.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן