שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, לאור התשובה הקודמת: השולחן ערוך שכותב "מי שעומד בסעודה ונזכר שנגע בשוק וירך ומקומות המכוסים באדם או שחיכך בראשו וכל כיוצא בזה, (ובמקומות המטונפים שיש בהם מלמולי זיעה) (תשובת הרמב"ן סימן קנ"ה), צריך לחזור וליטול ידיו ויברך על נטילת ידים" ומשנה ברורה על דבריו, הרב מלמד עושה אוקימתא שמדובר על אם יאכל בהמשך כביצה ?

אכן. כדין המתפנה לגדולים שהוא בדיוק כדין טינף ידיו. מעריך שאין זה חידוש של הרב מלמד. לכאורה דין פשוט שעולה מתוך סוגיית נטילת ידיים.

כך כתוב למשל כאן בשם הרב עובדיה – https://halachayomit.co.il/he/default.aspx?HalachaID=701
"יש להבהיר, שאין לברך על נטילה זו, אלא אם מתכוין לאכול בהמשך הסעודה יותר משיעור כביצה (כחמישים גרם) פת, שאם לא כן, יש ליטול ידיים בלא ברכה בלבד".

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 12:23:05

המתפנה באמצע סעודה

שלום כבוד הרב, אבל אם התפנה לגדולים, והוא מתכוון להמשיך לאכול עוד לחם כשיעור נפח ביצה, יטול את ידיו בברכה…" מה המקור לכך שצריך לאכול כביצה בהלכה זאת ?

כי להלכה נוטלים ידיים בברכה רק על אכילת כביצה לחם גם אם לא היה שום הפסק. לכן אם יאכל פחות, ייטול בלא ברכה כמו כל הנוטל ידיו ללחם ומתכוון לאכול פחות מכביצה. וכן הדין לשאר ההפסקים – "הלך ממקום הסעודה למשך שעה ומעלה והסיח דעתו משמירת ידיו, אף שהתכוון להמשיך לאכול לחם ולכן לא צריך לברך שוב 'המוציא', חייב ליטול ידיים שוב, ויברך על הנטילה רק אם מתכוון לאכול עוד כביצה לחם. וכן מי שהלך לישון על מיטתו באמצע הסעודה למשך יותר מחצי שעה, צריך ליטול ידיו, ויברך על הנטילה אם מתכוון לאכול כביצה לחם. וכיוון שבשנתו הסיח דעתו מהאכילה, צריך לברך שוב 'המוציא'. "

קיצור הלכה – פסקי ההלכות מפניני הלכה / הרב אורן מצא

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2026-01-18 10:36:05

יש לך שאלה?

יוסף – חיים של שליחות – לפרשת ויגש

אנו יוצאים כעת מימי החנוכה המאירים והטהורים וננסה לקחת מתוכם את הנקודה היסודית של חנוכה ולקשרה עם דמותו של יוסף הצדיק.

יוסף חי כל חייו בתודעה של שליחות, כפי שהדבר מתבטא בדברים שהוא אומר לאחיו: "ועתה את תעצבו ואל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני אלוקים לפניכם, כי זה שנתיים הרעב בקרב הארץ ועוד חמש שנים אשר אין חריש וקציר, וישלחני אלוקים לפניכם לשום לכם שארית בארץ… ועתה לא אתם שלחתם אותי הנה כי האלוקים…"

תחושת השליחות מלווה את יוסף מיום לידתו. "ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני ואלכה אל מקומי ולארצי". ברגע שיוסף נולד יעקב חש שהוא צריך לחזור אל שליחותו, אל מקומו וארצו. ואותה תחושת שליחות ממשיכה לפעם בו תמיד, ולכן הוא גם דואג להזכיר לאחרים את היותם שליחים, "ולאביו שלח כזאת עשרה חמורים נושאים מטוב מצרים… וישלח את אחיו וילכו…".

דבר זה הופיע גם בפרשת וישב, כאשר יעקב אומר ליוסף "הלא אחיך רועים בשכם, לכה ואשלחך אליהם, ויאמר לו הנני", ומבאר רש"י "לשון ענווה וזריזות".

כפי שבארנו בשנים הקודמות, כל מעשיו של יוסף הם חלק מהשליחות ששלחו יעקב, לראות בשלום אחיו, לעשות שלום בין האחים. אולי כך אפשר להבין מדוע יוסף שואל כל הזמן מה שלום אביו. יוסף רוצה לסיים את השליחות של אביו ולבשר לו שהאחים כבר זכו לשלום ואחדות.

הבנה זו הינה הבנה יסודית מאוד בתפקידו של האדם. האדם הוא שליח של הקב"ה ואנו יודעים שישנם כמה כללים בשליחות: אין שליח לדבר עבירה; האדם נועד לתקן ולעשות דברים טובים; שלוחו של אדם כמותו, שכאשר אדם עושה את שליחותו של הקב"ה הוא מגלה את הכוח האלוקי בעולם.

מחד אנו יודעים ששליח ששינה אפילו דבר אחד ממה שאמר המשלח- שליחותו בטלה, עובדה הדורשת מהאדם להיות נאמן באופן שלם לדבר ה'. מאידך, קטן לא יכול להיות שליח, כי כדי להיות שליח צריך עמקות ואחריות. היוונים רצו להחשיך את עיניהם של ישראל, להשכיח מהם את שליחותם ויעודם. וכנגד זה אנו מדליקים נרות, כדי להזכיר מהו מקור האור בעולם. ולכן אנו מדליקים את הנרות בגובה של פחות מעשרה טפחים, כדי לגלות שאין מקום בו הקב"ה לא משגיח, אין מקום בו אין שליחות אלוקית.

הרב סולובייצ'יק בספרו ימי זכרון מבאר שאין שום פשר והבנה לעובדה שאדם נולד במקום מסוים ובזמן מסוים, אלא אם כן נקבל את היסוד שכל אחד ואחד נשלח לתפקיד מיוחד שאותו הוא יכול לבצע במקום ובזמן מסוים.

החשמונאים ידעו לבצע את שליחותם באומץ וקדושה, בתעוזה ובטהרה. הם הבינו שלא לחינם הם נשלחו לאותו הזמן ולאותו המקום אלא כדי להילחם על חירות הקודש.

יש הבדל מהותי בין מי שחי בתודעת שליחות ומבין שכל הכוח והעוצמה, החוכמה והתבונה שניתנו לו, הינם כדי להאיר את אורו של הקב"ה בעולם, לבין מי שלא חדור בתודעת השליחות.

יהי רצון שנזכה להיות שליחים נאמנים ולבצע את שליחותנו, ומתוך כך נזכה לכוחות אלוקיים שהרי שלוחו של כמותו.

אולי יעניין אותך

ישיבת הר ברכה אנו משתמשים בעוגיות כדי להבטיח את תפקוד האתר ולשפר את חוויית המשתמש. אפשר לבחור אילו סוגי עוגיות להפעיל.
בחירת עוגיות


דילוג לתוכן