חיפוש


הדרך שלך להקיף את התורה!

שאל את הרב

שאלות ששלחתם

שאלות אחרונות

שימוש בתנור ביום טוב

הרב, שלום. ברשותי תנור שאין מצב "שבת", דהיינו הוא עובד על תרמוסטט. האם מותר להשתמש בתנור ביום טוב ?

מותר להשתמש בו על ידי שעון שבת, ומותר לפתוח אותו כדי לראות את מצב התבשיל רק כאשר נורת החימום דולקת. יש להכינו מראש על רמת החום הנדרשת מבלי לגעת בכך בחג.

הלכות יום טוב מובאות באופן קצר ובהיר בספר הקיצור לפניני הלכה שיצא כעת לאור.

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-11 06:09:29

סיכון חיים למען הצלת גופת שבוי

האם מותר לחייל לסכן את חייו ולהיכנס לתוך איזור תחת אש ועם מטענים רבים על מנת לחלץ גופת ישראל מהשבי? (בהנחה שלאותה משימה שהוא נשלח אליה ודאי שיש שם רק גופות ולא אנשים חיים). בהסתכלות הלכתית נטו, האם זה מותר? (כי הרי ודאי שחייל הוא חלק ממערכת שלמה ויש לו פקודות והוא חייב לבצע אותן ויש פה גם ערך מדינתי וחיזוק הרוח וכו'… אין לי ספק שיש פה עוד שיקולים גדולים ביותר… אך אני שואל בבחינת ההלכה נטו)

כן. שהרי במצב מלחמה השיקולים אינם פרטיים – אדם מול אדם, אלא השיקול הוא ניצחון המלחמה, כאשר כל הצלחה שלנו היא כשלון לצד השני, ובנוסף לכך הדבר מגביר את מורל החיילים והעם.

פניני הלכה שבת כז, יב: "…נפילת הגופות פוגעת במורל החיילים, והחברה הישראלית מוכנה לשחרר מחבלים עבור החזרתם, הרי שיש בהצלת גופות משום פיקוח נפש."

מחבר התשובה: הרב אורן מצא

2024-06-06 23:41:18

יש לך שאלה?

המתלוננים – לפרשת קורח

להורדת קובץ להדפסה

אחרי שחלקו קורח ועדתו, על בחירתו של אהרן ושבטו, וטענו "מדוע תתנשאו על קהל ה", הקב"ה שב ובוחר לעין כל באהרן ושבטו, בחירה זו נצרכת לאחר עונש קורח ועדתו, חוזרים ומלינים: "וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת על משה ועל אהרן לאמר אתם המיתם את עם ה", ויש לשאול, איך ייתכן שאחרי שהאדמה פותחת את פיה, אחרי אש השורפת את מאתיים וחמישים מקטירי הקטורת, עדיין מתלוננים, מאשימים ולא מבינים?

את מי מאשימים לאחר האסון?

הראשונים נתנו כל מיני פירושים לדבר, אך דומני שיש כאן תופעה עמוקה שאנו נתקלים בה פעם אחר פעם, משה ואהרן מזהירים שלא כדאי לחלוק על ההחלטות האלוקיות, מבקשים ומנסים לפייס, מנסים לנהל שיחות עם החולקים, ונענים בסירוב לדיאלוג והתרסה 'ויאמרו לא נעלה, המעט כי העליתנו מארץ זבת חלב ודבש להמיתנו במדבר, כי תשתרר עלינו גם השתרר?', ולאחר מכן, שהתחזית הנוראה מתרחש שהתוצאות הרות האסון , מגיעות, יש האשמה כלפי הצדיקים, אתם אשמים!

דוגמה לדבר, בזמן הסכמי אוסלו הארורים, הזהירו ראשי ההתיישבות ביהודה ושומרון, מפני הטרור והפיגועים שיביא מהלך זה, אך ראשי המדינה לא שעו לאזהרות אלה, אך כאשר הנזקים הגיעו האשמים היו 'שונאי השלום', מן ההתיישבות, האנשים המעכבים את חזון המזרח התיכון החדש.

אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ

לאדם יש נטייה להאשים אחרים, בבעיות שהוא גרם, טעות זו מגיעה לעיתים גם מאמונה מסולפת, שהיא סוג של כפירה, האדם לא נוהג בתבונה וחכמה, ואז 'נהנה' מפירות מעשיו, וממהר לשאול: מה זאת עשה ה' לנו?, לדוגמה, אדם אוכל בצורה לא בריאה, נושא משקל עודף וכיו"ב, ואז נהיה חולה ומיד הולך לרבנים ומקובלים ושואל 'בשל מה באה עלי הצרה הזו?' או אדם לא תכנן את התנהלותו הכלכלית, הוציא יותר ממה שמכניס, נכנס למינוס, לקח הלוואות, ולבסוף נקלע למשבר גדול, כשראה את התוצאות העגומות, התחיל לשאול את עצמו: "במה חטאתי? אולי דיברתי בזמן התפילה? אולי חיללתי שבת?…".

"אִוֶּלֶת אָדָם תְּסַלֵּף דַּרְכּוֹ, וְעַל ה' יִזְעַף לִבּוֹ" – הפסוק מלמד, שהזעף הזה אינו מוצדק – לא ה' סילף את דרכו של האדם, אלא האיוולת של האדם עצמו: הוא לא בדק לעומק את כל הדרכים האפשריות, לא חשב מראש על התוצאות, ולכן טעה בדרכו.

יתר על כן, ה' רוצה ללמד את האדם, להשתמש בתבונתו ובמחשבותיו, זה סוג של כפירה לומר ה' נתן את המחשבה, את הטבע, את המדע, את הלוגיקה שהאדם לא ישתמש בה, הקב"ה רוצה שננצל את כל הבריאה האלוקית לקיום רצונו, לקידוש שמו ולהאיר את אור ה' בעולם.

פשע אדם כלפי עצמו

וכך מסביר הרמב"ם במורה נבוכים (החלק השלישי, פרק יב) על האדם המזיק לעצמו:

”המין השלישי של הרעות הוא מה שפוגע באדם מבינינו בשל מעשׂה של עצמו. זה הרוב… בשל הרעות ממין זה משוועים בני-האדם כולם. זהו מה שאין אתה מוצא מי שאינו פושע בו כלפי עצמו, להוציא מעטים. זהו מה שבאמת יש לגנות בגללו את הנפגע, וייאמר לו כמו שנאמר 'מידכם היתה זאת לכם', ונאמר: 'משחית נפשו הוא יעשֹנה'. על מין זה של רעות אמר שלמה: 'אִוֶּלת אדם תסלף דרכו'.

דוגמה נוספת אנו מוצאים באחים, לאחר שמוצאים את כספם בשקיהם הם אומרים:"וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו 'אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ, אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ; עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת"

כלומר הם מנסים למצוא סיבות רוחניות לתקלה, והמדרש אומר בפסיקתא זוטרתא: "מה זאת עשה אלוקים לנו – זהו שאמר הכתוב: איוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו. היה להם לראות שקיהם קודם שיצאו משם, אם חטים נתנו להם אם שעורים!" בלי קשר לרגשי האשם, האחים היו צריכים לנהוג בהגיון ולבדוק את שקיהם, לפני שהם יוצאים, הם לא עשו זאת ומאשימים את הקב"ה ומחפשים סיבות רוחניות.

יהי רצון שנזכה לכלכל את צעדינו לרצון ה', על פי ההגיון ועל פי התורה, ונמצא חן ושכל טוב בעיני אלוקים ואדם.

אולי יעניין אותך

דילוג לתוכן