חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

מחמם מים בגז בשבת

שלום יש לנו מחמם מים בגז שאנחנו מכבים לפני כניסת שבת מה קורה במקרה בו שוכחים לכבות אותו לפני שבת האם יהיה אסור שברז המים יהיה על מצב אחר מלבד קרים לגמרי? מה קורה אם הברז פתוח על חמים, ואז נזכרים שהמחמם לא כבוי. האם מותר לסגור את ברז המים (אני מניח שזה גורם לכיבוי להבה במחמם)

אם בכל פתיחה של מים חמים המחמם מתחיל לעבוד – מותר לפתוח רק קרים. אם פתחו את חמים – מותר לסגור בשינוי (פסיק רישא בתרי דרבנן).

אם אין כיבויו חשמלי אלא בעזרת ברזי גז, מותר לסוגרם בשבת.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 17:23:52

ברכות

שלום וברכה! האם יש לברך 'על המחיה' אחרי אכילת חטיף כמו 'כיף-כף'? מדובר בחטיף של 18.5 גרם, אבל נראה שהוא כן בנפח חצי ביצה. על גב החטיף מצוין ש75% זה שוקולד בלבד ו25% זה וופל שוקולד. כיצד ניתן לדעת האם אחוזי הדגן מתוך אותם 25% מגיעים לשמינית סה"כ מתוך המוצר? (והאם החישוב שעשיתי נכון בכלל?)

מכיוון שהשוקולד לא מעורב בתוך הקמח, אינו מצרף לשיעור כזית, ולכן רק אם אכל מהמזונות בלבד שיעור כזית יברך 'על המחיה', ואם לא אכל מהמזונות שיעור כזית, אבל מכלל החטיף אכל כזית יחד עם המזונות – יברך בורא נפשות.

כך מובא בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור:

שיעור ברכה אחרונה בעוגה ופשטידה

טז. עוגה בחושה שכמות הקמח מחמשת מיני דגן שבעיסה לפחות שמינית, כמו ברוב העוגות והעוגיות, כל המרכיבים שנבללים בעיסה מצטרפים לקמח, והאוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'על המחיה'. ואם שיעור הקמח פחות משמינית, האוכל 'כזית' מהעוגה יברך 'בורא נפשות'. אמנם לפני אכילתה צריך כמעט תמיד לברך 'מזונות' (להלן יא, ה-ז).

יז. בפשטידה וקציצה שאר המינים לא נועדו רק להטעים את הקמח כבעוגה, אלא יש להם ערך עצמי, ולכן רק אם הקמח מחמשת מיני דגן הוא רוב התערובת, מברכים על אכילת 'כזית' מהפשטידה 'על המחיה'. אבל אם הדגן הוא מיעוט, אין שאר המינים מצטרפים אליו, ולכן רק אם אכל מהדגן עצמו כמות של 'כזית' בזמן של שבע דקות, יברך 'על המחיה', וכגון שאכל שיעור שלושה זיתים בשבע דקות מפשטידה שהקמח שבה הוא שליש מכלל המרכיבים. אבל אם לא אכל כמות כזו, כל שאכל מהפשטידה כמות של 'כזית', יברך 'בורא נפשות'.

יח. עוגה, עוגיות או פשטידה שיש בהן מילוי שאינו מעורב בתוך הקמח, אין הוא מצטרף לקמח. לכן אם אכל מהבצק על כל המרכיבים שבו 'כזית', יברך 'על המחיה' ויפטור את המילוי. ואם לא אכל מהבצק 'כזית', אבל יחד עם המילוי אכל 'כזית', יברך 'בורא נפשות'. לכן לדוגמה, האוכל שני וופלים קטנים יברך 'בורא נפשות', והאוכל ארבעה וופלים יברך 'על המחיה'.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 20:59:29

הלכות שבת

שלום הרב האם מותר בשבת לשטוף את הרצפה ולנגב בסוף עם סמרטוט ללא סחיטה אחכ? אשמח למקור לתשובה. תבורכו.

גם תשובה לשאלה זו מובאת בפניני הלכה פרק טו, וכן בספר הקיצור לפניני הלכה.

אסור לשטוף במים רצפה (שו"ע שלז, ג; מ"ב ג). ואם נשפכו על הרצפה מים רבים, מותר לגורפם על ידי מגב (שש"כ כג, ז).

כאשר מקום מסוים ברצפה נתלכלך מאוד, כגון שנשפך עליו מיץ, מותר לשפוך עליו מעט מים, ולגורפם אח"כ במגב, או להספיגם בדבר שאין חשש שיבוא לסוחטו (רשז"א שש"כ כג, הערה ל; חזו"ע ח"ד עמ' מט). כאשר כל הרצפה התלכלכה מאוד, המיקל לשפוך על כולה מים ולגורפם, יש לו על מה לסמוך (אול"צ מג, ח).

כדי שלא יגיע אדם לידי סחיטה, אסרו חכמים לקחת בידו דבר שספוג במים והדרך לסוחטו, או להספיג מים רבים על ידי מגבת וכדומה, אלא יספיגם על ידי מספר מגבות שכל אחת תספוג מעט. כמו כן, יכול להספיגם על ידי דבר שאין רגילים לסוחטו מיד כשנספג בהרבה מים, כגון נייר סופג שרגילים לזורקו. ואם אין אפשרות אחרת, ניתן לבצע את פעולת ההספגה על ידי שני אנשים.

 

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:15:03

הלכות שבת

האם מותר לרכב בשבת על סקטבורד, או רולרבלייד? בכל גיל?

התשובה לשאלתך מובאת בפניני הלכה שבת סוף פרק כד סעיף י. אפשר לקרוא מהספר דרך האתר של פניני הלכה. וכעת אפשר לרכוש גם את ספר הקיצור לפניני הלכה שיצא לאור.

אופניים קורקינט וסקטים

אסור לרכוב על אופניים רגילים שיש להם שני גלגלים, משום 'עובדין דחול' (לעיל כב, ח). גם כאשר יש להם גלגלי עזר, אסור לרכוב עליהם. אבל מותר לילדים קטנים לרכוב על תלת אופן, מפני שתלת אופן הם אופניים של ילדים קטנים בלבד, ויש הבדל גדול בינם לבין אופניים רגילים, ולכן אין במשחק בהם משום 'עובדין דחול' (שם, 4).

יש מתירים לילדים לנסוע על קורקינט וסקטים בשבת, שכן לדעתם כשם שמותר לילדים לרוץ בשבת, כך מותר להם לרכוב על קורקינט או סקטים בשבת. מנגד, יש שאוסרים לנסוע עליהם, משום שכל מה שהתירו חכמים לרוץ להנאה הוא דווקא ברגליים, אבל לא על ידי מכשירים, שהופכים את הריצה למהירה ומקצועית יותר, והרי זה מעשה של חול.

ואף שבדיעבד יש למקילים על מה לסמוך, נכון להחמיר, משום שדעת המחמירים נראית יותר, וכשם שנהגו ישראל לאסור רכיבה על אופניים משום 'עובדין דחול', שהנסיעה בהם מנוגדת לצביון השבת, כך נכון שלא לרכוב על קורקינט וסקטים. בנוסף, על ידי הגבלת הילדים למשחקים פשוטים יותר, יתחנכו הילדים הגדולים להקדיש את השבת לתורה ומנוחה.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-03-26 22:16:35

יש לך שאלה?

השבת והמשכן – הפכים משלימים – פרשת ויקהל

הרב גור גלון

התכנסות וצווי תמוהים

פרשת השבוע פותחת בהתכנסות של עם ישראל. בהתכנסות זו חוזר משה שוב על החיוב לשבות ממלאכה בשבת, ומדגיש באופן ייחודי את האיסור לבער אש: "ויקהל משה את כל עדת בני ישראל,  ויאמר אליהם, אלה הדברים אשר צווה ה' לעשת אותם, ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי יהיה לכם קודש, שבת שבתון לה', כל העושה בו מלאכה יומת, לא תבערו אש בכל מושבתיכם ביום השבת".

מספר שאלות עולות מפרשיה זו:

  1. ישראל כבר נצטוו בעבר על השבת: במרה ובעשרת הדיברות. אם כן מדוע יש לחזור על הציווי כאן פעם נוספת?
  2. מדוע לצוות על השבת באמצע פרשיות המשכן?
  3. מה מיוחד באיסור על הבערת אש שהתורה מדגישה דווקא אותו?
  4. מדוע הציווי על השבת דורש התקהלות מיוחדת?
  5. מדוע מקדימה התורה את המילים 'ששת ימים תעשה מלאכה…', לצווי קדושת השבת והחובה לשבות בה?
  6. מדוע המלאכה בפרשייתנו מתוארת כפאסיבית, נעשית מאליה- 'ששת ימים תֵּעָשֶׂה מלאכה'- ולא כאקטיבית כפי שתוארה בעשרת הדיברות- 'שֵׁשֶׁת יָמִים תַּעֲבֹד וְעָשִׂיתָ כָּל מְלַאכְתֶּךָ'?

תיקון לחטא העגל

התשובה לשאלות אלו טמונה בתיקון לחטא העגל. התורה נותנת לישראל שתי מצוות בעקבות החטא: המשכן והשבת- כשכל אחת מהן אחראית לתקן צד שונה במציאות.

חז"ל מדגישים נקודה זו בשני מימרות:

"לפי שהוא אומר 'וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם' (שמות כה ח) – שומע אני בין בחול בין בשבת…תלמוד לומר "וַיַּקְהֵל מֹשֶׁה… שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" – בחול ולא בשבת" (מכילתא ריש ויקהל).

"אבות מלאכות ארבעים חסר אחת (המלאכות האסורות בשבת) כנגד מי? אמר להו ר' חנינא בר חמא כנגד עבודות המשכן", וכותב רש"י: "היו צריכין למשכן ופרשת שבת נסמכה לפרשת מלאכת המשכן ללמוד הימנה" (שבת מב.).

שבת ומשכן לא הולכים יחדו, מה שמצווה במשכן- הוא האסור בשבת.

וננסה לבאר בקצרה מה התיקון המיוחד בשבת ומהו התיקון המיוחד במשכן, מדוע הם ניגודיים אך משלימים זה את זה, וכיצד הם באו לתקן את חטא העגל.

המנוחה והעשייה

עניינו של המשכן הוא לקשר את כל המציאות אל הקב"ה על ידי עיבוד החומר ועשייה אנושית. דבר זה מודגש בפרשתנו. בני ישראל עושים ופועלים, מרקעים וטווים, בונים ומקימים –  עשייה אנושית הלוקחת את המציאות ומשנה אותה. במרכז עבודת המקדש נצבת האש, על המזבח החיצון-העולה, על המזבח הפנימי-הקטורת, במנורה, על השולחן – לחם הפנים שחום האש מורגש בו ולא מפסיק לחממו. אין דבר שביכולתו לשנות ולעבד כאש, היא שיא השינוי וההתערבות האנושית.

עניינה של המלאכה האנושית הוא לקחת את החומר האילם ולתת לו משמעות, להכניס בו תוכן, לקדש את החומר. אלא שמלאכה זו נאסרה בשבת. התורה אסרה בשבת 'מלאכת מחשבת', מלאכה שנובעת מרצון האדם ומחשבתו.

עניינה של השבת הוא לראות שכל מעשנו נועדו רק לחשוף ולגלות את מה שכבר קיים. האדם לא עושה כלום. הקב"ה הוא הפועל והעושה, המקדם והמוביל, הוא מעלה ומרומם את כל המציאות אל תיקונה ואל גאולתה. השבת היא מעיין עולם הבא, מציאות בה אדם רואה את כל מלאכתו כאילו היא כבר עשויה, כל הקודש כבר נמצא.

כתיקון לחטא העגל אנו נדרשים לשני דברים: האחד, לא להתייאש, לדעת שיש קדושה במציאות בכלל ובעם הקדוש בפרט. דבר זה מושג על ידי השבת המחדדת את  ההבנה שהקדושה נמצאת, ומעשינו לא נוגעים או פוגעים בקדושה הפנימית של העם. ישנה פגיעה בפרטים, אך הכלל נשאר בקדושתו. על כן אנו נקהלים כדי לגלות את הנקודה הפנימית-הכללית-המאחדת, ועל כן אנו מצווים על השבת באופן החריף ביותר, כי כל עשייתנו, היא עשייתו של הקב"ה.

והדבר השני הוא לפעול במלוא הכוח לתיקון, בכל ל"ט המלאכות, בכל החומרים, באש קודש אדירה, לעשות ופעול. ששת ימים תעבוד.

הדברים אינם סותרים אלא משלימים, זוהי עשייה מתוך אמונה, פעולה מתוך קדושה, בניין מתוך אמון, השתדלות ובטחון. מאמינים וזורעים.

יהי רצון שנתמלא במרץ, אומץ וכוח לפעול מתוך האמונה בקדושה הנמצאת בנו, בעם המופלא הזה, בארץ הקדושה הזאת, בעולם הזה שהוא באמת טוב מאד!

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן