הרב גור גלון
פירוט יוצא דופן
השבת אנו ממשיכים לעסוק במחלת הצרעת בה התחלנו לעסוק בשבת שעברה. אין מחלה שהתורה מאריכה בה כה הרבה ומרחיבה בפרטים על מיקומה, גודלה, צבעה, סוגיה ודיניה כמו הצרעת.
כידוע, כאשר התורה מרחיבה בעניין מסוים, הדבר מגלה שהוא חשוב ומשמעותי. כאן המקום לשאול מה עניינה של מחלת הצרעה, מדוע היא כה חשובה ומשמעותית?
חז"ל אומרים לנו, על הפסוק "זאת תהיה תורת המצורע" שהדבר המרכזי עליו מגיעה הצרעת הינו לשון הרע- "מצורע- המוציא שם רע".
מפורסמת היא החומרה היתרה שייחסו חז"ל לאיסור לשון הרע, כפי שכותבת הגמרא (ערכין טו:) "תנא דבי רבי ישמעאל כל המספר לשון הרע מגדיל עונות כנגד שלש עבירות: עבודת כוכבים וגילוי עריות ושפיכות דמים".
ושוב עולה שאלה מדוע לשון הרע הוא השורש של כל הבעיות, עד כדי כך שהקב"ה אומר כביכול על בעל לשון הרע ש"אין אני והוא יכולים לדור בכפיפה אחת" (שם, שם).
לראות את הטוב
נראה להסביר, שהבעיה הקשה ביותר בעולם הזה היא שהעניין האלוקי נסתר, כפי שדרשו חז"ל 'עולם' הוא מלשון 'העלם'. הקושי הגדול ביותר של האנושות הוא העיוורון, חוסר היכולת לראות את הכוחות האלוקיים האדירים הפועלים במציאות. לו היה האדם רואה את הכוח האלוקי הפועל במציאות, את הטוב האלוקי, את האמת העליונה, מיד היה עובד את ה' בכל ליבו ובכל נפשו (כפי שמסבירים רבים את משמעות דברי חז"ל שהקב"ה כפה על ישראל הר כגיגית – שישראל ראו מראות אלוקים כה עליונים, שכבר לא הייתה להם שום בחירה אלא לומר 'נעשה ונשמע'). הבעיה הקשה ביותר היא שהאדם לא מצליח לראות את המציאות כפי שהיא באמת.
בעל לשון הרע לא רואה את הטוב והחסד- לא במציאות ובחיים ולא אצל אנשים. הוא לא שם לב כמה חסד אלוקי נעשה עימו בכל רגע ורגע, בעצם חייו, בפרנסתו וכלכלתו, בבריאותו, ובכל המקרים הקורים לו.
ההתעלמות חוסמת את האדם מלראות את הטוב הנמצא באנושות, בחברה, במשפחתו, בבת זוגו, בילדיו, ובכל המעגלים הסובבים אותו.
פה – שח
אדם שלא רואה את הטוב לא יבוא גם לעשות ולפעול טוב. הדרך לחשיפת הטוב במציאות היא על ידי הדיבור, כפי שאומרים חז"ל בגמרא (שבת י:) שהנותן מתנה לחברו צריך להודיעו. כלומר, צריך להגיד זאת לחבר, לדבר איתו ולהראות לו שנעשתה עימו טובה, שכן ישנה חשיבות רבה לא רק לעשיית הטוב אלא גם לדבר עליו ולהראותו.
אנו נמצאים סמוך לחג הפסח, וכתבו המקובלים שעניינו של חג הפסח הוא שה'פה-שח'. כדי לבטא את הגאולה אנו מצווים לדבר: "למען תספר באזני בינך ובן בינך", "והיגדת לבינך ביום ההוא". הנביא מחדד את הדברים ואומר שכל מטרת יציאת בני ישראל ממצרים היתה כדי שידברו "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו".
לעומת זאת בעל לשון הרע לוקח את הכוח האדיר של הדיבור, אשר נועד לפקוח את עיניהם של בני האדם לראות את הטוב והחסד, ומשתמש בו להפיץ רע, לראות את החיסרון והשלילה, הכיעור ושקר, ולכן עונשו כה חמור.
לא לחינם ברכנו השבוע את ברכת האילנות, כי ההכנה הראשונית לקראת חג הפסח, מיד בכניסת החודש, הוא לראות את הלבלוב והצמיחה, את הטוב והיופי, להודות עליהם ולזכור שהקב"ה חפץ בטובתנו וברא "אילנות טובות ובריות טובות להנות בהם בני אדם".
יהי רצון שנזכה בחודש המואר – חודש האביב בו הכל פורח והאבק שמוסר מכל הפינות של חיינו, מגלה את הטוב והנקי, היפה והמתוקן – לראות עוד ועוד את הטוב ולדבר עליו ואותו לכל סביבתנו.
